גאורגיה: מטביליסי לבטומי
מתי לנסוע
יוני עד תחילת אוקטובר. המסלול הזה מטפס לקזבגי ולסוואנטי, ושניהם ארץ הרים: בחורף הדרך מעל מעבר ג׳ווארי יכולה להיסגר לימים, והשלג מגיע למסטיה מנובמבר. ביולי ובאוגוסט טביליסי וכותאיסי חמות וההרים במיטבם. בטומי היא העיר הגשומה ביותר בגאורגיה, אז גם בקיץ לארוז ליום של גשם על החוף.
התחנות בדרך
- טביליסי2 לילות
השם שלה בא מהמילה הגאורגית לחם, על שם מעיינות הגופרית שעדיין מזינים את בתי המרחץ בעלי הכיפות של אבנוטובני. לפי המסורת שלהם, יהודי גאורגיה הגיעו אחרי חורבן בית ראשון, לפני כעשרים ושש מאות שנה; בית הכנסת הגדול בעיר העתיקה נבנה בין 1895 ל-1903 על ידי יהודים מאחלציחה ועדיין מתפללים בו.
- מנזר בודבהעוצרים בדרך
כאן קבורה נינו הקדושה, האישה שהביאה את הנצרות לגאורגיה במאה הרביעית, שני קילומטרים מתחת לסיגנאגי. המלך מיריאן השלישי בנה את הכנסייה הראשונה מעל קברה, והמנזר עדיין משקיף על עמק האלזאני אל הקווקז.
- סיגנאגילילה אחד
עיירת גבעה מעל עמק האלזאני וארץ היין של קאחתי, מוקפת חומות שהמלך ארקלה השני בנה בשנות השבעים של המאה השמונה עשרה, עם מגדלים שאפשר ללכת ביניהם. מוזיאון העיירה מחזיק חדר של ציורים של ניקו פירוסמני, שנולד בכפר מירזאני הסמוך.
- מנזר ג׳וואריעוצרים בדרך
כנסייה שנבנתה בין 586 ל-605 בערך על הגבעה שבה, לפי המסורת, נינו הקדושה הציבה צלב עץ; ג׳ווארי פירושו צלב. היא משקיפה על המפגש של המטקווארי והאראגווי ועל מצחתה שלמטה, והיא חלק מאתר המורשת העולמית שהוכרז ב-1994.
- מצחתהלילה אחד
הבירה של ממלכת איבריה העתיקה, המקום שבו גאורגיה נעשתה נוצרית. המסורת הגאורגית מספרת על אליעוז, יהודי ממצחתה שהיה בירושלים בזמן הצליבה והביא משם את גלימתו של ישו; אחותו סידוניה מתה כשהיא אוחזת בה ונקברה איתה, וקתדרלת סבטיצחובלי, שנבנתה בשנים 1010–1029, עומדת מעל המקום.
- אננוריעוצרים בדרך
המבצר של דוכסי אראגווי, מהמאה השבע עשרה, שעומד מעל מאגר ז׳ינוואלי הטורקיז, שמחזיק את מי השתייה של טביליסי. לכנסייה הגדולה, מ-1689, יש צלב גדול מגולף בחזית בין גפנים.
- אנדרטת הידידותעוצרים בדרך
קשת סובייטית של אריחים מצוירים על שפת תהום מעל גודאורי, שנבנתה ב-1983 לציון מאתיים שנה להסכם גאורגייבסק, שהעמיד את גאורגיה תחת חסות רוסית. כאן נושבת רוח וקר גם באוגוסט.
- קזבגי2 לילות
השם האמיתי של העיירה הוא סטפנצמינדה; במשך שמונים שנה היא נקראה קזבגי על שם הסופר אלכסנדר קזבגי, שנולד כאן, והשם הישן נשאר. מעליה מתנשא הר קזבק, הר געש רדום בגובה של יותר מחמשת אלפים מטר, והגבול הרוסי במרחק נסיעה קצרה במעלה ערוץ דריאלי.
- כנסיית השילוש בגרגטיעוצרים בדרך
כנסייה מהמאה הארבע עשרה לבדה על רכס בגובה של כאלפיים מאה ושבעים מטר, עם הקזבק מאחוריה; היום כביש עולה אליה, או שעה וחצי ברגל מהעיירה. כתפיים וברכיים מכוסות, ונשים צריכות כיסוי ראש, שמשאילים בדלת.
- פסנאורילילה אחד
עיירה קטנה על הדרך הצבאית הגאורגית, במקום שבו נפגשים האראגווי הלבן והאראגווי השחור. פסנאורי ידועה בכל גאורגיה בחינקלי שלה, הכיסונים שאוכלים ביד, אוחזים בקצה המפותל ושותים קודם את הציר.
- אופליסציחהעוצרים בדרך
עיר חצובה באבן החול מעל נהר המטקווארי מהאלף הראשון לפני הספירה, עם אולמות, רחובות ומקדש אלילי חצובים בסלע. היא המשיכה לחיות כעיר מסחר עד ימי הביניים והתרוקנה אחרי שהמונגולים הגיעו במאה השלוש עשרה.
- גורילילה אחד
סטלין נולד כאן ב-1878 בשם יוסב ג׳וגאשווילי, ובית ילדותו הקטן עומד תחת ביתן אבן מול המוזיאון שנבנה על שמו, ולידו קרון הרכבת המשוריין שלו. המבצר על הגבעה מעל העיר הוא מימי הביניים; באוגוסט 2008 גורי הופצצה והוחזקה ימים אחדים בידי כוחות רוסיים.
- מנזר גלאתיעוצרים בדרך
נוסד ב-1106 על ידי המלך דוד הבונה כמנזר וכאקדמיה ללימוד. המלך ביקש להיקבר מתחת לשער, כדי שכל מי שנכנס ידרוך עליו; פסיפס הזהב של הבתולה באפסיס הוא מהמאה השתים עשרה.
- כותאיסילילה אחד
הבירה של קולכיס העתיקה, ארץ גיזת הזהב. כותאיסי הייתה במשך דורות מרכז של יהדות גאורגיה, ובית הכנסת שלה ברחוב גפונוב פתוח עד היום — הרחוב נקרא על שם בוריס גפונוב, שתרגם לעברית את עוטה עור הנמר; רוב הקהילה עלתה לישראל, רבים מהם בשנות השבעים. קתדרלת בגרטי, מ-1003, שוחזרה עד כדי כך שאונסק״ו הוציא אותה מרשימת המורשת העולמית ב-2017.
- קניון מרטוויליעוצרים בדרך
ערוץ גיר צר של נהר האבשה, עם מפלים ומים ירוקים ששטים בהם בסירה קטנה ומשקיפים עליהם משבילי הליכה. לפי המסורת המקומית רק נסיכי דדיאני, שליטי מגרליה, הורשו לרחוץ כאן.
- מרטווילילילה אחד
העיירה נקראה במשך דורות צ׳קונדידי, שפירושו אלון גדול במגרלית, על שם האלון הקדוש שלפי המסורת עמד על הגבעה לפני הנצרות. המנזר על הגבעה ההיא, עם הכנסייה מהמאה העשירית, היה מושב הבישופים של צ׳קונדידי.
- סכר אנגוריעוצרים בדרך
סכר קשת מבטון בגובה 271 מטר, מהגבוהים בעולם, שהושלם ב-1987. הסכר עומד בגאורגיה אבל תחנת הכוח שלו נמצאת במורד הזרם באבחזיה, מעבר לקו השליטה, והחשמל מתחלק בין שני הצדדים.
- מסטיה2 לילות
הבירה של סוואנטי, עמק מנותק עד כדי כך שהכנסיות שמרו על האיקונות וכתבי היד שלהן דרך כל פלישה. כל משפחה בנתה מגדל הגנה מאבן ליד הבית שלה, רובם בין המאה התשיעית למאה השלוש עשרה; סוואנטי העליונה היא אתר מורשת עולמית מאז 1996.
- אושגוליעוצרים בדרך
אשכול של כפרי מגדלים בגובה של כאלפיים ומאה מטר, מהמקומות הגבוהים באירופה שמיושבים כל השנה, מתחת לשחרה, ההר הגבוה בגאורגיה. הדרך ממסטיה היא כשעתיים לכל כיוון; לנסוע עם נהג מקומי וג׳יפ.
- זוגדידילילה אחד
העיר של נסיכי דדיאני ממגרליה, והאחרונה לפני הגשר על האנגורי לאבחזיה. הארמון שלהם הוא מוזיאון, ובין אוצרותיו אחת ממסכות המוות מברונזה של נפוליאון, שהגיעה לכאן כשסלומה דדיאני נישאה לאשיל מירא, נכדה של אחות נפוליאון.
- בטומי2 לילות
הנמל על הים השחור, עם שדרת חוף שנסללה ב-1881 ועל החוף עלי ונינו, שתי דמויות פלדה שנעות זו לעבר זו בכל ערב ועוברות זו דרך זו. בית הכנסת של בטומי, שנבנה בתחילת המאה העשרים, נסגר תחת השלטון הסובייטי והוחזר לקהילה אחרי העצמאות.
כמה זה עולה
שמונים דולר ללילה הם החדר. הרכב והדלק הם שלכם, ובגאורגיה אין כבישי אגרה, אז אין אגרות להוסיף. הדלק זול יותר מברוב אירופה. החניה במרכז טביליסי ובבטומי בתשלום לפי אזורים; בעיירות ההרים היא בעיקר חינם. התוספת היחידה ששווה לתקצב היא נהג מקומי עם ג׳יפ ליום ממסטיה לאושגולי.
מה חשוב לדעת
שלושה דברים. אחת: הנהיגה. גאורגים עוקפים בעיקולים עיוורים ומעל קו הפרדה רצוף, רכב שבא מולך בנתיב שלך הוא חלק מיום רגיל, ופרות, כלבים וחזירים עומדים על האספלט גם בכביש הראשי; לנסוע לאט ובזהירות, ואף פעם לא בלילה בהרים. שתיים: הדרך הצבאית הגאורגית לקזבגי חוצה את מעבר ג׳ווארי בגובה של כאלפיים וארבע מאות מטר, ובחורף היא נסגרת בכל פעם שהשלג או המפולות מחייבים, לפעמים לימים, עם משאיות לגבול הרוסי בתור לאורכה; לבדוק לפני שיוצאים. שלוש: הדרך למסטיה עולה כמאה שלושים וחמישה קילומטרים מזוגדידי במעלה ערוץ האנגורי. היא סלולה, אבל מפולות סלעים ומפולות בוץ חוסמות אותה אחרי גשם, ויש מעט דלק בדרך; לנסוע בה באור יום, ומעבר למסטיה להשאיר את רכב ההשכרה ולשכור נהג מקומי.
כבישים, אגרות וחוקים
בגאורגיה נוהגים בצד ימין. הכביש הראשי מטביליסי דרך גורי לכותאיסי הוא הכביש המהיר היחיד במדינה; כל השאר הוא כביש של נתיב לכל כיוון דרך כפרים, ושעה על המפה היא לעתים קרובות שעה וחצי. המסלול הולך לאט: אף יום לא ארוך מכמאה ושישים קילומטר, חוץ מהעלייה ממרטווילי למסטיה, כמאה ושמונים קילומטר במעלה ערוץ האנגורי עם עצירה אחת בסכר, והדרכים בהרים אל קזבגי וממנה מחולקות בלילה במצחתה ובלילה בפסנאורי. למלא דלק לפני ההרים.
לנסוע את גאורגיה: מטביליסי לבטומי
המסלול באתר, עם חדר עד 80 דולר בכל לילה.