Sighnaghi
סיגנאגי נבנתה כמחסה, לא כעיר: חומה גדולה מספיק כדי שכפרי העמק יברחו לתוכה כשפושטים ירדו מההרים. הולכים מהכיכר אל החומות ואז יורדים לבודבה, ומבינים למה המקום קיים. חצי יום; הסמטאות מרוצפות ותלולות, אז נעליים אמיתיות. לקחת צעיף ובגדים ארוכים למנזר, ואת החומות לעשות מאוחר ביום, כשהחום יורד מהאבן.
חדר לזוג בSighnaghi — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
העיירה המוקפת חומה, ברגל
סיגנאגי נבנתה כמחסה, לא כעיר: חומה גדולה מספיק כדי שכפרי העמק יברחו לתוכה כשפושטים ירדו מההרים. הולכים מהכיכר אל החומות ואז יורדים לבודבה, ומבינים למה המקום קיים. חצי יום; הסמטאות מרוצפות ותלולות, אז נעליים אמיתיות. לקחת צעיף ובגדים ארוכים למנזר, ואת החומות לעשות מאוחר ביום, כשהחום יורד מהאבן.
- כיכר ארקלה השני — הכיכר נושאת את שמו של המלך שביצר את העיירה ב-1772 כמקלט מפני פשיטות מדגסטן. גם השם סיגנאגי עצמו בא ממילה טורקית שפירושה מחסה.
- מוזיאון סיגנאגי — במוזיאון חדר של ציורי ניקו פירוסמני, שנולד ב-1862 במירזאני, כפר קצת דרומה מכאן. הוא צייר שלטים לבתי מרזח בטביליסי תמורת אוכל ושתייה, ומת עני ב-1918.
- פזנטס טירס — נוסדה ב-2007 על ידי הצייר האמריקאי ג׳ון וורדמן והייננן הקחטי גלה פטלישווילי, ועזרה להחזיר את יין כדי החרס למפה. ב-2013 הכניסה אונסק״ו את שיטת הקווברי הגאורגית לרשימת המורשת הבלתי מוחשית.
- החומות — בחומה 23 מגדלים, והיא נבנתה גדולה מספיק כדי לקלוט את אנשי הכפרים שמסביב כשפושטים הגיעו. מלמעלה מביטים מעבר לעמק אלזני אל רכס הקווקז הראשי.
- זדה בודבה — בודבה העליונה יושבת מעל המנזר על הדרך הישנה, כנסייה קטנה שרוב המבקרים חולפים על פניה. היא התאומה השקטה של המנזר העמוס שמתחת.
- מנזר בודבה — נינו הקדושה, האישה שהביאה את הנצרות לגאורגיה במאה הרביעית, קבורה כאן. המלך מיריאן השלישי בנה כנסייה מעל קברה, והמעיין שלה נמצא בתחתית גרם מדרגות ארוך מתחת למנזר.
מלכים ומנזרים של קחטי
במשך מאות שנים קחטי הייתה ממלכה בפני עצמה, ומלכיה בנו את המנזרים לאורך עמק אלזני ונקברו בהם. הנסיעה הזו עולה במעלה עמק אלזני לטלאבי ואז מקיפה את הכנסיות שהחזיקו את הממלכה. יום שלם ברכב; לצאת עד תשע. כתפיים וברכיים מכוסות בכל מקום, צעיף לנשים, ומים, כי באתרים שעל הגבעות אין הרבה צל.
- בטוניס ציחה, טלאבי — ארקלה השני, המלך שהקיף את סיגנאגי בחומה, נולד בטלאבי ב-1720 ומת כאן ב-1798. המצודה הזו הייתה מקום מושב המלוכה של קחטי, והארמון שלו עומד בתוכה.
- עץ הדולב הענק — טלאבי מודדת את גילה לפי העץ הזה, שהמקומיים מעריכים בכתשע מאות שנה. ההוא עומד במרכז הישן, כמה דקות מהארמון של ארקלה, והעיר צמחה סביבו.
- מנזר איקלטו — נוסד במאה השישית על ידי זנון, אחד משלושה-עשר האבות האשוריים שהפיצו את הנזירות בגאורגיה, ובהמשך פעלה בו אקדמיה. המסורת מספרת שהמשורר הלאומי שותא רוסתוולי למד שם.
- מנזר אלברדי — קתדרלת גיאורגי הקדוש נבנתה בתחילת המאה האחת-עשרה, בגובה של כחמישים מטר. היא הייתה הכנסייה הגבוהה בגאורגיה כמעט אלף שנה, עד שקתדרלת סמבה בטביליסי הושלמה ב-2004.
- גרמי — גרמי הייתה בירת ממלכת קחטי במאה השש-עשרה, והמלך לבאן בנה כאן את כנסיית המלאכים ב-1565. צבאות שאה עבאס החריבו את העיר בתחילת המאה השבע-עשרה, והבירה לא חזרה לכאן לעולם.
- מנזר נקרסי — אחד מאתרי הכנסיות העתיקים בגאורגיה, על רכס מעל העמק. ביום החג שלו עולי רגל עדיין מביאים חזרזירים לשחיטה, מנהג שלפי המסורת נולד בתקופה שבה בשר חזיר הרחיק פושטים מוסלמים.
דרך היין של עמק אלזני
קחטי מייצרת את רוב היין של גאורגיה, ועדיין מתסיסה חלק גדול ממנו בכדי חרס קבורים באדמה, כמו לפני אלפי שנים. הנסיעה מחברת אחוזה של נסיך, מוזיאון ענבים, מרתף קווברי משפחתי ויקבי קוורלי שמתחת להרים. יום שלם; מישהו ברכב לא שותה, או שוכרים נהג ליום. הסתיו הוא הבציר, הרטוולי, והזמן הכי טוב; בקיץ יוצאים מוקדם ושומרים את המרתפים לחום של אחר הצהריים.
- אחוזת צינאנדלי — זה היה ביתו של הנסיך אלכסנדר צ׳בצ׳בדזה, משורר וגנרל, שבתו נינו נישאה לסופר הרוסי גריבויידוב ב-1828. ב-1854 פשטו אנשי האימאם שאמיל על הבית ולקחו שתי נסיכות, שהוחזקו חודשים ונפדו תמורת בנו של שאמיל.
- יקב שומי — ממש ליד צינאנדלי, עם מוזיאון יין וכרם שנשתל כאוסף חי של זני ענבים מקומיים. בגאורגיה יותר מחמש מאות זני ענבים מקומיים, וזה המקום הקל ביותר לראות רבים מהם זה לצד זה.
- מרתף התאומים, נפראולי — יקב משפחתי שמנהלים אחים תאומים, עם מוזיאון קטן של קווברי, כדי החרס דמויי הביצה שנאטמים ונקברים לתסיסה. כאן רואים קווברי פתוח ומבינים למה היין יוצא ענברי.
- קוורלי — איליה צ׳בצ׳בדזה, הסופר שהוביל את התחייה הלאומית הגאורגית, נולד כאן ב-1837. הוא נרצח ב-1907, וב-1987 הכריזה עליו הכנסייה הגאורגית כקדוש.
- קינדזמרולי — קינדזמרולי הוא שם מוגן: יין אדום חצי-מתוק מטבעו, מענבי ספרווי שגדלים באזור קוורלי. המתיקות באה מעצירת התסיסה בקור, לא מסוכר מוסף.
- מנהרת היין של חרבה — היין מאוחסן במנהרה שנחצבה למרגלות הקווקז בתקופה הסובייטית. בפנים הטמפרטורה נשארת קרירה ויציבה כל השנה, ולכן מנהרה עובדת כמרתף.
מה יש בSighnaghi
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה טביליסי — אוספים כאן את הרכב; סיגנאגי כשעתיים מזרחה, דרך גומבורי או דרך סגרג׳ו
- תחנת המרשרוטקות של סיגנאגי — מרשרוטקות לסמגורי בטביליסי לוקחות כשעתיים; האחרונות יוצאות אחר הצהריים
תרבות והיסטוריה
- חומות סיגנאגי — חינם, ואפשר ללכת על החומה בין המגדלים; לבוא בשקיעה, כשהעמק מזהיב
- מוזיאון סיגנאגי — באים בשביל חדר פירוסמני; המוזיאון סגור בימי שני
- מנזר בודבה — נשים צריכות כיסוי ראש וחצאית, שניהם מושאלים בשער, וזה מנזר נזירות פעיל
- אחוזת צינאנדלי — הבית, הפארק ומרתף היין הישן הם הסיבה לעצור בדרך לטלאבי
- גרמי — לטפס למגדל שליד הכנסייה; הנוף הוא כל עמק אלזני
- מנזר אלברדי — מכנסיים ארוכים וכתפיים מכוסות, והנזירים עדיין מייצרים יין משלהם
- מנזר נקרסי — הרכבים נשארים למטה; מיניבוס עולה את הקטע התלול האחרון בתשלום קטן
- דוד גרג׳ה — נסיעה ארוכה עם קטע אחרון משובש; לצאת מוקדם, בצהריים חם ואין צל
- מנזר איקלטו — עשר דקות מכביש טלאבי, וכמעט אף פעם לא צפוף
- בטוניס ציחה, טלאבי — המצודה-ארמון של המלך ארקלה השני באמצע טלאבי
- מירזאני — כפר הולדתו של פירוסמני, ובית משפחתו מוזיאון; נסיעה קצרה דרומה
- כנסיית סטפנוס הקדוש — כנסייה קטנה בעיר העליונה בדרך לחומות; להתכסות כדי להיכנס
מה לראות
- כיכר ארקלה השני — העיירה מתחילה כאן את היום; מרפסות התצפית בצד היורד
- פזנטס טירס — יין קווברי עם מטבח; בקיץ כדאי להזמין שולחן לארוחת ערב
- קינדזמרולי — טעימות של האדום חצי-המתוק שנושא את שם אזור קוורלי
- מנהרת היין של חרבה — יין שמאוחסן במנהרה סובייטית בתוך ההר; לקחת שכבה, בפנים קריר
- עץ הדולב הענק, טלאבי — המקומיים אומרים שהוא בן תשע מאות; חמש דקות הליכה מהארמון
- שמורת לגודחי — נרשמים במרכז המבקרים לפני שביל המפל; מתחילים בבוקר
שווקים וקניות
- וויין רום — בקבוקים של יצרנים קטנים מקחטי לקחת הביתה; לבקש עטיפה לטיסה
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה מקומות בעיר העתיקה לאכול בעמידה או בעשרים דקות. הלחם הוא שוטיס פורי, כיכר ארוכה ומחודדת שמודבקת לדופן הפנימית של תנור חרס עגול שנקרא טונה. מצוואדי הוא בשר על אש של זמורות גפן, ובקחטי הגבינה מלוחה והיין מגיע בכד אלא אם מבקשים בקבוק.
- המאפייה ליד כיכר ארקלה השני — שוטיס פורי חם מהתנור, כ-1-2 לארי לכיכר
- קפה צ׳יקצ׳יקי — קפה מהיר ליד הכיכר, כ-5-7 לארי
- ארט-קפה קדלי — קפה ועוגה בכ-10-15 לארי
- קיזיקי — חינקלי בכ-1-1.5 לארי ליחידה; חמישה הם ארוחת צהריים
- הקפה של נינו — חצ׳פורי לחלוק, כ-12-18 לארי
- פנצ׳ו וייה — קסדייה ובוריטו כשצריך הפסקה מאגוזים, כ-15-20 לארי
- קפה מדאה, ליד החומה — כוס יין הבית בשקיעה, כ-8-10 לארי
- אוקרוס ויינס — יין טבעי בכוס עם גבינה ולחם, כ-15-25 לארי
אוכל
יין קחטי נעשה בשתי דרכים: בדרך האירופית, ובדרך הישנה, בקווברי — כד חרס שקבור עד צווארו באדמה, ובו המיץ תוסס עם הקליפות חודשים. ענבים לבנים שנעשים כך יוצאים ענבריים ויבשים, וזה היין לטעום כאן.
- פזנטס טירס — יינות קווברי בכוס עם ארוחת ערב; בקיץ להזמין מראש
- אוקרוס ויינס — בר יין טבעי קטן עם מרפסת מעל העמק
- המרתף של צינאנדלי — סיור בבית ובמרתף הישן, ואחריו טעימה
- יקב שומי — טעימות וכרם של זני ענבים מקומיים
- מרתף התאומים — מוזיאון קווברי וטעימות במרתף משפחתי
- קינדזמרולי — האדום חצי-המתוק של קוורלי, במקור
- מנהרת חרבה — טעימות בתוך ההר; להביא סוודר
אמונה ומקומות קדושים
- מנזר בודבה — קברה של נינו הקדושה; חצאיות וצעיפים בשער
- זדה בודבה — כנסייה קטנה מעל בודבה שכמעט אף אחד לא מבקר בה
- מנזר אלברדי — קתדרלה מהמאה האחת-עשרה, כחמישים מטר
- מנזר נקרסי — מיניבוס לקטע האחרון; הנוף הוא הפרס
- מנזר איקלטו — מנזר עם חורבות של אקדמיה מימי הביניים
- דוד גרג׳ה — מנזר מערות במדבר למחצה; לטפס לציורי הקיר מוקדם
מוזיאונים
- מוזיאון סיגנאגי — פירוסמני למעלה, ארכיאולוגיה למטה; סגור בשני
- מירזאני, הכפר של פירוסמני — בית המשפחה של הצייר בכפר הולדתו
- אחוזת צינאנדלי — בית של נסיך, פארק ומרתף ישן
- בטוניס ציחה, טלאבי — הארמון של ארקלה השני בתוך חומות טלאבי
- גרמי — מוזיאון קטן במגדל של בירת המלוכה הישנה
טבע
- שמורת לגודחי — שבילי יער למפלים; להירשם במרכז המבקרים
- החומות בשקיעה — חינם; רכס הקווקז מעבר לעמק
- אגם איליה, קוורלי — אגם מתחת להרים לעצירה בין טעימות
- חורנבוג׳י — מבצר הרוס על רכס דרום-מזרחית לסיגנאגי
- רכס דוד גרג׳ה — גבעות מדבר למחצה; באביב ירוק, בקיץ לוהט