Georgia
טביליסי
המלך יצא לצוד, כך מספרים, והבז שלו הפיל פסיון שנפל לתוך מעיין ויצא ממנו מבושל. הוא העביר לכאן את בירתו וקרא למקום טביליסי, מהמילה הגאורגית העתיקה לחם. המעיינות אמיתיים: מי גופרית בארבעים מעלות עולים מהאדמה מתחת לעיר העתיקה, ומוזרמים לבתי מרחץ זה אלף וחמש מאות שנה. שעתיים, ורובן במעלה.
חדר לזוג בטביליסי — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
עיר שנוסדה על מים חמים
המלך יצא לצוד, כך מספרים, והבז שלו הפיל פסיון שנפל לתוך מעיין ויצא ממנו מבושל. הוא העביר לכאן את בירתו וקרא למקום טביליסי, מהמילה הגאורגית העתיקה לחם. המעיינות אמיתיים: מי גופרית בארבעים מעלות עולים מהאדמה מתחת לעיר העתיקה, ומוזרמים לבתי מרחץ זה אלף וחמש מאות שנה. שעתיים, ורובן במעלה.
- אבנוטובני — כיפות הלבנים שבקרקע הן גגות בתי המרחץ — המבנים תת-קרקעיים מפני שהיה צריך להגיע למים במקום שבו הם עולים. פושקין התרחץ כאן ב-1829 וכתב שמעולם לא נתקל בדבר מפואר יותר, והוא היה במרחצאות רוסיה וטורקיה.
- חרלי אבנו — בית המרחץ היחיד שיש לו חזית, נבנה בשנות הארבעים של המאה התשע-עשרה בסגנון פרסי עם אריחים כחולים, מפני שבעליו רצה שיראו אותו ולא שייקבר. כל השאר ברובע הם כיפה במדרכה; זה בניין.
- כנסיית מתחי — על הצוק שעליו עמד הארמון המלכותי, והכנסייה שעומדת שם היום היא משנות השמונים של המאה השלוש-עשרה. הסובייטים השתמשו בה כבית סוהר עד 1937 ואחר כך כתיאטרון; מקסים גורקי הוחזק בה, וגם מאה אלף אחרים במהלך מאה שנה.
- קתדרלת סיוני — מחזיקה את צלבה של נינו הקדושה, שהנצרה את גאורגיה במאה הרביעית — שני ענפי גפן קשורים בשערה שלה, ולכן הזרועות שמוטות. גאורגיה הייתה המדינה השנייה בעולם שאימצה את הנצרות כדת מדינה, בשנת 337.
- מסגד ג׳ומה — מוסלמים סונים ושיעים מתפללים כאן באותו אולם, דבר שכמעט לא קורה בשום מקום אחר בעולם. הייתה וילון ביניהם עד 1996, אז הורידה אותו הקהילה בהסכמה. המסגד עומד מאתיים מטרים מבית כנסת ושלוש מאות מקתדרלה.
- נריקלה — מצודה על הרכס מאז המאה הרביעית, נבנתה מחדש בידי פרסים, ערבים ומונגולים בתורם. מחסן אבק שרפה בתוכה נפגע מברק ב-1827 והפיצוץ מוטט את רוב החומות; מה שעומד הוא מה שההדף הותיר.
מה שהאימפריות השאירו
טביליסי נשרפה עד היסוד כארבעים פעמים — בידי פרסים, ערבים, מונגולים, תורכים ושוב פרסים — והאחרונה הייתה ב-1795, כשהשאה הפרסי החריב אותה כליל. לכן כל מה שעומד במרכז הוא מהמאה התשע-עשרה ואילך, נבנה תחת שלטון רוסי, ומסיבה זו הוא נראה אירופי. אחר כך באו שבעים שנות ברית המועצות, והבניינים מהתקופה ההיא הם המוזרים בעיר. שעתיים, מישורי, והכול על שדרה אחת ורחובותיה.
- כיכר החירות — היא הייתה כיכר אריוואנסקי, כיכר בריה, כיכר לנין, והיום כיכר החירות, ופסל של לנין עמד במרכזה עד 1991. גאורגיוס הקדוש המוזהב שהחליף אותו הוצב ב-2006 ונעשה בידי זוראב צרתלי, שיצר גם מונומנטים סובייטיים.
- שדרות רוסתוולי — קילומטר וחצי שהרוסים סללו בשנות החמישים של המאה התשע-עשרה, וכל תפנית פוליטית בגאורגיה קרתה עליו — הטבח של 1989, מלחמת האזרחים של 1991 ששרפה את הבניינים בצד אחד, ומהפכת הוורדים של 2003, כשמפגינים נכנסו לפרלמנט נושאים ורדים.
- המוזיאון הלאומי — האוצר במרתף מחזיק עבודות זהב מהאלף השלישי לפני הספירה שנמצאו בקברים גאורגיים — חיות עשויות עלי זהב באורך סנטימטרים אחדים, והעתיקות שבהן קודמות לפירמידות. גם שרידי היין העתיקים בעולם, מ-6000 לפני הספירה, נמצאו במדינה הזאת.
- מוזיאון הכיבוש הסובייטי — קומה אחת במוזיאון הלאומי, נפתחה ב-2006, והחדר הראשון הוא קרון רכבת — מהסוג ששימש לגירושים. גאורגיה הייתה עצמאית בין 1918 ל-1921 והצבא האדום שם לזה סוף; כארבע מאות אלף גאורגים הוצאו להורג או גורשו בעשורים שאחר כך.
- הגלריה הלאומית — מחזיקה את חדר פירוסמני. ניקו פירוסמני צייר שלטים לפונדקים בתמורה לאוכל ויין, על שעוונית שחורה כי בד עלה כסף, ומת במרתף ב-1918. היום הוא מופיע על השטרות.
- האופרה והבלט — נבנה ב-1851 בסגנון מורי מפני שהמשנה למלך הרוסי סבר שבניין מזרחי מתאים לקווקז. הוא נשרף ב-1874, נבנה מחדש זהה, ונשרף שוב ב-1973. שליאפין שר כאן, וכך גם הפוליפוניה הגאורגית, שנמצאת ברשימת אונסק״ו.
יין, הרים והבירה הישנה
בגאורגיה מייצרים יין שמונת אלפים שנה — שרידי היין העתיקים בעולם נמצאו כאן בכד חרס, מ-6000 לפני הספירה — והשיטה לא השתנתה: הענבים נכנסים לקוֶוורי, כלי חרס שקבור עד צווארו באדמה, ונשארים בו עם קליפות וזמורות שישה חודשים. יש חמש מאות עשרים וחמישה זני ענבים מקומיים, שישית מכל הזנים בעולם. כל מה שבמסלול הזה הוא מחוץ לעיר. יום שלם.
- מצחתה — הבירה במשך שמונה מאות שנה לפני טביליסי, והמקום שבו גאורגיה התנצרה בשנת 337 — המדינה השנייה בעולם שעשתה זאת, אחרי ארמניה. היא יושבת במפגש שני נהרות, אחד צלול ואחד עכור, והקו ביניהם נראה מלמעלה.
- סווטיצחובלי — השם פירושו "העמוד החי". לפי המסורת יהודי גאורגי הביא את גלימת ישו מירושלים, ואחותו מתה כשהיא אוחזת בה; היא נקברה איתה כאן, והקתדרלה נבנתה על הקבר. הבניין הנוכחי משנת 1029, ומלכי גאורגיה הוכתרו בו.
- מנזר ג׳ווארי — נבנה בין 590 ל-605 על הגבעה שבה לפי המסורת הציבה נינו הקדושה את צלבה, והוא הדגם שכל כנסייה גאורגית מאז העתיקה — תוכנית צלב תחת כיפה על תוף מתומן. לרמונטוב מיקם כאן שיר, וזה הנוף שכולם מכירים.
- סיגנאגי — עיירה מוקפת חומה באזור היין, עם עשרים ושלושה מגדלים וארבעה וחצי קילומטרים של חומה מהמאה השמונה-עשרה, שמשקיפה על המישור לעבר הקווקז. זה המקום היחיד בגאורגיה עם לשכת נישואין הפתוחה עשרים וארבע שעות, ולכן קוראים לה עיר האהבה.
- קזבגי — שלוש שעות צפונה לאורך הדרך הצבאית שהרוסים חצבו ב-1799, דרך ערוץ שגם הפרסים וגם המונגולים השתמשו בו. הר קזבק הוא 5,047 מטרים, והגאורגים אומרים שפרומתאוס היה כבול אליו; הכנסייה על הגבעה תחתיו נמצאת בגובה 2,170 מטרים וההליכה אליה לוקחת שלוש שעות.
- כנסיית ג׳רגטי — כנסייה מהמאה הארבע-עשרה שעומדת לבדה על גבעה כשהר של חמשת אלפים מטרים מאחוריה. בעתות סכנה נשאו לכאן את אוצרות מצחתה, ובהם צלבה של נינו הקדושה, לשמירה — עד כדי כך היא מרוחקת, ובדיוק לשם כך נבחרה.
מה יש בטביליסי
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה טביליסי — אוטובוס 37 לכיכר החירות עולה לארי אחד ולוקח 40 דקות
- התחנה המרכזית — רכבת הלילה לבטומי יוצאת באחת-עשרה ומגיעה בשש
- דידובה — מרשרוטקות להרים, והן יוצאות כשהן מתמלאות
- אורטצ׳לה — התחנה הבינלאומית — ירוואן, באקו, איסטנבול
תרבות והיסטוריה
- נריקלה — חינם, מצודה מהמאה הרביעית, והרכבל 2.5 לארי
- קתדרלת סיוני — חינם, וצלב מעץ גפן שקשור בשיער בעליו
- אנצ׳יסחתי — חינם, מהמאה השישית, והכנסייה העתיקה בטביליסי
- כנסיית מתחי — חינם, על צוק מעל הנהר, והייתה בית סוהר עד 1937
- קתדרלת השילוש — חינם, נבנתה ב-2004, והכנסייה האורתודוקסית השלישית בגובהה בעולם
- מסגד ג׳ומה — חינם, וסונים ושיעים מתפללים באותו אולם — היחיד כזה
- בית הכנסת הגדול — חינם, מ-1904, ובגאורגיה לא היו פוגרומים ב-26 מאות שנה
- המוזיאון הלאומי — 15 לארי, והזהב מ-2400 לפנה״ס במרתף
- מוזיאון הכיבוש הסובייטי — בתוך המוזיאון הלאומי, והוא קומה אחת
- הגלריה הלאומית — 10 לארי, וציורי פירוסמני הם הסיבה
- ארמון האמנות — 10 לארי, אחוזה בסגנון מורי, וכמעט איש אינו מגיע
- מוזיאון האתנוגרפיה — 5 לארי, 70 בתים שהועברו לכאן מכל גאורגיה
- האופרה והבלט — מ-20 לארי, והבניין בסגנון מורי מ-1851
- תיאטרון רוסתוולי — מ-15 לארי, והפנים הרוקוקו מ-1901
- בית הסופרים — חינם, אחוזת אר נובו, ומשורר נרצח בה
- סווטיצחובלי — חינם, במצחתה, ולפי המסורת גלימת ישו קבורה תחתיה
מה לראות
- אבנוטובני — מרחצאות הגופרית, וחדר פרטי 50-100 לארי לשעה
- חרלי אבנו — בית המרחץ עם האריחים הכחולים, וזה שכולם מצלמים
- כיכר החירות — היו לה שישה שמות מאז 1827, וזה הנוכחי
- שדרות רוסתוולי — קילומטר וחצי, וכל הפגנה בגאורגיה קורית עליו
- סולולקי — חצרות אר נובו, ורוב הדלתות אינן נעולות
- אם גאורגיה — עשרים מטר, חרב ביד אחת ויין בשנייה
- גשר השלום — חינם, 2010, והמקומיים קוראים לו "התחבושת"
- פארק ריקה — חינם, והרכבל למצודה יוצא ממנו
- פארק מתצמינדה — כניסה חינם, פוניקולר למעלה ב-5 לארי, וגלגל ענק על צוק
- הפנתיאון — חינם, באמצע הפוניקולר, וגריבויֶדוב קבור בו
- פבריקה — מפעל תפירה סובייטי שהפך לחצר, והחצר חינם
- צ׳וגורטי — הרובע הגרמני משנות העשרה של המאה ה-19, והוא מתעורר לאט
- אגם הצבים — חינם, רכבל למעלה ב-2.5 לארי, והעיר שוחה בו
- הגן הבוטני — 4 לארי, מאחורי המצודה, ויש בו מפל
- כרוניקת גאורגיה — חינם, שישה-עשר עמודים בגובה שלושים מטר, וכמעט בלי מבקרים
- מצחתה — 25 דקות מהעיר, הבירה הישנה, ושם גאורגיה התנצרה
- מנזר ג׳ווארי — חינם, על רכס מעל מפגש שני נהרות, משנת 605
- קזבגי — שלוש שעות צפונה, פסגה של 5,047 מ׳, וכנסייה על גבעה תחתיה
- סיגנאגי — שעתיים מזרחה בארץ היין, וחומה עם 23 מגדלים
שווקים וקניות
- שוק הדזרטירים — שוק המזון הראשי, וקרוי על שם חיילים עריקים
- שוק הגשר היבש — מדליות סובייטיות, מצלמות וחרסינה על המדרכה מאז 1991
- שוק מיידן — תת-קרקעי, תחת הכיכר הישנה, ותבלינים ויין בו
- שדרות אגמשנבלי — רחוב משוחזר מהמאה ה-19, ובתי הקפה עליו
- רחוב מרג׳נישווילי — הצד השני של הנהר, והחנויות זולות יותר
- ואקה — הרובע היקר, והפארק בו הוא הגדול
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם טביליסי אוכלת בעמידה. חצ׳פורי הוא לחם עם גבינה אפויה בתוכו, והאג׳ארי מגיע פתוח כמו סירה עם ביצה שנשברת לתוכו ברגע האחרון — קורעים את הקצוות ומערבבים. חינקלי היא כיסון שאוחזים בקשר שלו, נוגסים, שותים ממנו את המרק, ומשאירים את הקשר בצלחת; המלצר סופר את הקשרים.
- שוק הדזרטירים — פתוח 7 עד 7, והקומה העליונה זולה יותר
- סמיקיטנו — חינקלי כ-1.5 לארי ליחידה, וחמישה הם ארוחה
- מצ׳חלה — רשת, פתוח עד מאוחר, וחצ׳פורי אג׳ארי ב-15 לארי
- פורי גוליאני — לחם מתנור חרס, ורואים אותו נדבק לדופן
- שוק מיידן — תת-קרקעי, תבלינים ויין, ופתוח עד שמונה
- שאווי לומי — כ-60 לארי לאדם, ולהזמין בשביל החצר
- ברברסטן — כ-80 לארי לאדם, ודרושה הזמנה
- קפה ליטרה — בגן בית הסופרים, והגן הוא העניין
מוזיאונים
- המוזיאון הלאומי — 15 לארי, סגור בשני, והאוצר בקומה התחתונה
- מוזיאון הכיבוש — כלול בכרטיס המוזיאון, והוא קומה אחת
- הגלריה הלאומית — 10 לארי, סגור בשני, וחדר פירוסמני קטן
- ארמון האמנות — 10 לארי, אחוזה מורית, ותלבושות תיאטרון בה
- מוזיאון האתנוגרפיה — 5 לארי, סגור בשני, והרכבל מגיע לידו
- בית הסופרים — חינם, ובית הקפה בגן פתוח לכולם
- כרוניקת גאורגיה — חינם, שישה-עשר עמודים בגובה 30 מטר, ואין שם איש
- פבריקה — חינם, מפעל תפירה סובייטי, והחצר ציבורית
טבע
- פארק מתצמינדה — כניסה חינם, הפוניקולר 5 לארי לכיוון
- אגם הצבים — חינם, רכבל למעלה ב-2.5 לארי, והעיר שוחה בו
- הגן הבוטני — 4 לארי, והכניסה מאחורי המצודה
- פארק ואקה — חינם, הפארק הגדול בעיר, ומדרגות ארוכות במעלהו
- אגם ליסי — חינם, שביל שמקיף אותו, והעיר רצה שם
- קזבגי — מרשרוטקה מדידובה, 15 לארי, שלוש שעות
- סיגנאגי — שעתיים מזרחה, עיירה מוקפת חומה, וארץ היין סביבה
- דוויט גארג׳ה — מנזרי מערות במדבר על גבול אזרבייג׳ן
עם ילדים
- פארק מתצמינדה — כניסה חינם, מתקנים בכמה לארי, וגלגל ענק על צוק
- הרכבל — 2.5 לארי בכרטיס מטרו, ושלוש דקות מעל הנהר
- פארק ריקה — חינם, לוח שחמט ענק ופסנתר שהולכים עליו
- מוזיאון האתנוגרפיה — 5 לארי, 70 בתים אמיתיים להיכנס אליהם, ומקום לרוץ
- אגם הצבים — חינם, סירות דוושה, והרכבל הוא חלק מהטיול
- גשר השלום — חינם, ו-30,000 נורות בו מהבהבות מסר בכל שעה
הופעות
- האופרה והבלט — מ-20 לארי, והבניין מורי מ-1851
- תיאטרון רוסתוולי — מ-15 לארי, והפואייה הרוקוקו מ-1901
- תיאטרון מרג׳נישווילי — מ-15 לארי, מעבר לנהר, והעבודות חדשות יותר
- בסיאני — כ-40 לארי, חברים ואורחים, ונפתח בחצות
- חידי — מתחת לגשר, בטון, וזה נמשך עד הבוקר
- פבריקה — בחצר יש מוזיקה ברוב הלילות וזה חינם
חיי לילה
השתייה הגאורגית היא סופרה, שולחן עם תמאדה — ראש מסובים שמחליט לכבוד מה שותים ובאיזה סדר, ואיש אינו שותה בין הרמות הכוסית. בדרך כלל יש כעשרים מהן, הן מתארכות, והיין ענברי מפני שהקליפות נשארות בפנים.
- פבריקה — החצר היא הסלון של העיר, והיא חינם
- שדרות אגמשנבלי — משוחזר, מדרחוב, והברים לכל אורכו
- לוליטה — מרפסת בוורה, פתוח עד מאוחר, ובריכה בגן
- צ׳וגורטי — ברי חצר בבתים גרמניים ישנים, ושקט
- אנטרה — יין בכוס מ-5 לארי, וכמה סניפים
- שוק הגשר היבש — ביום, ובפארק שלידו דוכני יין בקיץ