Kazbegi

הדרך מטביליסי לסטפנצמינדה היא שלוש שעות אם לא עוצרים, וכדאי לעצור. הרוסים סללו אותה אחרי שסיפחו את גאורגיה ב-1801, ופושקין ולרמונטוב נסעו בה שניהם וכתבו עליה. היא מטפסת מכ-500 מטר במצחטה ל-2,379 במעבר ג׳ווארי, כך שבאותו יום יכול להיות חם בעמק ולרדת שלג למעלה. לצאת מטביליסי עד תשע, להשאיר מעיל ברכב, ולהביא צעיף ומכנסיים ארוכים לכנסיות — כל היום עם העצירות הוא כשבע שעות.

סיורים רגליים

הדרך הצבאית בעלייה

הדרך מטביליסי לסטפנצמינדה היא שלוש שעות אם לא עוצרים, וכדאי לעצור. הרוסים סללו אותה אחרי שסיפחו את גאורגיה ב-1801, ופושקין ולרמונטוב נסעו בה שניהם וכתבו עליה. היא מטפסת מכ-500 מטר במצחטה ל-2,379 במעבר ג׳ווארי, כך שבאותו יום יכול להיות חם בעמק ולרדת שלג למעלה. לצאת מטביליסי עד תשע, להשאיר מעיל ברכב, ולהביא צעיף ומכנסיים ארוכים לכנסיות — כל היום עם העצירות הוא כשבע שעות.

1. מנזר ג׳ווארי — נבנה בסביבות שנת 600 במקום שבו לפי המסורת הקימה נינו הקדושה צלב עץ — ג׳ווארי פירושו צלב. מהשפה רואים למטה את הארגווי והמטקווארי נפגשים, התמונה שבה לרמונטוב פותח את הפואמה שלו "מצירי".
2. קתדרלת סווטיצחובלי — המסורת הגאורגית מספרת שיהודי ממצחטה בשם אליעוז היה בירושלים בזמן הצליבה והביא משם את גלימת ישו; אחותו סידוניה לקחה אותה בידיה, מתה, ונקברה איתה, והקתדרלה עומדת על קברה. הבניין הנוכחי משנות העשרים של המאה האחת-עשרה, ובמצחטה הייתה קהילה יהודית מימי קדם, ולכן הסיפור מתחיל ביהודי.
3. אננורי — זה היה המבצר של דוכסי ארגווי, וב-1739 דוכס יריב כבש אותו, הצית אותו והרג את המשפחה. בכנסייה שבפנים חרוט על החזית צלב גדול עטוף בגפנים, והגפן היא הסמל הגאורגי הישן של האמונה.
4. פסנאורי — כאן נפגשים הארגווי הלבן והארגווי השחור, ורואים את שני הצבעים זורמים זה לצד זה לזמן מה. זו מטיולטי, ארץ ההרים שממנה באים החינקלי, והגרסה ההררית היא רק בשר, בצל ופלפל — העשבים הם תוספת של העיר.
5. גודאורי — בגובה של כ-2,200 מטר, אתר הסקי הגדול בגאורגיה נבנה בשנות השמונים על מדרונות מעל קו העצים, כך שהמסלולים הם צלע הר פתוחה בלי שום דבר בדרך. בקיץ אותם מדרונות מתמלאים במצנחי רחיפה בטנדם.
6. אנדרטת הידידות — נבנתה ב-1983 לציון מאתיים שנה לחוזה גאורגייבסק, שבו גאורגיה העמידה את עצמה תחת חסות רוסית. פסיפס האריחים מספר את ההיסטוריה הגאורגית והרוסית יחד, והמרפסת תלויה מעל תהום של כמה מאות מטרים.

מתחת לקזבק

סטפנצמינדה יושבת בגובה של כ-1,750 מטר, והר קזבק, 5,054 מטר, ממלא את קצה העמק. ההר בדרך כלל נקי בבוקר ונבלע בעננים עד הצהריים, אז קודם הכנסייה ואחר כך המפלים. המיתוס היווני כבל את פרומתאוס לפסגה בקווקז, והגאורגים מספרים את אותו סיפור על גיבור משלהם, אמירני, ומצביעים לכאן. יום שלם, בעיקר נסיעות קצרות עם הליכה אמיתית אחת; קר בבוקר גם בקיץ, והכנסייה דורשת ברכיים וכתפיים מכוסות.

1. כנסיית השילוש בגרגטי — מהמאה הארבע-עשרה, לבד על רכס בגובה 2,170 מטר. בימי מלחמה הועלו לכאן לשמירה שרידים קדושים מכל גאורגיה, ביניהם הצלב של נינו הקדושה. הסובייטים בנו אליה רכבל ב-1988, ותושבי הכפר, שראו בזה חילול, פירקו אותו.
2. מוזיאון אלכסנדר קזבגי — קזבגי נולד כאן ב-1848 למשפחה ששלטה בעמק, ויתר על זה ועבד כרועה צאן שבע שנים, ואז כתב על חיי ההרים. הגיבור של הרומן שלו "רוצח האב" נקרא קובה, וסטלין הצעיר לקח את השם הזה ככינוי; הסובייטים קראו לעיירה קזבגי, והיא קיבלה את שמה הישן בחזרה רק ב-2006.
3. צדו — קומץ בתי אבן על מדף מעל הערוץ, ורק אנשים בודדים עוד גרים בו. המקדשים מהתקופה הפגאנית של עמק חבי שרדו בכפרים כמו זה הרבה אחרי שהכנסיות הגיעו.
4. מפל גוולטי — בערוץ דריאלי, ששמו בא מהפרסית "שער האלאנים" — אלפיים שנה זה היה אחד המעברים הבודדים דרך הקווקז. לרמונטוב מיקם בערוץ הזה את הפואמה שלו "תמרה". ההליכה למפל קצרה אבל עולה על סלע רטוב.
5. מפל ארשה — הוא נופל ממש ליד הכביש, כך שזה המפל למי שלא רוצה ללכת. התרק, שאתם עוקבים אחריו מאז המעבר, זורם מכאן צפונה לרוסיה ונשפך לים הכספי.
6. סנו — פסל מקומי מקדיש שנים לחציבת פניהם של סופרים וגיבורים גאורגים בסלעים בשדה כאן, חלקם בגובה כמה מטרים. משפחתו של איליה השני, הפטריארך של גאורגיה מאז 1977, באה מהאזור הזה.

העמקים הצדדיים

הכביש הראשי הוא העמק שכולם רואים; שני העמקים הצדדיים הם המקום שבו נהיה שקט. ג׳וטה, ממזרח לכביש, נגמרת מתחת לצריחי צ׳אוחי; טרוסו, ממערב לו, עוברת לאורך התרק הצעיר, ליד כפרים ריקים ומעיינות מינרליים, עד מבצר ליד הקו של דרום אוסטיה. שניהם רק בקיץ — בערך מיוני עד אוקטובר — ושניהם צריכים ג׳יפ לקטע האחרון, או רגליים טובות. לבחור אחד ליום, לצאת מוקדם, ולקחת מים, שכבות בגדים ודרכון לטרוסו.

1. ג׳וטה — כפר בגובה של כ-2,200 מטר, ומגיעים אליו בדרך שפונה מהכביש הראשי בסנו ומטפסת בעמק סנו. בחורף הדרך מושלגת לעתים קרובות, אז זה טיול של קיץ.
2. רכס צ׳אוחי — צריחי סלע משוננים בגובה של כמעט 3,850 מטר שמטיילים קוראים להם הדולומיטים של גאורגיה. השביל דרך מעבר צ׳אוחי, בגובה של כ-3,300 מטר, חוצה לרושקה בחבסורתי — יום שלם וחציית הרים אמיתית, לא טיול.
3. קובי — דרך הג׳יפים לטרוסו יוצאת כאן מהכביש הראשי, מתחת למעבר ג׳ווארי. במדרון שליד הכביש קצת מעל, מעיינות מינרליים צבעו את הגבעה בכתום ולבן של טרוורטין — אותם מים שמבעבעים לאורך כל טרוסו.
4. עמק טרוסו — התרק נובע מהקרחונים בראש העמק הזה, ואז פונה צפונה דרך דריאלי לרוסיה ונשפך לים הכספי. כאן הוא עדיין נהר צעיר, ובאבנו, קרוב לראש העמק, אגם קטן מבעבע מגז שעולה מלמטה.
5. קטריסי — הכפרים של טרוסו היו אוסטיים, ורובם התרוקנו בעשורים האחרונים של המאה העשרים; בתי האבן שלהם עומדים בלי גגות לאורך הנהר. בקיץ כמה משפחות חוזרות עם העדרים.
6. מבצר זקגורי — מבצר הרוס על סלע בראש העמק, ליד הקו של דרום אוסטיה, שאינה בשליטת גאורגיה. משטרת הגבול בעמדה שמתחתיו רושמת פרטי דרכון ויכולה לעצור אתכם מלהמשיך.

מה יש בKazbegi

איך מגיעים ומתניידים

• תחנת המרשרוטקות בסטפנצמינדה — מרשרוטקות מדידובה בטביליסי מגיעות לכאן אחרי כשלוש שעות, והן יוצאות כשהן מתמלאות
• מעבר ג׳ווארי — בגובה 2,379 מטר, הנקודה הגבוהה בכביש, והוא נסגר אחרי שלג כבד — לבדוק לפני שנוסעים
• קובי — כאן מתחילה דרך העפר לטרוסו; רכב רגיל עוצר כאן, ג׳יפ ממשיך

תרבות והיסטוריה

• כנסיית השילוש בגרגטי — בגובה 2,170 מטר — כתפיים וברכיים מכוסות, ונשים צריכות כיסוי ראש (יש צעיפים בכניסה)
• מוזיאון אלכסנדר קזבגי — הסופר שהעיירה נקראה על שמו שמונים שנה, בבית משפחתו
• קתדרלת סווטיצחובלי — לעצור בדרך למעלה — המסורת אומרת שגלימת ישו, שהביא יהודי ממצחטה, קבורה מתחתיה
• מנזר ג׳ווארי — מהמאה השישית, על הגבעה ששני הנהרות נפגשים למרגלותיה
• מנזר סמטברו — המלך הנוצרי הראשון של גאורגיה ומלכתו קבורים כאן
• אננורי — מבצר על המאגר, והצלב החרוט בחזית הכנסייה הוא הסיבה לעצור
• סנו — ראשי אבן ענקיים של סופרים גאורגים חצובים בסלעים, חמש דקות מהכביש הראשי
• מבצר זקגורי — סוף טרוסו וקרוב לקו של דרום אוסטיה — להביא דרכון לעמדת המשטרה

מה לראות

• מפל גוולטי — פחות משעה ברגל מהכביש, והשביל רטוב וסלעי
• מפל ארשה — ממש ליד הכביש מדרום לעיירה, עצירה של חמש דקות
• צדו — כפר אבן כמעט ריק מעל כביש דריאלי, בדרך עפר תלולה
• קרחון גרגטי — יום שלם מהכנסייה לגובה של כ-3,000 מטר — לצאת עם שחר ולחזור אם העננים יורדים
• ג׳וטה — בגובה של כ-2,200 מטר ומושלג רוב החורף; הקטע האחרון מתאים לג׳יפ
• רכס צ׳אוחי — צריחי סלע מעל ג׳וטה שמכנים הדולומיטים של גאורגיה — בשביל הנוף, לא לטיפוס
• עמק טרוסו — רק מיוני עד אוקטובר, הליכה שטוחה לאורך התרק, ויום ארוך ברגל
• קטריסי — כפר אוסטי נטוש באמצע טרוסו, עם מעיינות מינרליים ליד הנהר
• אנדרטת הידידות — פסיפס סובייטי מעל תהום — סוער וקר גם באוגוסט
• אתר הסקי גודאורי — עונת הסקי בערך מדצמבר עד אפריל; בקיץ הרכבלים מעלים מטיילים ומצנחי רחיפה
• מאגר ז׳ינוואלי — האגם הטורקיז שליד הכביש הוא מי השתייה של טביליסי — לעצור באננורי בשביל הנוף

שווקים וקניות

• גודאורי — חנויות השכרת סקי וסנובורד לאורך הכביש — לשכור כאן, לא בטביליסי
• פסנאורי — עצירת החינקלי בדרך למעלה — לאכול כאן ולא בגודאורי

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

שבעה מקומות בסטפנצמינדה לאכול מהר בין ג׳יפ לטיול. אוכל ההרים כבד יותר מבטביליסי: החינקלי מגיעים בלי עשבים, הלחם הוא חביזגינה — ממולא גבינה ותפוחי אדמה — והמרק הוא בשר. המחירים אופייניים לכפר; עונת התיירים מעלה אותם קצת.

• חבי — חינקלי כ-1.5–2 לארי ליחידה, וחמישה הם ארוחה
• קפה מארי — קפה וחצ׳פורי בכ-15–20 לארי
• קזבגיה — מנה עיקרית ושתייה בכ-25–35 לארי
• חרבה — כוס יין גאורגי מכ-8 לארי, עיקריות 20–30
• לאנץ׳ טיים — צלחת מהירה בכ-15–20 לארי
• קזבגי גוד פוד — מרק ולחם בכ-10–15 לארי לפני הנסיעה
• קפה הקיץ בגרגטי — בדרך למעלה לכנסייה; קפה בכ-5–8 לארי

אמונה ומקומות קדושים

• כנסיית השילוש בגרגטי — חינם; ברכיים וכתפיים מכוסות, צעיפים לנשים בכניסה
• קתדרלת סווטיצחובלי — חינם, ומלכי גאורגיה קבורים ברצפה
• מנזר סמטברו — חינם, מנזר נשים פעיל, וקבר המלך מיריאן בפנים
• מנזר ג׳ווארי — חינם, וסוער על הגבעה
• הכנסייה באננורי — חינם; ציורי קיר בפנים, הצלב החרוט בחוץ

טבע

• קרחון גרגטי — יום שלם, 7–9 שעות הלוך ושוב מהכנסייה, והגובה מורגש
• מפל גוולטי — כשעה הלוך ושוב; נעליים טובות, הסלעים רטובים
• מפל ארשה — ליד הכביש, חינם, חמש דקות
• רכס צ׳אוחי — מג׳וטה, שעה קלה עד האחו מתחת לצריחים
• עמק טרוסו — שטוח אבל ארוך; רק בקיץ, דרכון לקטע האחרון
• מאגר ז׳ינוואלי — חינם, תצפית מהכביש; זה מאגר המים של טביליסי

עם ילדים

• ראשי האבן בסנו — חינם, וילדים מטפסים סביב הפנים הענקיות
• אנדרטת הידידות — חינם; להחזיק ידיים קטנות — שפת המרפסת היא צוק
• אתר הסקי גודאורי — בית ספר לסקי לילדים בחורף, נסיעה ברכבל בקיץ
• מפל ארשה — בלי הליכה, מה שחשוב עם ילדים קטנים
• אננורי — חינם; לטפס על מגדל המבצר, המדרגות תלולות
• כנסיית השילוש בגרגטי — עם ילדים בג׳יפ, לא ברגל; קר למעלה

אוכל

• מלון רומס קזבגי — המרפסת פונה לקזבק; להזמין ארוחת ערב מראש בקיץ
• פנורמה קזבגי — בצד של גרגטי, עם מבט חזרה על העיירה
• קונדרי — נקראת על שם עשב הקונדרי ההררי שנכנס לאוכל הגאורגי
• אורי ארגווי, פסנאורי — השם פירושו שני הארגווי — הנהרות נפגשים בפסנאורי
• גודה, פסנאורי — גודה היא שק עור הכבש שבו מיישנים את גבינת ההרים
• אטי אמבבי, גודאורי — באתר הסקי, ללילה לפני או אחרי הסקי