איטליה: הדולומיטים
מתי לנסוע
אמצע יוני עד סוף ספטמבר. הרכבלים, בקתות ההרים וכביש האגרה לטרה צ׳ימה נפתחים בסביבות אמצע יוני, ורובם נסגרים בסוף ספטמבר או בתחילת אוקטובר, ומאז ועד השלג העמקים שקטים אבל הגבהים סגורים. יולי ואוגוסט הם העונה הגבוהה, ובאמצע אוגוסט כל איטליה בחופשה בעמקים האלה: המעברים מלאים ברכבים, רוכבי אופניים ואופנועים, והחדרים ביוקר שלהם. סופות רעמים אחר הצהריים נפוצות בקיץ, אז לעלות מוקדם. מ-15 בנובמבר עד 15 באפריל צמיגי חורף או שרשראות הם חובה בכבישי ההרים.
התחנות בדרך
- ורונהלילה אחד
הארנה נבנתה בסביבות שנת 30, והיא עדיין תיאטרון: פסטיבל האופרה של הקיץ התחיל כאן ב-1913 עם אאידה, לכבוד יום הולדתו המאה של ורדי. שדה התעופה בווילאפרנקה רבע שעה מהמרכז.
- רוברטועוצרים בדרך
אוסטרית עד 1918, וקרובה לחזית של מלחמת העולם הראשונה. על הגבעה מעל העיר תלוי פעמון הנופלים, שנוצק ב-1924 מהארד של תותחי האומות שנלחמו במלחמה ההיא; בכל ערב הוא מצלצל מאה צלצולים לזכר המתים של כל המלחמות.
- קסטל בזנועוצרים בדרך
הטירה הגדולה בטרנטינו, טבעת של חומות על גבעה מעל האדיג׳ה. בעמק מתחתיה, בקליאנו, הביס צבא טירול את הוונציאנים באוגוסט 1487, והמפקד שלהם, רוברטו סנסווירינו, טבע בנהר.
- טרנטולילה אחד
מועצת טרנטו התכנסה כאן, בהפסקות, מ-1545 עד 1563, ועיצבה את התשובה הקתולית לרפורמציה; הקתדרלה בפיאצה דואומו אירחה את המושבים שלה. ב-1475, אחרי שילד קטן בשם שמעון נמצא מת בפסחא, הואשמו יהודי טרנטו ברצח פולחני, עונו והוצאו להורג; הכנסייה העריצה את הילד עד שביטלה את הפולחן ב-1965.
- בולצאנועוצרים בדרך
במוזיאון הארכאולוגי שוכב אצי, איש הקרח, שנמצא ב-19 בספטמבר 1991 בידי שני מטיילים גרמנים על גבול אוסטריה בגובה של יותר מ-3,200 מטר. הוא מת לפני כ-5,300 שנה, וצילום רנטגן ב-2001 מצא ראש חץ בכתף שלו. בולצאנו הייתה אוסטרית עד 1919, ועדיין מדברת גרמנית לצד איטלקית.
- אלפה די סיוזיעוצרים בדרך
זייזר אלם, אחו ההרים הגבוה הגדול באירופה, כחמישים קמ״ר של דשא מתחת לשילר ולססולונגו. הכביש למעלה סגור לרכב פרטי במשך היום בעונה, אז משאירים את הרכב בזייס ועולים ברכבל, כארבעה קילומטרים, לקומפאץ׳.
- אורטיזיי2 לילות
הכפר הראשי של ואל גרדנה, שבו השפה הוותיקה היא לאדינית, שפה רומאנית שמדברים רק בכמה עמקים בדולומיטים, וכל שלט מופיע בשלוש שפות. העמק מגלף עץ מאז המאה ה-17, ויוצר הסרטים והמטפס לואיס טרנקר נולד כאן ב-1892.
- סצ׳דהעוצרים בדרך
רכבל ממרכז אורטיזיי מטפס בשני שלבים לגובה של כ-2,500 מטר, מתחת לפסגת סצ׳דה, שבה אחו נגמר פתאום בקיר המשונן של האודלה, פסגות הגייסלר, מהנופים המצולמים ביותר באלפים.
- מעבר סלהעוצרים בדרך
בגובה 2,244 מטר, בין המגדלים של הססולונגו לגוש הגדול של הסלה. סביב גוש הסלה שוכנים ארבעה עמקים של דוברי לאדינית, גרדנה, באדיה, פאסה ופודום, ובחורף גולשים מקיפים את כל הארבעה ביום אחד בסלה רונדה.
- מעבר פורדויעוצרים בדרך
בגובה 2,239 מטר, עם הרכבל לסאס פורדוי בגובה של כ-2,950 מטר, מרפסת הדולומיטים, מול הקרחון של המרמולדה. קצת מתחת למעבר בצד של ארבה עומד גלוסקמת המלחמה הגרמנית, שנבנתה ב-1959, עם שרידיהם של כ-8,500 חיילים גרמנים ואוסטרו-הונגרים משתי מלחמות העולם.
- מעבר פלצרגועוצרים בדרך
בגובה 2,105 מטר, על קו החזית של מלחמת העולם הראשונה: האוסטרים החזיקו בלגצואי שמעל המעבר, והאיטלקים חפרו מנהרות בתוך ההר ופוצצו מוקשים מתחתם. הרכבל מטפס לפסגה, והמנהרות הן היום מוזיאון פתוח; לקחת פנס ראש.
- קורטינה ד׳אמפצולילה אחד
אדמה הבסבורגית מ-1511 ועד 1918, ומלכת הדולומיטים. היא אירחה את אולימפיאדת החורף של 1956, הראשונה ששודרה בטלוויזיה ברחבי אירופה, ובפברואר 2026 חלקה את אולימפיאדת החורף עם מילאנו. מגדל הפעמונים של הבזיליקה בקורסו איטליה הוא סמל העיר.
- אגם מיזורינהעוצרים בדרך
אגם עגול בגובה 1,754 מטר בדרך לטרה צ׳ימה, שהסורפיס משתקף בו; האוויר היבש והנקי כאן הפך אותו למקום לילדים עם אסתמה, ומרפאה בשבילם עדיין עומדת על החוף.
- טרה צ׳ימה די לברדועוצרים בדרך
כביש אגרה פרטי מטפס ממיזורינה לבקתת אורונצו בגובה 2,320 מטר, מתחת לשלוש הפסגות; ההליכה סביבן לוקחת כארבע שעות, עם הקירות הצפוניים המפורסמים ליד בקתת לוקטלי. חזית מלחמת העולם הראשונה עברה עליהן, והצ׳ימה גרנדה טופסה לראשונה ב-1869 בידי פאול גרוהמן עם שני מורי דרך מקומיים.
- דוביאקו2 לילות
טובלאך, על קו פרשת המים בין הים האדריאטי לים השחור. גוסטב מאהלר, שנולד למשפחה יהודית בבוהמיה, בילה כאן את שלושת הקיצים האחרונים שלו, מ-1908 עד 1910, ובבקתת עץ קטנה מחוץ לכפר כתב את השיר על האדמה ואת הסימפוניה התשיעית שלו; פסטיבל מוזיקה על שמו מתקיים כאן בכל קיץ.
- אגם בראייסעוצרים בדרך
אגם ירוק בגובה של כ-1,500 מטר מתחת לצוקים של הקרודה דל בקו, נסיעה קצרה מדוביאקו; בשיא הקיץ הכביש סגור לרכב במשך היום, אלא אם החניה הוזמנה באינטרנט. במלון שעל החוף שלו, בתחילת מאי 1945, חיכו לאמריקאים כ-140 אסירים בולטים של האס-אס, ביניהם ראש ממשלת צרפת לשעבר לאון בלום, אחרי ששוחררו בקרבת מקום.
- פייבה די קדורהעוצרים בדרך
טיציאן נולד כאן בסביבות 1490, ובית הולדתו בכיכר הוא מוזיאון קטן. קדורה היא גם העמק של המשקפיים האיטלקיים, שמייצרים כאן מאז המאה ה-19, ובעיירה יש מוזיאון משקפיים.
- סכר ואיונטעוצרים בדרך
בליל 9 באוקטובר 1963 צלע הר החליקה לתוך המאגר שמאחורי הסכר הזה, וגל עבר מעליו ונשפך על לונגרונה בעמק שמתחת, והרג כמעט אלפיים איש. הסכר עצמו, בגובה של יותר מ-260 מטר, עדיין עומד, ריק; סיורים מודרכים הולכים לאורך הרכס שלו.
- בלונולילה אחד
עיר קטנה מוקפת חומה מעל הפיאבה, למרגלות הדולומיטים. הכיכר הראשית שלה, פיאצה דיי מרטירי, נקראת על שם ארבעה פרטיזנים שהגרמנים תלו בה במרץ 1945; הסופר דינו בוצאטי נולד ממש מחוץ לעיר ב-1906.
- ויטוריו ונטועוצרים בדרך
שתי עיירות, צ׳נדה וסרוואלה, שהתאחדו ב-1866 ונקראו על שם המלך ויטוריו אמנואלה השני; הקרב שנערך כאן בסוף אוקטובר 1918 היה המתקפה האיטלקית האחרונה של מלחמת העולם הראשונה. בצ׳נדה נולד ב-1749 עמנואלה קונליאנו, למשפחה יהודית; הוא הוטבל כנער, לקח את השם לורנצו דה פונטה, וכתב את הליברטי של פיגרו, דון ג׳ובאני וכך עושות כולן של מוצרט.
- קונליאנועוצרים בדרך
השער לגבעות הפרוסקו בין קונליאנו לוואלדוביאדנה, אתר מורשת עולמית של אונסק״ו מאז 2019. העיירה פתחה ב-1876 את בית הספר הראשון לייננות באיטליה, והצייר צ׳ימה דה קונליאנו נולד כאן.
- טרוויזועוצרים בדרך
עיר של תעלות בתוך חומות שוונציה בנתה בתחילת המאה ה-16; שוק הדגים שלה עומד על אי באמצע תעלת הקניאן. ביום שישי הטוב, 7 באפריל 1944, הפציצו מטוסי בעלות הברית חלק גדול מהמרכז, והוא נבנה מחדש בצורתו הישנה.
- ונציהלילה אחד
הרכב חוזר בפיאצאלה רומא או בשדה התעופה; מכאן העיר ברגל ובסירה. ב-1516 סגרה ונציה את היהודים שלה באי של בית היציקה הישן, הגטו, ונתנה לעולם את המילה גטו; בתי הכנסת שלו עדיין עומדים בקנארג׳ו. החדרים בשמונים דולר הם במסטרה, עשר דקות בחשמלית.
כמה זה עולה
שמונים דולר ללילה הם החדר; באורטיזיי ובקורטינה זה אפשרי ביוני ובספטמבר אבל קשה באוגוסט, אז להזמין מוקדם. הרכב, הדלק והאגרות הם שלכם: כביש הברנר המהיר מוורונה לטרנטו והכביש המהיר מבלונו לוונציה בתשלום, ביציאה בכרטיס או במזומן. התוספות האמיתיות הן למעלה בהר: כל רכבל, זייזר אלם, סצ׳דה, סאס פורדוי והלגצואי, גובה כרטיס הלוך-חזור משלו, הכביש הפרטי לטרה צ׳ימה גובה אגרה לרכב, ובאגם בראייס בשיא הקיץ צריך להזמין ולשלם על החניה באינטרנט. החניה בכפרי ההרים בעיקר בתשלום.
מה חשוב לדעת
שלושה דברים. אחת: ה-ZTL. המרכזים העתיקים של ורונה, טרנטו וטרוויזו הם אזורי תנועה מוגבלת, ומצלמה בכל כניסה מצלמת כל לוחית שנכנסת בלי היתר; אין מחסום, וכל מעבר הוא קנס נפרד שמגיע חודשים אחר כך דרך חברת ההשכרה. חונים בחוץ ונכנסים ברגל, ואם המלון בתוך אזור, מבקשים ממנו לרשום את הלוחית. שתיים: המעברים. הכבישים מעל הסלה, הפורדוי והפלצרגו טובים, אבל מטפסים בעשרות סרפנטינות, משותפים עם אוטובוסים, רוכבי אופניים ואופנועים מהירים; לרדת בהילוך נמוך ולא על הבלמים, ולא לעצור בעיקולים בשביל תמונות. הכבישים לזייזר אלם ולאגם בראייס סגורים לרכב פרטי במשך היום בעונה, אז הרכב נשאר למטה והרכבל או האוטובוס עולים. שלוש: שתי שפות. דרום טירול, מבולצאנו ועד דוביאקו, מדברת גרמנית לצד איטלקית, ולכל מקום יש שני שמות, בוצן ובולצאנו, סנקט אולריך ואורטיזיי, טובלאך ודוביאקו; הניווט יכול להשתמש בכל אחד מהם. חניה על קווים כחולים בתשלום, על קווים לבנים חינם, וקווים צהובים לתושבים.
כבישים, אגרות וחוקים
באיטליה נוהגים בצד ימין. המסלול מטפס מוורונה במעלה עמק האדיג׳ה בכביש הברנר לטרנטו ולבולצאנו, ואז עוזב את הכביש המהיר להרים: מאורטיזיי מעל מעברי הסלה, הפורדוי והפלצרגו לקורטינה, הלאה לטרה צ׳ימה ולדוביאקו, ולמטה בעמק הפיאבה לבלונו ולמישור של ונציה. המרחקים קצרים, אבל במעברים המהירות הממוצעת היא שלושים או ארבעים קילומטר לשעה, ולכן אף יום הרים כאן לא ארוך מכשמונים קילומטר. רכבי השכרה הם בעיקר קטנים וידניים, וזה מתאים לסרפנטינות ולחניונים בכפרים; בסוף מחזירים את הרכב בפיאצאלה רומא או בשדה התעופה של ונציה.
לנסוע את איטליה: הדולומיטים
המסלול באתר, עם חדר עד 80 דולר בכל לילה.