Italy
ורונה
ורונה הייתה עיר רומית לפני שהייתה כל דבר אחר, בעיקול של נהר האדיג׳ה, במקום שבו הדרך מרומא פגשה את הדרך מעל האלפים. האבנים הרומיות שלה עדיין בשימוש: האמפיתיאטרון מארח אופרה, שער עיר מחזיק בתים, וגשר שנבנה בימי הקיסרים עדיין מעביר אנשים מעל הנהר. ההליכה מחברת ביניהם מהארנה ועד הגבעה שמעבר למים, כשעתיים וחצי. לסיים בקסטל סן פייטרו בשקיעה, כשכל העיר עם הגגות האדומים נדלקת מתחת.
חדר לזוג בורונה — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
ורונה הרומית
ורונה הייתה עיר רומית לפני שהייתה כל דבר אחר, בעיקול של נהר האדיג׳ה, במקום שבו הדרך מרומא פגשה את הדרך מעל האלפים. האבנים הרומיות שלה עדיין בשימוש: האמפיתיאטרון מארח אופרה, שער עיר מחזיק בתים, וגשר שנבנה בימי הקיסרים עדיין מעביר אנשים מעל הנהר. ההליכה מחברת ביניהם מהארנה ועד הגבעה שמעבר למים, כשעתיים וחצי. לסיים בקסטל סן פייטרו בשקיעה, כשכל העיר עם הגגות האדומים נדלקת מתחת.
- Arena di Verona — נבנתה במאה הראשונה לספירה והכילה כ-30,000 צופים. רעידת האדמה של 1117 הפילה את רוב הטבעת החיצונית, וארבע הקשתות שעדיין עומדות, האלה, הן כל מה שנשאר ממנה. אופרה מועלית כאן כל קיץ מאז 1913, כשאאידה פתחה את העונה הראשונה לציון מאה שנה להולדת ורדי.
- Porta Borsari — זה היה השער הראשי של ורונה הרומית, שבו הדרך מרומא נכנסה לעיר. הכתובת לרוחב החלק העליון מתעדת חומות חדשות שנבנו בימי הקיסר גליינוס בשנת 265.
- Piazza delle Erbe — הכיכר יושבת על הפורום הרומי, והפסל שעל המזרקה, שנקרא מדונה ורונה, הוא דמות רומית שקיבלה ראש חדש והוצבה כאן ב-1368. מתחת לקשת הקוסטה תלויה צלע של לווייתן; האגדה אומרת שהיא תיפול על הראשון שיעבור מתחתיה ומעולם לא שיקר.
- Ponte Pietra — שתי קשתות האבן בגדה השמאלית הן רומיות, מהמאה הראשונה לפני הספירה. חיילים גרמנים נסוגים פוצצו את הגשר באפריל 1945; החלקים נדלו מהאדיג׳ה, והוא נבנה מחדש מהם בשנות החמישים.
- Roman Theatre — התיאטרון נבנה בתוך צלע הגבעה במאה הראשונה לפני הספירה ונקבר מתחת לבתים עד המאה ה-19, כשאיש מקומי, אנדריאה מונגה, קנה אותם והרס אותם כדי לחשוף אותו. היום מעלים כאן שייקספיר כל קיץ.
- Castel San Pietro — הגבעה הייתה היישוב הראשון של ורונה, ואחר כך עמדו עליה מקדש רומי, מבצר של הוויסקונטי, ולבסוף הקסרקטין האוסטרי שרואים, שנבנה בשנות החמישים של המאה ה-19. פוניקולר, שנפתח לראשונה ב-1941 ונבנה מחדש ב-2017, מעלה היום את המבקרים מהנהר.
השליטים, דנטה והאוהבים
במאות ה-13 וה-14 ורונה הייתה שייכת למשפחת דלה סקאלה, שליטים חזקים כל כך שדנטה, שהוגלה מפירנצה, מצא מחסה בחצר שלהם. שייקספיר מעולם לא הגיע לכאן, אבל הנסיך של ורונה במחזה שלו, אסקלוס, קרוי על שמם, והמשפחות הניצות שלו לקוחות משורה של דנטה. ההליכה יוצאת ממבצר דלה סקאלה אל הקברים שלהם, והלאה אל הבתים של רומיאו וג׳ולייטה. שעתיים ברגל; לראות את החצר של ג׳ולייטה ראשונה בבוקר, אחרת היא תהיה מלאה מקיר לקיר.
- Castelvecchio — קנגרנדה השני דלה סקאלה בנה את המבצר ב-1354–56 כדי להגן על עצמו מפני האזרחים שלו, עם הגשר כדרך מילוט מעבר לנהר. במוזיאון הציב קרלו סקרפה את פסל הרוכב של קנגרנדה הראשון על קורת בטון באוויר, כך שרואים אותו מכל קומה.
- Ponte Scaligero — כשנבנה בשנות החמישים של המאה ה-14, הקשת הראשית שלו, כ-49 מטר, הייתה הארוכה בעולם. הגרמנים פוצצו אותו ב-1945, וצוללנים העלו מהנהר את רוב הלבנים והשיש המקוריים כדי לבנות אותו מחדש עד 1951.
- Piazza dei Signori — דנטה משיש באמצע הוצב ב-1865, במלאת 600 שנה להולדתו. דנטה הקדיש את הגן עדן שלו לקנגרנדה הראשון דלה סקאלה, המארח שלו בוורונה, ושיבח אותו בשיר השבעה-עשר.
- Scaliger Tombs — שליטי דלה סקאלה נקברו ברחוב הפתוח ליד כנסיית המשפחה שלהם, בקברים גותיים שבראשם פסלים שלהם רוכבים על סוסים. הסולם, סקאלה באיטלקית, שרואים בסורגי הברזל, הוא סמל המשפחה.
- Romeo's House — הבית המבוצר מימי הביניים מקושר במסורת למשפחת מונטקי. דנטה הזכיר את המונטקי ואת הקפלטי בכור המצרף כדוגמה לפלגים הניצים של איטליה, מאתיים שנה לפני ששייקספיר הפך אותם למונטגיו ולקפולט.
- Juliet's House — הבית מהמאה ה-13 היה שייך למשפחת דל קפלו, ששמה נשמע כמו קפולט, וסמל הכובע שלהם חקוק מעל הקשת הפנימית. המרפסת המפורסמת נוספה בשנות השלושים, מחזית של סרקופג אבן ישן; מתנדבי מועדון ג׳ולייטה עדיין עונים לאלפי המכתבים שנשלחים אליה כל שנה.
קדושים, סופרים והגטו
האמונה של ורונה כתובה בלבנים ובברונזה, בכמה מהכנסיות הרומנסקיות היפות באיטליה, ובאחת הספריות העתיקות בעולם. בעיר חיה גם קהילה יהודית מימי הביניים, שנסגרה בגטו מאחורי פיאצה דלה ארבה מסביבות 1600 ועד שחיילי נפוליאון פתחו את השערים. המסלול יוצא מהקדוש הפטרון של העיר בצד המערבי אל הקתדרלה שליד הנהר, עובר בגטו הישן ומסתיים בקבר של ג׳ולייטה. חצי יום ברגל; כרטיס משולב אחד מכסה את ארבע הכנסיות הגדולות.
- Basilica of San Zeno — הדלתות מכוסות ב-48 לוחות ברונזה מהמאות ה-11 וה-12, תנ״ך מצויר לאנשים שלא ידעו לקרוא. בפנים, מעל המזבח הראשי, הטריפטיכון של אנדריאה מנטניה מ-1457–59, ובקריפטה שוכב זנו עצמו, בישוף מהמאה הרביעית שלפי המסורת היה אפריקאי.
- Verona Cathedral — בקפלה הראשונה משמאל תלויה עליית מריה של טיציאן, שצוירה בשנות השלושים של המאה ה-16. במתחם הקתדרלה יש גם בית טבילה עם אגן שגולף מגוש שיש אחד.
- Biblioteca Capitolare — סופר חתם כאן על כתב יד ב-517, וזה הופך אותה לאחת הספריות העתיקות בעולם שעדיין פועלות. שמורה בה "החידה הוורונזית", כמה שורות מסביבות 800 שהן מהעקבות הכתובים הראשונים של השפה האיטלקית.
- Sant'Anastasia — מעל הקשת של קפלה צדדית נמצא הפרסקו של פיזנלו, גאורגיוס הקדוש יוצא לשחרר את הנסיכה, שצויר בשנות השלושים של המאה ה-15, עם אנשים תלויים ברקע. ליד הכניסה שתי דמויות גיבנות, הגובי, כפופות תחת אגני המים הקדושים.
- Verona Synagogue — בית הכנסת נבנה מחדש בשנות השישים של המאה ה-19 במקום הישן, בלב הגטו שהיה סגור מסביבות 1600. הרחוב שלו קרוי על שם ריטה רוזני, מורה יהודייה מטריאסטה שהצטרפה לפרטיזנים ונהרגה בקרב ליד ורונה ב-1944.
- Juliet's Tomb — בקריפטה של המנזר הפרנציסקני הישן סן פרנצ׳סקו אל קורסו שוכב סרקופג ריק משיש אדום, שכבר זמן רב מציגים אותו כקבר של ג׳ולייטה. לואיג׳י דה פורטו, שהנובלה שלו מסביבות 1530 מיקמה לראשונה את הסיפור בוורונה, הפך את האח לורנצו לפרנציסקני, והמסורת מיקמה במנזר הזה את חתונת האוהבים ואת קבורת ג׳ולייטה.
מה יש בורונה
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה של ורונה — 15 דקות מהעיר; אוטובוס הסעות נוסע לתחנת פורטה נואובה
- תחנת ורונה פורטה נואובה — רכבות מהירות לוונציה בכ-70 דקות — קל יותר מלנסוע ולחנות שם
- מסוף האוטובוסים של פורטה נואובה — אוטובוסים עירוניים למרכז ואוטובוסים אזוריים לאגם גארדה יוצאים מחוץ לתחנה
תרבות והיסטוריה
- הארנה של ורונה — לאופרה בקיץ, מדרגות האבן הזולות בלי מקום מסומן בסדר גמור — להביא כרית
- הבית של ג׳ולייטה — החצר חינם ודחוסה; לבוא בשמונה וחצי או אחרי החשכה
- הקבר של ג׳ולייטה — שקט וכמעט בלי מבקרים, במנזר לשעבר עם מוזיאון פרסקאות
- קסטלווקיו — לתת למוזיאון שעתיים; העיצוב של קרלו סקרפה הוא חצי מהסיבה
- בזיליקת סן זנו — רבע שעה הליכה מערבה מהמרכז; דלתות הברונזה לבדן מצדיקות את זה
- הקתדרלה של ורונה — כרטיס משולב אחד מכסה את ארבע הכנסיות הגדולות; לקנות בראשונה
- סנט׳אנסטסיה — לחפש את שני הגיבנים שמחזיקים את אגני המים הקדושים ליד הדלת
- קברי הסקליגרים — רואים דרך סורגי הברזל, חינם, דקה מפיאצה דיי סיניורי
- מגדל למברטי — יש מעלית לרוב הדרך; את הקומות האחרונות עולים במדרגות
- התיאטרון הרומי — בערבי קיץ מגיעים שייקספיר וקונצרטים למושבים העתיקים
- בית הכנסת של ורונה — בגטו הישן ליד פיאצה דלה ארבה; ביקורים בתיאום עם הקהילה
- וילה דלה טורה בפומנה — וילה רנסנסית בין כרמי ולפוליצ׳לה, היום בבעלות יקב אלגריני
מה לראות
- פונטה פייטרה — לחצות בשקיעה ולהמשיך במדרגות למעלה לקסטל סן פייטרו
- פונטה סקליג׳רו — לחצות ברגל מהמבצר; החומות המשוננות ממסגרות כל תמונה
- קסטל סן פייטרו — הפוניקולר חוסך את העלייה; המרפסת היא הנוף של ורונה
- גן ג׳וסטי — גן רנסנסי מעבר לנהר, כמעט אף פעם לא עמוס; לטפס עד המסכה בראש
- פיאצה דיי סיניורי — הכיכר של דנטה, שקטה מפיאצה דלה ארבה שלידה; מקום טוב לקפה
- פונטה די ויה — גשר סלע טבעי בגבעות, 40 דקות צפונה; הליכה קצרה במורד מהחניון
שווקים וקניות
- פיאצה דלה ארבה — הדוכנים היום בעיקר מזכרות; לבוא בשביל הכיכר, לא בשביל הקניות
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
האוכל של ורונה כבד ומפתיע יותר ממה שמבקרים מצפים: פסטיסדה דה קוואל, תבשיל בשר סוס בבישול ארוך, ריזוטו באמרונה, ובשרים מבושלים עם פרה, רוטב פלפלי של לחם ומח עצמות. לארוחת צהריים מהירה יש בעיר חנויות פסטה טרייה, סלומריות ותיקות שמכינות כריכים לפי הזמנה, וברי יין שמוזגים כוס עם כמה ביסים. הפנדורו, עוגת חג המולד הגבוהה בצורת כוכב, נרשם כאן כפטנט ב-1894.
- לה בוטגה דלה ג׳ינה — צלחת פסטה טרייה כ-8-12 יורו
- הסלומריה העתיקה אלברטיני — פנינו לפי הזמנה כ-5-7 יורו
- פסטיצ׳ריה פלגו — קפה ומאפה ליד הבר בקורסו פורטה בורסרי, כ-3-4 יורו
- גלטריה פונטה פייטרה — ג׳לאטו לאכול על הגשר הרומי, כ-3-4 יורו
- פיצריה דו דה קופה — פיצה מהירה ליד פיאצה דלה ארבה, כ-9-13 יורו
- אוסטריה דל בוג׳ארדו — כוס ולפוליצ׳לה וכמה ביסים ליד הדלפק, כ-4-8 יורו
- אוסטריה סוטוריבה — מתחת לקשתות ליד הנהר; צלחת פולנטה וכוס כ-12-15 יורו
מוזיאונים
- מוזיאון קסטלווקיו — פיסול מימי הביניים וציור ורונזי במבצר של דלה סקאלה
- ארמון מאפיי — אוסף פרטי מחפצים רומיים ועד פיקאסו, בפיאצה דלה ארבה
- המוזיאון הלפידרי של מאפיי — כתובות אבן בחצר שקטה ליד הארנה
- המוזיאון הארכאולוגי בתיאטרון הרומי — פסיפסים ופסלים מעל התיאטרון; לעלות במעלית
- המוזיאון לתולדות הטבע — דגים מאובנים מבולקה שבגבעות, בני 50 מיליון שנה
אמונה ומקומות קדושים
- בית הכנסת של ורונה — ביקור בתיאום; לבוש צנוע
- בזיליקת סן זנו — דלתות ברונזה, המזבח של מנטניה וקריפטה של ארבעים עמודים
- סן פרמו מאג׳ורה — שתי כנסיות זו על זו; חלק מהכרטיס המשולב
- סנט׳אנסטסיה — גאורגיוס הקדוש של פיזנלו ושני הגיבנים
- הקתדרלה של ורונה — עליית מריה של טיציאן וקלויסטר רומנסקי
טבע
- גן ג׳וסטי — שדרת ברושים, מבוך משוכות ונוף מלמעלה
- קסטל סן פייטרו — המרפסת מעל הנהר; הכי טוב בשקיעה
- פונטה די ויה — גשר אבן טבעי בגבעות לסיני
- כרמי ולפוליצ׳לה — ארץ האמרונה, 20 דקות צפונה; להזמין טעימות
- גבעות טוריצ׳לה — מגדלים אוסטריים ושבילים מעל העיר
אוכל
- אוסטריה אל דוקה — ארוחת ערב בבית של רומיאו; להזמין מראש
- אנטיקה בוטגה דל וינו — בית יין קלאסי; ריזוטו באמרונה
- אוסטריה לה וקיה פונטנינה — אוכל ביתי בכיכר קטנטנה ליד פונטה פייטרה
- פסקריה אי מזניני — מסעדת דגים בכיכר שוק הדגים הישן
- אל פומפיירה — נקניקים וקלאסיקה ורונזית; להזמין מראש
- קאזה פרבליני 12 אפוסטולי — מסעדת השף ג׳אנקרלו פרבליני בבית היסטורי