כרתים: מהרקליון לחניה
מתי לנסוע
מאי עד יוני וספטמבר עד אוקטובר. ביולי ובאוגוסט הרקליון והחוף הדרומי עוברים שלושים ושלוש מעלות, החופים של באלוס ואלאפוניסי מלאים עד אמצע הבוקר, והמלטמי, רוח הצפון החזקה של קיץ הים האגאי, יכול לבטל את הסירות. הים נשאר חם מספיק לשחייה עד סוף אוקטובר. בחורף ההרים הלבנים והר אידה מכוסים שלג, והרבה מלונות בחוף הדרומי סגורים מנובמבר עד אפריל.
התחנות בדרך
- אגיוס ניקולאוס2 לילות
עיירת נמל על מפרץ מירבלו שבנויה סביב אגם וולסמני, בריכה עגולה ועמוקה שחוברה לים בתעלה שנחפרה בשנות השבעים של המאה התשע עשרה; לפי האגדה אין לו תחתית. אלונדה ופלאקה, שמהן יוצאות הסירות לספינלונגה, במרחק נסיעה קצרה צפונה לאורך המפרץ.
- ספינלונגהעוצרים בדרך
אי קטן שהוונציאנים ביצרו ב-1579, והוא החזיק מעמד מול העות׳מאנים עד 1715, הרבה אחרי ששאר כרתים נפלה. מ-1903 עד 1957 הוא היה מושבה לחולי צרעת, מהאחרונות באירופה; הרומן האי של ויקטוריה היסלופ מתרחש כאן. סירות חוצות מאגיוס ניקולאוס, מאלונדה ומפלאקה.
- פנגיה קרה, קריצהעוצרים בדרך
כנסייה קטנה ומסוידת לבן מתחת לכפר ההררי קריצה, עם שלושה אגפים מצוירים מבפנים בציורי קיר מהמאה השלוש עשרה והארבע עשרה, מהציורים הביזנטיים היפים בכרתים. מעל הכפר נמצאות ההריסות של לאטו, עיר דורית על אוכף בין שתי פסגות.
- הארמון של מאליהעוצרים בדרך
הארמון המינואי השלישי בגודלו בכרתים, על החוף השטוח מזרחית לעיירת הנופש מאליה, בלי שחזורי הבטון של קנוסוס. בבית הקברות הסמוך נמצא תליון הזהב של שתי הדבורים שמחזיקות טיפת דבש, מסביבות 1700 לפני הספירה, שנמצא היום במוזיאון בהרקליון.
- קנוסוסעוצרים בדרך
הארמון המינואי הגדול ביותר, לפי המיתוס היווני מושבו של המלך מינוס והמבוך של המינוטאור. ארתור אוונס חפר כאן מ-1900 ובנה מחדש חלקים ממנו בבטון מזוין, עם העמודים האדומים והעתקי ציורי הקיר שהמבקרים רואים היום; המקוריים נמצאים בהרקליון.
- הרקליוןלילה אחד
הרקליון, הבירה של כרתים, מוקפת חומות ונציאניות באורך של יותר מארבעה קילומטרים. המוזיאון הארכאולוגי שלה מחזיק את אוצרות התרבות המינואית, ובהם הדיסקוס מפייסטוס. על מבצר מרטיננגו קבור ניקוס קזנצאקיס, שנולד כאן, מתחת למילים שביקש: אינני מקווה לדבר, אינני ירא מדבר, אני חופשי.
- גורטינהעוצרים בדרך
הבירה הרומית של כרתים ושל קירנאיקה, על מישור המסרה. ספר החוקים שלה, מהמאה החמישית לפני הספירה, חרוט על קיר של מבנה עגול בשורות שנכתבות לסירוגין משמאל לימין ומימין לשמאל, והוא כתובת החוק הארוכה ביותר ביוונית עתיקה; לידו עומדת הבזיליקה ההרוסה של טיטוס הקדוש, חברו של פאולוס והבישוף הראשון של כרתים.
- פייסטוסעוצרים בדרך
ארמון מינואי על רכס מעל מישור המסרה, עם הר אידה מאחוריו. ב-1908 הארכאולוג האיטלקי לואיג׳י פרניר מצא כאן דיסקוס של חרס שרוף, מוטבע משני צדדיו בספירלה של סימנים; יותר ממאה שנה אחר כך אף אחד לא הצליח לקרוא אותו.
- מטלהלילה אחד
מפרץ על הים הלובי מתחת לצוק אבן חול מלא בקברים שנחצבו בתקופה הרומית. בשנות השישים היפים מכל אירופה ואמריקה גרו במערות, עד שהכנסייה והמשטרה גירשו אותם; ג׳וני מיטשל כתבה על המקום בשיר שלה קרי.
- ספיליעוצרים בדרך
כפר הררי על הדרך בין שני החופים, עם מזרקה ונציאנית ארוכה בכיכר שבה מי מעיין נשפכים משורה של ראשי אריות מגולפים באבן. בתי הקפה סביבה הם עצירה קבועה בדרך לדרום.
- מנזר פרבליעוצרים בדרך
מנזר על מדרגה גבוה מעל הים הלובי. אחרי הקרב על כרתים ב-1941 הנזירים שלו הסתירו חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים ועזרו להם לברוח בצוללת מהחופים שמתחת, והגרמנים בזזו את המנזר כנקמה. מתחתיו, חורשת דקלים מכסה את שפך נהר מגאלופוטמוס בחוף פרבלי.
- רתימנולילה אחד
עיר עתיקה ונציאנית ועות׳מאנית של סמטאות, מרפסות עץ ומינרטים. אחרי שהקורסר העות׳מאני אולוץ׳ עלי בזז את העיר ב-1571, הוונציאנים בנו את הפורטצה על הגבעה שמעליה; מזרקת רימונדי מ-1626 עדיין זורמת בעיר העתיקה.
- מנזר ארקדיעוצרים בדרך
בנובמבר 1866, במרד הכרתי נגד השלטון העות׳מאני, מאות מורדים, נשים וילדים היו נצורים כאן; כשהחומות נפרצו הם פוצצו את מחסן אבק השריפה, והרגו את עצמם ורבים מהתוקפים. הפיצוץ הפך את דעת הקהל באירופה לטובת הכרתים, וארקדי הפך למקדש הלאומי של האי.
- אגם קורנאסעוצרים בדרך
האגם הטבעי היחיד של מים מתוקים בכרתים, שמזינים אותו מעיינות למרגלות ההרים הלבנים, כמה קילומטרים פנימה מגאורגיופולי. הצבע שלו משתנה מירוק לכחול לפי האור; סירות פדלים יוצאות עליו, וצבי מים מתוקים חיים לאורך החוף.
- חניה2 לילות
הנמל הוונציאני, עם המגדלור שלו ומסגד קוצ׳וק חסן בעל הכיפות מהמאה השבע עשרה, הוא הפנים של הבירה הישנה של כרתים. ברובע היהודי הישן עומד בית הכנסת עץ חיים, ששוחזר ונפתח מחדש ב-1999. במאי 1944 הגרמנים אספו את יהודי חניה; האונייה טנאיס, שהובילה אותם ליבשת, טובעה בידי צוללת בריטית ב-9 ביוני, וכל מי שהיה עליה אבד.
- אלאפוניסיעוצרים בדרך
אי קטן שמחובר לקצה הדרום-מערבי של כרתים בלשון חול ובמים רדודים שאפשר לחצות ברגל, עם חול צבוע בוורוד מצדפים כתושים. זה שטח טבע מוגן; ביום הפסחא של 1824 חיילים עות׳מאנים טבחו מאות פליטים כרתים שהסתתרו על האי, ואנדרטה עומדת על הגבעה שלו.
- מנזר חריסוסקליטיסהעוצרים בדרך
מנזר לבן על סלע מעל הים, ששמו פירושו גבירתנו של המדרגה המוזהבת. לפי המסורת אחת המדרגות שעולות אליו עשויה זהב, אבל רק מי שאין בו חטא יכול לראות אותה.
- קיסאמוס2 לילות
עיירת חקלאים שקטה על מפרץ משלה, פעם הנמל של העיר העתיקה פוליריניה בגבעות שמאחוריה. המוזיאון הארכאולוגי, בבית המושל הוונציאני הישן, מציג פסיפסי רצפה רומיים שנמצאו מתחת לעיירה, ומנמל קבוניסי יוצאות הסירות לגרמבוסה ולבאלוס.
- באלוס וגרמבוסהעוצרים בדרך
לגונה רדודה של חול לבן ומים בצבע טורקיז בקצה חצי האי גרמבוסה. הסירות מקיסאמוס עוצרות קודם באי הקטן אימרי גרמבוסה, שבו מבצר ונציאני על הפסגה הפך לבסיס של מורדים ופיראטים כרתים בשנות העשרים של המאה התשע עשרה.
- פלסרנהעוצרים בדרך
חוף חול ארוך על החוף המערבי, המקום בכרתים לראות את השקיעה. לידו שוכבות ההריסות של נמל הלניסטי שהמעגן שלו עומד היום על יבשה, כמאה מטר מהים, כי רעידת אדמה ב-365 הרימה את מערב כרתים בכמה מטרים.
כמה זה עולה
שמונים דולר ללילה הם החדר. הרכב והדלק הם שלכם, ובכביש הצפוני של כרתים אין עמדות אגרה, אז אין אגרות להוסיף. החניה בערים העתיקות של חניה ורתימנו בתשלום וקשה למצוא אותה; להשאיר את הרכב בחניון מחוץ לחומות. התוספות ששווה לתקצב הן הסירה לספינלונגה, הכרטיסים לקנוסוס ולפייסטוס, הסירה מקיסאמוס לבאלוס ולגרמבוסה, והחניון בתשלום באלאפוניסי.
מה חשוב לדעת
שלושה דברים. אחת: הכביש הצפוני, ה-VOAK, נושא את רוב התנועה באי ויש לו מרשומות התאונות הגרועות ביוון; לאורך רובו אין מעקה בין הנתיבים, והנהגים האיטיים זזים חצי לשול כדי לתת לכם לעקוף, ומצפים שתעשו אותו דבר. שתיים: הכבישים בהרים לחוף הדרומי צרים ותלולים, עזים עומדות על האספלט, והעיקולים מסתירים אוטובוסים; לצפור לפני פנייה עיוורת ולנסוע באור יום. שלוש: הדרך לבאלוס היא דרך עפר, ורוב חוזי ההשכרה לא מכסים נזק בדרכים לא סלולות; המסלול הזה לוקח במקום זה את הסירה מקיסאמוס.
כבישים, אגרות וחוקים
ביוון נוהגים בצד ימין. המסלול נוסע מערבה לאורך החוף הצפוני, עם חצייה מעל ההרים למישור המסרה ולים הלובי במטלה ובפרבלי, ואז חזרה לצפון ברתימנו. הימים קצרים, אף אחד מהם לא ארוך מכמאה ועשרים קילומטר, אבל הקטעים בהרים איטיים. היום הראשון הוא שעה משדה התעופה של הרקליון מזרחה לאגיוס ניקולאוס, והבוקר האחרון הוא כחמישים קילומטר מקיסאמוס לשדה התעופה של חניה; מי שטס הביתה מהרקליון מוסיף כמאה שבעים וחמישה קילומטר של הכביש הצפוני.
לנסוע את כרתים: מהרקליון לחניה
המסלול באתר, עם חדר עד 80 דולר בכל לילה.