בולגריה: סופיה, רילה ופלובדיב
מתי לנסוע
מאי, יוני, ספטמבר ואוקטובר. ביולי ובאוגוסט פלובדיב ומישור תרקיה עוברים שלושים וחמש מעלות, והדרך לרילה מלאה עולי רגל של קיץ. בחורף המנזר עומד בשלג והכביש ההררי אליו יכול להיות קפוא, והמעברים בדרך לקופריבשטיצה דורשים צמיגי חורף.
התחנות בדרך
- סופיה2 לילות
במרץ 1943 הגירוש של יהודי בולגריה נעצר אחרי מחאה שהובילו סגן יושב ראש הפרלמנט, דימיטר פשב, ובישופי הכנסייה האורתודוקסית, ויהודי בולגריה עצמה שרדו את המלחמה; יותר מאחד עשר אלף היהודים של תרקיה ומקדוניה, שהיו אז תחת שלטון בולגרי, גורשו לטרבלינקה. בית הכנסת של סופיה, שנפתח ב-1909, הוא בית הכנסת הספרדי הגדול באירופה, והוא עדיין מקיים תפילות.
- כנסיית בויאנהעוצרים בדרך
כנסייה קטנה למרגלות הר ויטושה, בקצה סופיה, שצוירה ב-1259 בציורי קיר שהם מהיפים באירופה של ימי הביניים, אתר מורשת עולמית מאז 1979. על הקירות דיוקנאות של התורמים, הסבסטוקרטור קאלויאן ואשתו דסיסלבה; המבקרים נכנסים כמה בכל פעם, לכמה דקות.
- הפירמידות של סטובעוצרים בדרך
עמודים של אדמה אדומה וצהובה, בגובה של עד כשנים עשר מטר, על המדרון מעל הכפר סטוב, שהגשם חצב מתוך משקע רך. על רבים מהם עדיין מונחת אבן, שמגינה מפני הגשם על העמוד שמתחתיה; כשהאבן נופלת, העמוד נשחק.
- מנזר רילהלילה אחד
המנזר הגדול בבולגריה, שנוסד במאה העשירית על ידי הנזיר המתבודד יוחנן מרילה, אתר מורשת עולמית מאז 1983. רובו נבנה מחדש אחרי שריפה ב-1833; מגדל האבן של חרליו, מ-1335, הוא הבניין היחיד ששרד.
- ספרבה באניהעוצרים בדרך
בפארק באמצע העיירה גייזר מתיז מים מינרליים בטמפרטורה של כמאה ושלוש מעלות, המעיין החם ביותר בבולגריה. המים שלו ממלאים את הבריכות הפתוחות של העיירה, והמזרקה מעלה אדים גם בקיץ.
- סמוקובלילה אחד
עיירת הרים למרגלות הרילה, שנתנה את שמה לאסכולת סמוקוב של ציירי האיקונות וגלפי העץ במאה התשע עשרה. זכרי זוגרף, המפורסם שבהם, נולד כאן ב-1810 וצייר את ציורי הקיר של הכנסייה הראשית במנזר רילה ושל בצ׳קובו.
- צרסקה ביסטריצהעוצרים בדרך
בית ציד ביער האורנים מעל בורובץ, שנבנה מ-1898 בשביל הנסיך פרדיננד מבולגריה. בורובץ, שנקראה אז צ׳מקוריה, צמחה סביבו לאתר הנופש ההררי הראשון במדינה, ומשפחת המלוכה באה לכאן בכל קיץ עד שהמלוכה בוטלה ב-1946.
- פלובדיב3 לילות
מהערים העתיקות באירופה שיושבו ברציפות, בנויה על גבעות מעל המריצה; התיאטרון הרומי שלה היה קבור מאות שנים, נחשף רק במאה העשרים, ושוב מתקיימים בו קונצרטים. במרץ 1943 המטרופוליט קיריל מפלובדיב הגיע לבית הספר שבו רוכזו יהודי העיר לגירוש ועמד לצידם עד ששוחררו; בית הכנסת ציון, חבוי בחצר ברובע היהודי הישן, עדיין עומד.
- מבצר אסןעוצרים בדרך
מבצר מימי הביניים על צוק מעל הערוץ של האסניצה, מדרום לאסנובגרד. הוא נקרא על שם הצאר איוואן אסן השני, שבנה אותו מחדש במאה השלוש עשרה, כפי שכתובת מתעדת; מהטירה רק כנסיית אם האל הקדושה עדיין עומדת שלמה.
- מנזר בצ׳קובועוצרים בדרך
המנזר השני בגודלו בבולגריה, שנוסד ב-1083 על ידי שני אחים גאורגים בשירות ביזנטיון, גריגוריוס ואבסיוס פקוריאנוס, שכתבו את מגילת היסוד שלו ביוונית, בגאורגית ובארמנית. בית העצמות שלו, שצויר במאה השתים עשרה, הוא מהחלקים העתיקים ששרדו.
- היסאריהעוצרים בדרך
עיירת מרפא בתוך החומות של דיוקלטיאנופוליס, העיר הרומית שצמחה סביב המעיינות שלה, והחומות עדיין עומדות במקומות לגובה של כעשרה מטרים. השער הדרומי נקרא קמיליטה, הגמלים, כי הקשת הכפולה השבורה שלו נראית כמו שתי דבשות.
- סטרוסלעוצרים בדרך
מקדש תרקי שנבנה בתוך תל קבורה ליד הכפר סטרוסל, ונחשף ב-2000 בידי הארכאולוג גאורגי קיטוב; זה מתחם הפולחן התרקי הגדול שנמצא בבולגריה. גרם מדרגות מאבן עולה דרך חומה מעוגלת אל אולם עגול בלב התל.
- קופריבשטיצהלילה אחד
עיירת הרים של בתי עץ צבועים מתקופת התחייה הלאומית הבולגרית. מרד אפריל נגד העות׳מאנים פרץ כאן ב-1876, וגשר האבן הקטן שבו נורתה היריה הראשונה עדיין נקרא גשר יריית הרובה הראשונה.
- סופיהלילה אחד
חזרה לבירה ללילה אחרון. קתדרלת אלכסנדר נייבסקי, שנבנתה בין 1882 ל-1912, הוקמה לזכר החיילים הרוסים שנפלו במלחמת 1877–1878, ששחררה את בולגריה מהשלטון העות׳מאני.
כמה זה עולה
שמונים דולר ללילה הם החדר. הרכב, הדלק ותשלומי הכביש הם שלכם: בבולגריה אין עמדות אגרה במסלול הזה, אבל כל רכב בכבישים המהירים ובכבישים הראשיים צריך את הוויניֶטה האלקטרונית, ולרכב השכרה בולגרי היא בדרך כלל כבר יש. החניה במרכז סופיה ופלובדיב בתשלום לפי אזורים, בדרך כלל בהודעת SMS או במכונה. הכניסה למנזרים חינם; המוזיאונים וכנסיית בויאנה גובים בכניסה.
מה חשוב לדעת
שלושה דברים. אחת: הוויניטה האלקטרונית. מאז 2019 אין בבולגריה מדבקה; הוויניטה אלקטרונית, קשורה ללוחית הרישוי, ומצלמות בכביש בודקות אותה. לבקש מחברת ההשכרה לאשר שלרכב יש ויניטה בתוקף לתאריכים שלכם; אם מביאים רכב מחו״ל, קונים אותה לפני שחוצים, באינטרנט או בגבול. שתיים: העיר העתיקה של פלובדיב. הגבעה שלה מרוצפת אבנים, תלולה וסגורה ברובה לתנועה; משאירים את הרכב באזור החניה בתשלום למטה ועולים ברגל. שלוש: הכבישים ההרריים. הקטע האחרון למנזר רילה והכבישים מעל הסרדנה גורה לקופריבשטיצה צרים ומתפתלים, עם משאיות ובעלי חיים; וסופיה עצמה פקוקה בשעות העומס, אז יוצאים מהעיר מוקדם.
כבישים, אגרות וחוקים
בבולגריה נוהגים בצד ימין. הכביש המהיר טרקיה מחבר את סופיה ופלובדיב בכשעתיים; כל השאר במסלול הוא כביש של נתיב לכל כיוון דרך כפרים ומעל הגבעות. השלטים בכתב קירילי, ובכבישים הראשיים גם באותיות לטיניות. רכבי השכרה הם בעיקר ידניים; אוטומטי צריך להזמין מראש. המסלול הוא לולאה מסופיה וחזרה. הכביש למנזר רילה נגמר במנזר, ולכן הלילה שם והלילה בסמוקוב נושאים את הנסיעה מעל ההרים לפלובדיב, ושום יום לא ארוך מכמאה ארבעים קילומטר.
לנסוע את בולגריה: סופיה, רילה ופלובדיב
המסלול באתר, עם חדר עד 80 דולר בכל לילה.