סקוטלנד ברכבת: הקו המערבי של ההיילנדס
מתי לנסוע
ממאי עד ספטמבר זו העונה: ימים ארוכים, אור עד עשר בלילה ביוני, רכבת הקיטור ג׳קוביט נוסעת למאלייג, ומאוגוסט הבורות ירוקים וסגולים מאברש. זו גם עונת היבחושים בערבים בלי רוח, ושל הרכבות המלאות והחדרים היקרים באדינבורו, ובמיוחד באוגוסט, כשהפסטיבל ממלא את העיר. רכבות ScotRail נוסעות כל השנה, והקו המערבי של ההיילנדס בשלג הוא מנסיעות החורף הגדולות באירופה, אבל הימים קצרים והג׳קוביט לא נוסעת.
התחנות בדרך
- אדינבורו2 לילות
הטיול מתחיל בתחנת ווברלי, תחנת הרכבת הגדולה היחידה בעולם שנקראת על שם רומן: ״ווברלי״ של וולטר סקוט מ-1814. גג הזכוכית שלה שוכן בעמק שבין העיר העתיקה על הרכס לבין העיר החדשה הג׳ורג׳יאנית.
- ארמון לינליתגועוצרים בדרך
הארמון המלכותי בלי הגג מעל האגם, שנראה מהרכבת מעל העיר, הוא המקום שבו נולדה מרי מלכת הסקוטים בדצמבר 1542. הוא נשרף ב-1746 ולא שוקם מעולם.
- גלזגולילה אחד
העיר הגדולה בסקוטלנד, העיר של צ׳רלס רני מקינטוש. הרכבת התחתית המעגלית הקטנה שלה, שנפתחה ב-1896, היא השלישית בעתיקותה בעולם, אחרי לונדון ובודפשט, ובית הכנסת גרנטהיל מ-1879 הוא מבנה בית הכנסת העתיק בסקוטלנד.
- לוך לומונדעוצרים בדרך
אחרי הלנסבורו הקו מטפס אל צלע ההר מעל החוף המערבי של לוך לומונד, האגם הגדול בבריטניה בשטחו. בנסיעה צפונה לשבת מימין בשביל הנוף.
- קריאנלריךעוצרים בדרך
כאן הרכבת מתפצלת: חלק אחד נוסע מערבה לאובן, והאחר צפונה לפורט ויליאם ולמאלייג, אז לוודא שאתם בקרון הנכון. אחריה הקו מקיף את רגלי הר בן דוראן בעיקול הפרסה.
- רנוךעוצרים בדרך
הקו נפתח ב-1894 וחוצה את ביצת רנוך במקום שאין אליו כביש. הקרקע הייתה כה רכה שהבונים הציפו את המסילה על מזרן של שורשי עצים, זרדים ואפר, והיא עדיין נוסעת עליו.
- קורורעוצרים בדרך
בגובה של כ-408 מטר, התחנה הגבוהה על קו ראשי בבריטניה, ואין אליה כביש ציבורי. הגיבורים של ״טריינספוטינג״ יורדים כאן בסרט מ-1996.
- פורט ויליאם2 לילות
עיירה בראש לוך לינה מתחת לבן נוויס, בגובה 1,345 מטר ההר הגבוה באיים הבריטיים. ממש מחוץ לה, בבנאווי, מדרגות נפטון מרימות את התעלה הקלדונית של תומס טלפורד בשמונה תאי שיט, מדרגות התאים הארוכות בבריטניה.
- גשר גלנפינןעוצרים בדרך
גשר מתעקל של עשרים ואחת קשתות, שבנה רוברט מקאלפין מבטון יצוק לקו למאלייג, שנפתח ב-1901, והגשר שרכבת הוגוורטס חוצה בסרטי הארי פוטר. בעונה רכבת הקיטור ג׳קוביט חוצה אותו בדרכה מפורט ויליאם למאלייג וחזרה; רכבת ScotRail נוסעת באותו קו כל השנה.
- מאלייגעוצרים בדרך
סוף הקו, נמל דייגים שגדל עם הרכבת והיה פעם מנמלי ההרינג העמוסים באירופה. הג׳קוביט נותנת כאן קצת פחות משעתיים לפני שהיא חוזרת בקיטור לפורט ויליאם.
- טירת אורקהארטעוצרים בדרך
האוטובוס מפורט ויליאם נוסע לכל אורך הגרייט גלן ולאורך לוך נס, ליד חורבות טירת אורקהארט על הלשון שלה. האגם עמוק יותר מ-220 מטר ומחזיק יותר מים מתוקים מכל האגמים של אנגליה ווילס יחד.
- אינברנסלילה אחד
בירת ההיילנדס על נהר הנס. הטירה מאבן חול אדומה מעל הנהר נבנתה בשנות ה-1830 במקום הטירה הישנה; כמה קילומטרים מזרחה נמצא קאלודן, שבו באפריל 1746 הקרב הסדור האחרון על אדמת בריטניה סיים את המרד היעקוביטי.
- סטרת׳קרוןעוצרים בדרך
מכאן קו קייל נוסע לאורך החוף של לוך קרון. בסטרום פרי, התחנה הבאה, ביוני 1883 החזיקו אנשי המקום ברציף כדי למנוע העמסת דגים על רכבת ביום ראשון, וכמה מהם נכלאו על כך.
- פלוקטוןלילה אחד
כפר שתוכנן סביב 1800 על מפרץ מוגן של לוך קרון, שבו צומחים על החוף עצי דקל-כרוב באוויר המתון של זרם הגולף. הוא היה לוכדוב בסדרה של ה-BBC ״המיש מקבת׳״.
- קייל אוף לוכאלשעוצרים בדרך
סוף קו קייל, עשר דקות מפלוקטון, שהגיע לכאן ב-1897. גשר סקיי מעל המצר נפתח ב-1995, והאגרה שלו בוטלה ב-2004.
- גשר קאלודןעוצרים בדרך
ביציאה דרומה מאינברנס הרכבת חוצה את עמק הנירן על גשר קאלודן מ-1898, עשרים ותשע קשתות מאבן חול אדומה, גשר הבנייה הארוך בסקוטלנד.
- מעבר דרומוכטרעוצרים בדרך
בגובה 452 מטר, השיא של קו ההיילנדס הראשי והנקודה הגבוהה ברשת הרכבות של בריטניה.
- פיטלוכרילילה אחד
עיירת נופש ויקטוריאנית על נהר הטאמל. בסכר ההידרו-אלקטרי משנות החמישים סולם דגים של שלושים וארבע בריכות מאפשר לסלמון לטפס מעליו, ובתחילת הקיץ אפשר לצפות בהם דרך חלון.
- גשר הפורת׳עוצרים בדרך
הקילומטרים האחרונים חוצים את מפרץ הפורת׳ על גשר הזיזים האדום שנפתח במרץ 1890, אתר מורשת עולמית מאז 2015.
- אדינבורועוצרים בדרך
הרכבת מפיטלוכרי חוזרת לווברלי בתוך כשעתיים, מתחת לטירה על הסלע שלה.
כמה זה עולה
שמונים דולר ללילה הם החדר. כרטיסי הרכבת עליכם ואינם כלולים: כרטיסי ScotRail מנקודה לנקודה, שהזולים שבהם נקנים מראש כתעריף Advance, או כרטיס Spirit of Scotland, שמכסה את רכבות ScotRail וחלק מאוטובוסי Citylink; לבדוק שהאוטובוס מפורט ויליאם לאינברנס ביניהם בתאריכים שלכם. רכבת הקיטור ג׳קוביט היא רכבת פרטית ואף כרטיס לא מכסה אותה: הכרטיס שלה נקנה בנפרד אצל המפעיל, ובקיץ הוא נגמר שבועות מראש.
מה חשוב לדעת
שלושה דברים. אחת: המושבים. הרכבות לפורט ויליאם, למאלייג ולקייל קצרות, שניים עד ארבעה קרונות, ובקיץ הן מתמלאות; לשריין מושב עם הכרטיס, בחינם ב-ScotRail, ומגלזגו צפונה לשבת בצד ימין בשביל לוך לומונד. שתיים: המזוודות. ברכבות הקטנות האלה יש מעט מקום למזוודות גדולות ואין שירות סבלים; אם אפשר, תיק אחד לכל אחד. שלוש: החיבורים. הרכבות בקווי ההיילנדס מעטות, בחלקם רק שלוש או ארבע ביום, וביום ראשון פחות, אז לבדוק את לוח הזמנים לכל קטע לפני שסוגרים את המלונות.
כבישים, אגרות וחוקים
במסלול הזה אין רכב. הוא נוסע מאדינבורו לגלזגו, עולה בקו המערבי של ההיילנדס דרך ביצת רנוך לפורט ויליאם, יוצא למאלייג וחוזר ביום משלו, ממשיך לאורך הגרייט גלן לאינברנס, יוצא בקו קייל לחוף המערבי בפלוקטון, וחוזר הביתה בקו ההיילנדס הראשי. קטע אחד אינו רכבת, ובגלוי: אין מסילה בין פורט ויליאם לאינברנס, והחיבור הוא אוטובוס Citylink לאורך לוך נס, כשעתיים. האי סקיי אינו במסלול; המעבורת ממאלייג והגשר מקייל שם למי שרוצה יום משלו. ובכנות על החדרים: בקיץ חדר בשמונים דולר קשה למצוא באדינבורו, ונדיר בפורט ויליאם ובפלוקטון, שיש בהן מעט מלונות; כשאין כזה פנוי האתר מציע במקומו שתי דירות במחיר הזה.
לנסוע את סקוטלנד ברכבת: הקו המערבי של ההיילנדס
המסלול באתר, עם חדר עד 80 דולר בכל לילה.