הריין באופניים: בין הטירות
מתי לנסוע
מאפריל עד אוקטובר זו העונה: הספינות והמעבורות על הריין פועלות בלוח המלא, הכרמים ירוקים ואחר כך זהובים, ובספטמבר ובאוקטובר כפרי היין עורכים את חגי היין שלהם. ביולי ובאוגוסט חם בערוץ והשביל עמוס בסופי שבוע, ולכן מאי, יוני וספטמבר הם החודשים הטובים לרכיבה. בכמה ערבי קיץ זיקוקי "הריין בלהבות" מאירים את הטירות; בלילות האלה החדרים בעמק נתפסים שבועות מראש, אז לבדוק את התאריכים לשנה שלכם.
התחנות בדרך
- קובלנץ2 לילות
המסלול מתחיל בדויטשס אק, הכף שבו המוזל נשפך לריין; הרומאים קראו למקום קונפלואנטס, "המפגש", ומכאן שם העיר. פסל הרכיבה של הקיסר וילהלם הראשון על הכף הופל ב-1945, והעתק שלו הוצב מחדש ב-1993.
- מבצר ארנברייטשטייןעוצרים בדרך
מעבר לריין מול הדויטשס אק, הפרוסים בנו מחדש את המבצר בין 1817 ל-1828 כאחד החזקים באירופה. רכבל שנבנה לתערוכת הגנים הפדרלית של 2011 חוצה אליו את הנהר.
- טירת תוראנטעוצרים בדרך
יום במעלה נתיב האופניים של המוזל עד כפר היין אלקן וחזרה, כ-45 קילומטר, שטוח לאורך הנהר. מעל הכפר עומדת טירת תוראנט, שהארכיבישופים של טרייר וקלן צרו עליה שנתיים מ-1246, ואחר כך חילקו אותה ביניהם.
- מרקסבורגעוצרים בדרך
ברכיבה דרומה על הגדה השמאלית רואים אותה גבוה בצד השני, מעל בראובך: הטירה היחידה על ראש גבעה בריין התיכון שמעולם לא נהרסה.
- בופרדעוצרים בדרך
עיר על העיקול הגדול של הריין, שנבנתה בתוך המבצר הרומי בודובריקה; קטעים ארוכים מחומותיו מהמאה הרביעית עדיין עומדים בין הבתים, מחומות המבצרים הרומיים השמורות בגרמניה.
- סנט גוארעוצרים בדרך
מעל העיר נמצאת טירת ריינפלס, פעם הטירה הגדולה ביותר על הריין; היא עמדה מול הצרפתים ב-1692, וחיילים צרפתים פוצצו אותה ב-1797. מול העיר, מעבר לנהר, מתנשא סלע הלורליי.
- לורלייעוצרים בדרך
סלע צפחה בגובה של כ-130 מטר מעל העיקול הצר ביותר של הנהר, שבו ספינות נשברו על השוניות. היינריך היינה, שנולד למשפחה יהודית בדיסלדורף, כתב את שיר הלורליי ב-1824, ופרידריך זילכר הלחין אותו לשיר שכל גרמני מכיר.
- בכרך2 לילות
עיירת יין מוקפת חומה של בתי עץ מקושטים; הבית העתיק במרכזה הוא מ-1368. היינריך היינה מיקם כאן את סיפורו הלא גמור "הרב מבכרך", על יהודי העיר בליל פסח.
- קפלת ורנרעוצרים בדרך
חורבת הקפלה הגותית בלי הגג מעל העיר נבנתה לזכר ורנר, נער שנמצא מת ב-1287 ומותו הוטל בשקר על היהודים; עלילת הדם הזאת הובילה לרצח יהודים לאורך הריין. שלט בחורבה מזכיר אותם היום.
- טירת פפאלצגרפנשטייןעוצרים בדרך
יום מנוחה עם רכיבה קצרה צפונה ומעבורת לקאוב: סירה קטנה לוקחת אתכם לטירת המכס הזאת, על אי באמצע הנהר, שנבנתה ב-1327 כדי שאף ספינה לא תעבור בלי לשלם. בקאוב, בליל ראש השנה 1813–14, חצה צבאו של בליכר את הריין במרדף אחרי נפוליאון.
- בינגןעוצרים בדרך
במקום שבו הנאהה פוגש את הריין עומד מגדל העכברים על האי שלו; לפי האגדה הארכיבישוף האכזר האטו נאכל כאן בידי עכברים. מבינגן המעבורת לוקחת את האופניים לרידסהיים.
- רידסהייםלילה אחד
יום קצר — כ-17 קילומטר מבכרך — מסתיים בעיירת היין של הדרוסלגאסה, סמטה של מסבאות יין באורך של כ-144 מטר. ברנדי אסבך מזוקק כאן מאז 1892.
- אנדרטת נידרוואלדעוצרים בדרך
רכבל עולה מעל הכרמים אל פסל גרמניה, שנחשף ב-1883 לציון הקמת הקיסרות הגרמנית ב-1871; הוא משקיף מעל הריין לכיוון צרפת.
- אלטווילעוצרים בדרך
בדרך דרך הריינגאו, הטירה של הארכיבישופים של מיינץ; כאן, ב-1465, כיבד הארכיבישוף אדולף השני את יוהנס גוטנברג, ממציא הדפוס באותיות נעות, ומינה אותו לאיש החצר שלו.
- מיינץ2 לילות
כ-35 קילומטר מרידסהיים המסלול מסתיים בקתדרלה, שבנייתה החלה ב-975, בעיר שבה נולד גוטנברג. מיינץ של ימי הביניים הייתה מגנצא, אחת משלוש קהילות שו״ם עם שפייר ו-וורמס, שאונסק״ו הכריז עליהן ב-2021; בית הקברות היהודי העתיק שלה מהעתיקים באירופה.
- בית הכנסת החדש של מיינץעוצרים בדרך
נפתח ב-2010, והצורה המקופלת שלו, של האדריכל מנואל הרץ, שאובה מהמילה העברית "קדושה". הוא עומד במקום בית הכנסת שנשרף ב-1938.
כמה זה עולה
שמונים דולר ללילה הם החדר. השכרת האופניים, העברת המזוודות, המעבורות על הריין, הרכבלים וכל רכבת שתיסעו בה עם האופניים — עליכם ואינם כלולים. המעבורות גובות מחיר קטן לרוכב ולאופניים, והרכבלים בקובלנץ וברידסהיים לוקחים אופניים בתוספת או בכלל לא, אז לרכבלים עדיף להשאיר את האופניים במלון.
מה חשוב לדעת
שלושה דברים. אחת: המעבורות. בין קובלנץ למיינץ אין גשר על הריין, ולכן כל חצייה היא במעבורת; הן יוצאות לעתים קרובות ביום אבל מפסיקות בערב, אז לבדוק את המעבורת האחרונה לפני שחוצים. שתיים: המזוודות. חנויות השכרה לאורך נתיב האופניים של הריין משכירות אופניים ואופניים חשמליים עם החזרה בסוף המסלול, ומלונות וחברות מקומיות רבות מעבירות את המזוודות למלון הבא; לשאול כשמזמינים את האופניים, ולוודא שזה מכסה כל לילה. שלוש: הרכבות. רכבת אזורית נוסעת לאורך כל גדה ולוקחת אופניים, כך שרוכב עייף או יום גשום אינם בעיה, אבל ייתכן שלאופניים צריך כרטיס משלהם, והרכבות מלאות בסופי שבוע בקיץ.
כבישים, אגרות וחוקים
במסלול הזה אין רכב. הוא רוכב בנתיב האופניים של הריין, המסומן כ-EuroVelo 15, דרך עמק הריין התיכון העליון, ערוץ של טירות וכרמים שהוא אתר מורשת עולמית של אונסק״ו, מקובלנץ במעלה הנהר עד מיינץ. השביל שטוח וברובו אספלט, על גדת הנהר או לצד הכביש והמסילה; השיפוע הוא של הנהר, והעליות היחידות הן לטירות, שאפשר לעלות אליהן ברגל או לוותר. רכיבה במעלה הריין היא נגד הזרם, אבל כמעט לא מרגישים. הימים קצרים בכוונה — בין כ-17 לכ-52 קילומטר — כדי להשאיר זמן לטירות, ושני ימים הם ימי מנוחה בעיר; אופניים חשמליים מקצרים אותם עוד יותר. Burg & Bike בקובלנץ ובלאנשטיין משכירה אופניים והרבה אופניים חשמליים, ואפשר להחזיר לה את האופניים בסוף הדרך במיינץ, במחיר שנקבע בתיאום מראש. לאורך כל הדרך הולכים לפי השלטים של EuroVelo 15 ו-Rheinradweg. ובכנות על החדרים: בבכרך וברידסהיים חדר בשמונים דולר הוא פשוט אבל בדרך כלל אפשר למצוא אותו מחוץ ללילות החגים; בקובלנץ ובמיינץ יש הרבה. כשאין כזה פנוי האתר מציע במקומו שתי דירות במחיר הזה.
לנסוע את הריין באופניים: בין הטירות
המסלול באתר, עם חדר עד 80 דולר בכל לילה.