Switzerland
ציריך
ביום הראשון של 1519 עלה כומר בשם הולדריך צווינגלי אל דוכן הדרשנים של הגרוסמינסטר, ובמקום לקרוא את הקטע שנקבע ליום פתח בשורה הראשונה של הבשורה על פי מתי והמשיך הלאה. בתוך שש שנים הורידה ציריך את התמונות מכל כנסייה, מכרה את הכסף, סגרה את המנזרים והשתיקה את העוגבים — העיר הייתה בלי מוזיקת כנסייה שמונים שנה. המסלול הזה הוא איך נראית עיר שהחליטה לא להחזיק שום דבר יפה. שעתיים, מישורי, והכול בעיר העתיקה.
חדר לזוג בציריך — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
מה שצווינגלי הוריד מהקירות
ביום הראשון של 1519 עלה כומר בשם הולדריך צווינגלי אל דוכן הדרשנים של הגרוסמינסטר, ובמקום לקרוא את הקטע שנקבע ליום פתח בשורה הראשונה של הבשורה על פי מתי והמשיך הלאה. בתוך שש שנים הורידה ציריך את התמונות מכל כנסייה, מכרה את הכסף, סגרה את המנזרים והשתיקה את העוגבים — העיר הייתה בלי מוזיקת כנסייה שמונים שנה. המסלול הזה הוא איך נראית עיר שהחליטה לא להחזיק שום דבר יפה. שעתיים, מישורי, והכול בעיר העתיקה.
- גרוסמינסטר — שני המגדלים הם סמל ציריך, והפנים כמעט ריק — קירות מסויידים, זכוכית חלקה, בלי תמונת מזבח. זו אינה הזנחה אלא העיקר: צווינגלי הורה להסיר הכול ב-1524, והעיר מעולם לא החזירה.
- וסרקירכה — נבנתה על האי שבו נערפו פליקס ורגולה, קדושי העיר, ואז — כך מתעקשת האגדה — הרימו את ראשיהם וצעדו ארבעים צעדים במעלה הגבעה. הרפורמציה הפכה את הכנסייה למחסן; היא כנסייה שוב, והאבן שעליה מתו נמצאת בקריפטה.
- פראומינסטר — מנזר של אצילות ששלט פעם בעיר ממש — אם המנזר הטביעה את המטבעות ומינתה את ראש העיר — עד שהאחרונה שבהן מסרה את הכול לעיר ב-1524 ונישאה לסגנו של צווינגלי. ארבע מאות וחצי אחר כך התקין כאן מארק שאגאל חמישה חלונות, בגיל שמונים ושלוש.
- סנט פטר — לוח השעון הוא 8.64 מטרים, לוח השעון הכנסייתי הגדול באירופה, והוא נבנה בגודל הזה כדי שהשייטים באגם יוכלו לקרוא את השעה. שומר גר במגדל עד 1911 וצלצל בפעמון כשפרצה שרפה.
- לינדנהוף — על הסלע הזה עמדה תחנת מכס רומית, אחר כך ארמון קיסרי, וב-1292 היו גברי ציריך במלחמה כשחיילי הבסבורג הגיעו. הנשים לבשו שריון והתייצבו בשורה על הגבעה; האויב ספר את הקסדות, הסיק שהצבא חזר, והסתלק.
- בניין העירייה — נבנה ב-1698 כשהוא עומד בתוך הנהר על כלונסאות, כדי שלא ישתייך לרובע של אף גילדה ושאף סיעה לא תוכל לטעון שהוא עומד על אדמתה. פרלמנט הקנטון עדיין יושב בו, והנהר זורם מתחתיו.
שלושה פליטים ברחוב אחד
שווייץ הייתה ניטרלית במלחמת העולם הראשונה, ולכן כל מי שלא יכול היה להיות בשום מקום אחר הגיע לכאן. ב-1916 פתח משתמט גרמני מועדון לילה בשפיגלגסה 1 והמציא בו את דאדא; במספר 14, ארבע-עשרה דלתות במעלה אותה סמטה, גר גולה רוסי בשם לנין, שיצא ברכבת חתומה באפריל 1917 ושינה את המאה; ולמטה ליד האגם ישב אירי שעיניו כושלות וכתב את יוליסס. אף אחד משלושתם לא הזכיר מעולם שפגש את האחרים. שעתיים, והסמטה עולה.
- קברט וולטר — הוגו באל פתח אותו בפברואר 1916 בחדר האחורי של בר והוא החזיק חמישה חודשים. בחמשת החודשים האלה קראה קבוצת גולים שירי שטות בשלוש שפות בו זמנית, לבשה תחפושות קרטון, וקראה לכל העניין דאדא — מילה שלדבריהם מצאו באקראי במילון.
- נידרדורף — שפיגלגסה עולה מתוך הסמטאות האלה, ולנין גר במספר 14 בחדר אחד עם אשתו מעל יצרן נקניקים, ושילם עשרים ושמונה פרנק לחודש. הוא קרא בספריית העיר מדי יום והתלונן ששווייץ נוחה מדי מכדי שתהיה בה מהפכה.
- שאושפילהאוס — בשנות השלושים ובמלחמה זה היה התיאטרון היחיד בשפה הגרמנית באירופה שהיה חופשי לומר כל דבר, והוא התמלא בשחקנים ובבמאים שגרמניה גירשה. ברכט העלה כאן את "אמא קוראז׳" בבכורה ב-1941, בפני קהל שכלל קצינים גרמנים בחופשה.
- קונסטהאוס — האוסף הגדול בעולם של ג׳אקומטי — דמויות ההליכה הדקות, שנגרעו עד שכמעט לא נשאר דבר, ולדבריו זה היה ניסיון לפסל איך אדם נראה ממרחק. האגף שנפתח ב-2021 מחזיק אוסף שציריך עדיין מתווכחת בפומבי על מקורו בימי המלחמה.
- בית הקברות פלונטרן — ג׳יימס ג׳ויס נמלט מטריאסטה לציריך פעמיים, כתב כאן את רוב יוליסס, ומת כאן ב-1941 אחרי ניתוח. הוא קבור בישיבה, בברונזה, עם ספר, במבט אל גן החיות — אשתו אמרה שהיה נהנה לשמוע את האריות.
- פלאצשפיץ — פארק על הלשון שבה נפגשים שני הנהרות, ובין 1987 ל-1992 הוא היה שוק סמים פתוח שהמשטרה נצטוותה לא לגעת בו — "פארק המחטים", ידוע בכל אירופה. הניסוי נסגר, המדיניות הוחלפה בהרואין במרשם, והעיר אינה כותבת על זה שלטים.
הכסף והמים
בציריך מרוכז אחד מריכוזי הכסף הפרטי הגדולים בעולם, ויש בה גם אגם שתושביה שוחים בו בצהרי יום שלישי. שני אלה נמצאים במרחק מאתיים מטר זה מזה. המסלול הזה יורד ברחוב הקניות היקר באירופה, עובר בכיכר שהזהב מתחתיה, ונגמר במים — כי מה שבאמת מפתיע כאן תייר הוא שבירת בנקאות שוחה. שעתיים, ומאי ואילך קחו בגד ים.
- בנהופשטראסה — הרחוב היה חפיר עד 1864, אז העיר סתמה אותו ומכרה את החזיתות. הוא מדורג דרך קבע בין שלושת רחובות הקמעונאות היקרים בעולם, והחשמליות שנוסעות במרכזו הן הסיבה שהוא לא הפך לרחוב מכוניות.
- אוגוסטינרגסה — סמטה אחת ממערב לכל הכסף הזה, וחלונות הגחון המצוירים בה הם מהמאה השבע-עשרה — תחבולת מס, שכן חלון שבלט אל הרחוב לא נספר בשטח הרצפה. זו הייתה סמטת הסנדלרים.
- מוזיאון ריטברג — המוזיאון היחיד בשווייץ לאמנות לא-אירופית, בווילה שריכרד ואגנר גר בה שנה כשהיה מגורש מגרמניה על השתתפות במרד. הוא כתב בה חלק ממחזור הטבעת, והיא פארק היום, חופשי למעבר.
- זבאד אנגה — רציף עץ שנבנה אל תוך האגם, שבו פקידים שוחים בהפסקת הצהריים ואיש אינו מוצא בזה דבר מוזר. בחורף פועלת באותו רציף סאונה ואנשים עוברים מהחום ישר למים של ארבע מעלות.
- פראואנבאד — מרחץ נהר מעץ משנת 1888 שעדיין מיועד לנשים בלבד בשעות היום, בדיוק כפי שנבנה — העיר שמרה על הכלל מאה שלושים וחמש שנה. אחרי שבע בערב הוא הופך לבר פתוח לכולם.
- אוברר לטן — ארבע מאות מטר של תעלה שבה נכנסים למעלה ונותנים ללימאט לשאת אתכם במורד, ואז חוזרים ברגל ועושים זאת שוב. המים נקיים דיים לשתייה, וזה חינם — העיר בודקת אותם מדי יום ומפרסמת את התוצאה.
מה יש בציריך
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה ציריך — הרכבת למרכז 10 דקות ויוצאת כל כמה דקות
- התחנה המרכזית — כמעט 3,000 רכבות ביום, והאולם הישן הוא שוק בדצמבר
- זילקוואי — אוטובוסי הטווח הארוך יוצאים מאחורי התחנה
- בירקליפלאץ — החשמליות נפגשות כאן, וסירות האגם יוצאות מהמזח
תרבות והיסטוריה
- גרוסמינסטר — €5 למגדל, והרפורמציה התחילה בדוכן הזה
- פראומינסטר — €5, וחמשת חלונות שאגאל הם הסיבה
- סנט פטר — חינם, ולוח השעון הוא הגדול באירופה
- וסרקירכה — חינם, נבנתה על האי שבו נערפו שני קדושים
- קונסטהאוס — €24, ואוסף ג׳אקומטי הגדול בעולם
- המוזיאון הלאומי — €13, והוא מסביר איך מדינה של ארבע שפות מחזיקה
- מוזיאון ריטברג — €18, אמנות לא-אירופית בווילה שוואגנר שכר פעם
- מוזיאון העיצוב — €12, והעיצוב הגרפי השוויצרי הומצא בעיר הזאת
- קברט וולטר — €12, ודאדא הומצא בחדר האחד הזה ב-1916
- מוזיאון פיפ״א — €26, ופיפ״א רשומה כאן כעמותה שוויצרית
- קונסטהאלה — €12, באולם מספנה במערב העיר
- בית האופרה — מ-€20 למעלה, והאגם מאחוריו
- שאושפילהאוס — התיאטרון שקלט את כל מי שגרמניה גירשה
- בית הקברות פלונטרן — חינם, וג׳יימס ג׳ויס קבור מול גן החיות
מה לראות
- לינדנהוף — חינם, מצודה רומית, והנוף הטוב על העיר העתיקה
- נידרדורף — הסמטאות מאחורי הקתדרלה, והן מתמלאות אחרי שש
- שיפפה — הרובע העתיק, על הנהר, והוא זעיר
- בניין העירייה — נבנה אל תוך הנהר ב-1698, על כלונסאות
- אגם ציריך — שוחים בו ממאי. העיר שוחה בו, וזה חינם
- ציריכהורן — פארק על האגם עם גן סיני ופסל של טנגלי
- אוטליברג — רכבת ל-871 מ׳, 25 דקות, וכרטיס עירוני מכסה אותה
- פראואנבאד — מרחץ נהר לנשים בלבד מ-1888, ובלילה בר לכולם
- אוברר לטן — קופצים לנהר וצפים במורד. חינם, וכולם עושים את זה
- זבאד אנגה — רציף עץ בתוך האגם, וסאונה בחורף
- גן החיות — €29, ואולם יער הגשם מחזיק מזג אוויר משלו
- הגן הסיני — €4, מתנה מקונמינג, ופתוח בקיץ בלבד
- ריטרפארק — חינם, הפארק הגדול בעיר, והנוף דרומה
- פלאצשפיץ — מפגש שני הנהרות, וכאן העיר קברה עשור רע
- ציריך מערב — רובע התעשייה הישן, וכאן הלילה
- הוויאדוקט — חנויות בתוך קשתות של גשר רכבת פעיל
- הגן של פראו גרולד — חצר מכולות שהפכה לבר גן, ובקיץ בלבד
- בית השוקולד של לינדט — €15, ומזרקת השוקולד בגובה תשעה מטרים
- מפלי הריין — המפל הגדול באירופה, 50 דקות ברכבת
- רפרסוויל — סירה במורד האגם, שעתיים, וטירה בסוף
שווקים וקניות
- בנהופשטראסה — אחד הרחובות היקרים בעולם, וההליכה בו חינם
- שוק בירקליפלאץ — בשלישי ובשישי, ושוק פשפשים בשבת
- שוק הלווטיהפלאץ — בשלישי ובשישי, ובחצי מחיר של האחר
- אולם השוק בוויאדוקט — מתחת לקשתות הרכבת, ופתוח שישה ימים
- לנגשטראסה — הרחוב האחד בציריך שמעולם לא סודר
- אוגוסטינרגסה — חלונות גחון מצוירים, וסמטת הקניות העתיקה
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם ציריך אוכלת בעמידה. זו אחת הערים היקרות בעולם וארוחת ערב בישיבה עולה שישים פרנק, ולכן אלה המקומות שבהם צהריים עולים חמישה-עשר: גריל נקניקיות שיש אליו תור מאז 1963, בית צמחוני שנפתח ב-1898 והוא העתיק בעולם, ואולם שוק מתחת לגשר רכבת.
- שטרנן גריל — כ-9 פרנק, בעמידה, ופתוח עד חצות
- הילטל — הבופה לפי משקל, כ-5 פרנק ל-100 גרם
- אולם השוק בוויאדוקט — מתחת לגשר רכבת פעיל, וצהריים מתחת ל-20 פרנק
- שפרינגלי — כ-1.30 פרנק ליחידה, והדלפק בקומה התחתונה
- צויגהאוסקלר — בית נשק מ-1487, שולחנות ארוכים, ויושבים יחד
- קפה שובר — השוקו החם, בחדר שנראה כמו תיאטרון
- שוק הלווטיהפלאץ — בשלישי ובשישי, וכאן העיר קונה
- הגן של פראו גרולד — מכולות ושולחנות ארוכים, ובקיץ בלבד
מוזיאונים
- קונסטהאוס — 24 פרנק, סגור בשני, וחינם ברביעי
- המוזיאון הלאומי — 13 פרנק, וקומת הילדים היא הטובה
- מוזיאון העיצוב — 12 פרנק, וארכיון הכרזות דורש הזמנה
- קברט וולטר — 12 פרנק, חדר אחד, ודאדא התחיל בו ב-1916
- מוזיאון ריטברג — 18 פרנק, בווילה של ואגנר, והפארק חינם
- קונסטהאלה — 12 פרנק, אולם מספנה, ואין בו דבר ישן
- מוזיאון פיפ״א — 26 פרנק, וכל חולצת מונדיאל שנלבשה
טבע
ציריך שוחה בנהר שלה ובאגם שלה, בלב העיר, והמים נבדקים מדי יום והתוצאה מתפרסמת. זה מה שעושים כאן, ורובו אינו עולה דבר.
- אגם ציריך — השחייה חינם, והסירות מבירקליפלאץ
- אוטליברג — 25 דקות מהתחנה המרכזית, והכרטיס 9 פרנק
- אוברר לטן — חינם, וצפים 400 מטר במורד הנהר
- פראואנבאד — לנשים בלבד ביום מאז 1888, ובר אחרי שבע
- זבאד אנגה — 9 פרנק, רציף באגם, וסאונה בחורף
- ריטרפארק — חינם, הפארק הגדול בעיר, ועצים זקנים
- ציריכהורן — חינם, טיילת אגם, וגן סיני עליה
- מפלי הריין — 50 דקות ברכבת, הצפייה חינם, 20 פרנק לסירה
עם ילדים
- גן החיות — 29 פרנק, ילדים 14, וחשמלית 6 מגיעה לדלת
- טכנורמה — 35 פרנק, 25 דקות ברכבת, ויום שלם
- בית השוקולד — 15 פרנק, מזרקת שוקולד בגובה תשעה מטרים, וטעימות חינם
- אוטליברג — רכבת שיניים למעלה, מגדל לטפס עליו, ומגלשה ארוכה
- הגן הסיני — 4 פרנק, דגי קוי, ופתוח רק בחודשי הקיץ
- המוזיאון הלאומי — טירה עם גשר מתרומם, וילדים עד 16 חינם
הופעות
- בית האופרה — מ-20 פרנק בעמידה, וקוד הלבוש רגוע
- שאושפילהאוס — התיאטרון שקלט את כל מי שגרמניה גירשה
- מודס — כרטיסים מ-25 פרנק, ומתחילים בשמונה וחצי
- רוטה פבריק — מפעל על האגם שהעיר נאבקה לשמור כמקום הופעות
- אל לוקאל — חדר קטן ליד הנהר, והאמנים קרובים דיים לגעת
- מסקוט — ליד בלוויו, והקריוקי של יום שלישי הוא מוסד עירוני
חיי לילה
בציריך יש יותר מועדונים לנפש מבברלין, מה שאף אחד לא מצפה לו, והסיבה היא הסטריט פרייד: הפגנת טכנו שהתחילה ב-1992 כמחאה למען חופש ומביאה היום קרוב למיליון איש לחזית האגם בכל אוגוסט.
- ציריך מערב — כאן היו המפעלים, וכאן המועדונים היום
- לנגשטראסה — פתוח עד מאוחר בכל לילה, והשיא ביום חמישי
- הייב — טכנו עד הבוקר, והתור מתחיל באחת
- צוקונפט — מרתף ליד לנגשטראסה, ואסור לצלם בפנים
- הגן של פראו גרולד — כאן הערב מתחיל בקיץ, מתחת לרכבת
- נידרדורף — סמטאות העיר העתיקה, והברים ותיקים מהמועדונים