Croatia
זאדאר
זאדאר יושבת על חצי אי צר שהוא עיר בלי הפסקה כבר כשלושת אלפים שנה — ליבורנית, רומית, ביזנטית, קרואטית, ונציאנית, איטלקית — וכל אחת השאירה את השכבה שלה באותם רחובות ספורים. חלק גדול ממנה נהרס בהפצצות במלחמת העולם השנייה, אז אבנים עתיקות עומדות ליד בלוקים מאחרי המלחמה. תשעים דקות, מישורי.
חדר לזוג בזאדאר — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
שלושת אלפים שנה על חצי אי
זאדאר יושבת על חצי אי צר שהוא עיר בלי הפסקה כבר כשלושת אלפים שנה — ליבורנית, רומית, ביזנטית, קרואטית, ונציאנית, איטלקית — וכל אחת השאירה את השכבה שלה באותם רחובות ספורים. חלק גדול ממנה נהרס בהפצצות במלחמת העולם השנייה, אז אבנים עתיקות עומדות ליד בלוקים מאחרי המלחמה. תשעים דקות, מישורי.
- שער היבשה — הוונציאנים בנו מחדש את החומות במאה השש עשרה נגד העות׳מאנים, שהגבול שלהם היה רק כמה קילומטרים פנימה, ושער הניצחון הזה מ-1543 נושא את האריה המכונף של מרקוס הקדוש. החומות של זאדאר הן חלק מאתר מורשת עולמית של ביצורים ונציאניים.
- כיכר חמש הבארות — ב-1574, כשהעות׳מאנים קרובים, הוונציאנים בנו בור מים גדול מתחת לכיכר הזאת כדי שהעיר תוכל לשרוד מצור, עם חמישה ראשי באר בשורה מעליו. הוא סיפק את המים של העיר עד המאה התשע עשרה.
- כיכר העם — הכיכר של החיים הציבוריים של העיר מאז הרנסנס, עם הלוג׳יה שבה ישב בית הדין ובית המשמר של העיר עם מגדל השעון שלו. הרחוב הראשי, הקלרגה, עוקב אחרי הקו של הדקומנוס הרומי עד הפורום.
- הזהב והכסף של זאדאר — הנזירות הבנדיקטיניות של מנזר מריה הקדושה שמרו על אוצרות הכנסייה של זאדאר במשך מאות שנים — תיבות שרידים, גביעים, גלימות רקומות. בזמן ההפצצות של מלחמת העולם השנייה הן החביאו אותם, ואחר כך שכנעו את השלטונות להציג אותם כאן, בתערוכה קבועה ליד המנזר.
- הפורום הרומי — הפורום, שנוסד בימי אוגוסטוס, היה הגדול בחוף המזרחי של הים האדריאטי. הריצוף שלו פתוח באמצע העיר, ואחד העמודים שלו, שנשאר עומד, שימש בימי הביניים כעמוד הקלון שבו כבלו עבריינים.
- כנסיית דונאטוס הקדוש — כנסייה עגולה וגבוהה מהמאה התשיעית, שנבנתה ישר על הריצוף של הפורום הרומי מכל אבן רומית שהייתה בהישג יד — עדיין רואים בקירות וביסודות שלה חלקי עמודים, מזבחות וכתובות. היא לא משמשת ככנסייה כבר מאתיים שנה, והאקוסטיקה שלה הופכת אותה לאולם קונצרטים.
הים שמנגן
בקצה המערבי של חצי האי זאדאר עשתה משהו לא רגיל עם חזית הים שנבנתה מחדש: אדריכל, ניקולה באשיץ׳, הפך אותה לכלי נגינה שהים מנגן בו ולדיסקה שמברכת את השמש. זו הליכת ערב קצרה שמסתיימת בשקיעה, שלפי המסופר אלפרד היצ׳קוק קרא לה היפה בעולם.
- הברקאיולי — כבר מאות שנים חותרים מעבירים אנשים לרוחב הנמל הצר בין העיר העתיקה לרובע ברודריצה, בעמידה ובחתירה עם שני משוטים. השירות עדיין פועל, בתמורה למטבע, חצייה של כדקה.
- כנסיית קרשבן הקדוש — הקדוש הפטרון של זאדאר היה קדוש מעונה רומי, והכנסייה שלו מהמאה השתים עשרה, עם האפסיס המעוטר בשורה של קשתות עיוורות דקות, היא מהבניינים הרומנסקיים היפים בדלמטיה. בפנים יש פרסקאות מהמאה השלוש עשרה.
- קתדרלת אנסטסיה הקדושה — הקתדרלה הגדולה בדלמטיה, עם חזית רומנסקית של חלונות ורד. מגדל הפעמונים שלה נשאר לא גמור מאות שנים והושלם רק בשנות התשעים של המאה התשע עשרה, לפי תכנון של אדריכל אנגלי, תומס גרהם ג׳קסון. הטיפוס נותן את כל חצי האי ואת האיים.
- עוגב הים — עוגב הים נפתח ב-2005, והוא שלושים וחמישה צינורות באורכים שונים שבנויים לתוך שבעים מטרים של מדרגות שיש לבן. הגלים דוחפים דרכם אוויר, והצליל יוצא מחורים במדרגה העליונה — אקורדים אקראיים שמשתנים עם הים, אף פעם לא אותו דבר פעמיים.
- ברכה לשמש — ליד העוגב, עיגול ברוחב עשרים ושניים מטרים שעשוי משלוש מאות לוחות סולאריים מזכוכית. ביום הוא אוסף את האנרגיה של השמש; אחרי השקיעה הוא נדלק בדוגמאות של צבע שעוקבות אחרי הצליל של העוגב, וילדים רוקדים עליו.
- המוזיאון לזכוכית עתיקה — קברים רומיים סביב זאדאר הכילו אחד מאוספי הזכוכית העתיקה העשירים שנמצאו מחוץ לאיטליה — בקבוקי בושם, כוסות וכדים שנופחו לפני אלפיים שנה. המוזיאון מציג אותם בארמון מהמאה התשע עשרה ליד הנמל.
העיר של מלכי קרואטיה
עשרים דקות צפונית לזאדאר, עיירת האי הקטנה נין הייתה המושב הראשון של הבישופים הקרואטים ולפי המסורת מקום שבו הוכתרו מלכי קרואטיה הראשונים. סביבה יש בריכות מלח, לגונה של בוץ מרפא וחופי חול ארוכים; ומעבר להם כביש החוף מוביל לקניונים של הוולביט. יום שלם ורכב.
- כנסיית הצלב הקדוש, נין — כנסייה לבנה זעירה מהמאה התשיעית, שלעתים קרובות קוראים לה הקתדרלה הקטנה בעולם. החלונות והקירות שלה מסודרים כך שהשמש מסמנת על הרצפה את ימי ההיפוך והשוויון, וייתכן שהיא שימשה כלוח שנה.
- גרגור מנין — גרגור, הבישוף של נין במאה העשירית, נלחם על הזכות לערוך מיסה בקרואטית ולא בלטינית. הפסל איוון מסטרוביץ׳ עשה לו פסל ענק בספליט; זה עותק קטן יותר, והמבקרים משפשפים את הבוהן הגדולה שלו, שכבר מבריקה, למזל.
- חוף המלכה, נין — חוף חול ארוך עם מים רדודים וחמים, נדיר בחוף הסלעי של קרואטיה, ומאחוריו לגונה שהבוץ שלה משמש כתרופה לראומטיזם — אנשים מורחים אותו על עצמם ומתייבשים בשמש.
- גשר מסלניצה — קשת בטון אחת מעל תעלת הים הצרה שבה הים האדריאטי חודר פנימה. במלחמה של שנות התשעים הגשר הישן נהרס ודלמטיה כמעט נותקה מצפון קרואטיה, עד שבנו כאן גשר פונטונים.
- הקניון של זרמניה — נהר ירוק שמתפתל בערוץ עמוק של אבן גיר לבנה בדרך אל הים. בשנות השישים הקניונים כאן שימשו כמערב האמריקאי בסרטי ויניטו הגרמניים, והיום עושים בנהר רפטינג וקיאקים.
- פקלניצה — שני קניונים שחצובים בוולביט, קיר ההרים שמתרומם ישר מאחורי החוף. המצוקים של ערוץ וליקה פקלניצה הם מאתרי טיפוס הסלעים העיקריים באירופה, ושביל עולה במעלה הקניון עד בקתת הרים.
מה יש בזאדאר
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה של זאדאר — כעשרים דקות לעיר העתיקה; אוטובוסים מחכים לטיסות
- הברקאיולי — סירות משוטים שמעבירות אנשים מעבר לנמל בתמורה למטבע
תרבות והיסטוריה
- כנסיית דונאטוס הקדוש — כנסייה עגולה מהמאה התשיעית שבנויה מאבנים רומיות
- הפורום הרומי — הפורום הגדול בחוף המזרחי של האדריאטי, פתוח להליכה
- קתדרלת אנסטסיה הקדושה — לטפס למגדל הפעמונים מעל חצי האי
- הזהב והכסף של זאדאר — אוצרות הכנסייה שהנזירות שמרו בכל מלחמה
- כנסיית קרשבן הקדוש — כנסייה רומנסקית עם אפסיס של קשתות עיוורות
- המוזיאון לזכוכית עתיקה — בקבוקי בושם רומיים וזכוכית מקברים מקומיים
- כנסיית הצלב הקדוש, נין — כנסייה זעירה מהמאה התשיעית שעובדת כלוח שנה
מה לראות
- עוגב הים — מדרגות שיש שמנגנות עם הגלים; לשבת בשקיעה
- ברכה לשמש — עיגול זכוכית שאוגר את שמש היום ומאיר בלילה
- כיכר העם — הכיכר הוונציאנית של הלוג׳יה ובית המשמר
- כיכר חמש הבארות — חמישה ראשי באר מעל בור מים שנבנה למצור
- שער היבשה — השער הוונציאני מ-1543 עם האריה של מרקוס הקדוש
- קולוברה — חוף העיר, עשר דקות הליכה מהחומות
- גלבץ — איון עם מנזר מול אוגליאן; לשחות אליו מפרקו
- גרגור מנין — לשפשף את הבוהן של הבישוף למזל
- חוף המלכה, נין — חול רדוד ובוץ מרפא
- פקלניצה — קניון בקיר הוולביט; מטפסים ומטיילים
- הקניון של זרמניה — נהר ירוק בערוץ לבן; רפטינג וקיאקים
- גשר מסלניצה — קשת אחת מעל ערוץ הים
- אגם ורנסקו — האגם הטבעי הגדול בקרואטיה, שמורת ציפורים
- טלאשציצה — מפרץ מוגן, אגם מלוח ומצוקי ים בדוגי אוטוק
- קורנטי — פארק לאומי של איים חשופים; בסירה מזאדאר
שווקים וקניות
- השוק של זאדאר — אולם דגים ודוכני בוקר ליד החומות
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
המשקה של זאדאר עצמה הוא **מרסקינו**, ליקר דובדבנים צלול שמזקקים מדובדבן המרסקה החמוץ, שמייצרים כאן מאז המאה השש עשרה ושהוגש פעם בחצרות של אירופה. האוכל הוא של צפון דלמטיה: **גבינת פאג**, קשה ומלוחה מכבשים שרועות על עשבים ומלח ים; טלה של פאג; סקמפי **בוזרה** ביין, שום ופירורי לחם; ומלח מבריכות נין. פרוסת גבינת פאג וכוס יין עולות כמה יורו בברים של השוק.
- השוק של זאדאר — גבינת פאג, תאנים והדגה של הבוקר
- כיכר העם — כוס מרסקינו בעיר העתיקה
- כנסיית הצלב הקדוש, נין — מלח מבריכות נין
- הברקאיולי — סקמפי בוזרה ליד הנמל
- גלבץ — דג צלוי בכפרי האי
- קולוברה — ברי חוף וגלידה
מוזיאונים
המוזיאונים של זאדאר קטנים וטובים: זכוכית רומית, זהב כנסייתי שנזירות שמרו עליו, מוזיאון ארכיאולוגי על הפורום, וכנסייה מהמאה התשיעית שבנויה מאבנים רומיות.
- המוזיאון לזכוכית עתיקה — זכוכית רומית מקברים מקומיים
- הזהב והכסף של זאדאר — האוצר של הנזירות
- כנסיית דונאטוס הקדוש — אבנים רומיות בכנסייה מהמאה התשיעית
- הפורום הרומי — הפורום והמוזיאון הארכיאולוגי
- כנסיית הצלב הקדוש, נין — כנסיית לוח השנה והמוזיאון של נין
טבע
זאדאר פונה לארכיפלג של מאות איים, מאוגליאן הירוק הקרוב ועד הקורנטי הלבנים והחשופים, ומאחוריה מתרומם הוולביט, קיר הרים שקניונים חוצים אותו. בפנים הארץ נמצא האגם הטבעי הגדול בקרואטיה.
- קורנטי — סירת יום לאיים החשופים
- טלאשציצה — אגם מלוח ומצוקי ים
- פקלניצה — הליכת הקניון לתוך הוולביט
- הקניון של זרמניה — רפטינג וקיאקים
- אגם ורנסקו — ציפורים בסבך הקנים
- גלבץ — לשחות לאיון של המנזר
עם ילדים
ילדים אוהבים את חזית הים של זאדאר: מדרגות ששרות, רצפה שנדלקת בלילה, סירת משוטים מעבר לנמל, וחופי חול רדודים בנין.
- ברכה לשמש — לרקוד על האורות אחרי השקיעה
- עוגב הים — להקשיב לים מנגן
- הברקאיולי — סירת משוטים מעבר לנמל
- חוף המלכה, נין — חול רדוד ואמבטיות בוץ
- גרגור מנין — לשפשף את הבוהן הענקית
- קולוברה — חוף העיר
אמונה ומקומות קדושים
זאדאר היא עיר של כנסיות מוקדמות, מהכנסייה העגולה מהמאה התשיעית ועד בזיליקות רומנסקיות, ונין הייתה העריסה של הכנסייה הקרואטית, שבה בישוף נלחם על מיסה בשפת העם.
- קתדרלת אנסטסיה הקדושה — הקתדרלה הגדולה בדלמטיה
- כנסיית קרשבן הקדוש — הכנסייה של הקדוש הפטרון
- כנסיית דונאטוס הקדוש — הכנסייה העגולה על הפורום
- כנסיית הצלב הקדוש, נין — הקתדרלה הקטנה
- גלבץ — מנזר פרנציסקני על איון
חיי לילה
הלילה של זאדאר מתחיל על המדרגות של עוגב הים בשקיעה ועובר לברים בסמטאות העיר העתיקה ולאורך הנמל. בקיץ יש פסטיבלים באיים ומועדוני חוף בזרצ׳ה שבאי פאג הסמוך.
- עוגב הים — השקיעה על המדרגות המנגנות
- ברכה לשמש — מופע האור אחרי החשכה
- כיכר העם — ברים לאורך הקלרגה
- כנסיית דונאטוס הקדוש — קונצרטים של קיץ בכנסייה העגולה
- הברקאיולי — ברים בנמל מעבר למים