Austria
וינה
ב-1857 הורה הקיסר פרנץ יוזף להרוס את חומות וינה ולבנות במקומן שדרה מעגלית ברוחב שישים מטר. כל בניין עליה נבנה בסגנון של תקופה אחרת בכוונה: הפרלמנט יווני כי שם נולדה הדמוקרטיה, העירייה גותית כמו ערי פלנדריה, התיאטרון בארוקי. זו אדריכלות כטיעון. שעתיים.
חדר לזוג בוינה — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
הרינג
ב-1857 הורה הקיסר פרנץ יוזף להרוס את חומות וינה ולבנות במקומן שדרה מעגלית ברוחב שישים מטר. כל בניין עליה נבנה בסגנון של תקופה אחרת בכוונה: הפרלמנט יווני כי שם נולדה הדמוקרטיה, העירייה גותית כמו ערי פלנדריה, התיאטרון בארוקי. זו אדריכלות כטיעון. שעתיים.
- קתדרלת שטפן — הגג נושא מאתיים ושלושים אלף רעפים מזוגגים בדגם של נשרים, והוא נשרף כליל באפריל 1945 — לא מהפצצה אלא משרֵפה בחנויות סמוכות שאיש לא כיבה. כל מדינה פדרלית מימנה חלק מהשיקום.
- הגראבן — השם פירושו תעלה, כי זה מה שזה היה — התעלה ההגנתית הרומית של וינדובונה, שנסתמה סביב שנת 1200 בכסף הכופר ששולם עבור ריצ׳רד לב הארי, שנתפס בדרכו הביתה ממסע הצלב.
- כיכר מיכאל — הבור שבאמצע הוא המחנה הרומי, שנחפר והושאר פתוח. בצד אחד של הכיכר שער הקיסר; בצד השני בית לוס, בניין חלק בלי שום קישוט, שהקיסר שנא עד כדי כך שסגר את הווילונות ההם לשארית חייו.
- ההופבורג — שש מאות וארבעים שנות הבסבורגים, וכל אחד מהם הוסיף לבנות. התוצאה היא שמונה-עשר אגפים בלי שום תוכנית, והמדינה עדיין משתמשת בו: הנשיא עובד באגף לאופולד, בחדרים ששימשו את הקיסר.
- הרינג — חמישים ושבעה מטר רוחב וחמישה קילומטרים היקף, והרוחב לא נועד רק לראווה: השדרה תוכננה אחרי מהפכת 1848 כדי שאפשר יהיה להזיז תותחים במהירות ולא יהיה אפשר לבנות בה בריקדות.
- האופרה — המבקרים קראו לה קופסה שקועה, ואחד משני האדריכלים התאבד; השני מת מדום לב עשרה שבועות אחריו, ואיש מהם לא ראה אותה נפתחת. שמונים כרטיסי עמידה נמכרים בשלושה-עשר אירו תשעים דקות לפני כל הצגה.
שנת אלף ותשע מאות
בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ישבו בווינה אחת פרויד, קלימט, שילה, מאהלר, ויטגנשטיין והרצל — ורובם נפגשו באותם בתי קפה. זו הייתה עיר שבה האימפריה גססה והתרבות פרחה בדיוק באותו זמן. המסלול הזה הולך בעקבות אותה שנה. שעתיים.
- הסצסיון — תשעה-עשר אמנים התפטרו מאגודת האמנים הרשמית ב-1897 ובנו את זה בשישה חודשים. מעל הדלת המוטו שלהם: לכל תקופה אמנותה, לאמנות חירותה. וינה קראה מיד לכיפה המוזהבת כרוב הזהב.
- כנסיית קארל — הקיסר נדר לבנות אותה אם המגפה של 1713 תיפסק, ושני העמודים בחוץ הם עמודי ניצחון רומיים — על כנסייה. מעלית בפנים מעלה אל ציור הכיפה, קרוב מספיק כדי לראות את משיחות המכחול.
- מוזיאון לאופולד — רודולף לאופולד, רופא עיניים, קנה את שילה כשאיש לא רצה אותו — בשנות החמישים שילה עלה פחות משכר דירה לחודש. בסוף היה לו האוסף הגדול בעולם, והוא מכר אותו למדינה בשבריר מערכו.
- בלוודרה — הנשיקה של קלימט תלויה כאן מאז 1908, כשהמדינה קנתה אותה עוד לפני שהושלמה. הזהב הוא עלי זהב אמיתיים — אביו היה חרט זהב ולימד אותו לרדד אותו.
- מוזיאון פרויד — הוא חי ועבד בדירה הזאת ארבעים ושבע שנים ועזב ביוני 1938, אחרי שהגסטאפו כבר חקר את בתו. הוא לקח איתו את הכול, כולל הספה, ולכן החדרים ריקים בכוונה.
- קפה סנטרל — טרוצקי שיחק כאן שחמט מדי יום. כששר אוסטרי שמע ב-1917 שייתכן שתפרוץ מהפכה ברוסיה, הוא אמר לפי המסופר: ומי יעשה אותה, הר טרוצקי מקפה סנטרל?
היין והגבעה
וינה היא עיר הבירה היחידה בעולם שיש בה כרמים מסחריים בתוך גבולות העיר — שבע מאות הקטארים. יש בה גם בית מרזח מסוג שקיים רק כאן: ההויריגר, שבו מותר למגדל למכור את היין של עצמו, ישירות, לפי חוק מ-1784. שעתיים, רובן במעלה.
- נאשמרקט — השוק יושב מעל נהר הוין, שכוסה ב-1900 — כל קילומטר וחצי הדוכנים הוא גג. בשבת שוק פשפשים מכפיל את אורכו, והכול סגור ביום ראשון.
- שפיטלברג — שתי סמטאות של בתי בידרמאייר קטנים שהעירייה הגדירה בשנות השבעים כמשכנות עוני ותכננה לפנות. תושבים וסטודנטים השתלטו עליהם, התוכנית בוטלה, והיום אלה מהכתובות היקרות בווינה.
- נויבאו — הרובע השביעי היה רובע הטקסטיל, ורחובותיו עדיין קרויים על שם המקצועות. הרחובות הארוכים והישרים שיוצאים ממריהילפר הם היום חנויות קטנות וברים, וזה המקום שאליו וינה שמתחת לארבעים באמת הולכת.
- גרינצינג — הויריגר רשאי למכור רק יין שהמגדל עשה בעצמו, ורק כשענף אורן תלוי מעל הדלת — זה הסימן, והוא עובד כך מאז שיוזף השני התיר זאת ב-1784. האוכל קר ונמכר לפי משקל.
- קאלנברג — ב-12 בספטמבר 1683 ירד צבא ההצלה מהגבעה הזאת אל המחנה העות׳מאני ושבר מצור בן חודשיים בצהריים אחד. מלך פולין הוביל את המתקפה בעצמו, וגבול אירופה המזרחי נקבע באותו יום.
- הפראטר — שטח ציד קיסרי עד 1766, אז פתח אותו יוזף השני לכולם ונאמר לו שלא יאה לתת להמון ללכת היכן שהחצר הולכת. הוא ענה שאם ירצה להיות רק בין שווים לו, יצטרך לבלות את חייו בקריפטה.
מה יש בוינה
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה וינה — רכבת S7 הרגילה עולה €4.40 ואיטית בשש-עשרה דקות
- התחנה המרכזית — רכבות לילה לרומא, פריז, אמסטרדם וורשה
- תחנת המערב — רכבות מערבה, והזולות לזלצבורג
- תחנת האוטובוסים — אוטובוסים לברטיסלבה כל שעה, והנסיעה שבעים דקות
תרבות והיסטוריה
- קתדרלת שטפן — רעפי הגג הם 230,000, והונחו ביד פעמיים
- ההופבורג — שמונה-עשר אגפים, תשע-עשרה חצרות, ועדיין משרד הנשיא
- שנברון — 1,441 חדרים. הגן וההליכה לגלוריאטה חינם
- בלוודרה — הנשיקה של קלימט כאן, והתור הוא לציור אחד
- מוזיאון תולדות האמנות — אוסף ההבסבורגים, והחדר השלם של ברויגל
- אלברטינה — מיליון הדפסים, וארנב דירר בכספת
- מוזיאון לאופולד — אוסף שילה הגדול בעולם
- הסצסיון — כיפה מוזהבת שהעיר קוראת לה כרוב הזהב
- כנסיית קארל — מעלית מעלה אל ציור הכיפה, שני מטרים ממנו
- קריפטת הקפוצינים — 149 הבסבורגים, והלבבות שלהם בכנסייה אחרת
- המוזיאון היהודי — שני אתרים, ובית הכנסת החפור מימי הביניים הוא אחד מהם
- מוזיאון פרויד — הדירה והקליניקה שלו, ריקות — הוא לקח את הרהיטים ללונדון
- בית הונדרטוואסר — בלי רצפות ישרות בכוונה. אפשר לראות רק מבחוץ
- בית לוס — הקיסר סגר את הווילונות ובלבד שלא יראה אותו
- האופרה — שמונים כרטיסי עמידה ב-€13, נמכרים תשעים דקות לפני
- המוזיקפריין — אולם קונצרט ראש השנה, והאקוסטיקה היא מקרה
מה לראות
- הגראבן — תעלה רומית, אחר כך שוק, היום הרחוב הראשי
- כיכר מיכאל — יסודות רומיים בבור באמצע הכיכר
- כיכר היהודים — אנדרטה בצורת ספרייה שהפכה כלפי חוץ
- הרינג — נבנתה במקום החומות, וכל בניין בה הוא מאה אחרת בכוונה
- רובע המוזיאונים — האורוות הקיסריות. הרהיטים בחצר חינם לשימוש
- הפראטר — הפארק חינם ופתוח כל הלילה. רק המתקנים עולים
- הגלגל הענק — 1897, ומחצית התאים שלו לא הוחזרו אחרי 1945
- אי הדנובה — אי מלאכותי באורך 21 ק״מ, שנבנה כהגנה מפני שיטפונות
- הסטדטפארק — פסל שטראוס המוזהב, וכולם מצלמים אותו
- האוגארטן — גן בארוקי ובתוכו שני מגדלי נ״מ ענקיים
- בית הקברות המרכזי — שלושה מיליון קברים — יותר מתים מחיים בווינה
- קאלנברג — הגבעה שממנה ירד צבא ההצלה ב-1683
- גרינצינג — בתי יין בכפר בתוך גבולות העיר
- שפיטלברג — שתי סמטאות של בתי בידרמאייר שהעיר כמעט הרסה
- נויבאו — כאן וינה שמתחת לארבעים באמת מבלה את ערביה
- הגלוריאטה — עשרים דקות במעלה, חינם, וכל העיר מתחת
- ואכאו — עמק של כרמים ומנזרים, תשעים דקות מערבה
- ברטיסלבה — בירה נוספת, שבעים דקות באוטובוס, €10
- הלשטאט — שלוש שעות לכל כיוון. ללכת רק אם יש יום שלם
שווקים וקניות
- נאשמרקט — בשבת שוק הפשפשים מכפיל אותו. סגור בראשון
- ברונןמרקט — שוק הרחוב הארוך באירופה, ובלי תיירים
- קארמליטרמרקט — שבת בבוקר, ברובע היהודי הישן
- קולמרקט — הרחוב היקר, ודמל נמצאת בקצהו
- רחוב מריהילפר — הפך למדרחוב אחרי משאל עם שפילג את העיר
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם וינה אוכלת בעמידה. דוכן נקניקיות ליד האופרה שמגיש עד ארבע לפנות בוקר לאנשים בלבוש ערב, חנות שמוכרת כריכים פתוחים ותו לא מאז 1902, ובתי קפה שבהם כוס אחת קונה את השולחן לכל אחר הצהריים — זכות שכתובה בתרבות העיר ומוכרת באונסק״ו.
- הדוכן של ביצינגר — €5.50, עד ארבע לפנות בוקר, בעמידה
- טשסנייבסקי — €1.80 ליחידה, ושניים זה לא מספיק
- קפה האוולקה — בוכטלן בעשר בלילה, ומזומן בלבד
- קפה שפרל — 1880, שולחנות ביליארד, ואיש לא יזרז אתכם
- קפה פריקל — הפנים מ-1955 משומר, והעוגה זולה יותר
- פיגלמילר — השניצל רחב מהצלחת. שניים יכולים לחלוק אחד
- הגמל השחור — לעמוד בדלפק הקדמי, לא במסעדה שמאחור
- ברונןמרקט — שוק הרחוב הארוך באירופה, ובחצי מחיר
מוזיאונים
- מוזיאון תולדות האמנות — €21, סגור בשני, וחדר ברויגל הוא העיקר
- בלוודרה — €17.50. הנשיקה, והגן בין שני הארמונות
- אלברטינה — €19.90. ארנב דירר יוצא מהכספת לעתים רחוקות
- מוזיאון לאופולד — €17. אוסף שילה הגדול בעולם
- מוזיאון הטבע — €18, והבניין משקף בדיוק את זה שממול
- המוזיאון היהודי — €12 לשני האתרים, והחפירה היא השני
- בית המוזיקה — €16, ואפשר לנצח בעצמכם על הפילהרמונית
פארקים
- גני שנברון — חינם. עשרים דקות במעלה אל הגלוריאטה
- הפראטר — חינם, פתוח כל הלילה, ושישה ק״מ של שדרת ערמונים
- אי הדנובה — 21 ק״מ של אי מלאכותי, ומותר לשחות בכל מקום
- האוגארטן — חינם, והמגדלים אינם פתוחים לאיש
- בית הקברות המרכזי — בטהובן, ברהמס, שוברט ושטראוס בשורה אחת
- יער וינה — אלף קמ״ר של יער בתחנה האחרונה של החשמלית
עם ילדים
- גן החיות שנברון — €28, ופנדות שנולדו כאן ולא הושאלו
- מוזיאון הטכנולוגיה — חינם עד גיל 19, ומכרה פחם פעיל למטה
- מוזיאון הילדים זום — נוגעים בהכול. להזמין — נגמר מראש
- בית הים — אקווריום בתוך מגדל נ״מ, עם מרפסת גג
- הפראטר — משלמים לפי מתקן. להיכנס לא עולה כלום
- בית הפרפרים — חממת זכוכית יוגנדשטיל עם פרפרים חיים, €7
הופעות
- המוזיקפריין — כרטיסי עמידה מ-€7, נמכרים באותו יום
- האופרה — שמונים מקומות עמידה ב-€13, תשעים דקות לפני
- הקונצרטהאוס — ארבעה אולמות, ובקטן לוקחים את הסיכונים
- פורגי אנד בס — ג׳אז בכל ערב בבית קולנוע שהוסב, מ-€20
- ארנה וין — בית מטבחיים שנתפס ב-1976, ועדיין מנוהל כך
- ווּק — מפעל קטרים של סדנאות, הופעות וחצר
חיי לילה
- תעלת הדנובה — ברים על המים ממאי, וחינם לשבת על המדרגות
- נויבאו — הרובע השביעי, וכל הערב במרחק הליכה
- שפיטלברג — שתי סמטאות, שולחנות בחוץ, ושוק חג המולד בדצמבר
- הבר האמריקאי של לוס — עשרים מקומות, בלי הזמנות, ופתוח עד ארבע
- פלקס — במנהרה ליד התעלה, ומערכת הסאונד היא הסיבה
- גרינצינג — יין מהמגדל, אוכל קר לפי משקל, מארבע