Canada
טורונטו
טורונטו נוסדה בשם יורק ב-1793, והכינוי שדבק בה כמעט מיד היה "יורק הבוצית" — מפני שהמקום היה מישור ביצתי בשפך נחל והרחובות היו חימר לא סלול. באפריל 1813 כבש כוח אמריקני את העיר ושרף את בנייני הפרלמנט, והבריטים שרפו את וושינגטון בשנה שלאחר מכן, בחלקו כמענה. כמעט שום דבר מהתקופה ההיא לא שרד מעל הקרקע, ולכן המסלול הזה הוא השכבה שהחליפה אותה — העיר הוויקטוריאנית והאדוורדיאנית שהתעשרה על בנקאות, זיקוק ורכבות. ללכת בבוקר של יום חול כשהלובי פתוחים.
חדר לזוג בטורונטו — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
יורק הבוצית
טורונטו נוסדה בשם יורק ב-1793, והכינוי שדבק בה כמעט מיד היה "יורק הבוצית" — מפני שהמקום היה מישור ביצתי בשפך נחל והרחובות היו חימר לא סלול. באפריל 1813 כבש כוח אמריקני את העיר ושרף את בנייני הפרלמנט, והבריטים שרפו את וושינגטון בשנה שלאחר מכן, בחלקו כמענה. כמעט שום דבר מהתקופה ההיא לא שרד מעל הקרקע, ולכן המסלול הזה הוא השכבה שהחליפה אותה — העיר הוויקטוריאנית והאדוורדיאנית שהתעשרה על בנקאות, זיקוק ורכבות. ללכת בבוקר של יום חול כשהלובי פתוחים.
- פורט יורק — בעשרים ושבעה באפריל 1813 נחת צי אמריקני וחיל המצב הבריטי הקטן נסוג — אבל ביציאתו הדליק פתיל איטי למחסן אבק השרפה שלו עצמו. הוא התפוצץ כשהאמריקנים התקדמו מעליו, והרג כמאתיים וחמישים מהם ובהם הגנרל המפקד שלהם. האמריקנים שרפו אחר כך את בנייני הפרלמנט, וכשהבריטים שרפו את וושינגטון בשנה שלאחר מכן הם הזכירו את זה. המצודה יושבת היום תחת כביש מהיר והאגם חצי ק״מ משם, מפני שכל מה שמדרום לה הוא קרקע מיובשת.
- שוק סנט לורנס — יש שוק בבלוק הזה מ-1803. הבניין הדרומי עומד על טביעת הרגל של בניין העירייה הראשון מ-1845, וכשהוא נבנה מחדש ב-2015 מצאה החפירה את רצפת אולם המועצה המקורי — והיא מוצגת היום תחת זכוכית בפנים. הכריך שהשוק מוכר בו הוא "פימיל ביקון": שומן מותן חזיר בכבישה שמגולגל בקמח תירס, שהוא המצאה של טורונטו, ובכל מקום אחר קוראים לו "בייקון קנדי" והוא אינו אותו דבר.
- הפלטאיירון של גודרהם — נבנה ב-1892 בעבור משפחת הזקקנים גודרהם, והוא קדם לפלטאיירון של ניו יורק באחת עשרה שנים, אף שהוא קטן ממנו בהרבה. הציור על הקיר האחורי השטוח הוא אשליית אופטיקה של חלונות ומאחד מהם מתעופף וילון, נעשה ב-1980, והסיבה שהוא קיים היא שהקיר החלק היה הדבר היחיד שנראה מרובע הכספים החדש.
- ה-PATH — שלושים ק״מ של מסדרון תת-קרקעי מחובר תחת רובע הכספים, ובו כאלף ומאתיים חנויות, וגינס רושם אותו כמכלול הקניות התת-קרקעי הגדול בעולם. הוא לא תוכנן — בעלי בניינים בודדים חפרו חיבורים לשכנים שלהם מתחילת המאה העשרים, והעיר התחילה לתאם את השילוט רק ב-1987. הוא קיים מפני שהעיר בקו הרוחב של פירנצה ומקבלת את מזג האוויר של מינסק.
- תחנת יוניון — הושלמה ב-1927 אחרי חמש עשרה שנות בנייה ועשרים שנות ויכוח, והיא נושאת יותר נוסעים מכל מתקן תחבורה אחר בקנדה — כשלוש מאות אלף ביום. האולם הגדול בגובה עשרים ושבעה מטרים, והשמות שחרוטים סביב האפריז הם המקומות שהמסילה הגיעה אליהם, מהמערב למזרח — ולכן אפשר לקרוא את הגאוגרפיה של קנדה סביב החדר.
- מגדל ה-CN — חמש מאות חמישים ושלושה מטרים, והוא היה המבנה החופשי הגבוה בעולם מ-1975 עד 2007. הסיבה שהוא נבנה אינה זוהרת: מגדלי הדאונטאון החדשים חסמו אותות מיקרוגל וטלוויזיה, וחברת הרכבות נזקקה לאנטנה מעליהם. הוא נפגע מברק כשבעים וחמש פעמים בשנה, ורצועות הנחושת שמוליכות את המטען לאדמה נראות על הגוף.
השוק שהחליף ידיים חמש פעמים
כמחצית האנשים בטורונטו נולדו מחוץ לקנדה ומדברים כאן למעלה ממאתיים שפות, והדרך לראות מה זה אומר בפועל אינה פסטיבל אלא שוק של ארבעה בלוקים. קנסינגטון היה השוק היהודי מ-1900 בקירוב, אחר כך פורטוגלי, אחר כך קריבי, אחר כך מזרח ודרום-מזרח אסייתי, ואחר כך לטיני — וכל גל השאיר את החנויות שלו עומדות בזמן שהבא אחריו נכנס סביבן. הוא אתר מורשת לאומי מהסיבה הזאת ולא בגלל בניין כלשהו. ללכת לפני אחת עשרה ביום חול, עם מזומן.
- שוק קנסינגטון — הבתים כאן הם בקתות פועלים ויקטוריאניות והחנויות הן הגנים הקדמיים שלהן, שמשפחות מהגרים בנו מעליהם מפני שנזקקו לחזית חנות ולא היו יכולות להרשות שכירות מסחרית. לכן אין בשוק הזה בניין שוק ואין דוכנים — זה רחוב מגורים שכל קומת קרקע בו הוסבה. הקהילה היהודית שבנתה אותו בשנות העשרה של המאה העשרים קראה לו "השוק היהודי", ושתיים מהמאפיות המקוריות עוד סוחרות תחת בעלים מאוחרים יותר.
- צ׳יינטאון בספדינה — זה הצ׳יינטאון השני. הראשון היה ממזרח לכאן סביב רחוב אליזבת, ובשנות החמישים והשישים הופקעו ונהרסו שני שלישים ממנו כדי לבנות את בניין העירייה החדש ואת כיכר נייתן פיליפס. הקהילה עברה מערבה לאורך דנדאס עד ספדינה — ולכן הצ׳יינטאון של עיר בגודל הזה יושב על ציר חשמלית של שישה נתיבים ולא ברובע משל עצמו.
- גלריית האמנות של אונטריו — פרנק גרי בנה אותה מחדש בין 2004 ל-2008, וזה הבניין היחיד שהוא תכנן בעיר שבה נולד וגדל — הוא גדל שני רחובות מהגלריה ברחוב בוורלי וסבתו נהגה לקחת אותו לכאן. התוצאה מאופקת באופן לא אופייני לו: חזית עץ וזכוכית לאורך דנדאס וקובייה מטיטניום כחול מאחור, ובתוכה גרם מדרגות ספירלי שעובר דרך הגג.
- סמטת הגרפיטי — קילומטר של סמטת שירות מאחורי קווין ווסט שבה הציור חוקי, וההסדר מסוים: העיר יצרה ב-2011 "תכנית לניהול גרפיטי" שמבחינה בין ונדליזם, שהיא מסירה, ובין אמנות רחוב בהסכמת בעל הנכס, שהיא מגנה עליה. בעלי עסקים מגישים בקשה לכלול את הקיר שלהם. היא משתנה בכל שבועות ספורים.
- רחוב קווין מערב — שלושה ק״מ של ציר חשמלית שעובר בארבע כלכלות שונות בזו אחר זו, והפרט הטורונטואי הוא החשמליות עצמן: זאת מערכת החשמליות הגדולה בצפון אמריקה ומהיחידות שלא פורקו מעולם. כשהעיר העבירה את הרכבת הפרטית לבעלות ציבורית ב-1921 שמרה הנציבות החדשה את המסילות, וכמעט כל עיר אחרת בצפון אמריקה מכרה את שלה לגרוטאות בשנות החמישים.
- פארק טריניטי בלוודס — השקע באמצע הפארק אינו עיצוב נוף — זה נחל גאריסון, שעוד זורם תחתיו בביוב לבנים שנבנה בשנות השמונים של המאה ה-19. טורונטו קברה כך כתריסר נחלים, ורחובות העיר עוד מתעקלים סביב עמקים שאינם שם. הפארק עצמו היה המכלול של אוניברסיטה שעזבה ב-1925, ושערי האבן והברזל ברחוב קווין הם כל מה שנשאר ממנה.
הערוצים והאיים
בטורונטו כשלוש מאות ק״מ של ערוצים מיוערים בתוך העיר — מערכת הערוצים הגדולה בעולם מכל עיר — והסיבה שהם עוד ריקים היא אסון. באוקטובר 1954 עלה הוריקן הייזל במעלה האגם והרג שמונים ואחד איש בטורונטו וסביבתה, רובם כשבתים במישורי ההצפה נסחפו. האזור הגיב באיסור בנייה בעמקים וברכישת הקרקע, וההחלטה האחת ההיא היא הסיבה שלעיר של שלושה מיליון יש יער שעובר בלבה. האיים הם החצי השני של הסיפור הזה.
- מפעל הלבנים — מחצבת חימר שספקה את הלבנים לחלק גדול מהעיר בין 1889 ל-1984, והקיר הצפוני של הבור הוא היום שיעור בגאולוגיה: הוא חושף כמאה ועשרים אלף שנות שיקוע, ובהם שכבה של מאובני צמחים וחיות מהתקופה הבין-קרחונית הסנגמונית, שבה קו הרוחב הזה היה חם מהיום והיו בו מינים אחרים. את המאובנים מצאו פועלי המחצבה, והאתר הוא היום חתך ייחוס מדעי מוגן.
- עמק הדון — את העמק חתכו מי קרחון נמסים לפני כשנים עשר אלף שנה, ולכן הוא גדול בהרבה מדי בעבור הנהר שבתוכו. הדון התחתון יושר לתעלה בשנות השמונים של המאה ה-19, והוא היום מפורק בחזרה: פרויקט שהחל ב-2018 חופר שפך חדש ויוצר את הביצה מחדש, בחלקו כדי לתת לנהר להציף במקום שהציף בו בעבר. זאת מהשבות נהר עירוני הגדולות בעולם.
- פארק ריברדייל מזרח — הגבעה כאן היא הקיר המזרחי של עמק הדון והיא נותנת את נוף קו הרקיע הטוב בעיר בחינם. מה שעמד למטה עד 1977 היה "כלא הדון", כלא מהמאה התשע עשרה בעל שם רע, שבו בוצעו שתי ההוצאות להורג האחרונות בקנדה ב-1962 — תלייה כפולה. הבניין שרד והוא היום אגף מינהלה של בית חולים.
- וורדס איילנד — כשבע מאות איש גרים בשניים מהאיים בלי מכוניות, והם כמעט איבדו את זה: העיר הצביעה ב-1956 לפנות את הקהילה בעבור שטח פארק, והשקיעה שלושים וחמש שנים בניסיון — והרסה בתים כשחכירות פגו. התושבים נלחמו בבית משפט, בעיתונות ובסוף בבית המחוקקים, ובחמישה עשר בדצמבר 1993 חקקה אונטריו חוק שנתן להם חכירה לתשעים ותשע שנים, עד 2092.
- מגדלור גיברלטר פוינט — נבנה ב-1808 והוא הבניין העתיק בטורונטו שעוד עומד במקומו המקורי — ועצם העובדה מוזרה: כשהוא נבנה היו האיים חצי אי והמגדלור היה בקצהו; סערה ב-1858 חתכה תעלה והפכה אותם לאיים, וקו החוף זז כל כך שהמגדלור נמצא היום מאה מטר ביבשה. השומר הראשון שלו נעלם ב-1815 ולא נמצא מעולם.
- הנלנס פוינט — היה על הנקודה הזאת אצטדיון בייסבול, ובחמישה בספטמבר 1914 חבט בו מגיש בן תשע עשרה מקבוצת פרובידנס את ההקפה המקצועית הראשונה שלו — מעל הגדר ואל תוך האגם. הוא היה בייב רות׳. האצטדיון נעלם, החוף הוא היום מהחופים המעטים בקנדה שהבגדים בהם אופציונליים בחוק, ויש שם שלט.
מה יש בטורונטו
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה פירסון — עשרים ק״מ מערבה; רכבת ה-UP Express מגיעה לתחנת יוניון בעשרים וחמש דקות
- נמל התעופה העירוני — על אי בנמל; מעבורת של 120 שניות או מנהרה, ועשר דקות הליכה לדאונטאון
- תחנת יוניון — 1927, ומרכז התחבורה העמוס בקנדה; תקרת האולם הגדול בגובה עשרים ושבעה מטרים
- בלור-יונג — המקום שבו נחתכים שני קווי המטרו; התחנה העמוסה בארץ וזאת שכדאי להימנע ממנה בשמונה
- החשמליות — מערכת החשמליות הגדולה בצפון אמריקה ומהיחידות שלא נתלשו מעולם
- טרמינל המעבורות — שלוש עשרה דקות לאיים; הסירה האחרונה חזרה מוורדס איילנד היא זאת שצריך לבדוק
- ה-PATH — שלושים ק״מ של מסדרון תת-קרקעי תחת הדאונטאון; הוא קיים בגלל פברואר
תרבות והיסטוריה
- המוזיאון המלכותי של אונטריו — המוזיאון הגדול בקנדה; תוספת ה"קריסטל" מ-2007 עוד במחלוקת וחינם להביט בה
- גלריית האמנות של אונטריו — גרי בנה אותה מחדש ב-2008 והוא גדל שני רחובות משם; זה הבניין היחיד שלו בעיר הולדתו
- מוזיאון אגא חאן — המוזיאון היחיד בצפון אמריקה שמוקדש לאמנות האסלאם; מאקי, 2014, והגן חינם
- קאסה לומה — נבנה 1911–14 בידי אדם שאחר כך איבד את הכול; העיר הפקיעה אותו על חובות מס ב-1924
- מוזיאון ספדינה — הבית שליד קאסה לומה, מרוהט בדיוק כפי שהיה ב-1942 ומעניין בהרבה
- פורט יורק — האמריקנים כבשו את העיר ב-1813; הבריטים הנסוגים פיצצו את מחסן אבק השרפה שלהם ביציאה
- בניין העירייה הישן — 1899, והוא כמעט נהרס בשנות השישים בעבור מרכז קניות; הוא בית משפט היום
- בניין העירייה — פין זכה בו בתחרות מ-1958 עם 520 הצעות מ-42 ארצות; שני מגדלים מעוקלים בגבהים שונים
- אוסגוד הול — 1832, והבניין של לשכת עורכי הדין; שערי הברזל תוכננו לעצור בקר
- בית המחוקקים של אונטריו — 1893 באבן חול ורודה; סיורים חינם, ובפנים עוד נמצאים חיבורי גז לצד החשמליים
- היכל התהילה של ההוקי — בבנק מ-1885; גביע סטנלי נשמר בכספת המקורית ואפשר להחזיק אותו
- אולם סנט לורנס — 1850, ופרדריק דאגלס ותנועת ביטול העבדות דרשו כאן; הקומה העליונה היא אולם נשפים
- אולם מייסי — 1894, והאקוסטיקה היא הסיבה; אלבום החי שניל יאנג הקליט כאן ב-1971 הוא ההוכחה
- תיאטרוני אלגין וגן החורף — שני תיאטרונים זה מעל זה, 1913, והצמד האחרון מסוגו בעולם
- מוזיאון גרדינר — קרמיקה בלבד, ומהמוזיאונים המעטים כאלה בעולם; קטן וחינם בערבי רביעי
- מוזיאון הנעליים באטה — שלושה עשר אלף נעליים על פני 4,500 שנה; זה נשמע אבסורדי וזה מהמוזיאונים הטובים כאן
- מפעל הלבנים — מחצבה שקירותיה מראים 120,000 שנות גאולוגיה, ובהם מאובנים מתקופה בין-קרחונית חמה יותר
- מוזיאון בית קמפבל — בית מ-1822 שהועבר שישה ק״מ על משאית ב-1972 כדי להציל אותו; ההעברה לקחה לילה אחד
- בית מקנזי — ביתו של ראש העיר הראשון של טורונטו, שאחר כך הוביל מרד חמוש ב-1837 ונמלט לארצות הברית
- בניין הפלטאיירון — 1892, והוא קדם לזה שבניו יורק בעשר שנים; הציור על גבו הוא אשליה מצוירת
- ספריית העיון — אטריום של ריימונד מוריאמה מ-1977 עם חמש גלריות פתוחות; חינם, חם והחדר השקט בדאונטאון
מה לראות
- מגדל ה-CN — 553 מטר, והמבנה החופשי הגבוה בעולם מ-1975 עד 2007
- איי טורונטו — סערה חתכה אותם מהיבשה ב-1858; כ-700 איש גרים בשניים מהם
- וורדס איילנד — האי למגורים; בלי מכוניות, סמטאות עץ, והקהילה זכתה בחכירה ל-99 שנים ב-1993
- חוף הנלנס פוינט — חוף שהבגדים בו אופציונליים בחוק, ובייב רות׳ חבט כאן את ההקפה המקצועית הראשונה שלו ב-1914
- מגדלור גיברלטר פוינט — 1808 והבניין העתיק בטורונטו שעוד נמצא במקומו המקורי; השומר הראשון נעלם ב-1815
- רובע המזקקה — אוסף הבניינים התעשייתיים הוויקטוריאניים הגדול בצפון אמריקה; להולכי רגל בלבד מ-2003
- סמטת הגרפיטי — קילומטר של סמטה צבועה חוקית מאחורי קווין ווסט; העיר מרשה בהיתר והיא משתנה בכל חודש
- היי פארק — 400 הקטר ושליש ממנו הוא ערבת אלון שחור מוגנת, מבתי הגידול הנדירים בקנדה
- פארק טריניטי בלוודס — המדשאה של העיר בשבת בקיץ; נהר זורם תחתיו בצינור והשקע הוא העמק הישן
- צוקי סקרבורו — בגובה תשעים מטר ובאורך חמישה עשר ק״מ; החופים שלמטה הם מילוי משנות השבעים
- פארק טומי תומפסון — לשון חול של חמישה ק״מ שנבנתה כולה מפסולת בניין והפכה בטעות לשמורת ציפורים
- חממת גני אלן — חינם, פתוחה כל יום, וכיפת זכוכית מ-1910; זה מה שטורונטו עושה בפברואר
- הביצ׳ס — שלושה ק״מ של טיילת עץ על אגם אונטריו; אפשר לשחות באגם והמים נבדקים בכל יום
- פארק ריברדייל מזרח — נוף קו הרקיע הטוב בעיר והוא חינם; הגבעה היא הקיר המזרחי של עמק הדון
- גשר הקשת במפרץ האמבר — גשר להולכי רגל מ-1994 ובברזל שלו שולבו מוטיבים ילידיים ומתיישבים; הנוף מזרחה הוא העיר
- אקווריום ריפליז — לרגלי מגדל ה-CN; במנהרת הכרישים מדרכה נעה והיא עמוסה ביותר בצהריים
- גן החיות — עשרים וחמישה ק״מ מזרחה בעמק נהר; 287 הקטר ותלכו עשרה ק״מ
- מפלי הניאגרה — שישים ושישה ק״מ דרומית-מערבית; כ-2,800 מ״ק בשנייה עוברים על מפל הפרסה בקיץ
- הפארק העירוני הלאומי רוז׳ — הפארק העירוני הלאומי הראשון בקנדה, 79 קמ״ר, ואוטובוס מהמטרו מגיע אליו
שווקים וקניות
- שוק סנט לורנס — שוק בבלוק הזה מ-1803; הבניין הדרומי עומד על מקומו של בניין העירייה הראשון
- שוק קנסינגטון — אתר מורשת לאומי, והוא היה שוק המהגרים של חמש קהילות עוקבות
- צ׳יינטאון, ספדינה — הצ׳יינטאון המקורי נהרס בעבור בניין העירייה החדש והקהילה עברה מערבה לכאן
- בזאר הודו ברחוב ג׳רארד — שוק דרום-אסייתי הגדול בצפון אמריקה; חנויות סארי, מתקים ובלי רשתות
- הדנפורת׳ — השכונה היוונית, ושלטי הרחוב ביוונית נוסף על אנגלית לאורך כשני ק״מ
- רחוב קולג׳, ליטל איטלי — הרצועה האיטלקית מאז שנות החמישים; ברי אספרסו שלא השתנו והמרפסות הטובות בקיץ
- קוריאטאון, רחוב בלור — שישה בלוקים ממערב לבת׳רסט; ברביקיו, מטבחים מאוחרים ומכולות פתוחות אחרי חצות
- ליטל ג׳מייקה, אגלינטון מערב — מרכז טורונטו הקריבית מאז שנות השישים; שנות עבודות רכבת קלה רוקנו חלק גדול ממנו
- רחוב קווין מערב — שלושה ק״מ מהעיר הישנה עד פארקדייל; הווינטג׳, התקליטים וסמטת הגרפיטי מאחוריו
- שדרות אוסינגטון — ארבעה בלוקים של ברים ומטבחים קטנים שהיו מסגריות רכב לפני עשר שנים
- רונססוואלס — הרחוב הפולני; מעדניות, פסטיבל פולני בספטמבר והחשמלית בלב הכביש
- איטון סנטר — 1977, תחת קמרון זכוכית, ובפסל האווזים המעופפים שבתוכו שישים ציפורים
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
כמחצית האנשים שגרים בטורונטו נולדו בארץ אחרת ומדברים כאן למעלה ממאתיים שפות, וזאת אינה סיסמה — זה כל ההסבר לאוכל. אין כאן מטבח טורונטואי כמו שיש מטבח בולונזי או ליונזי; מה שיש במקום הוא האוכל הסיני, הסרי-לנקי, האתיופי, הפיליפיני, הקריבי, הפורטוגלי, הקוריאני והאפגני הטוב בארץ — בדרך כלל במרכז קניות עלוב ובדרך כלל בניהול המשפחה שהביאה אותו. שמונה עד עשרים דולרים, כרטיסים בכל מקום, וטיפ של שמונה עשר עד עשרים אחוזים.
- הפאטי הג׳מייקני — שלושה דולרים, מחלון מאפייה, והממשל הקנדי ניסה פעם לאסור את השם. אומת 10/2026
- כריך פימיל ביקון — שומן מותן חזיר בכבישה שמגולגל בקמח תירס, בלחמנייה; שמונה דולרים וזאת המצאה של טורונטו
- סקרבורו הסרי-לנקית — קהילת הטמילים הסרי-לנקית הגדולה מחוץ לדרום אסיה; "קוטו רוטי" ו"הופרס", עשרה דולרים
- סיני הונג קונגי, ספדינה — ברווזי ברביקיו בחלון וחזיר צלוי במשקל; התור בשש בערב הוא מקומיים
- עוף פורטוגלי, ליטל פורטוגל — מפורק ושטוח על פחמים עם פירי-פירי, עוף שלם בשמונה עשר דולרים; ברובם טייק אוויי בלבד
- דרום-אסייתי ברחוב ג׳רארד — השוק הדרום-אסייתי הגדול בצפון אמריקה; "צ׳אט", מתקים וחנויות סארי לאורך שישה בלוקים
- ברביקיו קוריאני, רחוב בלור — שישה בלוקים ממערב לבת׳רסט; המטבחים מגישים עד שתיים והתוספות חינם
- הטאקריות בקנסינגטון — טאקו דגים בסגנון באחה ו"קרניטס" מחלונות בחזיתות בתים שהוסבו; ארבעה דולרים ליחידה
- הדנפורת׳, השכונה היוונית — שני ק״מ של מסעדות יווניות; שלטי הרחוב דו-לשוניים והמרפסות פועלות עד מאוחר
- טארט החמאה — מאפה קנדי שאינו משום מקום אחר; הוויכוח בין "נוזלי" ובין "מוצק" נלקח ברצינות
מוזיאונים
למוזיאוני טורונטו תכונה אחת יוצאת דופן: כמה מהם הם אוספי נושא אחד מסוג שכמעט אינו קיים במקומות אחרים — מוזיאון נעליים, מוזיאון קרמיקה, המוזיאון היחיד בצפון אמריקה לאמנות האסלאם, והיכל תהילה שנבנה בתוך כספת בנק. השניים הגדולים הם המוזיאון הגדול בקנדה ובנייה מחדש של גרי לגלריית האמנות שהוא גדל לידה. לרבים יש ערב חינם או מוזל פעם בשבוע ושווה לבדוק לפני שקונים כרטיס.
- המוזיאון המלכותי — המוזיאון הגדול בקנדה; אמנות מקדשים סינית וגלריות תקופת הברונזה הן החוזק
- גלריית האמנות של אונטריו — הבניין היחיד של גרי בעיר שגדל בה; אוסף תומסון לאמנות קנדית הוא הליבה
- מוזיאון אגא חאן — המוזיאון היחיד בצפון אמריקה שמוקדש לאמנות האסלאם; פומיהיקו מאקי, 2014, והחצר חינם
- מוזיאון הנעליים — שלושה עשר אלף פריטים על פני 4,500 שנה; זה אוסף אנתרופולוגיה רציני בתחפושת
- היכל התהילה של ההוקי — בבניין בנק מונטריאול מ-1885; גביע סטנלי יושב בכספת המקורית ואפשר לגעת בו
- מוזיאון גרדינר — קרמיקה בלבד; פרה-קולומביאנית, מאיוליקה איטלקית ופורצלן אנגלי, וחינם בערבי רביעי
- קאסה לומה — תשעים ושמונה חדרים, נבנה 1911 עד 1914, והבעלים גר בו פחות מעשר שנים
- מוזיאון ספדינה — ממש ליד קאסה לומה וההפך ממנו: בית משפחה אמיתי, קפוא כפי שהיה ב-1942
אמונה ומקומות קדושים
טורונטו הייתה עיר פרוטסטנטית קשוחה כל כך שקראו לה "טורונטו הטובה", והחוקים הרחיקו לכת מעבר לכל מקום דומה: עד שנות החמישים לא היה אפשר לשחק ספורט מאורגן בפארק ציבורי ביום ראשון, בתי הקולנוע היו סגורים, והעיר לא התירה קניות ביום ראשון עד 1992. הנוף הדתי היום הוא ההפך — זאת מהערים המגוונות בדת על פני האדמה, ובאותו אזור מטרופוליטני האוכלוסיות המוסלמית, ההינדית, הסיקית והיהודית הגדולות בקנדה. רוב הבניינים שלמטה חינם.
- קתדרלת סנט ג׳יימס — 1853, והצריח שלה היה הגבוה בקנדה במשך מאה; שלוש הכנסיות הראשונות כאן נשרפו כולן
- מוזיאון אגא חאן והגן — מרכז האסמאעילים שלידו הוא "ג׳מאעתחאנה" פעיל; הגן הפורמלי ביניהם חינם ופתוח
- אוסגוד הול — בשערי הברזל יש פנייה כפולה, והסיבה היא בקר ולא ביטחון
- חממת גני אלן — חינם, בכל יום בשנה, וכיפת "בית הדקלים" מ-1910 בגובה שנים עשר מטר
- "טורונטו הטובה" — קניות ביום ראשון היו אסורות כאן עד 1992, וטברנות נדרשו להשחיר את חלונותיהן
- בתי הכנסת בקנסינגטון — שלושים בתי כנסת עמדו ברובע הזה בשנות השלושים; שניים מהבניינים שרדו בשימוש
- בית הקברות בפורט יורק — בבית הקברות הצבאי מתי 1813 משני הצדדים, קבורים יחד בלי שמות
- הקפלה בהארט האוס — בניין אוניברסיטאי מ-1919 ובו קפלה, ספרייה ואולם ספורט; פתוח למעבר בימי חול
טבע
בטורונטו מערכת הערוצים הגדולה בעולם מכל עיר — כשלוש מאות ק״מ של עמק מיוער שחותכים את השטח הבנוי — והסיבה שזה עוד יער ולא שיכונים היא הוריקן הייזל. באוקטובר 1954 הרגה הסערה שמונים ואחד איש בעיר ובסביבתה, רובם כשבתים במישורי ההצפה נסחפו, והתגובה הייתה לאסור בנייה בעמקים לחלוטין ולהפקיע את הקרקע. כל מה שירוק בעיר הזאת נגזר מההחלטה האחת ההיא. הכול חינם ורובו נגיש במטרו.
- מערכת הערוצים — כ-300 ק״מ ו-11,000 הקטר בתוך העיר; הגדולה בעולם מכל עיר
- היי פארק — 400 הקטר, ושליש ממנו ערבת אלון שחור — מבתי הגידול הנדירים בקנדה
- איי טורונטו — סערה חתכה אותם מהיבשה ב-1858; אין רשות לשום מכונית פרטית באף אחד מהם
- פארק טומי תומפסון — חצי אי של חמישה ק״מ שנבנה מפסולת בניין והפך בטעות לקולוניית ציפורים גדולה
- צוקי סקרבורו — תשעים מטר של שיקוע אגם קרחוני חשוף על פני חמישה עשר ק״מ; החופים שלמטה הם מילוי
- הפארק העירוני רוז׳ — הפארק העירוני הלאומי הראשון בקנדה, 79 קמ״ר, ובתוכו חוות עובדות
- מפעל הלבנים — רצפת המחצבה היא היום ביצה וקיר הבור הוא חתך ייחוס גאולוגי מוגן
- טריניטי בלוודס — נחל גאריסון עוד זורם תחתיו בביוב לבנים משנות השמונים של המאה ה-19; השקע במדשאה הוא העמק
עם ילדים
טורונטו פשוטה עם ילדים מסיבה אחת שחשובה יותר מכל אטרקציה: האיים. מעבורת של שלוש עשרה דקות מגיעה לאי בלי מכוניות ובו חוף, פארק שעשועים קטן, טיילת עץ וחוות ליטוף — וכל זה הוא החלטה אחת ולא שש. בחורף העיר עוברת לפנים, והחממה החינמית, האקווריום ומרכז המדע הם מה שמשפחות מקומיות עושות. התחבורה חינם לילדים עד גיל שתים עשרה במטרו ובחשמליות.
- סנטרוויל, סנטר איילנד — פארק שעשועים קטן מ-1967 שמכוון לגילאי עד שתים עשרה; קרוסלה מ-1907 וחווה עובדת לידו
- אקווריום ריפליז — מנהרת הכרישים ובריכת מגע עם טריגונים; עמוס בין אחת עשרה לשלוש, לכן ללכת בפתיחה
- מרכז המדע של אונטריו — בניין מוריאמה מ-1969 נסגר ב-2024 בשל הגג והאוסף עובר — לבדוק לפני שיוצאים
- חממת גני אלן — חינם, חמה ופתוחה כל יום; זאת התשובה לפברואר ויש בה בריכת דגים
- גן החיות — 287 הקטר בעמק נהר; יש בתוכו רכבת הסעה חינם ותזדקקו לה
- גן החיות בהיי פארק — חינם, קטן, ויש בו ביזונים; בפארק גם רכבת ילדים חינמית בקיץ
- היכל התהילה של ההוקי — יש בו אזור חביטות ושוערות שילדים יכולים להשתמש בו, וגביע סטנלי האמיתי לגעת בו
- חוות ריברדייל — חווה עובדת חינמית בתוך העיר על מקומו של גן החיות הישן; חזירים, סוסים ובלי דמי כניסה
חיי לילה
להיסטוריית המוזיקה החיה של טורונטו יש מסוימות והיא שורדת בחדרים: ה"הורסשו טברן" מזמין להקות מ-1947, באולם מייסי האקוסטיקה הטובה בארץ, וב"אל מוקאמבו" ניגנו הרולינג סטונס שתי הופעות סודיות ב-1977 תחת שם להקה מזויף. "קריאה אחרונה" היא בשתיים בכל אונטריו. הרובעים ששווה לבחור ביניהם הם קווין ווסט ואוסינגטון לברים, הדנפורת׳ וליטל איטלי למרפסות, וקנסינגטון לכל דבר זול.
- הורסשו טברן — מזמין מוזיקה חיה מ-1947 באותו חדר; הרולינג סטונס והפוליס ניגנו כאן שניהם
- אל מוקאמבו — הרולינג סטונס ניגנו כאן שתי הופעות ללא הודעה במארס 1977 תחת שם של להקה אחרת
- אולם מייסי — 1894, וההקלטה של ניל יאנג כאן ב-1971 היא ההוכחה התקנית לאקוסטיקה שלו
- שדרות אוסינגטון — ארבעה בלוקים של ברים במה שהיו מסגריות רכב; העיר הגבילה רישיונות חדשים כאן ב-2014
- סקונד סיטי — הסניף הטורונטואי נפתח ב-1973 והפיק את רוב דור הקומדיה הקנדית
- אולם המוזיקה דנפורת׳ — קולנוע מ-1919 שהפך לאולם קונצרטים; אלף וארבע מאות מקומות וקווי הראייה הם של קהל קולנוע