Japan
טוקיו
טוקיו נשרפה פעמיים במאה אחת — ברעידת האדמה של 1923 ובהפצצות 1945 — ולכן כמעט אין בה בניין ישן. הצד המזרחי, שיטאמאצ׳י, הוא מה שהכי קרוב לעיר שהייתה: מקדש מ-645, רחוב שמוכר סכינים מאז שנות העשרים, ושכונה אחת שהאש פספסה פעמיים. מתחילים באסאקוסה ועולים צפונה.
חדר לזוג בטוקיו — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
טוקיו הישנה
טוקיו נשרפה פעמיים במאה אחת — ברעידת האדמה של 1923 ובהפצצות 1945 — ולכן כמעט אין בה בניין ישן. הצד המזרחי, שיטאמאצ׳י, הוא מה שהכי קרוב לעיר שהייתה: מקדש מ-645, רחוב שמוכר סכינים מאז שנות העשרים, ושכונה אחת שהאש פספסה פעמיים. מתחילים באסאקוסה ועולים צפונה.
- סנסו-ג׳י — נוסד ב-645 אחרי ששני דייגים העלו פסל זהב מהנהר ולא הצליחו להחזירו — הוא חזר אל הרשת שוב ושוב. שלושים מיליון איש מגיעים בשנה, והמבנה הנוכחי הוא העתק בטון מ-1958 של זה שההפצצות הרסו.
- נקמיסה-דורי — מאתיים וחמישים מטר של דוכנים שמובילים אל המקדש, סוחרים מאז המאה השבע-עשרה — החנוונים קיבלו את המקומות בתמורה לטאטוא חצר המקדש.
- קפבשי — שמונה מאות מטר של חנויות ציוד למסעדות — סכינים בעבודת יד, קערות לכה, ודגמי האוכל מפלסטיק שמסעדות יפניות מציבות בחלון, שנעשים ביד ועולים יותר מהמנה האמיתית.
- סקייטרי — שש מאות שלושים וארבעה מטר — המגדל הגבוה בעולם. המספר נבחר כי 6-3-4 נקרא "מו-סא-שי", שמה הישן של המחוז הזה.
- יאנאקה גינזה — אחד הרבעים הבודדים שרעידת האדמה וההפצצות לא הגיעו אליהם. בתי עץ, בית קברות מלא חתולים, וגרם מדרגות שאנשים עוצרים בו לראות את השקיעה.
- פארק אואנו — הפארק הציבורי הראשון ביפן, 1873, על שטח מקדש שנהרס בקרב מלחמת אזרחים. חמישה מוזיאונים, גן חיות, ואלף עצי דובדבן שממלאים אותו לחלוטין עשרה ימים בכל אפריל.
שיבויה והראג׳וקו
זו טוקיו שמופיעה בכל סרט — צומת שבו שלושת אלפים איש חוצים בבת אחת כל שתי דקות, רחוב אחד שבו נולדות אופנות נוער, ויער של מאה אלף עצים שנתרמו מכל רחבי יפן כדי להקיף מקדש. הכול בשלושה קילומטרים, והכול בהליכה.
- צומת שיבויה — כל הרמזורים עוצרים בבת אחת וכל הצומת הופך למדרכה. עד שלושת אלפים איש חוצים במחזור אחד, ואף אחד לא מתנגש — וזה הדבר ששווה לראות מבית הקפה שמעל.
- פסל האצ׳יקו — כלב שהגיע לתחנה הזאת בכל ערב לפגוש את בעליו, והמשיך לבוא תשע שנים אחרי שהאיש מת בעבודה. הוא קבור לצדו, וכאן טוקיו קובעת פגישות.
- מקדש מייג׳י — היער סביבו מעשה ידי אדם לחלוטין: מאה אלף עצים משלוש מאות שישים וחמישה מינים נתרמו מכל פינה ביפן ב-1920 ונשתלו בידי מתנדבים, בתכנון שיהפוך ליער טבעי תוך מאה שנה. וכך קרה.
- רחוב טקשיטה — ארבע מאות מטר ברוחב של שני אנשים, שבהם נולדו ומתו תת-תרבויות נוער יפניות מאז שנות השבעים. ביום ראשון כמעט אי אפשר לעבור בו.
- פארק יויוגי — זה היה מגרש מסדרים, אחר כך מגורי צבא אמריקאי, ואחר כך הכפר האולימפי של 1964. בימי ראשון רוקדים בכניסה רקדני רוקבילי בעור, כבר ארבעים שנה.
- שימוקיטזאווה — שתי תחנות משם ועיר אחרת — רחובות צרים מכדי שתעבור בהם מכונית, חנויות יד שנייה, חנויות תקליטים ועשרים תיאטרונים זעירים. הרשתות נשארות בחוץ בגלל שכר הדירה והרוחב.
המרכז
בלב טוקיו יש חור: שלושה קילומטרים רבועים של גנים וחומות שבהם יושב הארמון הקיסרי, ואליו אי אפשר להיכנס. מסביבו העיר העשירה — גינזה, שבה קרקע נמכרה פעם במחיר הגבוה בעולם, השוק שעדיין מוכר דגים, ומגדל שנבנה ב-1958 מטנקים אמריקאים שהותכו.
- הגנים המזרחיים — הארמון עומד על מקום טירת אדו, שהיה בה המצודה הגדולה שנבנתה אי פעם ביפן עד שנשרפה ב-1657. היא מעולם לא נבנתה מחדש — בסיס האבן עדיין שם, ריק, ואפשר לעלות עליו.
- תחנת טוקיו — ארמון לבנים אדומות שהושלם ב-1914 ועוצב לפי תחנת אמסטרדם. ההפצצות הורידו את הכיפות; הן הוחזרו ב-2012, מאה שנה באיחור, לפי השרטוטים המקוריים.
- גינזה — קרויה על שם מטבעת הכסף שעמדה כאן ב-1612. ב-1989 נמכר כאן מטר רבוע ביותר מכל מקום אחר בעולם. בסופי שבוע אחר הצהריים הרחוב הראשי נסגר למכוניות ואנשים הולכים באמצעו.
- צוקיג׳י החיצוני — מכירת הדגים הפומבית עברה לטויוסו ב-2018, אבל ארבע מאות הדוכנים שבחוץ נשארו. סכינים, בוניטו מיובש, טמגויאקי על מקל — להגיע לפני תשע ולאכול בעמידה.
- גני המריקיו — שטחי ציד הברווזים של השוגון, עם בריכה שעולה ויורדת עם הגאות — היחידה מסוגה שנותרה. יש בה בית תה על אי, ומגדלים מכל עבר.
- מגדל טוקיו — שלושה-עשר מטר גבוה ממגדל אייפל שאותו הוא מחקה, ושליש ממשקלו — שליש מהפלדה הגיע מטנקים אמריקאים שניזוקו בקוריאה והותכו.
מה יש בטוקיו
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה האנדה — שלושים דקות למרכז — להשתמש בזה
- נריטה — שעה מהעיר, והסקיילינר שווה את זה
- תחנת טוקיו — ארמון לבנים אדומות מ-1914, והרכבות המהירות
- תחנת שינג׳וקו — שלושה וחצי מיליון איש ביום — העמוסה בעולם
תרבות והיסטוריה
- סנסו-ג׳י — המקדש העתיק בטוקיו, נוסד ב-645
- מקדש מייג׳י — יער של מאה אלף עצים שנתרמו
- הארמון הקיסרי — הגנים חינם; הארמון אינו פתוח
- זוג׳ו-ג׳י — מקדש עם מגדל טוקיו ישירות מאחוריו
- המוזיאון הלאומי — אוסף האמנות היפנית הגדול בעולם
- מוזיאון נזו — גן שבאים אליו יותר מאשר לאמנות
- מוזיאון מורי — בקומה 53, פתוח עד עשר בלילה
- מוזיאון ג׳יבלי — הכרטיסים נגמרים חודש מראש, ורק באינטרנט
מה לראות
- צומת שיבויה — שלושת אלפים איש חוצים בבת אחת, כל שתי דקות
- סקייטרי — שש מאות שלושים וארבעה מטר, המגדל הגבוה בעולם
- מגדל טוקיו — נבנה ב-1958 מטנקים אמריקאים שהותכו
- רחוב טקשיטה — ארבע מאות מטר של הראג׳וקו של בני הנוער
- אקיהברה — אלקטרוניקה, אנימה, ושמונה קומות של הכול
- גולדן גאי — מאתיים ברים, בכל אחד בערך שישה מקומות
- שימוקיטזאווה — חנויות יד שנייה ותיאטרונים זעירים, בלי רשתות
- טים-לאב פלאנטס — עוברים בו יחפים, במים
- אודאיבה — אי מלאכותי, וגאנדם בגודל מלא שזז
- גן שינג׳וקו — שלושה גנים באחד — אנגלי, צרפתי ויפני
- פארק אואנו — חמישה מוזיאונים, גן חיות, ואלף עצי דובדבן
- גני המריקיו — בריכת גאות ובית תה, מתחת למגדלים
- יאנאקה — הרובע שרעידת האדמה וההפצצות פספסו
שווקים וקניות
- שוק צוקיג׳י החיצוני — הדגים עברו, דוכני האוכל נשארו
- שוק טויוסו — מכירת הטונה הפומבית, ממרפסת תצפית, בחמש
- אמיוקו — שוק שחור מתחת למסילה שמעולם לא נסגר
- קפבשי — רחוב המטבח — סכינים, והאוכל מפלסטיק
- אומוידה יוקוצ׳ו — סמטת הזיכרונות — שיפודים על האש מתחת למסילה
המדריך המעמיק
מוזיאונים
- המוזיאון הלאומי — אוסף האמנות היפנית הגדול, באואנו
- טים-לאב פלאנטס — יחפים, במים. להזמין מראש
- מוזיאון מורי — קומה חמישים ושלוש, ופתוח עד עשר בלילה
- מוזיאון נזו — בניין של קנגו קומה, והגן הוא העיקר
- מוזיאון ג׳יבלי — אסור לצלם בפנים, לפי כלל של מיאזאקי
- מוזיאון אדו-טוקיו — גשר עץ בגודל מלא בתוך אולם, והעיר שלפני 1868
פארקים
- גן שינג׳וקו — גנים אנגלי, צרפתי ויפני בתוך חומה אחת
- יער מקדש מייג׳י — מאה אלף עצים שנתרמו, נשתלו ב-1920
- ריקוגיאן — גן מ-1702 שנבנה סביב שמונים ושמונה שירים
- פארק אינוקשירה — סירות משוטים, ומוזיאון ג׳יבלי בקצה
- הר טקאו — שעה מהעיר, וההר המטופס בעולם
עם ילדים
- גן החיות אואנו — גן החיות העתיק ביפן, והפנדות
- אודאיבה — גאנדם בגודל מלא שזז בכל שעה
- אקווריום סאנשיין — פינגווינים שוחים במכל מעל הראש
- קידזניה — עיר קטנה שבה הילדים עושים את העבודות
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם טוקיו אוכלת בעמידה או בשתיקה. חנות אטריות שבה קונים כרטיס ממכונה ולא מדברים עם איש, בר סושי בן שישה מקומות במסדרון תחנה, וסמטת שיפודים מתחת למסילה שעומדת שם מאז השוק השחור של 1946.
- אומוידה יוקוצ׳ו — יקיטורי על שרפרפים, מתחת למסילה, ¥2,000
- צוקיג׳י החיצוני — ארבע מאות דוכנים. להגיע לפני תשע, לאכול בעמידה
- סושי בעמידה — שישה מקומות, בלי תפריט, להצביע על הויטרינה
- מכונות כרטיסים לראמן — ¥900, בלי צורך בשיחה
- רחוב המונג׳ה — שבעים חנויות של מנה אחת שמבשלים על השולחן
- אמיוקו — השוק השחור שאחרי המלחמה, עדיין צועק
- דפאצ׳יקה — מרתף כלבו — אולם האוכל הטוב ביפן
- קונביני — כריך הביצה בסבן-אילבן באמת טוב, ¥300
חיי לילה
- גולדן גאי — מאתיים ברים, שישה מקומות בכל אחד
- נונבי יוקוצ׳ו — סמטת השיכורים, ליד תחנת שיבויה
- נקמגורו — תעלה עם ברים ועצי דובדבן לאורכה