Spain

טנריף

טנריף היא הר געש אחד שמתרומם מקרקעית האוקיינוס, והטיידה שבמרכזה הוא ההר הגבוה בספרד, 3,715 מטר — אם מודדים מקרקעית הים, מהרי הגעש הגבוהים בעולם. סביבו מכתש ברוחב שבעה עשר קילומטר מלא בזרמי לבה בכל צבע. יום שלם ורכב; למעלה יכול להיות קפוא באוגוסט, ואת הרכבל צריך להזמין.

חדר לזוג בטנריף — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

למעלה על הר הגעש

וילפלור — הכביש מהדרום עולה דרך וילפלור בגובה של כאלף וארבע מאות מטר, אחד הכפרים הגבוהים בספרד, בין אורנים קנריים שיכולים לשרוד שריפת יער ולהצמיח ענפים מחדש מהגזעים החרוכים. אחד מהם, הפינו גורדו, גבוה מארבעים וחמישה מטר.
נוף הירח — עמק נסתר מעל הכפר, שבו הרוח והגשם חצבו פומיס געשי רך לעמודים ולחרוטים לבנים. מגיעים אליו רק ברגל, דרך יער אורנים, וההליכה ארוכה, אבל כמעט אף אחד לא שם.
הסלעים של גרסיה — מגדלים של לבה שהתקשתה שעומדים בקרקעית המכתש, וחרוט הטיידה מתרומם מאחוריהם. אחד מהם, מאוזן על בסיס צר, הופיע על שטר אלף הפסטות הספרדי הישן. שביל מקיף אותם בתוך כשעה וחצי.
הרכבל של הטיידה — בתוך שמונה דקות הרכבל מעלה אתכם מ-2,356 ל-3,555 מטר. למעלה האוויר דליל וקר, פתחי אדים מריחים גופרית, וביום בהיר שאר האיים הקנריים צפים על העננים — והצל של הטיידה נופל על הים כמשולש מושלם בשקיעה.
פסגת הטיידה — מאה ושישים המטרים האחרונים עד מכתש הפסגה עוברים בשביל תלול שצריך בשבילו היתר חינם, שמזמינים שבועות מראש. הגואנצ׳ים, האנשים הראשונים של האי, האמינו שהשטן גואיוטה גר בתוך ההר ופעם כלא בו את השמש.
המצפה של הטיידה — האוויר מעל העננים כאן צלול ויציב כל כך שאסטרונומים בנו על שפת המכתש אחד מהמצפים הסולאריים המרכזיים בעולם. האי מגן על השמיים שלו בחוק, עם תאורת רחוב מיוחדת, כדי שהטלסקופים יוכלו לראות.

העיירות הוותיקות של הצפון

הצפון של טנריף ירוק ולעתים קרובות מעונן, וזה המקום שבו הספרדים בנו את העיירות הראשונות שלהם אחרי הכיבוש של 1496 — בירה עם רשת רחובות, עיירה של מרפסות עץ מגולפות, נמל שהר הגעש קבר. יום שלם ורכב; הצפון קריר ורטוב יותר מחופי הדרום.

הקתדרלה של לה לגונה — סן כריסטובל דה לה לגונה תוכננה ב-1497 כעיר פתוחה בלי חומות, על רשת של רחובות ישרים — העיר הקולוניאלית המתוכננת הראשונה מסוגה, והמודל שהספרדים השתמשו בו אחר כך בהוואנה, בלימה ובקרטחנה. היא אתר מורשת עולמית, והרחובות שלה מלאים בבתים מהמאה השש עשרה.
בית המרפסות — לה אורוטבה התעשרה מסוכר ומיין, ולאחוזות שלה מרפסות של אורן קנרי מגולף סביב פטיו מלאים בצמחים. לחג קורפוס כריסטי העיירה מרפדת את הכיכר הראשית שלה בתמונות שעשויות מחול געשי צבעוני מהטיידה.
אגם מרטיאנס — החוף הצפוני הוא סלע וגלים שמכים, אז האמן מלנסרוטה סזר מנריקה בנה לפוארטו דה לה קרוס ים משלה בשנות השבעים: מתחם של בריכות מי מלח, איים ומרפסות בין לבה שחורה לדקלים, כשהאוקיינוס מכה בקיר שלידו.
עץ הדרקון בן אלף השנים — עץ דרקון, צמח שנמצא כמעט רק באיים האלה, עם גזע עבה וכתר של עלים דוקרניים, שהשרף האדום שלו נמכר בעת העתיקה כדם דרקון. העץ הזה הוא העתיק הידוע — השם אומר אלף שנה, אבל בוטנאים חושבים שהוא בן כמה מאות.
גרצ׳יקו — במאה השש עשרה זה היה הנמל הראשי של האי, שייצא יין לאנגליה ולאמריקה. במאי 1706 התפרצות שלחה נהרות של לבה במורד המצוק, קברה חצי מהעיר ומילאה את הנמל. הלבה התקררה לבריכות סלע ליד הים, והעיירה שוחה בהן היום.
מסקה — כפרון על רכס עמוק בהרי טנו, שעד שנות התשעים הגיעו אליו רק בשביל פרדות, ומספרים שהסתתרו בו שודדי ים. מתחתיו ערוץ יורד אל הים בין קירות בגובה מאות מטרים; לשביל למטה צריך הזמנה ורגליים טובות.

חוף הדפנות והמצוקים

שני הקצוות של טנריף הם הסלעים העתיקים שלה: הרי אנאגה בצפון-מזרח, מכוסים ביער דפנה ששרד מלפני עידני הקרח, ומסיב טנו במערב, שנגמר במצוקים בגובה שש מאות מטר. ביניהם הבירה של האי והבתולה שלו. יום שלם ורכב.

קרוס דל כרמן — הלאוריסילבה, יער של עצי דפנה ואברש עם טחב שמטפטף מהם, כיסה פעם חלק גדול מדרום אירופה ונמחק שם בעידני הקרח; הוא שרד רק באיים האטלנטיים האלה. באנאגה עננים של רוחות הסחר נתפסים בעצים, והיער שותה את הערפל.
טגאננה — כפר של בתים לבנים בחוף הצפוני התלול של אנאגה, אחד היישובים הוותיקים אחרי הכיבוש, עם כרמים בטרסות מעל הים. מתחתיו, על החוף, שורה של מסעדות דגים מגישה את הדגה של הבוקר.
לאס טרסיטאס — החופים הטבעיים של טנריף הם חול געשי שחור, אז בשנות השבעים העיר סנטה קרוס הביאה באוניות מיליוני טונות של חול זהוב מהסהרה כדי לבנות את החוף הזה מאחורי שובר גלים. דקלים וקיוסקים לאורכו, וזה המקום שבו הבירה שוחה.
האודיטוריום של טנריף — אולם הקונצרטים של סנטיאגו קלטרווה על קו הים של סנטה קרוס, קונכייה לבנה עם כנף כמו גל שנשבר. סנטה קרוס היא גם המקום שבו נלסון איבד את זרועו הימנית ב-1797, בהתקפת לילה כושלת על הנמל, והעיר עדיין שומרת את התותח שמספרים שירה את הירייה.
הבזיליקה של קנדלריה — האגדה היא שמאה שנה לפני הכיבוש, שני רועים גואנצ׳ים מצאו פסל של הבתולה על החוף כאן, והילידים העריצו אותו הרבה לפני שהספרדים הגיעו. לאורך קו הים עומדים תשעה פסלי ברונזה של מלכי הגואנצ׳ים של האי.
לוס חיגנטס — הקצה המערבי של האי נופל אל הים כקיר של מצוקים בגובה של עד שש מאות מטר, שהגואנצ׳ים קראו לו חומת הגיהנום. בין כאן לבין האי לה גומרה, במצר חיים לווייתני טייס ודולפינים כל השנה, וסירות יוצאות מהנמל לראות אותם.

מה יש בטנריף

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה טנריף דרום — רוב הטיסות הבינלאומיות נוחתות כאן, ליד חופי הדרום
נמל התעופה טנריף צפון — נמל התעופה הקטן ליד לה לגונה, לטיסות בתוך ספרד

תרבות והיסטוריה

המצפה של הטיידה — טלסקופים סולאריים מעל העננים; ביקורים מודרכים בהזמנה
הקתדרלה של לה לגונה — בבירה הישנה שהרשת שלה הפכה למודל לערים הקולוניאליות
האודיטוריום של טנריף — אולם הקונצרטים הלבן של קלטרווה כמו גל שנשבר
בית המרפסות — מרפסות עץ מגולפות בעיר העתיקה של לה אורוטבה
הבזיליקה של קנדלריה — הבתולה הפטרונית של האיים הקנריים, ופסלי מלכי הגואנצ׳ים
הפירמידות של גואימאר — במות אבן מדורגות שתור היירדל חשב שהן עתיקות

מה לראות

הרכבל של הטיידה — שמונה דקות עד 3,555 מטר; להזמין מראש ולהביא בגדים חמים
פסגת הטיידה — הנקודה הגבוהה בספרד; למטרים האחרונים צריך היתר חינם
הסלעים של גרסיה — מגדלי לבה בתוך המכתש עם הר הגעש מאחור
צ׳יניירו — החרוט של ההתפרצות האחרונה באי, ב-1909; הליכה סביבו בין אורנים
נוף הירח — עמודי פומיס שחוקים מעל וילפלור, בהליכה ארוכה
וילפלור — הכפר הגבוה בספרד, בין אורני קנריים ענקיים
פלאסה דל אדלנטדו — הכיכר הראשית של לה לגונה והמנזר שלה
פלאסה דה אספניה — הכיכר של סנטה קרוס עם אגם ליד הנמל
לאס טרסיטאס — חוף זהוב שנעשה עם חול שהובא מהסהרה
קרוס דל כרמן — הכניסה ליער הדפנה של אנאגה; שבילים לתוך הערפל
טגאננה — כפר בחוף אנאגה, ומסעדות דגים ליד הים
חוף בניחו — חול שחור ועמודי סלע בים בסוף הדרך
פוארטו דה לה קרוס — עיירת הנופש הוותיקה של החוף הצפוני
אגם מרטיאנס — בריכות מי ים בין לבה לדקלים, של סזר מנריקה
לורו פארק — גן חיות שהתחיל בתוכים, היום עם פינגווינים ואורקות
עץ הדרקון בן אלף השנים — עץ דרקון עתיק, הסמל של האי
גרצ׳יקו — עיירת נמל שהלבה קברה ב-1706; לשחות בבריכות הלבה
מסקה — כפרון על רכס בהרי טנו; הערוץ מתחת
המגדלור של טנו — הקצה המערבי של האי, עם לוס חיגנטס מול העיניים
לוס חיגנטס — מצוקים בגובה שש מאות מטר; שיט לראות דולפינים
אל מדנו — חוף הקייטסרף הסוער בדרום
ההר האדום — חרוט געשי אדום על החוף; טיפוס קצר
פלאיה דה לאס אמריקס — רצועת הנופש של הדרום השמשי

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

האוכל הקנרי פשוט וחזק: **פאפאס ארוגאדאס**, תפוחי אדמה קטנים שמבשלים במים מלוחים מאוד עד שהקליפה מתקמטת, ואוכלים עם **מוחו** — רוטב אדום של פלפלים ושום, או ירוק של כוסברה. **גופיו**, קמח דגנים קלוי שהגואנצ׳ים אכלו, נכנס לכל דבר. ובצפון, מהסתיו, נפתחים ה**גואצ׳ינצ׳ס**: מוסכים של חקלאים שהופכים לברים זמניים שמוכרים את היין החדש שלהם עם כמה מנות פשוטות, כמה יורו.

בית המרפסות — גואצ׳ינצ׳ס בעמק, מהסתיו עד האביב
טגאננה — דגים טריים על החוף באנאגה
פלאסה דל אדלנטדו — פאפאס ארוגאדאס ומוחו בברי הסטודנטים של לה לגונה
וילפלור — יין הרים וגבינה בכפר הגבוה
גרצ׳יקו — צדפות פטלות ודגים צלויים ליד בריכות הלבה
אל מדנו — בתי קפה של גולשים בחוף הדרומי הסוער

מוזיאונים

ההיסטוריה של טנריף בשתי שכבות: הגואנצ׳ים, האנשים הראשונים של האי שמוצאם ברברי, שחיו במערות ונלחמו בספרדים עד 1496, והעיירות הקולוניאליות ששימשו מודל לאמריקה. המוזיאון הטבעי הגדול הוא הר הגעש עצמו.

הקתדרלה של לה לגונה — העיר הקולוניאלית של הרשת, אתר מורשת עולמית
בית המרפסות — מרפסות מגולפות ומלאכות האי
המצפה של הטיידה — טלסקופים סולאריים; להזמין ביקור מודרך
הפירמידות של גואימאר — הפירמידות וחוקר הקון-טיקי
האודיטוריום של טנריף — אולם הקונצרטים של קלטרווה ליד הים

טבע

ביום אחד בטנריף אפשר לעבור ממטעי בננות ליד הים ליער אורנים, למכתש של ירח מעל העננים, ולרדת חזרה ליער דפנה שמטפטף ערפל. לאי יש יותר אקלימים מלרוב המדינות, והפארק הלאומי של הטיידה הוא המבוקר באירופה.

הסלעים של גרסיה — הליכה מעגלית בין מגדלי לבה במכתש
קרוס דל כרמן — שבילים לתוך יער הדפנה
מסקה — הערוץ אל הים; להזמין את השביל
צ׳יניירו — הלבה השחורה של התפרצות 1909 בין אורנים
לוס חיגנטס — סירות לווייתנים ודולפינים מתחת למצוקים
חוף בניחו — חול שחור ועמודי סלע בשקיעה

עם ילדים

טנריף היא אי של משפחות: חם כל השנה, רכבל על הר געש, לווייתנים במצר, בריכות מי ים בין הלבה, ואחד מגני החיות הגדולים באירופה. החופים בדרום שמשיים יותר; בצפון יש את הבריכות.

לורו פארק — תוכים, פינגווינים ואקווריום גדול
אגם מרטיאנס — בריכות מי ים מוגנות מהגלים
הרכבל של הטיידה — למעלה על הר געש בשמונה דקות
לוס חיגנטס — שיט לראות לווייתנים
לאס טרסיטאס — חול זהוב ושקט מאחורי שובר גלים
גרצ׳יקו — בריכות סלע שהלבה יצרה

אמונה ומקומות קדושים

האמונה של טנריף מחברת שני עולמות: הבתולה מקנדלריה, שמספרים שרועים גואנצ׳ים מצאו אותה לפני הכיבוש והעריצו אותה ראשונים, וההר שהגואנצ׳ים האמינו שמחזיק את השטן שלהם.

הבזיליקה של קנדלריה — הבתולה הפטרונית של האיים הקנריים; עלייה לרגל באוגוסט
הקתדרלה של לה לגונה — הקתדרלה של הבירה הישנה
פסגת הטיידה — ההר של גואיוטה של הגואנצ׳ים
בית המרפסות — שטיחי קורפוס כריסטי מחול געשי

חיי לילה

ללילה בטנריף שני קטבים: רצועת הנופש של הדרום, עם המועדונים שלה, וסנטה קרוס, שהקרנבל שלה בפברואר הוא מהגדולים בעולם, עם מיליון איש ברחובות. בשאר השנה לעיר הסטודנטים לה לגונה יש את הברים.

פלאסה דה אספניה — הקרנבל של סנטה קרוס בפברואר
פלאסה דל אדלנטדו — ברי הסטודנטים של לה לגונה
פלאיה דה לאס אמריקס — רצועת המועדונים של הדרום
הרכבל של הטיידה — סיורי כוכבים מעל העננים
פוארטו דה לה קרוס — ברים לאורך הנמל הישן

לחיפוש חדר בטנריף