Uzbekistan

טשקנט

טשקנט נבנתה כמעט מחדש אחרי רעידת האדמה של אפריל 1966, ולכן המרכז שלה הוא שדרות רחבות ופארקים ולא עיר עתיקה. באמצע עומד אמיר תימור, הכובש מהמאה ה-14 שהמדינה בחרה כגיבור המייסד שלה אחרי העצמאות ב-1991. ההליכה מחברת את הכיכר, המוזיאונים והבניינים מהתקופה הרוסית שסביבה. כשעתיים וחצי במדרכות שטוחות; בקיץ להתחיל מוקדם, כי בצהריים החום מגיע ל-40 מעלות.

חדר לזוג בטשקנט — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

הבירה של תימור

Amir Temur Square — הפרש הוצב כאן ב-1993. לפניו עמד על הבסיס פסל ראש של קרל מרקס, ולפני כן שורה של דמויות רוסיות וסובייטיות — כל שלטון השתמש במקום הזה כדי לומר מי השליט.
Amir Timur Museum — המוזיאון נפתח ב-1996 לרגל 660 שנה להולדת תימור. הכיפה מחקה את צורת הכיפות התימוריות בסמרקנד, ובפנים כתבי יד, נשק ודגמים של הבניינים שתראו בהמשך הדרך.
Romanov Palace — הוא נבנה ב-1891 עבור הדוכס הגדול ניקולאי קונסטנטינוביץ׳, בן דוד של הצאר שנשלח לטשקנט בבושת פנים אחרי שיהלומים נעלמו מהאיקונה של אמו. בגלות חפר תעלות והתחיל להשקות את ״הערבה הרעבה״ מדרום לעיר.
State Museum of History of Uzbekistan — הוא התחיל ב-1876 כמוזיאון הציבורי של טשקנט, ולכן הוא המוזיאון הוותיק במרכז אסיה. לחפש את פסלי הבודהה מפיאז טפה שליד טרמז — תזכורת שדרך המשי הביאה לכאן את הבודהיזם לפני האסלאם.
Independence Square — בתקופה הסובייטית זו הייתה כיכר לנין, עם אחד מפסלי לנין הגדולים בברית המועצות. ב-1992 הוחלף בכדור ארץ שמופיעה עליו רק מדינה אחת, אוזבקיסטן; על הקשת בכניסה ניצבות חסידות, הסמל המקומי לשלום.
Alisher Navoi Theatre — התיאטרון הושלם ב-1947, בחלקו הגדול בידי שבויי מלחמה יפנים, ועבר את רעידת 1966 כמעט בלי פגע. שלט על הקיר מודה לבונים היפנים; כל אולם כניסה מעוצב בסגנון של אזור אחר באוזבקיסטן.

העיר העתיקה, אמונה ומלאכה

החלק של טשקנט ששרד את הרעידה נמצא ממערב למרכז, סביב כיפת צ׳ורסו. כאן המדרסות, מסגד יום השישי הראשי והספרייה עם הקוראן העתיק בעיר, והשוק שמאכיל את העיר מאות שנים. המסלול נגמר בשני מקומות שקטים יותר: בית הכנסת האשכנזי ובית סוחר שהפך למוזיאון. בין שני החצאים לוקחים מונית; לתכנן חצי יום.

Chorsu Bazaar — צ׳ורסו פירושו בפרסית ״ארבעה זרמים״ או ״ארבע דרכים״ — הצומת שבו נפגשו השיירות. האולם עם הכיפה נבנה בשנות ה-80, אבל שוק עמד במקום הזה עוד הרבה לפני שהרוסים הגיעו ב-1865.
Kukeldash Madrasa — היא נבנתה במאה ה-16 בידי קולבובו קוקלדש, וזיר של החאנים השייבאנים. במאה ה-19 שימשה לפעמים כחאן שיירות ואפילו כמבצר; היום היא שוב בית ספר, ותאי התלמידים מקיפים את החצר.
Hazrati Imam Complex — המתחם קרוי על שם אבו בכר כפאל שאשי, מלומד ומשורר מהמאה העשירית מטשקנט — שאש היה שמה הישן של העיר. המאוזוליאום שלו עומד ליד מסגד יום השישי הגדול, שנבנה מחדש בצורתו הנוכחית ב-2007.
Muyi Muborak Library — הקוראן שנשמר כאן נחשב לעותק של הח׳ליף עות׳מאן מהמאה השביעית. תימור הביא אותו לסמרקנד, הרוסים לקחו אותו לסנקט פטרבורג ב-1869, והוא חזר למרכז אסיה ב-1924.
Beit Menachem Synagogue — במלחמת העולם השנייה קלטה טשקנט מאות אלפי מפונים, רבים מהם יהודים מאוקראינה ומבלארוס, והקהילה האשכנזית גדלה הרבה מעבר לגודלה לפני המלחמה. רובם עלו אחר כך לישראל, אבל בבית הכנסת הזה עדיין מתפללים.
Museum of Applied Arts — הבית נבנה בשנות ה-90 של המאה ה-19 עבור הדיפלומט הרוסי אלכסנדר פולובצוב, ששכר אומנים מטשקנט, מסמרקנד ומבוכרה לקשט אותו. הטיח המגולף, שנקרא גאנץ׳, ותקרות העץ המצוירות הם עבודתם.

מטרו, זיכרון והמגדל

טשקנט הסובייטית הייתה עיר ראווה, והטוב שבה נמצא מתחת לאדמה: המטרו שנפתח ב-1977, הראשון במרכז אסיה. המסלול נוסע בו, ואז עולה צפונה לאתר ההנצחה לקורבנות הטיהורים, למגדל הטלוויזיה ולמרכז הפלוב שבו חצי עיר אוכלת צהריים. זה יום של מונית ומטרו ולא של הליכה. הפלוב מוגש מסוף הבוקר ולעיתים נגמר כבר בתחילת אחר הצהריים, אז לתזמן את הצהריים בזהירות.

Kosmonavtlar Metro — התחנה נפתחה ב-1984 ומוקדשת לחלל: קירות כחולים ומדליונים קרמיים של קוסמונאוטים, ביניהם יורי גגארין. צילום במטרו היה אסור עד 2018, כך שרוב התמונות של המקום חדשות.
Lal Bahadur Shastri Monument — בינואר 1966 הגיע ראש ממשלת הודו לאל בהדור שסטרי לטשקנט כדי לחתום על שלום עם פקיסטן, ומת כאן מהתקף לב בלילה שאחרי החתימה. העיר קראה על שמו רחוב והציבה את הפסל הזה.
Shahidlar Xotirasi Memorial — אתר ההנצחה עומד במקום שבו נמצאו, ליד תעלת בוזסו, קברי אחים של אנשים שנורו בטיהורים של 1937–38. המוזיאון הקטן שמתחת לכיפה מספר על סופרים, אנשי דת ופקידים אוזבקים שנעלמו בשנים האלה.
Tashkent TV Tower — בגובה 375 מטרים זה המבנה הגבוה במרכז אסיה; הוא הושלם ב-1985 ונבנה לעמוד ברעידות אדמה חזקות. מבקרים זרים צריכים דרכון בכניסה.
Central Asian Plov Centre — הפלוב מתבשל כאן בקזנים ענקיים על אש גלויה, וכל סיר מספיק למאות מנות. הפלוב של טשקנט עשוי עם גזר צהוב, חומוס וצימוקים, ובימי חמישי ובחתונות זו הארוחה שכולם מצפים לה.
Tashkent Botanical Garden — הגן תוכנן ב-1950 בהנהגת הבוטנאי פיודור רוסאנוב, ששמו נקרא עליו. יש בו אלפי מינים שנאספו ממרכז אסיה ומחוצה לה, והצל שלו הוא הקלה אמיתית באחר צהריים של יולי.

מה יש בטשקנט

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של טשקנט — טיסות ישירות מתל אביב נוחתות כאן, כרבע שעה במונית מהמרכז
תחנת הרכבת הצפונית — רכבות אפרוסיאב המהירות לסמרקנד ולבוכרה יוצאות מכאן; להזמין כמה ימים מראש
תחנת המטרו קוסמונבטלר — המטרו הוא הדרך המהירה להסתובב, וגם אתר בפני עצמו; נסיעה עולה כמה אלפי סום

תרבות והיסטוריה

מוזיאון אמיר תימור — הכיפה הכחולה ליד הכיכר; שעה על שושלת תימור לפני שנוסעים לסמרקנד
המוזיאון הלאומי להיסטוריה — הסקירה הכי טובה של המדינה, מממצאים בודהיסטיים ועד דרך המשי
המוזיאון לאמנות שימושית — לבוא בשביל הבית לא פחות מהאוסף: טיח מגולף ותקרות מצוירות
מתחם חזרתי אימאם — הלב הדתי של העיר; לבוש צנוע, ונשים מכסות שיער במסגד
ספריית מויי מובארק — שומרת את אחד הקוראנים העתיקים בעולם, מוצג מאחורי זכוכית
מדרסת קוקלדש — בית ספר דתי פעיל ליד צ׳ורסו; החצר פתוחה למבקרים
תיאטרון אלישר נאבוי — אופרה ובלט במחירים מקומיים; לבדוק את תוכנית השבוע בקופה
ארמון רומנוב — רואים רק מבחוץ, אבל שווה סטייה של שתי דקות מהכיכר
אתר ההנצחה שהידלר חוטירסי — פארק שקט ומוזיאון לזכר קורבנות הדיכוי הסובייטי
בית הכנסת בית מנחם — בית הכנסת האשכנזי של טשקנט; להתקשר מראש או להגיע לפני תפילה

מה לראות

כיכר אמיר תימור — נקודת האפס של העיר; הרחובות הראשיים יוצאים מהפסל לכל הכיוונים
כיכר העצמאות — מזרקות, קשת החסידות וצל; הכי נעים בערב
מגדל הטלוויזיה — התצפית מהמרפסת מסבירה כמה העיר שטוחה וגדולה
מג׳יק סיטי — פארק ערב עם טירת אגדות ומופע מזרקות
הגן הבוטני — גדול, ירוק וקריר בחום הקיץ; מגיעים במונית

שווקים וקניות

שוק צ׳ורסו — הכיפה הכחולה הגדולה; תבלינים, לחם ופירות יבשים, הכי טוב בבוקר
שוק אולוי — קרוב יותר למרכז ושקט יותר מצ׳ורסו; טוב לאגוזים ולמשמש מיובש

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

טשקנט אוכלת פלוב בצהריים, סמסה בכל שעה ולחם עם הכל; את הלחם אף פעם לא מניחים הפוך ואף פעם לא זורקים. האוכל האוזבקי מבוסס בשר, בעיקר כבש ובקר, ובהרבה מקומות מבשלים בשמן כותנה. המחירים נמוכים: ארוחת צהריים יכולה לעלות פחות מכריך בתל אביב, ומזומן בסום הוא עדיין הדרך הכי פשוטה לשלם בשוק.

מרכז הפלוב של מרכז אסיה — צלחת פלוב עם סלט ולחם, כ-45,000-60,000 סום
לחם וסמסה בשוק צ׳ורסו — כיכר נון עגולה כ-4,000-6,000 סום, סמסה מהטנדיר 8,000-12,000 סום
סופר גומה — גומה, פשטידות מטוגנות עם בשר או כבד, כ-3,000-5,000 סום ליחידה
שוק אולוי — משמש מיובש ואגוזים במשקל, שקית תערובת כ-30,000 סום
אוזבקונה — לגמן או שישליק במרכז, מנה עיקרית כ-40,000-60,000 סום

מוזיאונים

מוזיאון אמיר תימור — כתבי יד ודגמים של בניינים תימוריים; שעה
המוזיאון הלאומי להיסטוריה — המוזיאון הוותיק במרכז אסיה; טוב לפני הנסיעה מערבה
המוזיאון לאמנות שימושית — רקמות סוזני, קרמיקה והבית המגולף עצמו
אתר ההנצחה שהידלר חוטירסי — מוזיאון קטן על הדיכוי הסובייטי; שקט ומרגש
תיאטרון אלישר נאבוי — אופרה ובלט; כרטיסים בקופה בכמה דולרים

טבע

הגן הבוטני — שבילים מוצלים ואוסף גדול; ללכת בבוקר
פארק טשקנט סיטי — מדשאות ואגם למרגלות המגדלים החדשים; יפה בשקיעה
פארק נאורוז — בריכות וביתנים קרוב למרכז; המקומיים עושים כאן פיקניק
גזלקנט — כשעה צפונה-מזרחה; השער להרי צ׳ימגן

עם ילדים

מג׳יק סיטי — הכניסה חופשית; מתקנים ומופעים בתשלום נפרד
מגדל הטלוויזיה — המעלית והתצפית; להביא דרכונים
גן החיות של טשקנט — ליד הגן הבוטני; לשלב את שניהם
תחנת המטרו קוסמונבטלר — נסיעה מתחת לתקרות הקוסמונאוטים; ילדים אוהבים

אוכל

רייחון — מנות לאומיות אוזבקיות, תפריט נוח עם תמונות
מסעדת נאיאת ארט — אוכל אוזבקי בברודוויי, ליד הכיכר
חיווה — מנות בסגנון חורזם ברחוב נאבוי
גרנט — ארוחת ערב רגועה ברחוב איסתיקבול
אסקי שהר — מטבח אוזבקי פשוט ליד צ׳ורסו

לחיפוש חדר בטשקנט