United States

טמפה

ב-1886 העביר יצרן הסיגרים יליד ספרד ויסנטה מרטינס איבור את המפעל שלו לחלקת שיחים מזרחית לטמפה, ופועלים מקובה, מספרד ומאיטליה באו בעקבותיו. תוך כמה עשורים גלגל הרובע מאות מיליוני סיגרים בשנה, וכל קהילה בנתה מועדון משלה עם בית חולים, תיאטרון ובית קפה. ההליכה עוקבת אחרי עולם המהגרים הזה בכמה בלוקים של איבור. כשעתיים וחצי, שטוח; לצאת בבוקר, כשהשדרה השביעית שקטה והמאפיות מלאות.

סיורים רגליים

עיר הסיגרים

ב-1886 העביר יצרן הסיגרים יליד ספרד ויסנטה מרטינס איבור את המפעל שלו לחלקת שיחים מזרחית לטמפה, ופועלים מקובה, מספרד ומאיטליה באו בעקבותיו. תוך כמה עשורים גלגל הרובע מאות מיליוני סיגרים בשנה, וכל קהילה בנתה מועדון משלה עם בית חולים, תיאטרון ובית קפה. ההליכה עוקבת אחרי עולם המהגרים הזה בכמה בלוקים של איבור. כשעתיים וחצי, שטוח; לצאת בבוקר, כשהשדרה השביעית שקטה והמאפיות מלאות.

1. Ybor City Museum State Park — במפעלים ישב 'לקטור' על במה מוגבהת והקריא בקול עיתונים ורומנים לפועלי הגלגול, בתשלום של הפועלים עצמם. הבעלים ביטלו את הקריינים אחרי שביתה ב-1931, והמוזיאון מספר את הסיפור ליד שורה של בתי פועלים משוחזרים.
2. José Martí Park — חוזה מרטי הגיע לאיבור בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 כדי לגייס כסף ולוחמים לעצמאות קובה, והתגורר בפנסיון שניהלה כאן פאולינה פדרוסו, פטריוטית קובנית שחורה. הקרקע נמסרה מאוחר יותר לקובה, והפארק הקטן הוא עד היום רכוש של המדינה הקובנית.
3. Centro Asturiano — מהגרים מאסטוריאס שבצפון ספרד ייסדו את האגודה ב-1902, ודמי החבר שילמו לרופאים ולבית חולים משלהם — סוג מוקדם של ביטוח בריאות. הבניין הנוכחי, עם התיאטרון ואולם הנשפים, משנת 1914.
4. The Italian Club — רוב האיטלקים של איבור הגיעו מכמה כפרים בסיציליה, והאגודה שלהם לעזרה הדדית, ל׳אוניונה איטליאנה, הקימה את הבניין הזה בשדרה השביעית ב-1918. החברים קיבלו טיפול רפואי, ספרייה ובית קברות משלהם.
5. Columbia Restaurant — קסימירו הרננדס האב פתח אותה ב-1905 כבית קפה פינתי לפועלי הסיגרים, והיום זו המסעדה הוותיקה בפלורידה, בניהול אותה משפחה. היא גדלה חדר אחרי חדר עד שמילאה את כל הבלוק, ורוב הערבים רוקדים פלמנקו באולם המרכזי.
6. La Segunda Bakery — חואן מורה פתח את המאפייה ב-1915, והיא עדיין אופה לחם קובני בשיטה הישנה: רצועה רטובה של עלה דקל מונחת לאורך כל כיכר לפני התנור, ומשאירה את הסדק שלאורך החלק העליון. חלק גדול מהלחם לכריכים הקובניים של טמפה יוצא מכאן.

העיר של פלאנט והרכבת

טמפה הייתה נמל קטן ומוכה קדחת עד 1884, כשהנרי ב׳ פלאנט הביא את מסילת הרכבת שלו עד המפרץ. אחריה הגיעו רכבות, אוניות קיטור ומלון דמיוני, ומרכז העיר גדל לאורך נהר הילסבורו. המסלול הולך מהתחנה, חוצה את הנהר אל המלון, וחוזר לאורך טיילת הנהר לארוחה במפעל מים ישן. כשלוש שעות עם מוזיאון; בטיילת יש צל בחלק מהקטעים, והחשמלית מכסה את ההתחלה.

1. Tampa Union Station — התחנה נפתחה ב-1912 ושירתה תחת גג אחד את שלוש חברות הרכבת שהגיעו אז לטמפה. היא נסגרה בשנות ה-80 ושוחזרה, ורכבות אמטרק עדיין עוצרות בה.
2. Tampa Theatre — ג׳ון אברסון תכנן אותו ב-1926 כתיאטרון 'אטמוספרי': התקרה צבועה כשמי לילה עם כוכבים מנצנצים מעל חצר ים-תיכונית. עוגב וורליצר עדיין עולה לנגן לפני הרבה הקרנות.
3. Tampa Museum of Art — המוזיאון מחזיק את אחד האוספים הגדולים של עתיקות יווניות ורומיות בדרום-מזרח ארצות הברית. הבניין שלו, שנפתח ב-2010, עטוף באלומיניום מחורר שמואר בצבעים מתחלפים אחרי החשכה.
4. Henry B. Plant Museum — פלאנט פתח את מלון טמפה ביי ב-1891 כדי למלא את הרכבות שלו, עם צריחים מוריים ותאורה חשמלית בכל חדר. ב-1898 שימש המלון מטה לצבא שהתכנס למלחמה בקובה, ותיאודור רוזוולט בין הקצינים; מאז 1933 הבניין הוא אוניברסיטת טמפה.
5. Armature Works — האולם נבנה בסביבות 1910 כסככת תחזוקה לחשמליות של טמפה, שבה תוקנו המנועים שלהן — הארמצ׳רים. אחרי עשורים של נטישה הוא נפתח מחדש ב-2017 כהיכל אוכל.
6. Ulele — המסעדה ממלאת את בניין מפעל המים של העיר מ-1903, ליד מעיין שסיפק פעם מים לטמפה. היא נקראת על שם נערה ילידית מאגדה מקומית, שלפי הסיפור הצילה את הספרדי חואן אורטיס מהוצאה להורג במאה ה-16.

המפרץ לפני ההפלגה

מפרץ טמפה הוא שפך רחב ורדוד, והיום שלפני השייט הוא זמן טוב לראות אותו משני צדדיו. המסלול מתחיל ליד הרציפים, עובר בשדרות ביישור וחוצה לסנט פטרסבורג בשביל שני מוזיאונים רציניים, ומסתיים בחופים של פורט דה סוטו בפתח המפרץ. צריך רכב ורוב היום, כ-100 ק"מ בסך הכל. לשים לב לשעה בדרך חזרה; הגשרים נפקקים בשעות העומס.

1. Florida Aquarium — האקווריום נפתח ב-1995 על קו המים של צ׳נלסייד, והיה מהפרויקטים הראשונים שהפכו את מחסני הנמל הישנים לרובע מבקרים. מכל שונית האלמוגים שלו משחזר את השוניות שמול איי פלורידה קיז.
2. Tampa Bay History Center — גלריית המפות שלו מחזיקה את אחד האוספים הגדולים של מפות פלורידה, מהשרטוטים הספרדיים הראשונים של החוף ואילך. בקומה העליונה ספינת פיראטים בגודל מלא מספרת את סיפורם של שודדי הים האמיתיים של המפרץ.
3. Bayshore Boulevard — בכל ינואר שולח פסטיבל גספרילה, שמתקיים מאז 1904, ספינת פיראטים אל המפרץ כדי 'לכבוש' את העיר, ואחריה מצעד של קבוצות מחופשות לאורך השדרה הזאת. לאגדת הפיראט חוזה גספר שמאחורי הפסטיבל אין שום עדות היסטורית.
4. Florida Holocaust Museum — המוזיאון נוסד בידי ולטר לבנברג, שנמלט מגרמניה הנאצית כנער והשתקע מאוחר יותר בסנט פטרסבורג. המוצג המרכזי הוא קרון רכבת מקורי מהסוג ששימש לגירוש למחנות.
5. The Dalí Museum — האוסף התחיל עם ריינולדס ואלינור מורס, זוג מאוהיו שקנה את הדאלי הראשון שלו ב-1943 ונעשה חבר של הצייר. זה אוסף דאלי הגדול מחוץ לספרד, בבניין מ-2011 שבועת זכוכית בצורה חופשית פורצת מקירות הבטון שלו.
6. Fort De Soto Park — המבצר באי מאלט קי נבנה בסביבות 1898–1900 כדי לשמור על הכניסה למפרץ טמפה בזמן המלחמה הספרדית-אמריקאית. מרגמות החוף הכבדות שלו, בקוטר 12 אינץ׳, עדיין עומדות בבורות שלהן, הליכה קצרה מהחוף.

מה יש בטמפה

איך מגיעים ומתניידים

• מסופי השייט של נמל טמפה — נמל יציאה של אוניות שייט: האוניות לקריביים ולמקסיקו יוצאות מהמסופים בצ׳נלסייד דרייב, ליד האקווריום. מאיבור החשמלית החינמית TECO יורדת עד צ׳נלסייד; עם מזוודות מונית לוקחת כעשר דקות. לבדוק אם החברה שלכם יוצאת ממסוף 2, 3 או 6
• החשמלית של טמפה — חשמלית בסגנון ישן ובחינם, שמחברת את איבור, צ׳נלסייד ומרכז העיר — הדרך הקלה לאוניות
• נמל התעופה הבינלאומי של טמפה — כ-20 דקות לרציפי השייט בלי פקקים; הרבה נוסעים טסים לכאן יום לפני

תרבות והיסטוריה

• המוזיאון של איבור סיטי — להתחיל כאן: סיפור הסיגרים ובית פועלים משוחזר, שעה
• מסעדת קולומביה — המסעדה הוותיקה בפלורידה ממלאת בלוק שלם; גם בלי לאכול, לעבור בחדרים המרוצפים
• פארק חוזה מרטי — פארק קטן ששייך לקובה, במקום שבו התארח מרטי באיבור
• סנטרו אסטוריאנו — בית המועדון המפואר של המהגרים מאסטוריאס; לראות מהרחוב
• המועדון האיטלקי — המועדון של פועלי הסיגרים הסיציליאנים בשדרה השביעית, עדיין משמש לאירועים
• מרכז ההיסטוריה של מפרץ טמפה — כמה צעדים ממסופי השייט; טוב לשעות האחרונות לפני העלייה לאונייה
• מוזיאון הנרי ב׳ פלאנט — צריחים כסופים מעל הנהר; חדרי המלון מ-1891 נמצאים בתוך האוניברסיטה
• תיאטרון טמפה — ארמון קולנוע מ-1926 שעדיין מקרין סרטים; לבדוק סיור או הקרנה של קלאסיקה
• מוזיאון טמפה לאמנות — עתיקות יווניות ורומיות ואמנות מודרנית, על טיילת הנהר
• יוניון סטיישן — התחנה מ-1912, שבה אמטרק עדיין עוצרת; שווה הצצה פנימה
• מוזיאון השואה של פלורידה — בסנט פטרסבורג, 35 דקות מכאן; קרון גירוש אמיתי עומד בפנים
• מוזיאון דאלי — כמה רחובות ממוזיאון השואה; לעשות את שניהם בבוקר אחד

מה לראות

• איבור סיטי — רובע הסיגרים הישן: מפעלי לבנים, מרפסות ברזל והברים של השדרה השביעית; להיזהר מהתרנגולים שמסתובבים חופשי
• האקווריום של פלורידה — ממש ליד מסופי השייט — אידיאלי אם העלייה לאונייה אחר הצהריים
• טיילת הנהר — שביל לאורך המים דרך מרכז העיר; ללכת בו בשעת בין ערביים, או לשכור אופניים
• שדרות ביישור — כ-7 ק"מ של מדרכה לאורך המפרץ; מסלול הריצה של העיר בזריחה
• בוש גרדנס — רכבות הרים וחיות אפריקה; יום שלם, אז לא ביום העלייה לאונייה
• חוף קלירווטר — חול לבן מול המפרץ, 45 דקות מערבה; פקקים על הגשר בסופי שבוע
• פארק פורט דה סוטו — חופים שקטים ומבצר ישן בפתח מפרץ טמפה; אגרה קטנה בכביש הכניסה

שווקים וקניות

• ארמצ׳ר וורקס — היכל אוכל בסככת חשמליות ישנה — ארוחת ערב טובה לקבוצה שלא מצליחה להחליט

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

טמפה אוכלת את האוכל של פועלי הסיגרים שלה: לחם קובני, אורז ושעועית שחורה, חזיר צלוי וקפה חזק ומתוק, עם נגיעה איטלקית מהסיציליאנים של איבור. הכריך הקובני המקומי הוא עניין של גאווה עירונית, וקרוקט הסרטן הוא חטיף שאף אחד מחוץ לטמפה לא מכיר. פירות הים מגיעים מהמפרץ, ובראשם דג הדקר, הרבה פעמים בכריך דקר מטוגן.

• לה סגונדה — לחם קובני, מאפים וקפה קון לצ׳ה, כ-$3-10
• כרמיינס — כריך קובני וקרוקט סרטן בשדרה השביעית, כ-$10-16
• קינג קורונה — קפה קובני ומאפה בבית קפה של סיגרים, כ-$3-8
• לה טרסיטה — דלפק קפטריה קובני במערב טמפה, צלחת מלאה כ-$10-15
• רייטס — כריכים גדולים ועוגות בדרום טמפה, כ-$12-16

מוזיאונים

• המוזיאון של איבור סיטי — היסטוריית הסיגרים במאפייה ישנה, עם בתי פועלים
• מרכז ההיסטוריה — מפות, פיראטים והסיפור הקובני, ליד רציפי השייט
• מוזיאון פלאנט — חדרי מלון מתקופת הזהב מתחת לצריחים
• מוזיאון טמפה לאמנות — עתיקות ואמנות מודרנית על הנהר
• מוזיאון פלורידה לצילום — תערוכות צילום באיבור; קטן, שעה
• מוזיאון השואה של פלורידה — עדויות ניצולים וקרון גירוש, בסנט פטרסבורג

טבע

• פורט דה סוטו — חופים, קיאקים והמבצר הישן, שעה מכאן
• חוף קלירווטר — חול לבן ודק ומזח לשקיעה, 45 דקות מערבה
• הפארק הממלכתי של נהר הילסבורו — שבילים מוצלים ומפלי מים קטנים, 40 דקות צפון-מזרח
• שדרות ביישור — נוף מפרץ ודולפינים בשחר, כמה דקות ממרכז העיר
• טיילת הנהר — הליכה לאורך המים, ולפעמים בחורף פרות ים בנהר

עם ילדים

• האקווריום של פלורידה — כרישים, פינגווינים ומשטח מים, ליד האוניות
• בוש גרדנס — רכבות הרים וסיור ספארי במשאית; יום שלם
• גן החיות של טמפה — פרות ים וחיות פלורידה, קטן ורגוע יותר מבוש
• מוזיאון הילדים גלייזר — משחק ידני לילדים קטנים, על הנהר

אוכל

• קולומביה — ארוחת ערב ספרדית-קובנית ומופע פלמנקו; להזמין מראש
• אוללה — מטבח פלורידה המקומי במפעל המים הישן, ליד הנהר
• קוג׳קס — צלעות ברביקיו על מרפסת בדרום טמפה
• סיגר סיטי — המבשלה המוכרת בטמפה, עם בר
• ארמצ׳ר וורקס — היכל אוכל עם הרבה דלפקים, פתוח עד מאוחר