Australia

סטראן

מפרץ מקווארי ענק וכמעט סגור, עם פתח כל כך צר ומסוכן שהמושבה בחרה בו לכלא שאי אפשר לברוח ממנו. זה יום השיט: החוצה אל פתח המפרץ, חזרה לתחנת העונשין באי שרה, במעלה נהר גורדון אל יער הגשם, ובערב ההצגה שמספרת את הבריחה המפורסמת מהאי. רוב היום עובר על הסירה, אז להתלבש בשכבות ולתפוס מקום ליד חלון. העיירה עצמה ממלאת את החורים ברגל.

חדר לזוג בסטראן — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

מפרץ האסירים

Gordon River cruise wharf — בקיץ של 1982–83 סטראן הייתה הבסיס של החסימה נגד סכר על נהר פרנקלין, ומפגינים יצאו מכאן בסירות גומי. יותר מאלף נעצרו, וב-1983 בית המשפט העליון קבע שהממשלה הפדרלית רשאית לעצור את הסכר.
Hells Gates — האסירים נתנו לפתח את שמו, כי בשבילם הוא הוביל לגיהינום באי שרה. מאחוריו משתרע מפרץ גדול פי שישה בערך ממפרץ סידני, שאפשר להגיע אליו רק דרך המעבר הצר הזה.
Sarah Island — מ-1822 עד 1833 המושבה שלחה לכאן את העבריינים החוזרים הקשים ביותר. ב-1822 אלכסנדר פירס ברח עם שבעה אחרים אל הפרא והיה היחיד שיצא ממנו, אחרי שאכל את חבריו; הוא נתלה בהובארט ב-1824.
Heritage Landing — שביל העץ עובר ליד אורני היון בני מאות רבות של שנים; המין הזה יכול לחיות יותר מאלפיים שנה. העץ שלו כמעט לא נרקב, ולכן האסירים, ואחריהם כורתי האורן, כרתו אותו לאורך הנהרות האלה לבניית סירות.
Morrison's Huon Pine Sawmill — אורן ההיון מלא בשמן, מתיל אאוגנול, שמרחיק חרקים וריקבון ונותן לו את הריח. אסור לכרות יותר עצים חיים, אז המנסרה חותכת רק עץ ממוחזר — גזעים ישנים שנמשים מנהרות, מאגמים ומקרקעית היער.
The Ship That Never Was — בינואר 1834, כשהאי שרה נסגר, עשרה אסירים השתלטו על הבריג פרדריק שזה עתה בנו והפליגו בו לצ׳ילה. ההצגה עליהם רצה בסטראן מאז 1994 ונחשבת להצגה שרצה הכי הרבה זמן באוסטרליה.

ארץ הנחושת

סטראן גדלה כנמל של מכרות הנחושת של הר לייל, ומסילה נבנתה דרך יער הגשם כדי להוריד את העפרה. המסלול הזה עוקב אחרי הנחושת מהמפרץ עד קווינסטאון, ברכבת או ברכב באותו עמק. למעלה הנוף משתנה בבת אחת: גבעות חשופות בוורוד ובכתום, שהתקלפו מעשן ההתכה ומכריתת העצים. לתת לרכבת יום שלם, או חצי יום ברכב.

Regatta Point Station — חברת הכרייה והרכבות של הר לייל פתחה את הקו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 כדי להוביל נחושת לנמל. הוא נסגר ב-1963, ונבנה מחדש ונפתח למבקרים ב-2002.
Dubbil Barril — נהר קינג שליד המסילה זרם אפור במשך רוב המאה ה-20, כי המכרה שפך לתוכו את הפסולת שלו. הפסולת בנתה דלתא של בוצה במקום שבו הנהר פוגש את מפרץ מקווארי, ועדיין רואים אותה מהאוויר.
Queenstown Station — בין כאן לחוף המסילה עולה בשיפועים תלולים מדי לגלגלים רגילים, אז הקטרים משתמשים בשיטת אבט, פס אמצעי משונן שגלגל שיניים נאחז בו. זו אחת ממסילות השיניים הבודדות בחצי הכדור הדרומי.
Queenstown Oval — במגרש הפוטבול של העיירה אין דשא — הוא עשוי חצץ, וקבוצות מקומיות משחקות עליו כבר דורות. שחקנים אורחים למדו לפחד ממנו, והמגרש מפורסם בטסמניה כמו הגבעות החשופות סביבו.
Iron Blow Lookout — איירון בלו היה מחשוף הסלע שבו מחפשים התחילו לעבוד בהר לייל בשנות ה-80 של המאה ה-19, בחיפוש אחרי זהב. העושר האמיתי התברר כנחושת, והמחשוף הפך לבור הפתוח שמסתכלים לתוכו, היום מלא מים.
Lake Burbury — האגם צעיר: הוא נוצר בתחילת שנות ה-90 בידי סכר הידרו-חשמלי על נהר קינג, והציף את מקומה של עיירת הכורים הישנה קרוטי. סכרים כאלה הם בדיוק מה שחסימת הפרנקלין עצרה דרומה משם.

דיונות, אוקיינוס ומפלים

מצפון למפרץ החוף המערבי הוא חוף אחד ארוך מול הרוחות של ״הארבעים השואגים״, ומאחוריו דיונות ואחר כך יער גשם. המסלול הזה מוציא את הרכב לים וחוזר דרך עיירת הכסף הישנה זיהאן אל מסלול המפל הכי טוב בחוף. לארוז צהריים, כי בדרך אין הרבה מה לקנות. היום נגמר ביער של מונטזומה, אז להשאיר זמן לצאת לפני החשכה.

Hogarth Falls — הנחל בדרך למפלים הוא אחד המקומות הקלים בטסמניה לראות פלטיפוס בטבע, הכי טוב עם שחר או בין ערביים. הפלטיפוס הוא אחד מקומץ היונקים בעולם שמטילים ביצים.
Macquarie Heads — מפרץ מקווארי הוא המקום היחיד בעולם שבו חי הסקייט המאוגאני, טריגון שורד מימי הדינוזאורים. ההישרדות שלו נמצאת היום במרכז מאבק על חוות הסלמון שרואים על המים.
Ocean Beach — החוף נמשך יותר מ-30 ק"מ, והגלים שמכים בו חצו את האוקיינוס הדרומי בלי שום יבשה בדרך מאז דרום אמריקה. הרוח כאן היא ״הארבעים השואגים״, רוחות המערב של קווי הרוחב הארבעים.
Henty Dunes — הדיונות הן חול שרוחות המערב העיפו פנימה מאושן ביץ׳, וחלקן מתנשאות לכ-30 מטר. הן ממשיכות לזוז, וקוברות לאט את היער בקצה המזרחי שלהן.
Zeehan — בבהלת הכסף של שנות ה-90 של המאה ה-19 גרו בזיהאן כ-10,000 איש, והיא הייתה העיר השלישית בגודלה בטסמניה. מוזיאון הכרייה ממלא את בית הספר לכרייה הישן שלה, ותיאטרון הגייטי שליד נבנה בשביל ההמונים של ימי הבהלה.
Montezuma Falls — בגובה 104 מטר זה אחד המפלים הגבוהים בטסמניה. השביל עובר על תוואי של חשמלית צרה ישנה שנבנתה בשביל מכרות הכסף, אז ההליכה פנימה כמעט שטוחה.

מה יש בסטראן

איך מגיעים ומתניידים

שדה התעופה של סטראן — אין כאן טיסות סדירות — המסלול משמש לטיסות נוף מעל המפרץ והנהרות הפראיים
תחנת רגאטה פוינט — קצה מסילת הפרא בסטראן; לוח הזמנים משתנה לפי עונה, אז לבדוק אילו נסיעות יוצאות מכאן
תחנת קווינסטאון — הקצה השני של המסילה, 40 דקות נסיעה מכאן; קטע השיניים התלול מתחיל מהצד הזה

תרבות והיסטוריה

האי שרה — מגיעים אליו רק עם השיט, עם סיור מודרך בין החורבות; המדריכים הם מה שעושה אותו
הספינה שלא הייתה — ההצגה של הערב שכל העיירה ממליצה עליה; הקהל מגויס לשחק בה
בית המכס של סטראן — בניין הלבנים המפואר על קו המים מראה כמה הנמל הזה היה עמוס פעם
קווינסטאון — הגבעות החשופות והצבעוניות הן תוצאה של מאה שנה של התכת נחושת; לתדלק כאן לפני הכביש להובארט
מוזיאון גאלי — מאות תמונות ישנות של חיי הכורים; קטן, זול ושווה את השעה
מרכז המורשת של החוף המערבי — מוזיאון כרייה ענק בזיהאן; להשאיר לפחות שעתיים

מה לראות

המזח של שיט נהר גורדון — השיט לוקח את רוב היום ויוצא בבוקר; בקיץ להזמין יום מראש
שערי הגיהינום — סירות השיט מוציאות כאן את החרטום לאוקיינוס; ביום של גלים זה מיטלטל
מקווארי הדס — דרך עפר אל פתח המפרץ, למי שרוצה לראות את השערים מהיבשה
אושן ביץ׳ — לבוא לשקיעה, לא לשחייה — הגלים והזרמים כאן מסוכנים
דיונות הנטי — 20 דקות הליכה פנימה לדיונות הגדולות; אפשר לשכור קרשי חול בעיירה
מפלי הוגארת׳ — הליכה של 40 דקות הלוך-חזור מפארק העם ביער גשם; להסתכל בנחל, יש בו פלטיפוסים
תצפית איירון בלו — מרפסת מעל הבור המוצף שבו התחיל מכרה הר לייל, צמוד לכביש
מפלי מונטזומה — כשלוש שעות הלוך-חזור על תוואי חשמלית ישן ושטוח; גשר התלייה לא מתאים למי שיש לו סחרחורת
מפלי נלסון — הליכה של 20 דקות ביער גשם צמוד לכביש להובארט — עצירת הרגליים הקלה
אגם ברברי — לעצור בתצפית על הכביש; בבקרים שקטים ההרים משתקפים באגם

שווקים וקניות

מנסרת אורן ההיון של מוריסון — לראות את האורן הישן נחתך ולקנות חתיכה; הריח המתוק של העץ נשאר שנים

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

סטראן אוכלת ממפרץ מקווארי, שבו מגדלים פורל ים וסלמון במים הכהים מטאנינים, ופיש אנד צ׳יפס על המזח הוא הארוחה המזוהה עם העיירה. החוף המערבי מרוחק ושקט, אז המקומות נסגרים מוקדם וחלקם סגורים בחורף. בקווינסטאון, 40 דקות משם, יש את הפאבים וארוחות הדלפק הזולות יותר של עיירת כורים.

דה ביי פיש — פיש אנד צ׳יפס ליד המים, כ-A$15-25
מלון האמרס — ארוחת פאב על הטיילת, עיקריות כ-A$22-35
בושמנס — בית קפה ביום על קו המים; כריך או מרק כ-A$10-20
הטברנה של רגאטה פוינט — ארוחות דלפק ליד התחנה, כ-A$20-32
הגרנד הוטל, זיהאן — ארוחת פאב ליד תיאטרון הגייטי ביום החוף, כ-A$20-30
מלון אמפייר, קווינסטאון — ארוחות פאב של עיירת כורים בקווינסטאון, כ-A$20-30

מוזיאונים

מרכז המורשת של החוף המערבי — מוזיאון הכרייה הגדול של החוף המערבי; שעתיים לפחות
מוזיאון גאלי — תמונות ישנות מימי הכרייה של קווינסטאון
בית המכס של סטראן — הבניין המפואר של הנמל, משנות הכרייה העמוסות
מרכז המבקרים של החוף המערבי — תצוגות על ההיסטוריה של האסירים וכורתי האורן; הבית של ההצגה
האי שרה — חורבות תחנת העונשין, רק עם השיט

טבע

מפלי מונטזומה — 104 מטר של מים נופלים בסוף שביל יער שטוח
דיונות הנטי — דיונות ענקיות ונודדות; לטפס בשביל הנוף לאוקיינוס
אושן ביץ׳ — שקיעה מעל האוקיינוס הדרומי; בלי שחייה
מפלי נלסון — הליכה קצרה ביער גשם על כביש לייל
מפלי זנב הסוס — שביל עץ מעל קווינסטאון למפל ארוך ודק
מפלי הוגארת׳ — הליכה ביער גשם מקצה העיירה

עם ילדים

גלישת חול בדיונות הנטי — להחליק במורד הדיונות הגדולות על קרש; לשכור בסטראן
הספינה שלא הייתה — קומדיה שבה הקהל משחק את האסירים
מסילת הפרא של החוף המערבי — רכבת קיטור ביער הגשם
מנסרת מוריסון — לראות את המסור הגדול חותך עץ עתיק
פלטיפוסים במפלי הוגארת׳ — לשבת בשקט ליד הנחל בין ערביים

אוכל

ריסבי קוב — ארוחת ערב על המים בקצה העיירה; בקיץ להזמין
הבר של בושמנס — דגי המפרץ ויין טסמני על קו המים
מלון האמרס — הפאב מול המזח; פירות ים וסטייקים
הטברנה של רגאטה פוינט — ארוחת ערב בפאב של המקומיים ליד תחנת הרכבת
סטראן וילג׳ — מסעדת מלון על הגבעה עם נוף על המפרץ

לחיפוש חדר בסטראן