Croatia

ספליט

דיוקלטיאנוס בנה את זה כארמון הפרישה שלו בין 295 ל-305, מלבן מוקף חומה של כשלושים אלף מ״ר, עם דירותיו בצד הים וקסרקטין בצד היבשה. הוא מעולם לא ננטש: כשסלונה נפלה לאוורים בסביבות 639 עברו פליטיה אל הארמון הריק ופשוט נשארו, וחילקו את האולמות לבתים. שלושת אלפים איש עדיין חיים בתוך החומות, מה שהופך אותו לארמון הרומי היחיד בעולם שאי אפשר לבקר בו, מפני שהוא הרחוב של מישהו. שעתיים, ולרובו אין כרטיס.

סיורים רגליים

עיר שחיה בתוך ביתו של אדם אחד

דיוקלטיאנוס בנה את זה כארמון הפרישה שלו בין 295 ל-305, מלבן מוקף חומה של כשלושים אלף מ״ר, עם דירותיו בצד הים וקסרקטין בצד היבשה. הוא מעולם לא ננטש: כשסלונה נפלה לאוורים בסביבות 639 עברו פליטיה אל הארמון הריק ופשוט נשארו, וחילקו את האולמות לבתים. שלושת אלפים איש עדיין חיים בתוך החומות, מה שהופך אותו לארמון הרומי היחיד בעולם שאי אפשר לבקר בו, מפני שהוא הרחוב של מישהו. שעתיים, ולרובו אין כרטיס.

1. השער הזהוב — כניסתו של הקיסר עצמו, בצד הצפוני, מפני שפנתה לסלונה — העיר שממנה בא ושבה שלט. יש בו שער כפול וחצר ביניהם שאפשר היה לאטום בשני הקצוות, כך שמי שעבר את הדלת הראשונה מצא עצמו בקופסת אבן וחיילים מעליו.
2. פסל גרגור הנינסקי — משטרוביץ׳ יצר אותו ב-1929 והוא עמד בפריסטיל עד שהכיבוש האיטלקי הוציא אותו משם ב-1941. הוא היה בישוף מהמאה העשירית שנלחם ברומא על הזכות לערוך מיסה בשפה הקרואטית ולא בלטינית — והפסיד. כולם משפשפים את הבוהן, החלק המלוטש היחיד בארבעה מטרים של ברונזה.
3. פריסטיל — בחצר הזאת חיכו הנתינים להתקבל, והם כרעו כשהקיסר הופיע בקצה הרחוק. הספינקס שמימין הוא מצרי אמיתי ובן כשלושת אלפים וחמש מאות שנה — דיוקלטיאנוס הביא שנים עשר כאלה ממצרים כדי לקשט את הארמון, ושלושה שרדו בעיר.
4. קתדרלת דויה הקדוש — זה היה המאוזוליאום של דיוקלטיאנוס, והיום זו כנסייה המוקדשת לדויה — הבישוף של סלונה שדיוקלטיאנוס ערף את ראשו ב-304 ברדיפה שהוא עצמו הורה עליה. גופת הקיסר הוסרה בשלב שאיש לא תיעד, והאיש שהוציא להורג הוא היום הקדוש של הבניין שנבנה כדי להחזיק אותו.
5. הווסטיבול — חדר עגול מכופף שהיה המרחב האחרון לפני דירות הקיסר, והכיפה הייתה מכוסה פעם בפסיפס. הגג פתוח לשמיים מאות שנים והאקוסטיקה בפנים יוצאת דופן — מקהלת גברים שנקראת קְלָאפָּה שרה בו ברוב הימים, בלי הגברה ובלי במה.
6. מרתפי הארמון — דירות הקיסר שמעל פורקו ונבנו מעליהן מזמן, אבל מבני התשתית שנשאו אותן שרדו כמעט שלמים — ומכיוון שהם חוזרים על תוכנית הקומה שמעל, ההליכה במרתפים היא הדרך היחידה לראות את צורת החדרים שבהם דיוקלטיאנוס באמת חי. הם היו מלאי אשפה עד שנות החמישים.

הגבעה, הים ומשחק הכדור

ספליט חיה בחוץ באופן שמעט ערים אירופיות חיות: הריבה בשבע בערב היא כל האוכלוסייה הולכת בשני הכיוונים, גבעת האורנים שמעל העיר ציבורית וחינם ומוגנת מאז 1964, ועל החול בבצ׳ביצה משחקים משחק שהומצא כאן ואינו משוחק בשום מקום אחר. המסלול הזה הוא העיר ולא החורבה. שלוש שעות, והוא נגמר במים.

1. הריבה — חומת הארמון הדרומית עמדה פעם ישירות בים וספינות נקשרו לשער הארד; כל מה שאתם הולכים עליו הוא קרקע שהודחקה מהים, והטיילת בצורתה הנוכחית תוכננה תחת השלטון הצרפתי בסביבות 1807. להליכת הערב הלוך ושוב יש שם — קוֹרְזוֹ — וזה אותו קהל בכל ערב.
2. מטיושקה — נמל הדייגים בקצה הריבה, עדיין פעיל, עם סירות עץ ששייכות למשפחות ולא לחברות. שובר הגלים מבטון שלצדו הוא המקום שבו יושב חצי מספליט עם בקבוק בשקיעה — אין בר, אין מוזיקה ואיש אינו מוכר דבר, וזה המקום הטוב בעיר בשמונה בערב.
3. ורוש — רובע הדייגים והאיכרים שצמח מחוץ לחומות הארמון מהמאה השבע עשרה, בנוי בתי אבן בני קומה אחת בסמטאות צרות מדי לעגלה. הוא היה החצי העני של ספליט במשך שלוש מאות שנה וכמעט דבר לא נהרס, ולכן הוא נראה כפי שהוא נראה.
4. מריאן — האורנים ניטעו בידי התושבים עצמם מ-1852 והלאה — הגבעה הייתה סלע חשוף ונוסדה אגודה כדי לייער אותה, וילדי בית ספר נשאו אדמה במעלה בסלים. היא הוכרזה פארק-יער מוגן ב-1964, ובצוקים בצד הדרומי חצובות קפלות נזירים מהמאה החמש עשרה.
5. סוסטיפן — לשון יבשה של אורנים ועליה רוטונדה ניאו-קלאסית קטנה, והיא הייתה בית הקברות של העיר מ-1826 עד 1958 — אחר כך הועברו הקברים והפארק נפתח. חלק מהאבנים הישנות עדיין משוקעות בגדרות הנמוכות, ומהקצה רואים את כל הנמל ואת האי שולטה מאחוריו.
6. חוף בצ׳ביצה — המים נשארים בעומק קרסול למאה מטר, ולכן הומצא כאן פיצ׳יגין: סטודנטים שחזרו מפראג ב-1908 התחילו לשמור כדור קטן מעל המים בכפות הידיים, והחוקים הם שאין חוקים ושהכדור לעולם לא ייעצר. משחקים אותו בראשון בינואר בכל שנה.

ממה נבנה הארמון

דיוקלטיאנוס לא בנה במדבר. עשרים דקות פנימה הייתה סלונה, בירת דלמטיה הרומית ועיר של אולי שישים אלף איש, והוא נולד במרחק ראייה ממנה. מעליה נמצא המעבר שכל צבא שבא אל החוף הזה נאלץ לעבור בו, ועליו מצודה. הארמון היה פרישתו של אדם שלא התרחק מעולם מהבית, והאבן שבו נחצבה באי שרואים מהריבה. חצי יום, ורכב או האוטובוס לסולין.

1. המוזיאון הארכיאולוגי — נוסד ב-1820, המוזיאון העתיק בקרואטיה, וכמעט כל מה שבו יצא מסלונה. החצר מרופדת בסרקופגי אבן ערומים לאורך הקירות כמו רהיטים, מפני שיש מהם יותר משבניין כלשהו יכול להציג — סלונה הייתה נוצרית מוקדם וקברה את מתיה באבן באלפים.
2. סלונה — בירת הפרובינציה הרומית דלמטיה, עם אמפיתיאטרון לשמונה עשר אלף, והיא חוסלה בידי האוורים והסלאבים בסביבות 639 — הניצולים הלכו עשרים דקות במורד הגבעה ועברו לארמון הריק, וכך התחילה ספליט. האמפיתיאטרון נהרס בידי הוונציאנים ב-1657 כדי שהעות׳מאנים לא ישתמשו בו.
3. מצודת קליס — היא יושבת על הפרצה היחידה בחומת ההרים שמאחורי ספליט, כלומר מי שמחזיק בה שולט בדרך מהפנים אל החוף. פטאר קרוז׳יץ׳ החזיק בה מול העות׳מאנים עשרים וחמש שנה עם כנופיית לוחמים לא סדירים ומת ב-1537 כשנפלה סופית — העות׳מאנים שלחו את ראשו אל תוך המצודה כדי לסיים את ההתנגדות.
4. גלריית משטרוביץ׳ — איוואן משטרוביץ׳ בנה את זה כביתו וכסטודיו שלו בין 1931 ל-1939, והחדרים תוכננו עבור הפסלים שהתכוון להציב בהם. הוא עזב את קרואטיה במלחמה, השתקע באמריקה, וב-1952 נתן את הבית, את הקרקע ואת כל מה שבתוכו למדינה שזה עתה עזב.
5. קשטלט — בית מבוצר קטן מהמאה השש עשרה שמשטרוביץ׳ קנה כדי להחזיק עבודה אחת: עשרים ושמונה לוחות עץ אגוז שבהם גילף את חיי ישו, ושעליהם עבד רוב ארבעים שנה. הם נמצאים בקפלה שבנה עבורם, באור חלש, ואין דבר אחר בחדר.
6. טרוגיר — כל העיר העתיקה נמצאת על אי קטן בין היבשה לאי אחר, ומגיעים אליה בשני גשרים, והיא עיר ברציפות מאז שהיוונים ייסדו אותה במאה השלישית לפני הספירה. הדלת המערבית של הקתדרלה גולפה בידי אמן בשם רדובן ב-1240 ונחתמה — דבר שכמעט שום פסל מימי הביניים לא עשה.

מה יש בספליט

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה ספליט — בקשטלה, 25 ק״מ מהעיר, והשאטל לנמל 8 אירו
• תחנת הרכבת — על הטיילת, ורכבת הלילה לזאגרב שש שעות
• תחנת האוטובוסים — ליד המעבורות, ואוטובוסים לדוברובניק, זאדאר ומוסטר
• נמל המעבורות — העמוס בקרואטיה, וכל האיים יוצאים מכאן

תרבות והיסטוריה

• ארמון דיוקלטיאנוס — חינם, נכנסים ישר לתוכו, וגרים בו 3,000 איש
• פריסטיל — חינם, חצר הקיסר, והספינקס מצרי
• קתדרלת דויה הקדוש — 7 אירו כולל המגדל, והיא הייתה קברו של דיוקלטיאנוס
• מקדש יופיטר — 3 אירו, מקדש רומי שהפך בפטיסטריום, וזעיר
• הווסטיבול — חינם, חדר מכופף עם גג פתוח, וזמרים משתמשים בו
• מרתפי הארמון — 7 אירו, ודירות הקיסר שמעל נעלמו אבל אלה התוכנית שלהן
• השער הזהוב — חינם, כניסתו של הקיסר עצמו, והיא פנתה לסלונה
• השער הכסוף — חינם, השער המזרחי, והשוק ממש מחוצה לו
• שער הברזל — חינם, ובשעון שמעליו עדיין עשרים וארבע שעות על הלוח
• שער הארד — חינם, שער הים, וספינות נקשרו אליו
• פסל גרגור הנינסקי — חינם, מעשה משטרוביץ׳, והבוהן משופשפת לזהב
• גלריית משטרוביץ׳ — 10 אירו, הבית שבנה לעצמו, והוא מסר אותו
• קשטלט — בכרטיס הגלריה, ולוחות העץ "חיי ישו" בתוכו
• המוזיאון הארכיאולוגי — 5 אירו, מ-1820, העתיק בקרואטיה, ורובו מסלונה
• מוזיאון העיר — 5 אירו, בארמון פפליץ׳, והחצר הגותית חינם
• גלריית האמנויות — 5 אירו, בבית החולים הישן, ובית הקפה על הגג טוב
• המוזיאון הימי — 4 אירו, במצודה ונציאנית, והטורפדו הומצא ברייקה
• המוזיאון האתנוגרפי — 5 אירו, בתוך הארמון, ומרפסת הגג היא הסיבה האמיתית

מה לראות

• הריבה — חינם, טיילת הדקלים, וכל העיר הולכת בה בשבע
• הכיכר העממית — חינם, המקומיים קוראים לה פיאצה, ולשעון עשרים וארבעה ספרות
• פרוקורטיבה — חינם, שלוש צלעות של ארקדה שנבנו בשנות ה-1850 לפי דגם ונציאני
• מרמונטובה — רחוב הקניות משיש לבן, קרוי על שם מרשל של נפוליאון
• ורוש — רובע הדייגים הישן, סמטאות אבן, וכמעט בלי חנויות
• מטיושקה — חינם, נמל הדייגים, והעיר שותה על החומה בשקיעה
• מריאן — חינם, 178 מטר, והמדרגות מתחילות מאחורי ורוש
• סוסטיפן — חינם, פארק על לשון יבשה שהיה בית הקברות עד 1958
• חוף בצ׳ביצה — חינם, חול ולא חלוקים, רדוד מאה מטר, ומשחקים כאן פיצ׳יגין
• חוף קשיוני — חינם, תחת מריאן, והמים צלולים יותר מבצ׳ביצה
• חוף בנה — חינם, צל אורנים עד המים, והקצה הרחוק של מריאן
• חוף פירולה — חינם, לשם הולכים המקומיים במקום בצ׳ביצה
• אצטדיון פוליוד — מ-5 אירו לסיור, וגג הקונכייה מ-1979 מוגן
• סלונה — 6 אירו, 20 דקות מהעיר, וחיו בה שישים אלף איש
• מצודת קליס — 10 אירו, 30 דקות במעלה, והיא שומרת על המעבר היחיד פנימה
• טרוגיר — 30 דקות מערבה, עיר עתיקה על אי, ופורטל הקתדרלה מ-1240
• אומיש — 30 דקות מזרחה, עיירת פיראטים בקניון, ורפטינג בצ׳טינה
• הפארק הלאומי קרקה — מ-10 אירו, 90 דקות מהעיר, ורחצה אסורה מאז 2021
• הוואר — שעה בקטמרן, לבנדר וחיי לילה, ויקר
• זלטני ראט — שעתיים מהעיר בבראץ׳, והלשון משנה צורה עם הרוח
• ויס — שעתיים וחצי, וזרים הורשו להיכנס אליו רק מ-1989
• המערה הכחולה — מ-70 אירו בסיור, בבישבו, והאור הטוב בצהריים
• שולטה — שעה במעבורת, האי שספליט עצמה נוסעת אליו, ושקט

שווקים וקניות

• שוק פזאר — פתוח עד שתיים, צמוד לחומת הארמון המזרחית, ומזומן בלבד
• שוק הדגים — מ-6.30 עד הצהריים, ואין בו זבובים, וזה מפורסם
• חנויות מרמונטובה — חנויות הרשתות, והרחוב הרחב היחיד במרכז
• דוכני המרתפים — מזכרות במסדרון מהמאה הרביעית, והמסדרון חינם
• פרוגילנד — 10 אירו, 507 צפרדעים מפוחלצות בתנוחות אדם, ואיש אינו מוכן לזה

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם ספליט אוכלת בעמידה. הדבר המקומי אינו פירות ים אלא סוֹפַּרְניק — פשטידה שטוחה של מנגולד ובצל בין שתי יריעות בצק דק, שנאפית תחת גחלים על הכיריים, נחתכת למעוינים ונמרחת בשמן שום. הוא בא מעמק פוליצה שמאחורי העיר, יש לו מעמד מוגן, והוא עולה כשלושה אירו ליחידה. השני הוא גביע נייר של דגיגים מטוגנים מהשוק באחת עשרה בבוקר.

• שוק פזאר — 6 עד 2 בכל יום, ובשום מקום לא מקבלים כרטיס
• שוק הדגים — 6.30 עד הצהריים, סגור בראשון, והדגיגים הזולים ביותר
• וילה ספיצה — כ-15 אירו למנה, צהריים וערב, ופשוט להגיע
• קונובה פטיבי — דגים וברודט בוורוש, וכ-18 אירו למנה
• קנטון פאולינה — צ׳באפי מחלון, 7 אירו, ותור באחת
• בוקריה — אולם גדול ליד הכיכר העממית, כ-20 אירו, וטוב בחצות
• זרנו סולי — על המרינה, כ-30 אירו, והמרפסת היא הסיבה
• ביימונטי — קפה בפרוקורטיבה, והמקום הטוב בכיכר

מוזיאונים

• מרתפי הארמון — 7 אירו, המסדרון החינמי חוצה אותם, ו-10 מעלות קריר יותר
• המוזיאון הארכיאולוגי — 5 אירו, מ-1820, וחצר הסרקופגים חינם
• גלריית משטרוביץ׳ — 10 אירו, והכרטיס כולל את קשטלט בהמשך הדרך
• מוזיאון העיר — 5 אירו, בארמון פפליץ׳, והחצר הגותית חינם
• גלריית האמנויות — 5 אירו, בבית החולים הישן, ומרפסת בית הקפה פתוחה לכולם
• המוזיאון הימי — 4 אירו, במצודת גריפה מ-1657, וחדר הטורפדו
• המוזיאון האתנוגרפי — 5 אירו, ומרפסת הגג מעל הווסטיבול כלולה
• פרוגילנד — 10 אירו, עשרים דקות, ואיש אינו מוכן לזה

טבע

ספליט היא חצי אי עם גבעה מיוערת בקצהו ומאה איים מולו, וכמעט הכול חינם. הדבר האחד שצריך לדעת הוא שלחופים במריאן יש צל ולחופים בעיר אין.

• מריאן — חינם, 314 מדרגות מוורוש, ובית קפה באמצע הדרך
• חוף בנה — חינם, צל אורנים עד המים, והקצה הרחוק של מריאן
• חוף קשיוני — חינם, תחת הצוקים הדרומיים, וצלול יותר מכל דבר בעיר
• סוסטיפן — חינם, אורנים ורוטונדה, והוא היה בית הקברות עד 1958
• אומיש והצ׳טינה — 30 דקות מזרחה, ורפטינג כ-40 אירו
• הפארק הלאומי קרקה — מ-10 אירו, 90 דקות מהעיר, ורחצה אסורה מאז 2021
• זלטני ראט — שעתיים מהעיר בבראץ׳, והמעבורת מגיעה לסופטאר
• ויס — שעתיים וחצי, והוא היה אי צבאי סגור עד 1989

עם ילדים

• חוף בצ׳ביצה — חינם, חול, ורדוד מספיק כדי ללכת מאה מטר פנימה
• פרוגילנד — 10 אירו, 507 צפרדעים בסצנות אנושיות, ולוקח עשרים דקות
• מוזיאון משחקי הכס — 12 אירו, תלבושות וכס, והמרתפים צולמו בהם
• חוף בנה — חינם, צל, מתקן שעשועים, ושביל בלי מכוניות להגיע
• המוזיאון הימי — 4 אירו, טורפדו ודגמי ספינות בתוך מצודה אמיתית
• אצטדיון פוליוד — מ-5 אירו לסיור, ומשחק מ-10
• מדרגות מריאן — חינם, 314 מדרגות, ובית הקפה בתצפית בשליש הדרך
• טרוגיר — 30 דקות מערבה, והסירה לשם נעימה מהאוטובוס

חיי לילה

ספליט יוצאת מאוחר ובחוץ. שום דבר בארמון אין בו רחבת ריקודים ראויה לשמה — המועדונים נמצאים על החוף בבצ׳ביצה, בשורה מעל החול, והם פועלים עד ארבע בקיץ וסגורים בחורף. בתוך החומות מדובר בברים בחצרות, ולטוב שבהם אין שלט.

• מועדוני בצ׳ביצה — חינם או 10 אירו כניסה, ובקיץ בלבד
• מטיושקה — חינם, שובר הגלים, ולהביא משלכם — זה המנהג
• הבר של צ׳רלי — בסמטת ארמון, רועש וזול, ואינו מתרוקן
• בוקריה — ארוחת הערב המאוחרת שהופכת למשקאות, ונמשך עד אחת
• פרוקורטיבה — הקונצרטים בקיץ, חינם, והכיכר מכילה שלושת אלפים
• הווסטיבול — מקהלת הקלאפה שרה בו ברוב הערבים, חינם, ובלי במה
• הריבה — טיילת הערב, חינם, וכל העיר עושה אותה בשבע
• ביימונטי — משקה מאוחר בפרוקורטיבה, ושקט יותר מהארמון

אמונה ומקומות קדושים

• קתדרלת דויה הקדוש — 7 אירו כולל מגדל הפעמון, והמגדל טיפוס קשה
• מקדש יופיטר — 3 אירו, שתי דקות בפנים, וזה חדר אחד
• פריסטיל — חינם, והספינקס המצרי מימין בן 3,500 שנה
• גרגור הנינסקי — חינם, והוא הפסיד בוויכוח שבגללו הוא עומד שם
• קשטלט — בכרטיס הגלריה, 28 לוחות עץ אגוז, וכמעט בלי אור
• הבזיליקות בסלונה — 6 אירו, 20 דקות מהעיר, ובלי צל בכלל
• קתדרלת טרוגיר — 5 אירו, והפורטל המערבי נחתם בידי רדובן ב-1240
• קפלות הנזירים במריאן — חינם, חצובות בצוקים הדרומיים, ושביל עובר ביניהן