Italy

סורנטו

סורנטו עומדת על מדף של טוף געשי חמישים מטר מעל הים, שערוצים חוצים אותו, וכל נוף בעיר הוא או למטה אל תוך אחד מהם או החוצה מעל המפרץ אל הווזוב. היא הייתה תחנה בגרנד טור, והמשוררים, הזמרים והמשפחות האנגליות שהגיעו נשארו מספיק זמן כדי להשאיר את שמם על מלונות ועל שירים. שעתיים ברגל, מישורי בעיר ומדרגות למטה אל הנמל.

חדר לזוג בסורנטו — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

עיר על שפת מצוק

פיאצה טאסו — הכיכר הראשית בנויה על גשר מעל ערוץ, והיא קרויה על שם טורקוואטו טאסו, שנולד בסורנטו ב-1544, ושהאפוס שלו על מסעות הצלב נקרא בכל אירופה במשך שלוש מאות שנה. הכיכר היא המקום שבו העיר נפגשת בערב, ושאליו מגיעים ההמונים מהרכבת.
ואלונה דיי מולינו — להציץ מעל המעקה בקצה הכיכר: בתחתית ערוץ עומדת טחנת קמח הרוסה, מכוסה שרכים. כשהכיכר נבנתה מעל הערוץ במאה התשע עשרה, האוויר למטה נעשה לח כל כך שהטחנה נאלצה להיסגר. מאז היא נשארה לצמחים.
סדילה דומינובה — אכסדרה פתוחה מהמאה החמש עשרה מתחת לכיפה מצוירת, שבה נפגשו פעם אצילי העיר כדי לשלוט. היום היא שייכת לאגודת עזרה הדדית של פועלים, וגברי העיר משחקים בה קלפים מתחת לציורי הקיר אחר הצהריים.
מוזיאון השיבוץ בעץ — סורנטו מייצרת אינטרסיה — תמונות שבנויות מחתיכות זעירות של עץ בצבעים שונים — מאז המאה התשע עשרה, והקופסאות והשולחנות שלה נמכרו לכל מבקר בגרנד טור. המוזיאון מראה את העבודות הישנות ואיך עדיין עושים את זה.
וילה קומונלה — גן ציבורי על שפת המצוק, וכל מפרץ נאפולי פרוש מתחת — העיר, הווזוב, ואיסקיה ופרוצ׳ידה באופק. מעלית יורדת דרך הסלע אל הנמל, וכך מגיעים למעבורות בלי המדרגות.
גרנד הוטל אקסלסיור ויטוריה — אנריקו קרוזו, הטנור המפורסם בעולם, בילה את הקיץ האחרון שלו במלון הזה ב-1921, כבר חולה; הוא מת בנאפולי שבועות אחר כך. ב-1986 הזמר לוצ׳ו דאלה התארח באותה סוויטה, שמע את הסיפור, וכתב שם את השיר ׳קרוזו׳ בתוך כמה ימים.

לימונים ושני המפרצים

מערבית לסורנטו חצי האי מצטמצם לנקודה מול קפרי, והגבעות הן מטעי לימונים וזיתים שבחורף מכוסים במחצלות קש על מסגרות עץ. על הרכס אפשר לראות בבת אחת את מפרץ נאפולי ואת מפרץ סלרנו. חצי יום עד יום, באוטובוס וברגל; להביא מים, השבילים חשופים.

הגנים של קטלדו — מטע לימונים באמצע העיר שבו המשפחה שמגדלת אותו דורות מכינה לימונצ׳לו במקום. הלימון של סורנטו אליפטי, עבה קליפה וריחני מאוד, והוא נושא שם מוגן. בחורף מכסים את המטעים במחצלות שנקראות פליארלה כדי להגן מפני כפור.
המרחצאות של המלכה ג׳ובאנה — בריכה של מי ים שהסלע סוגר עליה ומגיעים אליה דרך קשת טבעית, ליד חורבות של וילה רומית מהמאה הראשונה. האגדה אומרת שהמלכה ג׳ובאנה מנאפולי טבלה כאן עם אהוביה. שביל יורד מהכביש הראשי בתוך כעשרים דקות.
מסה לוברנזה — העיירה של טרסות הלימונים והזיתים, פזורה על פני תריסר כפרונים על המדרונות. הנמל שלה, מרינה דלה לוברה, הוא הנמל הקטן שממנו יוצאות סירות למפרצים של חצי האי שאי אפשר להגיע אליהם בכביש.
איל דזרטו — מנזר כרמליתי לשעבר בראש גבעה, שנזירות מפעילות היום, ומרפסת הגג שלו היא אולי הנוף הטוב ביותר בכל החוף: קפרי מלפנים, מפרץ נאפולי מצד אחד ומפרץ סלרנו מהצד השני, הכול בבת אחת.
פונטה קמפנלה — קצה חצי האי, חמישה קילומטרים מעבר למים מקפרי. ליוונים היה כאן מקדש לאתנה, והשם בא מהפעמון שצלצלו בו ממגדל השמירה כדי להזהיר מפני שודדי ים. הים סביבו הוא שמורה ימית, והשביל לשם לוקח בערך שעה.
נרנו — כפר מעל מפרץ בצד של אמלפי, והוא נתן את שמו למנה שמבשלים היום בכל איטליה: ספגטי אלה נרנו, עם קישואים מטוגנים עד שהם רכים וגבינה מקומית שנמסה ביניהם. החוף שמתחת, מרינה דל קנטונה, הוא המקום לאכול אותה.

מתחת להר הגעש

מעבר למפרץ מסורנטו נמצא הווזוב, וב-79 לספירה הוא קבר את הערים הרומיות שלמרגלותיו תחת אפר ובוץ בוער. שתיים מהן במרחק נסיעה קצרה ברכבת, ואפשר לטפס על הר הגעש עצמו עד שפת הלוע. יום שלם; להתחיל בפומפיי בשעת הפתיחה, ולהזמין את השעה בווזוב באינטרנט.

פומפיי — עיר רומית של אולי אחד עשר אלף איש, שנקברה ביום אחד ונמצאה מחדש מ-1748. האפר שמר את הצורות של האנשים שמתו בה, ובמאה התשע עשרה הארכיאולוג ג׳וזפה פיורלי יצק גבס לתוך החללים כדי ליצור את היציקות שרואים. כשליש מהעיר עדיין לא נחפר.
הרקולנאום — עיר קטנה ועשירה יותר שנקברה עמוק יותר, תחת עשרים מטר של בוץ געשי שהתקשה כמו אבן. בגלל זה עץ שרד כאן — קורות, דלתות, רהיטים, אפילו אוכל — ועל החוף הישן מצאו ארכיאולוגים כשלוש מאות שלדים של אנשים שברחו אל סככות הסירות.
הווזוב — הר הגעש התפרץ לאחרונה ב-1944, במלחמת העולם השנייה, והשמיד כשמונים מטוסים של בעלות הברית בשדה תעופה שמתחתיו. מאז הוא שקט, ושביל מטפס עד שפת הלוע, ואדים עדיין עולים מהקירות שלו. כשש מאות אלף איש חיים באזור האדום הרשמי שלמרגלותיו.
הר פאיטו — ההר שמאחורי חצי האי, מכוסה ביער אשורים — דבר נדיר כל כך קרוב לים — וקריר בעשר מעלות מהחוף באוגוסט. מלמעלה כל המפרץ פתוח, והווזוב ממש מעבר למים.
ויקו אקוונזה — עיירה על המצוק בדרך חזרה, והמקום שהמציא למכור פיצה במטר — פיצות ארוכות על קרשים, נחתכות לפי הזמנה. זה גם המקום שבו הרכבת מפומפיי חוזרת לאורך החוף לסורנטו.
מרינה גרנדה — חזרה בסורנטו, נמל הדייגים הישן מתחת לעיר, שהמעבורות מעולם לא השתמשו בו. הסירות עדיין נמשכות על החול, והשולחנות של הטרטוריות עומדים על במות עץ מעל המים. זה המקום לסיים את היום.

מה יש בסורנטו

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של נאפולי — כשעה באוטובוס ההסעות שנוסע ישר לסורנטו
תחנת סורנטו — סוף קו הצ׳ירקומווזוביאנה מנאפולי ומפומפיי; עמוס, איטי וזול
וילה קומונלה — המרפסת מעל המפרץ, ומעלית למטה אל המעבורות לקפרי ולנאפולי

תרבות והיסטוריה

הקלויסטר של סן פרנצ׳סקו — קלויסטר קטן של קשתות מעורבות, חינם, וחתונות בשבתות
מוזיאון קוראלה — האוסף של משפחת אצולה בווילה שלה, עם גן עד המצוק
מוזיאון השיבוץ בעץ — השיבוץ בעץ שסורנטו ידועה בו, בארמון ישן
הקתדרלה של סורנטו — מושבי עץ משובצים ומגדל פעמונים שעומד על עמודים רומיים
סדילה דומינובה — האכסדרה של האצולה עם כיפה מצוירת; היום מועדון גברים עם שולחנות קלפים
איל דזרטו — מנזר בראש גבעה עם מרפסת גג מעל שני הימים

מה לראות

פיאצה טאסו — הכיכר הראשית, שנבנתה מעל הערוץ, וקרויה על שם המשורר שנולד כאן
ואלונה דיי מולינו — טחנה נטושה בתחתית ערוץ, שהשרכים בלעו
מרינה גרנדה — נמל הדייגים, עם שולחנות על המים ובלי מעבורות
גרנד הוטל אקסלסיור ויטוריה — המקום שבו קרוזו בילה את הקיץ האחרון שלו, ושבו נכתב שיר מפורסם עליו
המרחצאות של המלכה ג׳ובאנה — בריכת ים טבעית בתוך הסלעים, מתחת לווילה רומית
קאפו די סורנטו — לשון היבשה של הווילה הרומית; עשרים דקות הליכה למטה
מרינה די פואולו — חוף קטן של בתי דייגים מערבית לעיר
מסה לוברנזה — כפר הלימונים והזיתים בדרך לקצה חצי האי
מרינה דלה לוברה — הנמל מתחת למסה לוברנזה, וסירות למפרצים
סנט׳אגתה סוי דואה גולפי — הכפר על הרכס שממנו רואים את שני המפרצים בבת אחת
פונטה קמפנלה — קצה חצי האי מול קפרי; שעה ברגל מטרמיני
מפרץ ירנטו — מפרץ מוגן שמגיעים אליו רק ברגל או בים
מרינה דל קנטונה — חוף חלוקים ארוך בצד של אמלפי, עם מסעדות על החול
ויקו אקוונזה — עיירה על מצוק, ופיצה שנמכרת במטר
הר פאיטו — יער אשורים על ההר, קריר באוגוסט, עם נוף על הווזוב
פומפיי — חצי שעה ברכבת; להיכנס בפורטה מרינה ולבוא מוקדם
הרקולנאום — קטנה מפומפיי, שמורה יותר, עם רהיטי עץ שעוד בתוכה
הווזוב — הליכה עד שפת הלוע; כרטיסים לפי שעה, באינטרנט
פוזיטנו — הכפר האנכי של חוף אמלפי, ארבעים דקות באוטובוס
אמלפי — רפובליקת הים הישנה, והקתדרלה שלה בראש גרם מדרגות
ראוולו — גנים על רכס גבוה מעל החוף; קונצרטי קיץ
הפיורד של פורורה — מפרצון צר מתחת לגשר כביש, עם חוף זעיר
קפרי — עשרים דקות במעבורת; לקחת את הראשונה ואת האחרונה חזרה
אנאקפרי — הכפר העליון והשקט של קפרי, והרכבל לפסגה

שווקים וקניות

הגנים של קטלדו — מטע לימונים באמצע העיר עם טעימות לימונצ׳לו
נרנו — הכפר של ספגטי עם קישואים מטוגנים, שקרוי על שמו
אג׳רולה — הרמה ההררית שבה רועות פרות החלב של החוף; פיור די לאטה

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

האוכל על הדלפק בחוף הזה הוא האוכל של נאפולי השכנה: **פיצה א פורטפוליו**, מקופלת לארבע ונאכלת בהליכה, יורו-שניים, ודברים מטוגנים בנייר — ארנצ׳יני, זפולה. סורנטו מוסיפה את הלימונים שלה לכל דבר: **גרניטה לימון** בקיץ, **דליציה אל לימונה**, כיפת טורט ספוגה בקרם לימון, ו**לימונצ׳לו**, שכל חנות מוזגת לטעימה.

פיאצה טאסו — דליציה אל לימונה ביחידה על הבר
הגנים של קטלדו — לימונצ׳לו שמכינים במקום, וגרניטת לימון
ויקו אקוונזה — פיצה במטר, נחתכת לפי הזמנה
נרנו — ספגטי עם קישואים מטוגנים, בכפר שנתן לה את השם
אג׳רולה — פיור די לאטה טרייה ופרובולונה מהמחלבות שבהר
מרינה גרנדה — דגים מטוגנים בנייר על חוף הדייגים

מוזיאונים

המוזיאונים הגדולים של החוף הזה הם הערים הקבורות מעבר למפרץ; שום דבר בשום מקום לא מראה את חיי היומיום הרומיים כמוהן. בסורנטו עצמה המוזיאונים קטנים ופרטיים — וילה של משפחת אצולה, מלאכה של שיבוץ בעץ.

פומפיי — ללכת בשעת הפתיחה; האתר עצום ויש בו מעט צל
הרקולנאום — קטנה ושמורה יותר; העץ שרד
מוזיאון קוראלה — וילה משפחתית של ציורים, חרסינה וגן מצוק
מוזיאון השיבוץ בעץ — השיבוץ בעץ של סורנטו, ישן וחדש
קאפו די סורנטו — חורבות של וילה רומית על הים בלשון היבשה

טבע

חצי האי של סורנטו הוא רכס אבן גיר בין שני מפרצים, מדורג בטרסות של לימונים וזיתים, ויורד אל הים במצוקים עם מפרצונים קטנים בתחתית. הקצה שלו הוא שמורה ימית, ומאחוריו מתנשא הר של יער אשורים.

מפרץ ירנטו — מפרץ מוגן, רק ברגל או בים
פונטה קמפנלה — הקצה מול קפרי; שעה ברגל
המרחצאות של המלכה ג׳ובאנה — בריכה סגורה בסלע; ללכת בבוקר
הר פאיטו — יער אשורים והנוף על הווזוב
הווזוב — ההליכה עד שפת הלוע
הפיורד של פורורה — מפרצון צר מתחת לגשר

עם ילדים

החוף כאן הוא בעיקר סלע ובמות רחצה מעץ ולא חול, אז לילדים קטנים השיטים והבריכות הם היום הקל יותר. פומפיי מתאימה לילדים גדולים; ללכת מוקדם ולשמור על ביקור קצר.

מרינה דל קנטונה — חוף חלוקים ארוך עם מים רדודים
קפרי — השיט במעבורת והסירה מסביב לאי
הווזוב — להציץ לתוך הר געש אמיתי
פומפיי — רחובות, חנויות ואבני מעבר מימי רומא
וילה קומונלה — המעלית דרך הסלע למטה אל הנמל
הר פאיטו — יער קריר ומקומות לפיקניק בקיץ

אמונה ומקומות קדושים

הכנסיות של סורנטו קטנות ומעוטרות במלאכה שלה — שיבוץ בעץ במקהלה של הקתדרלה. המבנים הדתיים היפים של האזור נמצאים לאורך חוף אמלפי, והנוף המרשים מכל מנזר נמצא על הרכס שמעל העיר.

הקתדרלה של סורנטו — מושבי עץ משובצים ומגדל פעמונים על עמודים רומיים
הקלויסטר של סן פרנצ׳סקו — קשתות מתקופות שונות סביב גן אחד
איל דזרטו — מנזר עם מרפסת מעל שני המפרצים
אמלפי — הקתדרלה בראש גרם המדרגות
ראוולו — קתדרלה וגנים על הרכס

חיי לילה

סורנטו בערב היא טיול ערב לאורך קורסו איטליה ומשקאות במרפסות שבראש המצוק כשהאורות של נאפולי נדלקים מעבר למפרץ. ברחובות סביב פיאצה טאסו נמצאים הברים; הכיכר של קפרי, מעבורת אחת משם, היא הגרסה הזוהרת.

פיאצה טאסו — כיכר הערב והברים סביבה
וילה קומונלה — שקיעה מעל המפרץ והווזוב
גרנד הוטל אקסלסיור ויטוריה — משקה במרפסת של הקיץ האחרון של קרוזו
מרינה גרנדה — ארוחת ערב מעל המים בנמל הדייגים
ראוולו — קונצרטים בגנים מעל הים, בקיץ

לחיפוש חדר בסורנטו