Greece
סנטוריני
סנטוריני היא מה שנשאר מהר געש. כאלף ושש מאות שנה לפני הספירה הוא התפרץ, מרכז האי קרס אל הים, ונשארה קשת צוק בגובה שלוש מאות מטרים סביב מכתש מוצף ברוחב שמונה קילומטרים. כל הכפרים על השפה, מפני שזה הצד המוגן היחיד — וההליכה מפירה לאויה לאורכה היא האטרקציה המדורגת הגבוהה באי. עשרה קילומטרים, ארבע שעות, ובלי צל.
חדר לזוג בסנטוריני — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
ההליכה על השפה
סנטוריני היא מה שנשאר מהר געש. כאלף ושש מאות שנה לפני הספירה הוא התפרץ, מרכז האי קרס אל הים, ונשארה קשת צוק בגובה שלוש מאות מטרים סביב מכתש מוצף ברוחב שמונה קילומטרים. כל הכפרים על השפה, מפני שזה הצד המוגן היחיד — וההליכה מפירה לאויה לאורכה היא האטרקציה המדורגת הגבוהה באי. עשרה קילומטרים, ארבע שעות, ובלי צל.
- פירה — הבירה הועברה לכאן מפירגוס במאה התשע עשרה, וכמעט שום דבר בה אינו קודם ל-1956 — רעידת אדמה בעוצמה שבע וחצי הרסה ביולי ההוא יותר ממחצית הבניינים באי והרגה חמישים ושלושה איש. חלק גדול מהאוכלוסייה היגר אחר כך, בעיקר לאתונה ולאוסטרליה.
- פירוסטפאני — הכנסייה עם הכיפה הכחולה כאן היא הבניין המצולם ביותר ביוון, והכחול אינו מסורתי: הכיפות היו מסוידות בלבן עד שנות השלושים, ואז הממשלה עודדה כחול ולבן כצבעים לאומיים — והתיירות הפכה את זה אחר כך לחובה למעשה.
- אימרוויגלי — הנקודה הגבוהה על שפת הקלדרה, כשלוש מאות מטרים, והשם פירושו "משמר היום" — זאת הייתה נקודת התצפית שהתריעה על ספינות פיראטים. מתחתיה עומד סקארוס, הסלע שהחזיק את בירת האי מימי הביניים עד שרעידות אדמה הפכו אותו לבלתי ראוי למגורים במאה השמונה עשרה.
- סלע סקארוס — על הסלע הזה עמדה מצודה משנת 1207, שבנו הוונציאנים, והיא הייתה בירת סנטוריני המנהלית חמש מאות שנה — כמאתיים בתים, כנסייה וחיל מצב על צוק עם שביל אחד למעלה. רעידות אדמה הפילו את רובה, והמשפחות האחרונות עזבו בסביבות שנת 1800.
- אויה — בתי המערה שחצובים בצוק נבנו למלחים, והאחוזות הדו-קומתיות שמעליהם לקברניטים — לאויה היה צי סוחר של כמאה ושלושים ספינות במאה התשע עשרה, שסחר בין אלכסנדריה לרוסיה. הצי מת עם המפרשים, והכפר היה חרב למחצה עד שהתיירות בנתה אותו מחדש.
- מפרץ אמודי — שלוש מאות מדרגות מתחת לאויה, וטברנות הדגים על הסלע מקבלות את השלל מסירות שנקשרות ליד השולחנות. המדרגות משותפות עם חמורים, ולהם זכות קדימה — תקנות רווחת בעלי חיים מגבילות היום את המשא שלהם, אחרי שנים של מערכה על המשקל שנשאו למעלה.
מה שההתפרצות קברה
ההתפרצות שיצרה את הנוף הזה גם שימרה עיר. אקרוטירי הייתה נמל מתקופת הברונזה של כמה אלפי אנשים, שנקברה תחת אפר וולקני ונחפרה מ-1967 ואילך — בתים רבי-קומות, ניקוז, קירות מצוירים, ובלי גופות ובלי חפצי ערך, כלומר לתושבים הייתה התרעה והם עזבו. עשרים יורו, או חמישה עשר בכרטיס משולב שמכסה גם את תירה העתיקה ואת המוזיאון בפירה. יום שלם.
- אקרוטירי — בתים בני שתיים ושלוש קומות עם בתי שימוש פנימיים שמחוברים לצינורות חרס מתחת לרחובות — תשתית ביוב שאירופה לא השוותה אליה שלושת אלפים שנה. לא נמצאו שרידי אדם ולא תכשיטים, כלומר העיירה פונתה בזמן. רק חלק קטן נחפר; שכבת האפר מגיעה לשישים מטרים.
- מוזיאון תירה הפרהיסטורית — ציורי הקיר מאקרוטירי נמצאים כאן ולא באתר, וזה שכדאי למצוא הוא הדייגים — נער בגודל טבעי שמחזיק מחרוזות דגים, שצויר לפני כשלושת אלפים וחמש מאות שנה בצבעים שעדיין רוויים, מפני שהאפר אטם אותם מאוויר. סגור בשלישי.
- תירה העתיקה — עיר יוונית ורומית על רכס בגובה שלוש מאות ושישים מטרים מעל קמארי, שייסדו מתיישבים דוריים במאה התשיעית לפני הספירה. בקיר הסלע ליד הגימנסיון חרוטים גרפיטי שחרטו רקדנים בחג לאפולו — מהכתובות העתיקות ביותר באלפבית היווני שידועות בעולם, וגסות בהחלט. סגור ברביעי.
- פאנאגיה אפיסקופי — נבנתה בסביבות שנת 1100 בידי הקיסר הביזנטי אלכסיוס קומננוס, והיא הבניין העומד העתיק באי — היא שרדה את רעידת 1956 שהרסה את הכפר שסביבה. במשך מאות שנים השתמשו בה קהילות אורתודוקסית וקתולית לסירוגין, וזה הוליד התדיינות משפטית שנמשכה לתוך המאה העשרים.
- פירגוס — בירת סנטוריני עד המאה התשע עשרה, והיא בנויה הפוך מכל מקום אחר כאן: כפר מוקף חומה שפונה פנימה על גבעה, בלי שום נוף קלדרה — מפני שמהים הגיעו הפיראטים. טבעת הבתים החיצונית מהווה את החומה, ואין בה חלונות כלפי חוץ.
- פרופיטיס איליאס — הנקודה הגבוהה באי, חמש מאות שישים ושבעה מטרים, ועליה מנזר שנוסד ב-1711. בתקופה העות׳מאנית ושוב תחת הכיבוש הגרמני הפעילו בו הנזירים בית ספר סודי, ולימדו יוונית כשהדבר נאסר — ומלמעלה רואים את כל האי בבת אחת.
גפנים, חול שחור והר הגעש
בסנטוריני אין נהרות וכמעט אין גשם, והגפנים מאולפות לסלים על הקרקע — צורה שנקראת קולורה, שנשזרת כך שהעלים מצלים על הפרי והערפל של הבוקר מתעבה בתוכה. הענב הוא אסירטיקו, וחלק מהגפנים בנות יותר ממאתיים שנה על שורשיהן, מפני שכנימת הפילוקסרה אינה יכולה לחיות באפר וולקני. החופים שחורים מאותה סיבה שהיין עובד. יום עם אוטובוס או סירה.
- סנטו ויינס — קואופרטיב של כאלף ומאתיים מגדלים, וכך שרד היין של האי — החלקות זעירות ומפוזרות, ושום משפחה אחת לא יכלה להחזיק יקב. המרפסת פונה ישר אל מול הקלדרה, ולכן הטעימה מוזמנת עד תום בשקיעה וריקה באחת עשרה בבוקר.
- יקב ונטסנוס — נבנה בתוך הצוק מעל אתיניוס ב-1949 ותוכנן כך שהכבידה תעשה את העבודה: הענבים נכנסו למעלה, והיין ירד דרך הבניין בנפילה בלי שום משאבה. מרזב הוריד את החביות הגמורות ישר אל הסירות בנמל שמתחת.
- יקב ארגירוס — חלק מגפני האסירטיקו שלו בנות יותר ממאתיים שנה ועדיין על שורשיהן — הפילוקסרה, הכנימה שהחריבה כמעט כל כרם באירופה בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, אינה יכולה לשרוד באפר וולקני. סנטוריני היא מהמקומות הבודדים בעולם שבהם גפנים לא מורכבות מלפני הפילוקסרה עדיין נותנות יבול.
- וליחאדה — הצוקים הלבנים שמאחורי החול השחור הם אפר וולקני דחוס שהרוח חתכה בו חריצים אנכיים וגומחות, והם נראים מגולפים. מפעל שימורי העגבניות בקצה החוף עבד עד 1981 והוא היום מוזיאון — האי ייצא רסק עגבניות לפני שייצא כל דבר אחר.
- פריסה — החול השחור הוא בזלת ששחק הים, והוא מתחמם עד הצהריים מספיק כדי לכוות כפות רגליים יחפות — מקומיים נועלים סנדלים על החול, ומבקרים לומדים את זה פעם אחת. הצוק בקצה הצפוני הוא אותו רכס שתירה העתיקה עומדת עליו, ושביל תלול מטפס עליו בכשעה.
- נאה קאמני — האי שבמרכז הקלדרה הוא הר הגעש שעדיין בונה את עצמו — הוא הופיע מעל פני המים לראשונה ב-1707 והתפרץ לאחרונה ב-1950, והקרקע ליד המכתש חמה למגע. חמישה יורו כניסה לפארק מעבר למחיר הסירה, והטיפוס כחצי שעה על חצץ מתפורר.
מה יש בסנטוריני
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה — 6 ק״מ מפירה, מסלול אחד, והאוטובוס לפירה 2.20 יורו
- נמל אתיניוס — נמל המעבורות, 10 ק״מ דרומה, ואוטובוס KTEL לפירה 2.70 יורו
- תחנת האוטובוסים פירה — כל קו באי יוצא מכאן; המחירים 2.20 עד 2.80 יורו
- הנמל הישן — סירות הקרוזים נוחתות כאן, והרכבל למעלה 10 יורו לכיוון
- הרכבל — 10 יורו לכיוון, 5 לילדים, ועולה 220 מטר בשלוש דקות
תרבות והיסטוריה
- אקרוטירי — 20 יורו, או 15 בכרטיס המשולב לשלושה אתרים, והכול מתחת לגג
- תירה העתיקה — 10 יורו, סגור ברביעי, ובכביש מקמארי 22 סיבובי סיכה
- מוזיאון תירה הפרהיסטורית — 10 יורו, סגור בשלישי, בפירה, וציורי הקיר של אקרוטירי כאן
- המוזיאון הארכאולוגי — המוצאים הקלאסיים והרומיים, נפרד מהפרהיסטורי, והוא קטן
- מוזיאון תעשיית העגבניות — במפעל שימורים מ-1945 בוליחאדה, והאי התפרנס מעגבניות לפני התיירות
- מוזיאון היין — במערה שמונה מטרים מתחת לאדמה בקוטסויאנופולוס, והטעימה כלולה
- ארט ספייס — גלריה בתוך יקב פעיל במערה, והבעלים מדריך בה בעצמו
- אטלנטיס האבודה — סרט תשעה-ממדים ודגם של ההתפרצות, ומיועד למשפחות
- שלושת הפעמונים — חינם, הכנסייה עם הכיפה הכחולה בפירוסטפאני, והמצולמת ביוון
- הקתדרלה האורתודוקסית — חינם, בפירה, נבנתה מחדש אחרי רעידת 1956, וכתפיים מכוסות
- הקתדרלה הקתולית — חינם, ברובע הקתולי הישן של פירה, והקהילה מימי השלטון הוונציאני
- פאנאגיה אפיסקופי — חינם, כנסייה ביזנטית מהמאה ה-11 במסה גוניה, והיא שרדה את רעידת האדמה
- מנזר פרופיטיס איליאס — חינם, בנקודה הגבוהה באי ב-567 מטר, והפתיחה לא סדירה
מה לראות
- פירה — הבירה, על שפת הקלדרה, וכל האי נגיש ממנה
- אויה — כפר השקיעה, 11 ק״מ צפונה, והקהל מגיע שעתיים לפני
- אימרוויגלי — הנקודה הגבוהה על השפה, שקטה משתיהן, והשקיעה זהה
- פירוסטפאני — רבע שעה הליכה צפונה מפירה על השפה, והנוף לאחור הוא הגלויה
- סלע סקארוס — חינם, מצודה הרוסה מימי הביניים מתחת לאימרוויגלי, והשביל סלע מתפורר
- פירגוס — הבירה הישנה, כפר מוקף חומה על גבעה, ואין בו שום נוף קלדרה
- מגאלוחורי — כפר של בתי קברניטים מהמאה ה-18, ומגדל הפעמונים עומד מעל הכביש
- אמפוריו — הכפר הגדול באי, והקאסטלי שלו מימי הביניים הוא מבוך בלי שילוט
- אקסו גוניה — כפר במדרון בלי שום תיירות, והטברנות הן המקום שמקומיים אוכלים בו
- פיניקיה — עשר דקות הליכה מאויה וריק, ובתי המערה עדיין בתים
- מסה גוניה — כפר שננטש אחרי רעידת 1956 ונבנה בחציו, והחורבות פתוחות
- ורוולוס — שלושה ק״מ צפונית לפירה, בלי תיירות, ושביל יורד לחוף שחור
- קרטרדוס — שני ק״מ מפירה, שם אנשים באמת גרים, והחדרים זולים יותר
- כפר אקרוטירי — מעל החפירה, חורבת טירה ונציאנית, ובשקיעה כאן אין קהל
- מגדלור אקרוטירי — חינם, מ-1892, בקצה הדרום-מערבי של האי, וזאת השקיעה האחרת
- החוף האדום — שביל הצוק נסגר לעתים קרובות בגלל מפולות; הדרך הבטוחה היא סירה מאקרוטירי
- החוף הלבן — נגיש רק בסירה מאקרוטירי, כ-5 עד 8 יורו, ואין אליו כביש
- פריסה — חול שחור, החוף המאורגן הארוך, והאוטובוס מפירה 2.70 יורו
- פריבולוס — ההמשך של פריסה, מועדוני חוף, וזה הקצה הרועש
- קמארי — חלוקים שחורים ולא חול, מתחת לצוק תירה העתיקה, ונעלי מים עוזרות
- וליחאדה — צוקים לבנים מגולפי רוח מאחורי חול שחור, וזה החוף המוזר באי
- מונוליתוס — רדוד ושקט, בלי צוקים מעליו, וזה החוף שמשפחות משתמשות בו
- באקסדס — צפונית לאויה, כמעט בלי שירותים, ומקבל את הרוח ישר
- מפרץ אמודי — 300 מדרגות מתחת לאויה, טברנות דגים על הסלע, והחמורים עולים חזרה
- ארמני — הנמל השני מתחת לאויה, משמש את סירות תיראסיה, וההליכה תלולה
- נאה קאמני — 5 יורו כניסה לפארק מעבר למחיר הסירה, וההליכה למכתש 30 דקות בעלייה
- פאלאה קאמני — אי המעיינות החמים; שוחים מהסירה והמים מכתימים בגדי ים
- תיראסיה — החצי השני של האי, כ-300 תושבים, וכמעט איש אינו נשאר שם
- טירת אויה — חינם, נקודת השקיעה, ומתמלאת שעה וחצי לפני
שווקים וקניות
- סנטו ויינס — קואופרטיב של כ-1,200 מגדלים, והמרפסת פונה לקלדרה
- יקב ונטסנוס — נבנה בתוך הצוק ב-1949 כדי שהכבידה תזיז את היין, והוא מעל אתיניוס
- יקב ארגירוס — חלק מגפני האסירטיקו שלו בני יותר מ-200 שנה על שורשיהן
- דומיין סיגאלאס — בבאקסדס בצפון, והכרם שטוח וחשוף לרוח
- יקב גאוואלאס — במגאלוחורי, משפחתי מהמאה ה-19, והטעימה קטנה
- אטלנטיס בוקס — חנות ספרים באויה שסטודנטים פתחו ב-2004, והם ישנים בתוכה
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
לאי אין מים מתוקים של ממש והקרקע היא אפר, ולכן כל מה שגדל כאן קטן, מרוכז ומותאם ליובש. ארבעה דברים הם סנטוריניים באמת ומוגנים בשמם: עגבניית השרי, שגדלה בלי השקיה וטעמה אינו דומה לשום דבר; החציל הלבן; הפאווה, שאינה פול אלא אפונה צהובה גרוסה שנטחנת למחית; ומלפפוני הקאטסוני. להוסיף יין אסירטיקו וזה התפריט המקומי. שמונה עד עשרים יורו.
- סמטאות פירה — 8 עד 12 יורו למנה, וכמעט בכל טברנה יש
- טברנות אמודי — מכ-25 יורו לדג לפי משקל, ולהזמין לשקיעה
- מטאקסי מאס — כ-25 יורו, להזמין שבועות מראש, וצריך מונית
- סנטו ויינס — טעימות מכ-20 יורו, המרפסת מוזמנת בשקיעה, ושקטה באחת עשרה
- מוזיאון היין — כ-12 יורו כולל טעימה, והוא באפיסקופי גוניה
- ארגירוס — טעימות בתיאום, והגפנים העתיקות כאן קודמות לפילוקסרה
- סיגאלאס — בצפון השטוח, טעימות עם אוכל, והחלופה השקטה לסנטו
- מוזיאון העגבניות — כ-5 יורו, בוליחאדה, ושעה מספיקה
מוזיאונים
יש שני מוזיאונים ארכאולוגיים ושני אתרים, והם מתחלקים לפי תקופה: כל מה שלפני ההתפרצות נמצא באקרוטירי ובמוזיאון הפרהיסטורי, וכל מה שאחריה בתירה העתיקה ובמוזיאון הארכאולוגי. כרטיס משולב שמכסה את אקרוטירי, את תירה העתיקה ואת המוזיאון הפרהיסטורי עולה חמישה עשר יורו ותקף שלושה ימים — אומת באוקטובר 2026.
- אקרוטירי — 20 יורו, או 15 בכרטיס המשולב, והוא מקורה ולכן גשם אינו בעיה
- מוזיאון תירה הפרהיסטורית — 10 יורו, סגור בשלישי, בפירה, וכל ציורי הקיר מאקרוטירי כאן
- תירה העתיקה — 10 יורו, סגור ברביעי, ובכביש מקמארי 22 סיבובי סיכה
- המוזיאון הארכאולוגי — החומר הקלאסי והרומי, קטן, ושעה מכסה אותו
- אטלנטיס האבודה — כ-12 יורו, מיועד למשפחות, והוא בפירה
- ארט ספייס — גלריה בתוך יקב מערה באקסו גוניה, והבעלים מדריך בעצמו
- אטלנטיס בוקס — העיון חינם, באויה, ולמרפסת יש נוף
- פאנאגיה אפיסקופי — חינם, מסביבות 1100, והבניין העומד העתיק באי
טבע
הקלדרה ברוחב שמונה קילומטרים ובעומק של עד ארבע מאות מטרים, והר הגעש אינו כבוי — נאה קאמני שבמרכז התפרצה לאחרונה ב-1950, וגל רעידות אדמה בתחילת 2025 רוקן את האי לשבועות. החופים שחורים, אדומים או לבנים לפי השכבה של ההתפרצות שהצוק שמעליהם בא ממנה.
- נאה קאמני — 5 יורו כניסה לפארק, 30 דקות בעלייה על חצץ, ובלי שום צל
- פאלאה קאמני — מעיינות חמים שמגיעים אליהם בשחייה מהסירה, והברזל מכתים בגדי ים
- החוף האדום — לבדוק אם השביל פתוח; הסירה כ-5 עד 8 יורו
- וליחאדה — צוקי אפר לבנים חתוכי רוח מעל חול שחור, וכמעט שום דבר לא בנוי עליו
- פריסה ופריבולוס — חול שחור שמכווה רגליים יחפות עד הצהריים, וסנדלים עד החוף
- קמארי — חלוקים שחורים מתחת לצוק תירה העתיקה, ונעלי מים הופכות אותו לנסבל
- תיראסיה — בסירה מאמודי או בשיט קלדרה, ולבדוק את שעת החזרה
- סלע סקארוס — חינם, 20 דקות למטה ו-30 חזרה, והשביל סלע מתפורר בלי מעקה
אמונה ומקומות קדושים
בסנטוריני כחמש מאות וחמישים כנסיות לכחמישה עשר אלף תושבים, ורובן פרטיות — משפחה בנתה אותן כנדר, צאצאיה מתחזקים אותן, והן נפתחות פעם בשנה ביום הקדוש. לכן רבות מהן נעולות, ולכן הכיפות הכחולות הן החלטה משפחתית ולא עירונית. יש כאן גם קהילה קתולית, שריד לארבע מאות שנות שלטון ונציאני.
- שלושת הפעמונים — חינם מבחוץ, בפירוסטפאני, וזה מנזר פעיל
- הקתדרלה הקתולית — חינם, ברובע הקתולי של פירה, וכתפיים מכוסות
- הקתדרלה האורתודוקסית — חינם, נבנתה מחדש אחרי 1956, וציורי הקיר בפנים מודרניים
- פאנאגיה אפיסקופי — חינם, במסה גוניה, וציורי הקיר מהמאה ה-12
- מנזר פרופיטיס איליאס — חינם, בגובה 567 מטר, וייתכן שיהיה סגור כשתגיעו
- כנסיות פירגוס — חינם, כ-40 כנסיות בכפר אחד, ובשישי הטוב הוא מואר באלפי פחיות
- הקאסטלי של אמפוריו — חינם, גרעין מוקף חומה מימי הביניים בלי שילוט, והסמטאות מבלבלות בכוונה
- אגיוס מינאס — חינם מבחוץ, הכנסייה הלבנה על קצה צוק פירה, והיא על כל פוסטר
עם ילדים
- הרכבל — 10 יורו למבוגר ו-5 לילד, שלוש דקות, והתור עלול להיות ארוך
- הפלגה להר הגעש — מכ-40 יורו, 5 יורו כניסה לפארק בנוסף, והטיפוס חם
- מונוליתוס — רדוד, שקט, בלי צוקים מעליו, ומגרש משחקים מאחורי החול
- אקרוטירי — 20 יורו, מקורה ומוצל לגמרי, ומעברים עוברים מעל הרחובות
- אטלנטיס האבודה — כ-12 יורו, סרט ודגם פעיל, והוא בפנים
- מוזיאון העגבניות — כ-5 יורו, המכונות עדיין במקומן, והוא קטן
- וליחאדה — הצוקים נראים מגולפים וילדים מטפסים על הנמוכים, והצל מועט
- מדרגות אמודי — 300 מדרגות למטה ואותו דבר למעלה, לחמורים זכות קדימה, ומים חובה
חיי לילה
הערב באי מתחלק לפי גאוגרפיה. שפת הקלדרה — פירה, פירוסטפאני ואויה — היא המקום של קהל השקיעה ושל המחירים, ורובה נגמרת עד חצות. החוף הדרומי בפריבולוס הוא צד מועדוני החוף ונמשך הרבה יותר מאוחר. ובין מאי לאוקטובר האי קולט כשני מיליון מבקרים מול חמישה עשר אלף תושבים, וכדאי לדעת את זה לפני שמזמינים משהו בשקיעה.
- טירת אויה — חינם, מתמלאת 90 דקות לפני, והיציאה אחר כך לוקחת שעה
- ברי השפה בפירה — קוקטיילים מכ-15 יורו על קצה הקלדרה, והנוף הוא המחיר
- פריבולוס — מועדוני חוף על חול שחור, מיטות יום מכ-30 יורו, והוא הנמשך ביותר
- אימרוויגלי — אותה שקיעה כמו באויה עם שבריר מהקהל, והיא 20 דקות משם
- מגדלור אקרוטירי — חינם, צריך רכב, ויש שם טברנה אחת
- מרפסת סנטו — טעימות מכ-20 יורו, מוזמנת עד תום בשקיעה, ולהזמין ימים מראש
- קמארי — טיילת של טברנות וברים, זולה מהשפה, ויש בה קולנוע פתוח
- אמודי — שקיעה מגובה פני הים עם טברנות דגים, והטיפוס חזרה 300 מדרגות