Mexico
סן מיגל דה איינדה
סן מיגל, שנוסדה ב-1542 בידי נזיר פרנציסקני על דרך הכסף מסקטקס, היא עיירת גבעה קולוניאלית של סמטאות מרוצפות וקירות צבעוניים. אחרי מלחמת העולם השנייה ותיקי צבא אמריקאים באו לכאן ללמוד אמנות במלגות החוק לחיילים משוחררים, ומאז יש בה קהילה גדולה של תושבים זרים — וביניהם קהילה יהודית פעילה. יחד עם המקדש של אטוטונילקו היא הפכה לאתר מורשת עולמית ב-2008. חצי יום; הרחובות תלולים.
חדר לזוג בסן מיגל דה איינדה — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
הכנסייה הוורודה והגיבור
סן מיגל, שנוסדה ב-1542 בידי נזיר פרנציסקני על דרך הכסף מסקטקס, היא עיירת גבעה קולוניאלית של סמטאות מרוצפות וקירות צבעוניים. אחרי מלחמת העולם השנייה ותיקי צבא אמריקאים באו לכאן ללמוד אמנות במלגות החוק לחיילים משוחררים, ומאז יש בה קהילה גדולה של תושבים זרים — וביניהם קהילה יהודית פעילה. יחד עם המקדש של אטוטונילקו היא הפכה לאתר מורשת עולמית ב-2008. חצי יום; הרחובות תלולים.
- אל חרדין — הכיכר הראשית, מוצלת בעצי דפנה שנגזמו לקוביות, מול הפארוקיה, הכנסייה הוורודה שהצריחים הגותיים שלה נוספו בשנות השמונים של המאה התשע עשרה בידי זפרינו גוטייר, סתת ילידי אוטודידקט שאומרים שעבד לפי גלויות של קתדרלות אירופיות.
- בית איינדה — הבית שבו נולד ב-1769 איגנסיו איינדה, קפטן שקשר קשר עם הכומר מיגל אידלגו והוביל את ההתקוממות הראשונה של מלחמת העצמאות ב-1810. הוא הוצא להורג ב-1811, וב-1826 העיר הוסיפה את שמו לשם שלה.
- בייאס ארטס — מנזר לשעבר שהפך למרכז אמנות, סביב חצר של עצים ישנים. באחד החדרים יש ציור קיר לא גמור מ-1948 של דוד אלפארו סיקיירוס, שעזב אחרי ריב עם המנהל.
- כנסיית סן פרנסיסקו — כנסייה מסוף המאה השמונה עשרה עם חזית בסגנון הצ׳וריגרסקי, הצורה הראוותנית ביותר של הבארוק המקסיקני, שהאבן שלה מגולפת כל כך בצפיפות שהיא נראית ארוגה.
- האורטוריו של סן פליפה נרי — כנסייה מאבן ורודה שהחזית הישנה שלה גולפה בידי עובדים ילידים, וערבבה מוטיבים מקומיים עם הקדושים; בפנים תלויים ציורים של חיי הקדוש.
- שוק המלאכות — סמטה של מלאכות מכל מקסיקו, עם עבודות פח, זכוכית מנופחת והמוחיגנגות — בובות ענק מפפייה-מאשה שרוקדות בחתונות ובחגים של סן מיגל.
מעיינות, אמנים וגנים
מתחת למרכז ומעליו נמצאים המעיין שבו העיר נולדה, בתי הספר לאמנות של התושבים הזרים שלה וגן קניון של קקטוסים. חצי יום ברגל ובמונית.
- אל צ׳ורו — המעיין שבו, כך מספרים, הנזיר ייסד את העיר אחרי שכלבים הובילו אותו למים. מתחתיו, אגני הכביסה הציבוריים הישנים עדיין משמשים את הנשים המקומיות.
- פארק חוארס — פארק של עצים ישנים לאורך נחל, שתוכנן בתחילת המאה העשרים בסגנון צרפתי, שבו אנפות מקננות בצמרות העצים.
- אינסטיטוטו איינדה — בית ספר לאמנות שנפתח ב-1950 בהסיינדה ישנה, שהביא ותיקים אמריקאים שלמדו במלגות החוק לחיילים משוחררים והתחיל את החיים הארוכים של העיר כבית לאמנים זרים.
- הספרייה הציבורית — ספרייה דו-לשונית שייסדה ב-1954 תושבת קנדית, שמנוהלת בידי מתנדבים וממומנת בחלקה מסיורי בתים וגנים שהיא עורכת, עם בית קפה בחצר.
- פבריקה לה אאורורה — מפעל כותנה שנפתח ב-1902, נסגר ב-1991 והפך למתחם של גלריות, סטודיו וחנויות עיצוב, עם חלק מהמכונות הישנות שהושארו במקומן.
- צ׳ארקו דל אינחניו — גן בוטני בקצה העיר סביב קניון ומאגר מים, עם אחד האוספים הגדולים של קקטוסים ועסיסיים מקסיקניים, וחורבות של טחנה ישנה.
דרך העצמאות
צפונית לסן מיגל עוברות הדרכים שבהן החלה מלחמת העצמאות של מקסיקו בספטמבר 1810. יום שלם ברכב.
- אטוטונילקו — מקדש מ-1748 שהקירות והתקרות שלו צוירו במשך כשלושים שנה בידי האמן המקומי אנטוניו מרטינס דה פוקסנגרה — הקפלה הסיסטינית של מקסיקו. ב-16 בספטמבר 1810 המורדים של אידלגו לקחו מכאן דגל של בתולת גוואדלופה כדגל העצמאות הראשון.
- דולורס אידלגו — המקום שבו, עם שחר של 16 בספטמבר 1810, הכומר מיגל אידלגו צלצל בפעמון הכנסייה שלו וקרא לקהילה שלו להתקומם נגד ספרד — הגריטו, שכל נשיא מקסיקני משחזר בלילה של 15 בספטמבר. מוכרי הגלידה של העיר מציעים טעמים כמו אבוקדו, שרימפס ובירה.
- מינרל דה פוסוס — עיירת מכרות שהיו בה עשרות אלפי אנשים בסביבות 1900 והתרוקנה אחרי שהמכרות קרסו במהפכה, והשאירה הסיינדות בלי גג ופירי מכרות במדבר.
- קניאדה דה לה בירחן — מתחם פירמידות של העם האוטומי, שבשימוש מבערך 540 עד 1050, מכוון לתנועות הירח והכוכבים, שנפתח למבקרים רק ב-2011; הביקורים בסיור מודרך.
- שוק איגנסיו רמירס — בחזרה בעיר, השוק שבו המקומיים קונים, עם דוכנים של פירות, פרחים וגורדיטס ממולאות בשעועית וגבינה, שנקרא על שם איגנסיו רמירס, סופר מהמאה התשע עשרה שנולד בסן מיגל וכונה המכשף.
- אל חרדין — בדמדומים הכיכר מתמלאת במריאצ׳ים להשכרה, ובסוף ספטמבר החג של מיכאל הקדוש מתחיל באלבורדה, קרב זיקוקים של לילה שלם שמסתיים עם שחר.
מה יש בסן מיגל דה איינדה
איך מגיעים ומתניידים
- תחנת האוטובוסים — אוטובוסים למקסיקו סיטי (כארבע שעות) ולגואנחואטו
תרבות והיסטוריה
- בית איינדה — בית הולדתו של גיבור העצמאות
- בייאס ארטס — מנזר של בתי ספר לאמנות וציור קיר של סיקיירוס
- האורטוריו של סן פליפה נרי — כנסיית בארוק מאבן ורודה
- כנסיית סן פרנסיסקו — חזית צ׳וריגרסקית
- הספרייה הציבורית — ספרייה דו-לשונית ומרכז תרבות
- פבריקה לה אאורורה — מפעל טקסטיל שהפך לגלריות
- אינסטיטוטו איינדה — בית הספר לאמנות של הוותיקים האמריקאים
- אטוטונילקו — הקפלה הסיסטינית של מקסיקו
- קניאדה דה לה בירחן — פירמידה אוטומית; סיורים בהזמנה
- דולורס אידלגו — ערש העצמאות
- מינרל דה פוסוס — עיירת מכרות נטושה למחצה
מה לראות
- אל חרדין — הכיכר הראשית מול הכנסייה הוורודה
- פארק חוארס — פארק מוצל על המדרון
- אל צ׳ורו — המעיין שבו העיר התחילה
- צ׳ארקו דל אינחניו — גן בוטני וקניון של קקטוסים
שווקים וקניות
- שוק המלאכות — פח, זכוכית ופפייה-מאשה
- שוק איגנסיו רמירס — שוק האוכל המקומי
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
סן מיגל אוכלת מעגלות ודלפקים: **גורדיטס**, כיסי מסה עבים שממולאים ונאפים על פלטה; **טאקו קרניטס** מהשוק; **אנצ׳ילדס מינרס**, האנצ׳ילדות של הכורים של גואנחואטו עם תפוחי אדמה וגזר; **אלוטה**, קלח תירס עם מיונז, גבינה וצ׳ילי; ו**צ׳ורוס** עם שוקו חם בלילה. צלחת טאקו עולה כשניים-שלושה דולר.
- אל חרדין — עגלות תירס וצ׳ורוס
- שוק איגנסיו רמירס — קרניטס וגורדיטס
- דולורס אידלגו — גלידות מוזרות
מוזיאונים
סן מיגל היא עיר של בתי ספר לאמנות וגלריות, עם היסטוריה בבתים שלה.
- בית איינדה — הבית של הגיבור
- בייאס ארטס — ציור הקיר של סיקיירוס
- פבריקה לה אאורורה — גלריות במפעל
טבע
מדבר גבוה של קקטוסים וקניונים סביב עיירת גבעה ירוקה.
- צ׳ארקו דל אינחניו — קניון הקקטוסים
- פארק חוארס — אנפות בעצים
- אל צ׳ורו — המעיין
עם ילדים
עם ילדים: בובות ענק, גן שעשועים בפארק, קקטוסים ועיירת רפאים.
- פארק חוארס — גן השעשועים
- שוק המלאכות — בובות מוחיגנגה
- מינרל דה פוסוס — מכרות הרפאים
אמונה ומקומות קדושים
עיר של כנסיות בארוק והמקדש המצויר של אטוטונילקו.
- אטוטונילקו — המקדש המצויר
- כנסיית סן פרנסיסקו — החזית המגולפת
- האורטוריו של סן פליפה נרי — כנסיית האבן הוורודה
חיי לילה
הלילות של סן מיגל הם ברים על גגות מול הכנסייה המוארת, מריאצ׳ים בכיכר וחגים עם זיקוקים.
- אל חרדין — מריאצ׳ים וגגות
- בייאס ארטס — קונצרטים בחצר