Australia
רוס
רוס התחילה בשנות ה-10 של המאה ה-19 כמוצב צבאי ששמר על מעבר בנהר מקווארי, בדרך שבין הובארט ללונססטון, ונשארה מאז כפר של כמה מאות תושבים. כמעט כל מה ששווה לראות נמצא בטווח עשר דקות הליכה: גשר של אסירים, צומת עם סיפור בכל פינה, שלוש כנסיות והמקום שבו הוחזקו נשים אסירות. לתת לזה בוקר איטי או ערב ברגל; החנויות נסגרות מוקדם, אז להתחיל במאפייה.
חדר לזוג ברוס — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
הגשר וארבע הפינות
רוס התחילה בשנות ה-10 של המאה ה-19 כמוצב צבאי ששמר על מעבר בנהר מקווארי, בדרך שבין הובארט ללונססטון, ונשארה מאז כפר של כמה מאות תושבים. כמעט כל מה ששווה לראות נמצא בטווח עשר דקות הליכה: גשר של אסירים, צומת עם סיפור בכל פינה, שלוש כנסיות והמקום שבו הוחזקו נשים אסירות. לתת לזה בוקר איטי או ערב ברגל; החנויות נסגרות מוקדם, אז להתחיל במאפייה.
- Ross Bridge — הגשר הושלם ב-1836, ולאורך הקשתות שלו 186 אבנים מגולפות: פנים, חיות וסמלים שחצבו הבנאים האסירים ג׳יימס קולבק ודניאל הרברט. העבודה על הגשר זיכתה את שניהם בחנינה.
- Tasmanian Wool Centre — המידלנדס סביב רוס הם ארץ של כבשי מרינו, והצמר הדק שגדל כאן נמכר זה מכבר למטוויות הטובות באיטליה וביפן. המוזיאון של המרכז מסביר את הענף, והחנות מוכרת אותו כסוודרים ושמיכות.
- Man O' Ross Hotel — הצומת שבאמצע רוס מכונה ארבע הפינות: הפיתוי הוא המלון הזה, הגאולה היא הכנסייה הקתולית, הבילוי הוא בית העירייה והקללה היא הכלא הישן.
- Ross Uniting Church — הכנסייה עומדת בראש רחוב צ׳רץ׳, בקצה שדרה של בוקיצות אנגליות. מתיישבים שרצו שהמושבה תיראה כמו הבית שתלו אותן, ובוקיצות כאלה עומדות היום לאורך רחובות של הרבה כפרים טסמניים ישנים.
- St John's Anglican Church — רוס תוכננה כעיירה גאורגיאנית קטנה, והכנסיות שלה נבנו מאותה אבן חול מקומית כמו הגשר. סנט ג׳ון, בקצה הצפוני השקט, מראה כמה מהכפר הוא עדיין אבן של המאה ה-19.
- Ross Female Factory — מסוף שנות ה-40 של המאה ה-19 עד 1854 הוחזקו כאן נשים אסירות, רבות מהן עם תינוקות, והושכרו כמשרתות לחוות שמסביב. רק בקתת המשגיח עדיין עומדת; התאים ומעון התינוקות מסומנים בדשא לפי החפירות הארכאולוגיות.
צפונה לחוות האסירים
כביש המידלנד צפונית לרוס עובר בארץ של כבשים שאסירים עזרו לבנות, לבנה אחר לבנה וגדר אחר גדר. בקמפבל טאון הם עשו את הלבנים של הגשר; ליד לונגפורד הם עבדו כפועלים מוקצים בחוות של מתיישבים חופשיים, ושתיים מהחוות האלה נמצאות היום ברשימת אונסק״ו. המסלול הוא יום שלם ברכב הלוך וחזור, כשעה לכל כיוון ללונגפורד. באחוזות יש ארוחות בבית קפה, אבל לבדוק ימי פתיחה בחורף.
- Red Bridge — אסירים בנו את הגשר מעל נהר אליזבת ב-1838 מלבנים שהם עצמם עשו, הרבה יותר ממיליון. הוא עדיין נושא את כביש המידלנד, ולעיתים קרובות מכונה גשר קשת הלבנים העתיק באוסטרליה שעדיין בשימוש.
- Convict Brick Trail — כל לבנה שקבועה במדרכה נושאת שם של אסיר שנשלח לארץ ואן דימן, עם הפשע והעונש. רבים הוגלו בגלל גניבות קטנות — מטפחת, כבשה, כיכר לחם.
- The Grange — ב-1874 הקימה משלחת של אסטרונומים אמריקאים את המכשירים שלה בשטח הבית הזה כדי לצפות במעבר נוגה על פני השמש, בהזמנת הבעלים, הרופא והאסטרונום החובב ויליאם ולנטיין.
- Harold Gatty Memorial — הרולד גאטי נולד בקמפבל טאון ב-1903 והפך לאחד מנווטי האוויר הגדולים. ב-1931 הוא והטייס וויילי פוסט טסו מסביב לעולם בשמונה ימים וחמש-עשרה שעות, שיא באותה תקופה.
- Woolmers Estate — תומס ארצ׳ר, מתיישב חופשי, ייסד את וולמרס בשנות ה-10 של המאה ה-19, ובמשך דורות המשפחה ניהלה אותה עם אסירים מוקצים שגרו ועבדו בחווה. הבית, הבקתות ומבני המשק שרדו כמעט בלי שינוי.
- Brickendon Estate — בריקנדון נוסדה בידי ויליאם ארצ׳ר, אחיו של תומס, וצאצאיו עדיין מעבדים אותה. יחד עם וולמרס היא אחד מאחד-עשר אתרי האסירים של אוסטרליה, שנבחר כדי להראות איך רוב האסירים ריצו את עונשם בפועל: כפועלי חווה, לא מאחורי חומות.
דרומה בדרך הכרכרות הישנה
לפני הכביש המהיר, הדרך מהובארט ללונססטון הייתה דרך כרכרות שעברה בעיירות אבן קטנות, והקטע שדרומית לרוס שומר על התחושה הזאת הכי טוב. היא עוברת ליד אחד הבתים הגדולים של המידלנדס, עיירה גאורגיאנית עם טחנת רוח פעילה, ועמק הנהר שבו מתיישבים ראשונים נתנו לארץ שמות מהתנ״ך. חצי יום ברכב, כארבעים דקות לכל כיוון, תוספת קלה לנסיעה מהובארט.
- Mona Vale — על האחוזה הפרטית הזאת, שנבנתה בשנות ה-60 של המאה ה-19 בשביל משפחת קרמוד, מספרים שהיא בית לוח שנה: 365 חלונות, 52 חדרים, 12 ארובות ו-7 כניסות. זו אחוזה פרטית, אז מסתכלים מהדרך ומכבדים את השערים.
- Oatlands — לעיתים קרובות אומרים שבאואטלנדס יש את האוסף הגדול ביותר של בנייני אבן חול גאורגיאניים בכל עיירה באוסטרליה, רובם לאורך הרחוב הראשי. רבים נבנו בידי בנאים אסירים ואסירים לשעבר בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19.
- Callington Mill — טחנת הרוח נבנתה ב-1837 ועמדה מושבתת רוב המאה ה-20. היא שוחזרה והתחילה שוב לטחון קמח ב-2010.
- Lake Dulverton — האגם הרדוד בקצה אואטלנדס הוא שטח שימור, ושביל עובר לאורך החוף שלו מתחת לעיירה. עופות מים מתאספים כאן במידלנדס היבשים, שבהם מים פתוחים הם דבר נדיר.
- Jericho Probation Station — מספרים שחייל מוקדם, שנשא איתו רק תנ״ך ואת אלף לילה ולילה, נתן שמות למקומות לאורך הדרך הזאת. מי שזה לא היה, בעמק יש נהר ירדן, ג׳ריקו, בגדד ואגם טבריה, ותחנת האסירים נקראה על שם העיירה שלה.
- Ross Village Green — בחזרה ברוס, המדשאה יורדת אל נהר מקווארי, שנקרא על שם לכלן מקווארי, מושל ניו סאות׳ ויילס שנתן לכפר עצמו את שמו כשעבר כאן ב-1821.
מה יש ברוס
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה של לונססטון — כחמישים דקות ברכב בכביש המידלנד
- קמפבל טאון — אוטובוסים בין הובארט ללונססטון עוצרים כאן, עשר דקות צפונית לרוס
תרבות והיסטוריה
- גשר רוס — לרדת לגדת הנהר מתחת לקשתות כדי לראות את הגילופים מקרוב
- בית החרושת לנשים ברוס — שדה, בקתה ושלטים; חינם, ושווה יותר ממה שזה נשמע
- מרכז הצמר הטסמני — מוזיאון וחנות צמר במקום אחד; גם מרכז המידע של הכפר
- הכנסייה המאוחדת של רוס — בראש רחוב צ׳רץ׳ שלאורכו עצי בוקיצה; התמונה הקלאסית של רוס
- כנסיית סנט ג׳ון האנגליקנית — כנסיית אבן חול בקצה הצפוני של הכפר
- הגשר האדום — בקמפבל טאון, ממש מתחת לכביש; לחנות ולרדת לנהר
- שביל לבני האסירים — לקרוא את הלבנים במדרכה של קמפבל טאון: שם, פשע, עונש
- אחוזת וולמרס — חווה שבנו אסירים וגן ורדים גדול; כחמישים דקות צפונה
- אחוזת בריקנדון — עדיין חווה פעילה, צמודה לוולמרס; לעשות את שתיהן יחד
- טחנת קלינגטון — באואטלנדס, חצי שעה דרומה; הכנפיים מסתובבות כשהטוחן עובד
מה לראות
- הכר הירוק של רוס — מדשאת פיקניק ליד הנהר, בין הגשר לחנויות
- אגם ליק — אגם פורלים בגבעות, ארבעים דקות מזרחה; להביא כל מה שצריך
- אגם דלברטון — הליכה לאורך האגם בקצה אואטלנדס, אחרי הטחנה
- תחנת המבחן של ג׳ריקו — חורבות ליד הכביש דרומית לאואטלנדס; עצירה של עשר דקות
שווקים וקניות
- השוק של אוונדייל ביום ראשון — רק בבקרי יום ראשון, כשעה צפונה ליד לונססטון
- הסופר של קמפבל טאון — הסופרמרקט האמיתי הקרוב; ברוס יש רק חנות קטנה
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
רוס אוכלת כמו כפר על הכביש הראשי: שתי מאפיות שמפורסמות בכל טסמניה, פאב אחד, ומעט מאוד אחרי החשכה. המאפיות הן הסיבה שנהגים רבים עוצרים, בשביל פאי סקאלופ, צדפות בקארי שהן מעדן טסמני, ובשביל פרוסת הווניל. לכל דבר נוסף, קמפבל טאון נמצאת עשר דקות צפונה ואואטלנדס חצי שעה דרומה. להגיע למאפייה מוקדם בסופי שבוע, לפני האוטובוסים.
- המאפייה של רוס — פאי, פרוסת וניל ולחם מתנור העצים, כ-A$6-15
- בייקרי 31 וקונוויקט קופי — המאפייה-קפה השנייה ברחוב הראשי, כ-A$6-15
- מן או׳ רוס — ארוחות דלפק בפאב של הכפר, עיקריות כ-A$25-35
- קפה הגשר האדום — ליד הגשר בקמפבל טאון; קפה וצהריים כ-A$10-22
- בית הקפה של טחנת קלינגטון — ליד טחנת הרוח באואטלנדס; לקנות שקית מהקמח של הטחנה
- השוק של אוונדייל — דוכנים ומשאיות אוכל ביום ראשון בבוקר; קפה ונשנוש כ-A$10-15
מוזיאונים
- מרכז הצמר הטסמני — ההיסטוריה של רוס ושל צמר המרינו; לתת לזה ארבעים דקות
- בית החרושת לנשים ברוס — חינם, והסיפור מסופר בשלטים ובבקתה
- המוזיאון של קמפבל טאון — מוזיאון מקומי קטן במרכז המבקרים
- אחוזת וולמרס — סיורים מודרכים בבית ומבני המשק של האסירים
- אחוזת בריקנדון — הליכה עצמאית בכפר החווה
טבע
- אגם ליק — אגם גבוה לדיג פורלים ולשקט; לדיג צריך רישיון
- אגם דלברטון — הליכה לאורך החוף וציפורים מתחת לאואטלנדס
- הכר הירוק של רוס — גדת הנהר ועצים ותיקים ליד הגשר
- אחוזת וולמרס — גן הוורדים הלאומי, במיטבו בסוף האביב ובקיץ
עם ילדים
- המאפייה של רוס — מעריצי ג׳יבלי: המאפייה מאמצת את סיפור קיקי
- גשר רוס — לחפש את הפנים המגולפות מתחת לקשתות
- שביל לבני האסירים — לקרוא מה כל אסיר עשה כדי שישלחו אותו לכאן
- טחנת קלינגטון — לראות את הכנפיים ואת אבני הריחיים בעבודה
- הכר הירוק של רוס — מקום לרוץ ונהר להסתכל עליו אחרי המאפייה
אמונה ומקומות קדושים
- הכנסייה המאוחדת של רוס — על הגבעה בסוף הבוקיצות; פתוחה ברוב הימים
- כנסיית גבירתנו של הלב הקדוש — הגאולה, בארבע הפינות
- כנסיית סנט ג׳ון — כנסיית אבן חול בצד הצפוני של הכפר
- כנסיית כרייסט צ׳רץ׳ בלונגפורד — כנסייה קולוניאלית ביום של חוות האסירים