Spain

רונדה

רונדה עומדת על רמה של סלע שנהר חתך אותה לשניים, והערוץ שבין החצאים — אל טאחו — יורד כמאה מטר. העיר המורית בצד אחד והעיר של המאה השמונה עשרה בצד השני, וכל ההיסטוריה של המקום היא הגשרים שקשרו ביניהן. שעתיים ברגל; השבילים מתחת לגשר תלולים, והנוף הוא מלמטה.

חדר לזוג ברונדה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

עיר שערוץ חוצה

הגשר החדש — החלו לבנות אותו ב-1751 וסיימו ב-1793, אחרי שגשר קודם קרס והרג חמישים איש. הוא מתנשא כמעט מאה מטר מעל הנהר, והחדר שבנוי בתוך הקשת המרכזית שימש כבית כלא. ארנסט המינגוויי, שהגיע לרונדה פעמים רבות, ביסס לפי המסופר את הסצנה של אנשים שנזרקים ממצוק ב׳למי צלצלו הפעמונים׳ על מה שקרה כאן ב-1936.
בית המלך המורי — בתוך המצוק מתחת לבית הזה נמצאת לה מינה, גרם מדרגות של כמאתיים מדרגות שנחצב בסלע במאה הארבע עשרה עד הנהר בתחתית הערוץ. במצור, שבויים נוצרים כבולים העלו בו מים, כדי שאי אפשר יהיה לנתק את העיר מהנהר.
הגשר הישן — נמוך יותר בערוץ, קשת אחת מהמאה השבע עשרה על יסודות עתיקים יותר, ושקט יותר מהגשר הגדול שמעל. מכאן שביל מטפס בצד השני של הערוץ אל הגנים שמתחת לחומות.
המרחצאות הערביים — בית המרחץ של העיר המורית, שנבנה מחוץ לחומות ליד הנהר במאות השלוש עשרה והארבע עשרה. קמרונות הלבנים מחוררים בפתחים בצורת כוכב שמכניסים אור ומוציאים אדים, וזה המרחץ הערבי השלם ביותר ששרד בספרד.
סנטה מריה לה מאיור — כשהמלכים הקתולים כבשו את רונדה ב-1485 הם הפכו את המסגד הגדול שלה לכנסייה הזאת. היא נבנתה מחדש פעמים רבות מאז, ועדיין שמורה בה מאחורי המזבח קשת של המחראב, גומחת התפילה שפנתה למכה.
ארמון מונדרגון — ארמון של השליטים המוריים, שנבנה מחדש אחרי הכיבוש, עם פטיו מרוצפים באריחים וגן שתלוי על שפת המצוק. היום זה המוזיאון של העיר, ומרפסת הגן היא אחד הנופים השקטים ברונדה.

שוורים, שודדים ומשוררים

במאה השמונה עשרה רונדה נתנה לספרד את מלחמת השוורים המודרנית ברגל, ובמאה התשע עשרה הגיעו המטיילים הרומנטיים בשביל השודדים בהרים ובשביל המצוקים שלה. במאה העשרים באו בעקבותיהם המשוררים ויוצרי הקולנוע. המסלול הזה חוצה אל העיר החדשה בצד הצפוני של הערוץ. שעה וחצי, מישורי; המוזיאון של הזירה פתוח כל יום.

זירת השוורים — נבנתה מאבן ב-1785, אחת מזירות השוורים העתיקות בספרד. פדרו רומרו מרונדה, שנולד ב-1754, קבע את הכללים של מלחמת שוורים ברגל עם גלימה, ומספרים שהרג אלפי שוורים בלי להיפצע אף פעם פצע חמור. בכל ספטמבר העיר עורכת גויסקה, מלחמה בתלבושות של ימי גויה.
אלמדה דל טאחו — פארק של עצי דולב שנגמר במרפסת ברזל שתלויה מעל המצוק, והמישור וההרים פרושים מתחת. העיר מטיילת כאן בערב, והמרפסת היא המקום הקלאסי לשקיעה.
מלון רינה ויקטוריה — המשורר ריינר מריה רילקה בילה את חורף 1912–1913 במלון הזה על שפת המצוק, בחיפוש אחר עיר שיוכל לכתוב בה, וכתב שחיפש בכל מקום את עיר החלומות ומצא אותה ברונדה. החדר שלו נשמר, ופסל שלו עומד בגן.
פלאסה דל סוקורו — הכיכר הראשית של העיר החדשה, שבה ב-1918 אימצה התנועה הלאומית האנדלוסית את הדגל וההמנון שלה. היום היא הסלון של העיר, עם ברי הטאפאס שרונדה עצמה הולכת אליהם.
פלאסה דה אספניה — הכיכר בראש הגשר, שבה בית העירייה מהמאה השמונה עשרה הוא היום מלון. אורסון וולס אהב את רונדה ואת מלחמות השוורים כל כך, שאפרו נקבר ב-1987 בבאר בחווה של לוחם שוורים מחוץ לעיר.
תצפית אלדואלה — קרויה על שם חוסה מרטין דה אלדואלה, האדריכל שהשלים את הגשר הגדול. העיר מספרת שהוא נפל ממנו אל מותו בזמן שחרט את התאריך על הצד שלו; זה רק סיפור, אבל התהום אמיתית.

הכפרים הלבנים

סביב רונדה ההרים מנוקדים בכפרים מסוידים לבן, רובם על ראשי גבעות עם מבצר מעל, שנבנו במקום שבו עבר הגבול בין הממלכות הנוצריות למורית במשך מאתיים שנה. המסלול הזה עושה סיבוב בין הטובים שבהם, עם עיר רומית ומערה של ציורים מעידן הקרח בדרך. יום שלם ורכב; הכבישים צרים ומתפתלים.

אסיניפו — עיר רומית על רמה גבוהה וסוערת, עתיקה מרונדה ונקראת רונדה לה ויאחה, רונדה הישנה. כמעט שום דבר לא עומד חוץ מהתיאטרון שלה, שקיר הבמה שלו מתנשא לבד מול השמיים מעל השדות הריקים.
סטניל דה לאס בודגאס — הנהר חצב חריץ עמוק מתחת לסלע, ותושבי הכפר בנו את הבתים שלהם בתוכו, כך שלרחובות שלמים יש מצוק במקום גג. הסיפור העממי הוא שהשם בא מספטם ניהיל, שבע פעמים כלום — הצבאות הנוצריים נכשלו בכיבושו שש פעמים לפני השביעית.
אולברה — הכפר הלבן הקלאסי כפי שרואים אותו מהכביש: גוש של בתים לבנים שמטפסים בגבעה עד מבצר מורי וכנסייה גדולה בראש. הוא היה אחד ממבצרי הגבול, ומהמגדל שלו רואים את שורת המבצרים על הגבעות השכנות.
סאהרה דה לה סיירה — מגדל מבצר על צוק, הכפר מתחתיו, ומאגר טורקיז מתחת לכפר. הכיבוש שלו בידי המורים ב-1481 הוא מה שהניע את המלכים הקתולים לפתוח במלחמה שנגמרה בנפילת גרנדה אחת עשרה שנים אחר כך.
גראסלמה — המקום הגשום בספרד — העננים מהאוקיינוס האטלנטי פוגעים קודם בהרים האלה — וסביבו גדל הפינסאפו, אשוח ששרד את עידן הקרח רק על כמה הרים כאן ובמרוקו. הכפר מייצר שמיכות צמר על נולים ישנים.
מערת הפילטה — חקלאי שחיפש גללי עטלפים לזבל מצא את המערה הזאת ב-1905. בפנים ציורים בני עשרות אלפי שנים — סוסים, עזים ודג גדול. אין בה תאורה חשמלית; המשפחה שמצאה אותה עדיין מדריכה קבוצות קטנות לאור מנורות.

מה יש ברונדה

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של מלגה — כשעה וחצי ברכב מעל ההרים; אוטובוסים יוצאים ממלגה
תחנת רונדה — על הקו האיטי והיפה מאלחסירס לגרנדה ולמדריד
תחנת האוטובוסים — אוטובוסים למלגה, לסביליה ולכפרים הלבנים

תרבות והיסטוריה

המרחצאות הערביים — קמרונות לבנים עם חלונות גג בצורת כוכב, השמורים ביותר בספרד
בית המלך המורי — גרם מדרגות של כמאתיים מדרגות שחצוב בתוך המצוק עד הנהר
זירת השוורים — אחת מזירות השוורים העתיקות בספרד, 1785; המוזיאון פתוח כל יום
ארמון מונדרגון — ארמון מורי עם פטיו וגן על המצוק; מוזיאון העיר
סנטה מריה לה מאיור — כנסייה שנבנתה על המסגד הגדול; גומחת התפילה שרדה בפנים
הצריח של סן סבסטיאן — צריח קטן שעומד לבד בכיכר, והכנסייה איננה

מה לראות

הגשר החדש — הגשר מעל הערוץ, כמעט מאה מטר גובה; לראות אותו מלמטה
תצפית אלדואלה — נקודת התצפית על שפת הערוץ ליד הגשר
פלאסה דה אספניה — הכיכר ליד הגשר, בין העיר העתיקה לחדשה
הגשר הישן — הגשר הוותיק נמוך יותר בערוץ, שקט וקרוב יותר למים
הגשר הערבי — הגשר הנמוך ביותר, ליד המרחצאות, על הדרך הישנה לעיר
אלמדה דל טאחו — פארק מוצל שנגמר במרפסת מעל התהום
שער אלמוקבר — השער הדרומי של החומות הערביות
החומות — שביל מתחת לחומות המערביות וכל העמק פתוח
מלון רינה ויקטוריה — המקום שבו בילה רילקה חורף; הפסל שלו בגן מעל הקצה
אריאטה — כפר חקלאי חמש דקות צפונה, בין מטעים
אסיניפו — עיר רומית על רמה סוערת, והתיאטרון שלה עומד לבד
סטניל דה לאס בודגאס — כפר שהבתים שלו בנויים מתחת לבליטת סלע
אולברה — כפר לבן שבראשו מבצר וכנסייה
סאהרה דה לה סיירה — מבצר על פסגה מעל מאגר טורקיז
גראסלמה — הכפר הגשום בספרד, בפארק של אשוחים נדירים
מערת הפילטה — ציורים מעידן הקרח לאור מנורות; קבוצות קטנות, להזמין מראש
בנאוחאן — כפר לבן בעמק הגואדיארו, מפורסם בנקניקים שלו
מונטחאקה — כפר לבן מתחת לקיר אבן גיר, עם סכר ריק
גאוסין — כפר על רכס שרואים ממנו את גיברלטר ואת אפריקה
יונקרה — השער לסיירה דה לאס ניאבס וליער האשוחים שלה
קמיניטו דל ריי — מדרכה שמוצמדת לקיר ערוץ מאה מטר למעלה; להזמין מראש
ארדאלס — הכפר והאגמים בתחילת הקמיניטו
אל טורקל — סלעי גיר ששחוקים לערימות ומגדלים; שבילים מסומנים

שווקים וקניות

פלאסה דל סוקורו — הכיכר של העיר החדשה, עם ברי טאפאס סביבה

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

רונדה היא אנדלוסיה של ההרים, והיא אוכלת בשר ותבשילים: **רבו דה טורו**, זנב שור שמתבשל שעות ביין אדום, שמתאים לעיר של מלחמות שוורים; נקניקים מיובשים מכפרי הסרניה; ובבוקר **צ׳ורוס** עם שוקולד סמיך. בכמה מהברים הוותיקים הטאפה עדיין מגיעה חינם עם משקה, והאדום המקומי בא מכרמים סביב העיר.

פלאסה דל סוקורו — טאפאס על הבר; זנב שור ונקניק הרים
פלאסה דה אספניה — צ׳ורוס ושוקולד בבוקר ליד הגשר
בנאוחאן — נקניקים ממבתי הייבוש של הכפר
גראסלמה — גבינת כבשים של הסיירה, נמכרת בכפר
אריאטה — ברי כפר ופירות מהמטעים
סטניל דה לאס בודגאס — טאפאס מתחת לסלע ברחוב הצל

מוזיאונים

המוזיאונים של רונדה מספרים שלושה סיפורים: העיר המורית שעמדה כאן שבע מאות שנה, מלחמת השוורים שהכללים שלה נקבעו כאן, והשודדים של הסרניה שהפכו את האזור למפורסם בעיני המטיילים של המאה התשע עשרה.

זירת השוורים — הזירה, האורוות והמוזיאון של שושלת רומרו
ארמון מונדרגון — מוזיאון העיר בארמון מורי
המרחצאות הערביים — בית המרחץ המורי השלם
אסיניפו — תיאטרון רומי לבד על רמה
מערת הפילטה — ציורים מעידן הקרח לאור מנורה; להזמין מראש
מלון רינה ויקטוריה — החדר והפסל של רילקה

טבע

הסרניה דה רונדה היא הרי אבן גיר, חתוכים בערוצים ומחוררים במערות, עם שלושה פארקים טבעיים סביב העיר. הדבר הנדיר ביותר בהם הוא הפינסאפו, אשוח ספרדי ששרד מעידן הקרח על קומץ מדרונות שפונים צפונה.

קמיניטו דל ריי — כניסה לפי שעה, בהזמנה מראש; קסדות ניתנות
אל טורקל — ערימות אבן גיר כמו צלחות מוערמות; שבילים קצרים מסומנים
גראסלמה — יער אשוחי הפינסאפו; לחלק מהשבילים צריך היתר
יונקרה — הפארק הלאומי סיירה דה לאס ניאבס
סאהרה דה לה סיירה — מאגר טורקיז והליכה בערוץ
הגשר החדש — השביל למטה אל תוך הערוץ מתחת לגשר

עם ילדים

גשר מעל תהום, גרם מדרגות בתוך מצוק וכפר מתחת לסלע קל לאהוב בכל גיל. ההליכות בהרים קצרות מספיק לילדים; לקמיניטו דל ריי יש גיל מינימום, אז לבדוק לפני ההזמנה.

בית המלך המורי — מאתיים מדרגות למטה בתוך המצוק
סטניל דה לאס בודגאס — רחובות עם סלע במקום גג
אלמדה דל טאחו — פארק מוצל ומרפסת מעל המצוק
אל טורקל — סלעים בצורות של חיות ומגדלים
זירת השוורים — הזירה הריקה ואורוות הסוסים
סאהרה דה לה סיירה — לטפס למגדל מבצר על פסגה

אמונה ומקומות קדושים

במשך שבע מאות שנה רונדה הייתה עיר מורית, והכנסיות שלה עומדות על המסגדים שלה: באחת שמורה גומחת התפילה מאחורי המזבח, ואחרת נעלמה והשאירה רק את הצריח שלה. השבוע הקדוש לפני הפסחא חגיגי כאן, עם תהלוכות שמטפסות ברחובות התלולים של העיר העתיקה בלילה.

סנטה מריה לה מאיור — גומחת התפילה של המסגד מאחורי המזבח
הצריח של סן סבסטיאן — צריח שעומד לבד בכיכר
המרחצאות הערביים — המרחצאות של העיר המורית ליד הנהר שלה
אולברה — כנסייה גדולה בראש הגבעה ליד המבצר
שער אלמוקבר — השער המורי שהצבא הנוצרי נכנס דרכו

חיי לילה

רונדה שקטה בלילה אחרי שמבקרי היום מהחוף עוזבים, וזה הקסם שלה: הגשר מואר מעל הערוץ, טאפאס בעיר החדשה, ארוחת ערב מאוחרת. בשביל חיי לילה אמיתיים, הקוסטה דל סול במרחק שעה וחצי.

הגשר החדש — הגשר מואר מעל הערוץ
פלאסה דל סוקורו — ברי הטאפאס עד מאוחר
אלמדה דל טאחו — השקיעה מעל המישור
זירת השוורים — קונצרטי קיץ בזירה
מלון רינה ויקטוריה — משקה במרפסת על שפת המצוק

לחיפוש חדר ברונדה