sleepntrip

Italy

ריבה דל גארדה

עד 1918 ריבה לא הייתה איטלקית אלא אוסטרית, הקצה הדרומי של טירול ההבסבורגית, ורופאי וינה שלחו לכאן חולים עצבניים בשביל האוויר הנעים. תומאס מאן, ניטשה ופרנץ קפקא הגיעו כולם, וקפקא מיקם את פתיחת הסיפור שלו "הצייד גרכוס" בנמל הזה. ההליכה מכסה את העיר העתיקה הקטנה שבין האגם לצוק, מהכיכר ועד המבצר הוונציאני שמעליה. כשעתיים, עם עלייה קשה בסוף; לעלות לבסטיונה אחר הצהריים המאוחרים, כשהאור יורד במורד האגם.

חדר לזוג בריבה דל גארדה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

הנמל של קפקא

עד 1918 ריבה לא הייתה איטלקית אלא אוסטרית, הקצה הדרומי של טירול ההבסבורגית, ורופאי וינה שלחו לכאן חולים עצבניים בשביל האוויר הנעים. תומאס מאן, ניטשה ופרנץ קפקא הגיעו כולם, וקפקא מיקם את פתיחת הסיפור שלו "הצייד גרכוס" בנמל הזה. ההליכה מכסה את העיר העתיקה הקטנה שבין האגם לצוק, מהכיכר ועד המבצר הוונציאני שמעליה. כשעתיים, עם עלייה קשה בסוף; לעלות לבסטיונה אחר הצהריים המאוחרים, כשהאור יורד במורד האגם.

  1. Piazza III Novembre — הכיכר קרויה על שם ה-3 בנובמבר 1918, כשחיילים איטלקים הגיעו וריבה עברה מאוסטריה לאיטליה. בסיפור של קפקא סירה עם צייד מת על אלונקה קושרת לרציף הזה, ושני נערים שמשחקים בקוביות מסתכלים.
  2. Torre Apponale — המגדל נבנה במאה ה-13 כדי להשגיח על הנמל ועל האגם. בראשו עומד האנצולים, מלאך מתכת קטן שמשמש שבשבת, והתושבים מתייחסים אליו כאל הקמע שלהם.
  3. Rocca di Riva (MAG) — המבצר עומד בחפיר משלו של מי האגם, נבנה במאה ה-12 ושימש אחר כך את האוסטרים כקסרקטין. היום שוכן בו מוזיאון אלטו גארדה, עם ארכאולוגיה, היסטוריה מקומית וציורים של האגם.
  4. Chiesa dell'Inviolata — נבנתה בין 1603 ל-1636 בתוכנית מתומנת, בידי אדריכל שזכור רק כפורטוגלי אלמוני. הפנים שלה מהעשירים בבארוק של טרנטינו, טיח מוזהב מהרצפה עד הכיפה.
  5. Riva Hydroelectric Power Station — נפתחה ב-1929, ומוזנת במים שיורדים במנהרה בתוך ההר מאגם לדרו, 600 מטר גבוה יותר. האדריכל שלה היה ג׳אנקרלו מרוני, אותו אדם שבנה את הוויטוריאלה של ד׳אנונציו במורד האגם.
  6. Bastione — ונציה בנתה את המעוז העגול הזה על מדרון הר רוקטה ב-1508 כדי לשלוט בעיר. חיילים צרפתים של הדוכס מוונדום פוצצו חלק גדול ממנו ב-1703, ולכן הוא פתוח לשמיים בצד אחד.

לימונים וההר

צפון אגם גארדה הוא פיורד בין הרים, ובכל זאת על החוף שלו גדלים לימונים: האגם שומר על חורף מתון מספיק, ובמשך מאות שנים בנו המגדלים בתי לימונים מאבן כדי לכסות את העצים בלילות הקרים ביותר. המסלול חוצה ממדרגות הלימונים של החוף המערבי אל הגולשים של טורבולה, ואל המבצר והרכבל של מלצ׳זינה במזרח. יום מלא ברכב, או חלקו בסירה. לעלות להר באלדו בבוקר, כשהאוויר צלול, ולשמור מעיל בתיק — בפסגה קר בכעשר מעלות.

  1. Limonaia del Castel, Limone — בתי הלימונים היו עמודי אבן גבוהים שכל חורף כיסו אותם בקרשים ובזכוכית, כדי שהעצים ישרדו כפור כל כך צפונה. לימונים גודלו כאן למסחר עד תחילת המאה ה-20, כשהרכבות הביאו פרי זול יותר מסיציליה.
  2. Limone sul Garda — בסביבות 1980 גילו רופאים שחלק מתושבי הכפר נושאים גרסה נדירה של חלבון, אפוליפופרוטאין A-I מילאנו, שמגנה מפני טרשת עורקים. כל הנשאים מתייחסים לזוג אחד שחי כאן במאה ה-18.
  3. Giants' Potholes, Nago — הבורות נקדחו בסלע בסוף עידן הקרח האחרון, בידי מי הפשרה שסובבו אבנים במערבולות מתחת לקרחון. הגדולים שבהם בעומק של כמה מטרים.
  4. Torbole — שתי רוחות שולטות בקצה הזה של האגם: הפלר נושבת מצפון בבוקר והאורה מדרום אחרי הצהריים, ולכן טורבולה היא מרכז עולמי לגלישת רוח. גתה עצר כאן ב-1786 בדרכו לאיטליה וכתב על האגם ביומנו.
  5. Malcesine Castle — ב-1786 ישב גתה ושרטט את המבצר ההרוס, והמקומיים חשבו שהוא מרגל אוסטרי; הוא שכנע אותם לשחרר אותו, ומספר את הסיפור ב"מסע לאיטליה". במבצר יש חדר לזכרו.
  6. Monte Baldo cable car — הקרונות בקטע העליון מסתובבים סיבוב שלם בעלייה, כך שכל אחד מקבל את כל האגם. בוטנאים כינו את הר באלדו גן אירופה בגלל הצמחים הנדירים על מדרונותיו, שרבים מהם לא נמצאים בשום מקום אחר.

מפלים, אגמים וארקו

מאחורי ריבה ההרים נפתחים לעמקים של זיתים, גפנים ואגמים קטנים, שמחוברים בכבישים שהיו פעם קווי ההגנה של הגבול האוסטרי. קו החזית של מלחמת העולם הראשונה עבר ממש מדרום לכאן, והצוקים עדיין מלאים מנהרות. המסלול עולה בדרך הפונלה הישנה אל אגם לדרו, יורד דרך מפל בתוך ערוץ וכפר על אגם, ומסתיים במבצר שמעל ארקו, עיירת המטפסים. יום ברכב; להתחיל את הליכת הפונלה מוקדם, עד סוף הבוקר היא בשמש מלאה.

  1. Ponale Road — הדרך נחצבה בצוק בין 1848 ל-1851 בידי ג׳אקומו צ׳יס, איש לדרו, כדי שהעמק שלו יגיע לאגם. מנהרה החליפה אותה והיא נסגרה לתנועה ב-2004, והיום היא אחת ההליכות והרכיבות המפורסמות בגארדה.
  2. Ledro Pile Dwelling Museum — ב-1929 הורידו את מפלס האגם כדי להזין את תחנת הכוח החדשה בריבה, ואלפי כלונסאות עץ של כפר מתקופת הברונזה נחשפו על החוף. מאז 2011 האתר הוא חלק מרשימת אונסק״ו של בתי הכלונסאות הפרהיסטוריים סביב האלפים.
  3. Cascata del Varone — המים נופלים כ-100 מטר בתוך ערוץ צר שהם חצבו לעצמם, ומוזנים מאגם טנו שמעליו. הפארק נפתח למבקרים ב-1874, והמערה התחתונה מכניסה אתכם ממש לתוך הרסס.
  4. Lago di Tenno — האגם נוצר כשמפולת חסמה עמק בימי הביניים, והצבע שלו בא מקרקעית אבן הגיר הלבנה. כשהמים נמוכים מופיע באמצעו אי קטן.
  5. Canale di Tenno — כפר מימי הביניים של בתי אבן ומעברים מקורים, שכמעט ננטש אחרי המלחמה וניצל בשנות השישים בידי הצייר ג׳אקומו ויטונה, שייסד כאן בית לאמנים.
  6. Arco Castle — אלברכט דירר צייר את המבצר הזה על הסלע שלו בצבעי מים ב-1495, במסעו הראשון לאיטליה; הציור תלוי בלובר. בפנים פרסקו מהמאה ה-14 מציג אבירים וגבירות משחקים שחמט וקוביות.

מה יש בריבה דל גארדה

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

ריבה אוכלת כמו עיירת הרים על המים: טרנטינו בצלחת, האגם בנוף. קרנה סלאטה, פרוסות דקות של בקר מומלח מהעמקים האלה, מגיעה נאה כמו קרפצ׳ו או צלויה עם שעועית, וסטרנגולפרטי הן כופתאות תרד ולחם בחמאה ומרווה. החוף הצפוני גם סוחט שמן זית, הצפוני ביותר באיטליה, ווינו סנטו, יין מתוק מענבי נוזיולה מיובשים, מגיע מהעמק שממש מעל.

מוזיאונים

טבע

עם ילדים

אוכל

לחיפוש חדר בריבה דל גארדה