Latvia

ריגה

ריגה נוסדה ב-1201 בידי בישוף גרמני שהגיע עם צלבנים, ובמשך שבע מאות שנה אחר כך ניהלו אותה סוחרים גרמנים — הגילדות, הכנסיות והמחסנים כולם שלהם, ולטבית הייתה שפת האנשים שלא הורשו להיכנס לגילדה. אחר כך המלחמה והסובייטים לקחו כמעט את הכול, והרבה ממה שעוברים לידו נבנה מחדש מתצלומים בשנות התשעים. שעתיים, מישורי.

סיורים רגליים

עיר גרמנית על נהר בלטי

ריגה נוסדה ב-1201 בידי בישוף גרמני שהגיע עם צלבנים, ובמשך שבע מאות שנה אחר כך ניהלו אותה סוחרים גרמנים — הגילדות, הכנסיות והמחסנים כולם שלהם, ולטבית הייתה שפת האנשים שלא הורשו להיכנס לגילדה. אחר כך המלחמה והסובייטים לקחו כמעט את הכול, והרבה ממה שעוברים לידו נבנה מחדש מתצלומים בשנות התשעים. שעתיים, מישורי.

1. קתדרלת ריגה — הוחלה ב-1211 בידי הבישוף אלברט, שייסד את העיר עשר שנים קודם, והרצפה נמצאת היום כשני מטרים מתחת למפלס הרחוב מפני שהקרקע בחוץ עלתה סביבה במשך שמונה מאות שנה. העוגב מ-1884 היו בו 6,718 צינורות והוא היה הכלי הגדול בעולם כשנבנה.
2. בית הראשים השחורים — הראשים השחורים היו גילדה של סוחרים גרמנים רווקים — מי שהתחתן עזב — וזה היה אולמם מ-1334. הפצצה גרמנית הרסה אותו ב-1941 והסובייטים פוצצו את השרידים ב-1948; מה שעומד היום נבנה מחדש בין 1995 ל-1999 לפי תצלומים ושרטוטים, לכבוד יום ההולדת השמונה מאות של העיר.
3. כנסיית פטרוס — צריח העץ היה פעם הגבוה באירופה והוא נפל שלוש פעמים — נפגע מברק ב-1666, נשרף ב-1721 כשפטר הגדול עצמו סייע בכיבוי, ונשרף שוב ב-1941. זה שעומד עכשיו עשוי פלדה, הושלם ב-1973, ויש בתוכו מעלית.
4. בית החתולים — סוחר לטבי סורב לחברות בגילדה הגדולה, שקיבלה גרמנים בלבד, ולכן הציב שני חתולי נחושת על צריחיו עם גב קמור וזנב מופנה אל בית הגילדה. הגילדה תבעה. המשפט נמשך שנים, ובסוף הוא הסכים להפנות את החתולים בתמורה לכך שיתקבל.
5. שלושת האחים — שלושה בתים מתקופות שונות עומדים בשורה, וזה שמימין הוא בית המגורים העתיק בריגה, מסביבות 1490. חלונותיו זעירים מפני שזכוכית חלונות מוסתה לפי שטח, וספסלי האבן משני צדי הדלת הם המקום שבו ישב הסוחר לעשות עסקים בלי להכניס איש פנימה.
6. מגדל אבק השרפה — האחרון מעשרים ושמונה מגדלים בחומת העיר, נבנה מחדש ב-1650 עם קירות בעובי שלושה מטרים, ותשעה כדורי תותח משוקעים בלבנים ממצורים שונים — הם הושארו במקומם בכוונה בשיפוץ. בתוכו מוזיאון המלחמה, והכניסה חינם.

שמונה מאות בניינים בסגנון אחד

בריגה יש יותר אדריכלות אר נובו מבכל עיר בעולם — כשמונה מאות בניינים, כשליש מכל מה שבמרכז, וכמעט כולם הוקמו בין 1899 ל-1914 בהתפרצות של חמש עשרה שנה, כשהעיר הייתה הנמל העמוס באימפריה הרוסית. החזיתות הראוותניות ביותר הן של מיכאיל אייזנשטיין, מהנדס עירוני שתכנן בניינים בצד ושבנו סרגיי יצא לעשות סרטים. שעתיים, והכול עניין של להרים את הראש.

1. אנדרטת החירות — ארבעים ושניים מטרים גובה, הושלמה ב-1935, ומומנה כולה בתרומות ציבור — ילדי בית ספר אספו עבורה. הסובייטים מעולם לא העזו להפיל אותה, אף שהנחת פרחים לרגליה הייתה עילה למעצר; האישה שבראש מחזיקה שלושה כוכבי זהב לשלושת חבלי הארץ ההיסטוריים.
2. האספלנדה — חומת העיר עברה כאן עד 1857, אז הרסה ריגה סוף סוף את ביצוריה — האימפריה הרוסית החליטה שהעיר כבר אינה זקוקה להם. הקרקע שפונתה הפכה לטבעת של פארקים ושדרות, וכל פריחת האר נובו התרחשה על מגרשי הבנייה החדשים שההריסה שחררה.
3. מוזיאון האמנות הלאומי — נבנה ב-1905 כמוזיאון האמנות הראשון בפרובינציות הבלטיות שתוכנן ככזה, והאוסף הלטבי בקומה העליונה הוא הטענה שלשמה נבנה הבניין: לפני שנות התשעים של המאה התשע עשרה כמעט לא הייתה ציור לטבי, מפני שהציירים היו גרמנים והנושאים היו גרמניים.
4. רחוב אליזבטס — מספר 10b הוא הבניין שכולם מצלמים — שני פרצופי אבן ענקיים צורחים מהחזית מעל חלונות הגג, ועם טווסים ומסכות מתחתיהם. אייזנשטיין היה מהנדס במקצועו, והוא לקח קישוטים מספרי דגמים גרמניים והציב אותם בקנה מידה שאיש לא העז.
5. רחוב אלברטה — הרחוב תוכנן ב-1901 ליום השנה השבע מאות של העיר וקרוי על שם הבישוף שייסד אותה, ושמונה מבנייניו הם של אייזנשטיין. איש לא גר בהם כיצירות ראווה — אלה היו דירות שכורות רגילות לעורכי דין ולרופאים, ורובן עדיין כאלה.
6. מוזיאון האר נובו — דירה שלמה מ-1903 ברחוב אלברטה, משוחזרת עד לטפט ולמאזני המטבח, והיא הייתה של קונסטנטינס פקשנס, האדריכל שתכנן בריגה יותר מכל אחד אחר — כמאתיים וחמישים בניינים. גרם המדרגות הספירלי בחדר הכניסה הוא מה שאנשים באים בשבילו.

האנגרים, מחסנים והחצי מעץ

ריגה הייתה העיר התעשייתית השלישית באימפריה הרוסית לפני 1914, והחצי העובד שלה עדיין שם — שוק שבנוי מחמישה האנגרים של צפלינים, רובע של מחסני לבנים אדומות, פרבר עץ מעבר לנהר שנשרף ונבנה מחדש מעץ בכל זאת, ומגדל סטליניסטי שהעיר כינתה עוגת יום הולדת. שלוש שעות, והשוק הוא השעה הטובה בהן.

1. השוק המרכזי — חמשת האולמות העצומים הם האנגרים גרמניים של צפלינים. הם נבנו בבסיס האוויר ויינודה במלחמת העולם הראשונה, נקנו כגרוטאות אחריה, פורקו, הובאו לריגה ברכבת והורכבו מחדש על יסודות חדשים בין 1924 ל-1930 — הגגות שאתם עומדים תחתיהם נבנו להחזיק ספינות אוויר.
2. ספיקרי — חמישים ושמונה מחסני לבנים אדומות הוקמו כאן במאה התשע עשרה כדי להחזיק את הסחורה שירדה מהנהר, ושלושה עשר שרדו. הם עמדו חרבים עד שנות האלפיים והיום הם גלריות, אולם קונצרטים ומשרדים — הרובע היחיד של ריגה התעשייתית שהוסב במקום שנהרס.
3. מוזיאון הגטו — הגטו היה ברחובות האלה, וכמעט כל מי שהיה בו נלקח ליער רומבולה בשני ימים — ה-30 בנובמבר וה-8 בדצמבר 1941 — ונורה. כעשרים וחמישה אלף איש. המוזיאון הוא חצר פתוחה עם השמות על לוחות, והכניסה חינם.
4. קיפסלה — אי של בתי עץ מהמאה התשע עשרה שתי דקות מהעיר העתיקה, ותחת אחד מהם חפר פועל נמל בשם ז׳אניס ליפקה בונקר והחביא בו יהודים שהבריח מהגטו במשאית — חמישים וחמישה איש שרדו שם ובכפרים שאליהם העביר אותם.
5. אגנסקלנס — רובע העץ בגדה השמאלית, והוא מעץ בכוונה: הצבא הרוסי שרף את הפרברים פעמיים, ב-1812 ולפני כן, ולכן החוק אסר בנייה מאבן מחוץ לחומות — כל מה ששם היה עלול להיות מושמד שוב בחיפזון. אולם השוק מ-1898 הוא מרכזו.
6. מז׳פרקס — תוכנן מ-1901 כאחד מפרברי הגנים הראשונים באירופה, עם וילות בין אורנים ובלי שני בתים זהים. הבמה הפתוחה שבו מארחת את פסטיבל השירה והריקוד כל חמש שנים — כארבעים אלף זמרים בבת אחת, מסורת שנמשכה לאורך התקופה הסובייטית והפכה לדרך שבה נטען הטיעון לעצמאות.

מה יש בריגה

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה ריגה — 10 ק״מ מהעיר, אוטובוס 22 עולה 2 אירו ו-30 דקות
• התחנה המרכזית — רכבות ליורמלה בכל חצי שעה, והשוק מאחוריה
• תחנת האוטובוסים — אוטובוסים לווילנה, טאלין וורשה, וליד השוק
• כיכר הדום — מרכז העיר העתיקה, והכול עשר דקות ממנה

תרבות והיסטוריה

• קתדרלת ריגה — 5 אירו, מ-1211, והעוגב מ-1884 היה הגדול בעולם
• כנסיית פטרוס — 9 אירו כולל המעלית, 72 מטר למעלה, והצריח נשרף שלוש פעמים
• בית הראשים השחורים — 7 אירו, מ-1334, פוצץ ב-1948 ונבנה מחדש מתצלומים
• טירת ריגה — מבחוץ בלבד, מ-1330, והנשיא גר בה
• שלושת האחים — חינם מבחוץ, והעתיק מהם מסביבות 1490
• השער השוודי — חינם, מ-1698, והשער היחיד שעוד עומד
• מגדל אבק השרפה — 5 אירו, מוזיאון המלחמה בתוכו, וכדורי תותח בקיר
• קתדרלת יעקב — חינם, קתולית, מ-1225, והפרלמנט בבניין הסמוך
• בית הכנסת פייטב — מ-1905, היחיד שנותר מבתי הכנסת של העיר
• מוזיאון הגטו — חינם, בחוץ, ובקצה המקום שבו עמד הגטו
• מוזיאון הכיבוש — 5 אירו, מ-1940 עד 1991, ומכסה את שני הכובשים
• מוזיאון האמנות הלאומי — 6 אירו, ציור לטבי, ומפלס גג הזכוכית חדש
• מוזיאון האר נובו — 9 אירו, דירה שלמה מ-1903, והצוות מתלבש בהתאם
• מוזיאון הכפר הפתוח — מ-5 אירו, 118 מבנים שהועברו מכל לטביה
• מוזיאון הרכב — 10 אירו, ובתוכו מכוניותיהם של סטלין וברז׳נייב
• האופרה הלאומית — מ-15 אירו, בניין מ-1863, וואגנר ניצח בזה שקדם לו
• התיאטרון הלאומי — מ-12 אירו, והעצמאות הוכרזה בתוכו ב-1918

מה לראות

• אנדרטת החירות — חינם, 42 מטר, מומנה בתרומות ציבור, ושמורה כל היום
• כיכר העירייה — חינם, וכל מה שעליה נבנה מחדש אחרי 1991
• כיכר ליוו — חינם, בתי הגילדות הצבעוניים, והמרפסות בקיץ
• בית החתולים — חינם, והחתולים על הגג היו תביעה משפטית
• רחוב אלברטה — חינם, שמונה בנייני אר נובו ברחוב אחד, ולהסתכל למעלה
• רחוב אליזבטס — רחוב האר נובו השני, ומספר 10b הוא המפורסם
• גבעת הבסטיון — חינם, החפיר הישן הוא היום תעלה, וסירות שטות בה
• האספלנדה — חינם, הפארק שבין המוזיאונים, והערמונים במאי
• גן ורמנה — חינם, מ-1817, הפארק הציבורי העתיק בעיר
• פארק קרונוולדה — חינם, לאורך התעלה, והסירות יוצאות מכאן
• מז׳פרקס — חינם, פרבר גנים מ-1901, ובמת פסטיבל השירה בתוכו
• גן החיות — 10 אירו, מ-1912, ובתוך מז׳פרקס
• הגן הבוטני — 4 אירו, מ-1922, ובית הדקלים הוא החלק החם
• קיפסלה — חינם, אי של בתי עץ, והנוף בחזרה אל העיר העתיקה
• אגנסקלנס — רובע העץ מעבר לנהר, ואולם השוק מ-1898
• רחוב מיירה — החנויות העצמאיות וקולי הקפה, ובלי רשתות
• מגדל הטלוויזיה — 368 מטר, הגבוה באיחוד האירופי, ומעבר לנהר
• יורמלה — 30 דקות ברכבת, 33 ק״מ של חול לבן, ווילות עץ
• סיגולדה — שעה ברכבת, שלוש טירות בעמק אחד, ומסלול בובסלד
• טירת טוראידה — 6 אירו, לבנים אדומות מ-1214, והמגדל הוא טיפוס
• הפארק הלאומי גאויה — חינם, צוקי אבן חול לאורך הנהר, והפארק הגדול בלטביה
• ארמון רונדלה — מ-12 אירו, 90 דקות דרומה, ורסטרלי תכנן אותו
• הפארק הלאומי קמרי — חינם, שביל עץ מעל ביצת כבול, והכי טוב בזריחה
• צסיס — 90 דקות מהעיר, טירה שמסיירים בה עם פנס נרות

שווקים וקניות

• השוק המרכזי — חמישה האנגרים של צפלינים, ומהשווקים הגדולים באירופה
• רובע קלנצ׳יאמה — בתי עץ משוחזרים, ושוק איכרים בכל שבת
• בזאר ברגה — ארקדה מהמאה ה-19 של חנויות קטנות, ושקטה
• ספיקרי — מחסני לבנים אדומות שהפכו גלריות, וליד השוק
• גלריה צנטרס — הכלבו של העיר העתיקה, ומרפסת הגג חינם

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם ריגה אוכלת בעמידה. המנה הלאומית היא אפונה אפורה עם בייקון ובצל מטוגנים — פֶּלֵקִיֶה זירני, נאכלת בחורף ובחג המולד, וכחמישה אירו לקערה. הלחם הוא הדבר השני: שיפון לטבי כהה, צפוף, מתקתק קלות ונמכר לפי משקל, ומהגרים מבקשים שישלחו להם אותו בדואר. שותים בלסם שחור, ליקר עשבים מר שמיוצר כאן מאז 1752 בארבעים וחמישה אחוזים, בדרך כלל בקפה או במיץ דומדמניות ולא לבד.

• השוק המרכזי — פתוח 7 עד 5, ושורות החוץ הזולות ביותר
• לידו — כשמונה אירו למגש מלא, ופתוח עד עשר
• אלה פגרבס — מרתף עם בירות לטביות ופולק חי, ומנה 10 אירו
• רובע קלנצ׳יאמה — שוק איכרים בשבת בין בתי עץ משוחזרים
• שוק אגנסקלנס — האולם מ-1898 מעבר לנהר, שופץ ב-2022, ושקט
• שלושת הטבחים — שלושה שפים, תפריט קבוע, וכ-60 אירו לאדם
• רוקט בין — ברחוב מיירה, קולים במקום, וכשלושה אירו
• בלאק מג׳יק — צ׳ייסר כחמישה אירו, והשוקו החם הוא ההזמנה האחרת

מוזיאונים

• מוזיאון האר נובו — 9 אירו, סגור בשני, וגרם המדרגות חינם לצפייה
• מוזיאון הכיבוש — 5 אירו, בגוש שחור מ-1971 בכיכר, ושעתיים
• מוזיאון האמנות הלאומי — 6 אירו, ציור לטבי, ומפלס גג הזכוכית חדש
• מוזיאון הכפר הפתוח — מ-5 אירו, אוטובוס 1 מהמרכז, ולקחת אוכל
• מוזיאון הרכב — 10 אירו, הזיס המשוריין של סטלין והרולס המרוסק של ברז׳נייב
• מוזיאון הגטו — חינם, חצר פתוחה עם השמות, וקרון הרכבת
• מוזיאון המלחמה — חינם, בתוך מגדל העיר האחרון, והחזק בו הוא 1915 עד 1920
• בית הראשים השחורים — 7 אירו, והמרתפים הם החלק המקורי היחיד שנשאר

פארקים

כשריגה הרסה את חומותיה ב-1857 היא הפכה את הטבעת שפונתה לפארקים ולתעלה, וכך העיר העתיקה מוקפת ברצועה ירוקה שאפשר להקיף בשעה. הכול כאן חינם, והים במרחק חצי שעה ברכבת.

• גבעת הבסטיון — חינם, וסירות התעלה יוצאות מהגשר
• האספלנדה — חינם, המוזיאונים סביבה, ופריחת ערמונים במאי
• גן ורמנה — חינם, מ-1817, ואלמנה מימנה אותו אחרי השריפה של 1812
• פארק קרונוולדה — חינם, לאורך התעלה, והשקט שבטבעת
• מז׳פרקס — חינם, אורנים ווילות, ובמת פסטיבל השירה בתוכו
• הגן הבוטני — 4 אירו, מ-1922, ובית הדקלים חם בינואר
• יורמלה — חינם, 30 דקות ברכבת, ושני אירו לכיוון
• הפארק הלאומי קמרי — חינם, שעה מהעיר, ושביל העץ הטוב בזריחה

עם ילדים

• גן החיות — 10 אירו, מ-1912, ביער אורנים, ושעתיים מספיקות
• מוזיאון הכפר הפתוח — מ-5 אירו, 118 בתים אמיתיים לרוץ ביניהם, ואגם
• מעלית כנסיית פטרוס — 9 אירו, 72 מטר במעלית, וכל העיר למטה
• מוזיאון הרכב — 10 אירו, ויש מכוניות שמותר לשבת בהן
• סירות התעלה — מ-12 אירו, שעה סביב החפיר הישן, ותחת תשעה גשרים
• לידו — אולם עץ עם טחנת רוח, מתקן שעשועים והחלקה בחורף
• יורמלה — חינם, מים רדודים וחמימים, והחול חורק
• מגדל אבק השרפה — חינם, תותחים ושריונות, וכדורי התותח בקיר

הופעות

• האופרה הלאומית — מ-15 אירו, והמקומות הזולים זולים באמת
• במת מז׳פרקס — הפסטיבל הבא ב-2028, והכרטיסים נגמרים ביום
• התיאטרון הלאומי — מ-12 אירו, ולטביה הכריזה בו עצמאות ב-1918
• מרכז קנפס — בית ספר למוזיקה לשעבר, הופעות וחצר, וזול
• אלה פגרבס — פולק לטבי חי ברוב הערבים, ושלושים בירות מהחבית
• ספיקרי — אולם הקונצרטים במחסנים, ועונת הקאמרי
• כיכר ליוו — המרפסות והרעש, ומסיבות הרווקים כאן
• רחוב מיירה — ברים קטנים ובלי המונים, ועשרים דקות מהעיר העתיקה

אמונה ומקומות קדושים

• קתדרלת ריגה — 5 אירו, מ-1211, ורסיטלי העוגב בצהריים
• כנסיית פטרוס — 9 אירו כולל המעלית, לותרנית, והצריח מפלדה
• קתדרלת יעקב — חינם, והפרלמנט בבניין הסמוך
• גבירתנו של היגונות — חינם, קתולית, מ-1785, והקיסר האוסטרי מימן אותה
• בית הכנסת פייטב — לשאול בדלת, והתפילה בערב שישי
• מוזיאון הגטו — חינם, בחוץ, והשמות ממלאים קיר שלם
• אנדרטת סלספילס — חינם, 20 ק״מ מהעיר, ומטרונום פועם תחת הבטון
• טירת טוראידה — 6 אירו, מ-1214, וקברה של ורד טוראידה לצדה