sleepntrip

New Zealand

קווינסטאון

קווינסטאון קטנה — המרכז ההיסטורי הוא כשישה רחובות — וכל מה שבה קיים בגלל שני דברים שקרו כאן: זהב ב-1862, והמצאת הבנג׳י המסחרי ב-1988. הראשון בנה את העיירה והתרוקן שוב בתוך חמש-עשרה שנה; השני הפך אותה לבירת ההרפתקאות שהיא קוראת לעצמה. ההליכה הזאת היא העיירה עצמה, והיא לוקחת שעתיים מפני שאין בה הרבה יותר מזה.

חדר לזוג בקווינסטאון — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

העיירה על המפרץ

קווינסטאון קטנה — המרכז ההיסטורי הוא כשישה רחובות — וכל מה שבה קיים בגלל שני דברים שקרו כאן: זהב ב-1862, והמצאת הבנג׳י המסחרי ב-1988. הראשון בנה את העיירה והתרוקן שוב בתוך חמש-עשרה שנה; השני הפך אותה לבירת ההרפתקאות שהיא קוראת לעצמה. ההליכה הזאת היא העיירה עצמה, והיא לוקחת שעתיים מפני שאין בה הרבה יותר מזה.

  1. מפרץ קווינסטאון — העיירה נוסדה ב-1862 כשנמצא זהב בשוטאובר, ובתוך שנתיים היו בה אלפי אנשים ועשרות מלונות. עד 1900 הזהב נגמר והאוכלוסייה ירדה לכמה מאות; העיירה שרדה על כבשים ועל תיירים שהגיעו בספינות קיטור.
  2. אגם וואקטיפו — שמונים ק״מ אורך, עומק למעלה משלוש מאות ושבעים מטרים, והפנים עולים ויורדים כשנים-עשר סנטימטרים כל עשרים ושבע דקות. זה סֵייש — מים שמתנדנדים באגן סגור — והמסורת המאורית מסבירה את זה כפעימות לבו של ענק שקבור מתחת לאגם.
  3. המזח והארנסלו — הארנסלו הושקה ב-1912, באותה שנה כמו הטיטניק, ונבנתה בדנידין, פורקה, הובלה ביבשה והורכבה מחדש על האגם. היא עדיין שורפת כטונה פחם בשעה ואפשר לראות את המסיקים עובדים.
  4. הגנים — ניטעו מ-1876 על מורנה — רכס של פסולת סלעים שהשאיר קרחון. כל העצים זרים, והובאו מאירופה בידי מתיישבים שרצו שהמקום ייראה כמו הבית.
  5. הרכבל — הרכבל התלול ביותר בחצי הכדור הדרומי, מטפס ארבע מאות וחמישים מטרים. מלמעלה נראית כל צורת האגם, והעיקול בצורת הברק הוא נתיב הקרחון.
  6. בובס פיק — הגבעה מעל העיירה נושאת מסלול לוגה, בנג׳י, אומגה ומשטח המראה לפרגליידינג באותו מדרון — וזאת ההצהרה הברורה ביותר של מה שהעיירה הזאת החליטה להיות.

זהב

ב-1862 מצאו שני גוזזי כבשים זהב בשוטאובר, ובתוך שנה היו בעמק הזה אלפי גברים. השוטאובר כונה הנהר העשיר בעולם. עד שנות השמונים של אותה מאה הזהב הקל נגמר, כורים סינים הוזמנו לעבד מחדש את הפסולת ואז הוטל עליהם מס על עצם היותם כאן, והעיירות התרוקנו. המסלול הזה הוא מה שהזהב הותיר, וכמעט כולו בטווח חצי שעה מקווינסטאון.

  1. נהר השוטאובר — ב-1862 הוציאו שני אנשים, הקריה הארואה ודן אריהנה, כאחת-עשרה ק״ג זהב מקטע אחד של הנהר ביום אחד — אחרי שחילצו את כלבם מהמים. הנהר כונה העשיר בעולם, ואנשים עדיין מסננים בו.
  2. ארוטאון — נוסדה ב-1862 ושימרה כשישים ממבניה המקוריים, וזה נדיר — רוב עיירות הזהב נבנו מבד ומעץ ונעלמו. שדרת העצים הזרים לאורך הנהר ניטעה בידי מתיישבים ומחליפה צבע בסוף אפריל.
  3. היישוב הסיני — כורים סינים הוזמנו משנות השישים של המאה התשע-עשרה לעבד מחדש תביעות שהאירופים נטשו, מפני שהמחוז נזקק לכלכלה. ואז הוטל עליהם מס גולגולת של עשרה פאונד לאדם, נאסר עליהם להביא משפחות, והם חיו בנפרד בבקתות האבן והדשא האלה. ניו זילנד התנצלה רשמית ב-2002.
  4. מוזיאון האזור — מוזיאון קטן שמספר את בהלת הזהב בלי רומנטיקה, כולל הטביעות, ההתאבדויות והאנשים שחזרו הביתה בלי כלום. הוא משאיל תבניות סינון.
  5. גשר קוורו — גשר מתקופת הזהב מ-1880 שאיי-ג׳יי האקט והנרי ואן אש הפכו לאתר הבנג׳י המסחרי הראשון בעולם בנובמבר 1988 — אחרי שהאקט קפץ ממגדל אייפל כדי לפרסם זאת ונעצר. ארבעים ושלושה מטרים.
  6. עמק גיבסטון — העמק שליד הגשר. מרכז אוטגו הוא אזור היין הדרומי ביותר בעולם, והפינו נואר מצליח כאן מפני שהימים חמים, הלילות קרים וסיכון הכפור קיצוני — הגפנים נמצאות בלחץ בכוונה.

במעלה האגם

הכביש מקווינסטאון לגלנורקי נמתח ארבעים וחמישה ק״מ לאורך האגם, המים מצד אחד וההרים עולים ישר מהצד השני, והוא נחשב בהסכמה רחבה לאחת הנסיעות הטובות בעולם. בקצה שלו נפתח העמק, מתחילים מסלולי ההליכה הגדולים, והכביש פשוט נגמר בחווה שנקראת פרדייס. יום שלם ברכב, ומזג האוויר משתנה בלי אזהרה.

  1. הרימרקבלס — אחד משני רכסי ההרים היחידים בעולם שנמתחים כמעט בדיוק מצפון לדרום — השני הוא רכס החזית של הרי הרוקי — ומשם בא השם ב-1857.
  2. אגם מוק — עשרים דקות משם בדרך חצץ, ואין שם כלום — אתר קמפינג, שביל מישורי סביב המים ובלי מבנים. זה המקום השקט ביותר בטווח מהעיירה.
  3. אגם הייז — לופ מישורי של שמונה ק״מ, ובבוקר שקט הרימרקבלס משתקפים בו במלואם. האגם סובל מפריחות אצות מנגר חקלאי, והקהילה משקמת אותו מאז שנות התשעים.
  4. גלנורקי — ארבעים וחמש דקות במעלה האגם בכביש שנסלל רק ב-1962 — לפני כן הגיעו לעיירה בסירה. זאת נקודת הפתיחה של הראוטברן והריס-דארט.
  5. פרדייס — עמק חקלאי מעבר לגלנורקי, שנקרא באמת פרדייס במפות המדידה, ושם נגמר הכביש. איש לא מסכים אם הוא נקרא על שם הנוף או על שם ברווז הפרדייס שחי שם.
  6. ווטר פיק — חוות כבשים בהרים בגדה הרחוקה שאין אליה כביש. מגיעים אליה בספינת הקיטור מ-1912, וכלבי הרועים שעובדים שם עושים את עבודתם ולא מציגים אותה.

מה יש בקווינסטאון

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם קווינסטאון אוכלת בעמידה, ואזהרה אחת: זאת העיירה היקרה בניו זילנד והסיבה פשוטה — כחמישה-עשר אלף תושבים משרתים כשלושה מיליון מבקרים בשנה, וכמעט הכול מובא במשאיות מעל מעלה הר. המבורגר בכעשרים דולר וקפה בכשישה, ואיש כאן לא מתנצל על זה.

טבע

עם ילדים

מוזיאונים

פארקים

הופעות

לחיפוש חדר בקווינסטאון