Peru

פונו

פונו שוכנת בגובה של כשלושת אלפים ושמונה מאות מטר על חוף אגם טיטיקקה, האגם הגדול בדרום אמריקה ומהאגמים הגבוהים בעולם שאפשר לשוט בהם, שמשותף לפרו ולבוליביה. להתייחס לגובה ברצינות: לנוח ביום הראשון ולשתות תה קוקה. אם ממשיכים לבוליביה, לשים לב שבוליביה ניתקה את היחסים עם ישראל ב-2023; לבדוק את כללי הוויזה. חצי יום ברגל.

חדר לזוג בפונו — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

העיירה על האגם

הקתדרלה של פונו — קתדרלה מ-1757 שחזית האבן שלה מערבבת קדושים בארוקיים עם בתולות ים מגולפות שמנגנות בצ׳רנגו, הגיטרה הקטנה של האנדים — סימן לידיים המקומיות שבנו אותה.
מוזיאון קרלוס דרייר — האוסף של צייר גרמני שהשתקע בפונו, של זהב, כסף וקדרות של עמי הטיוואנאקו, הקויה והאינקה של האגם.
חירון לימה — המדרחוב של בתי קפה ומסעדות שהוא המרכז של חיי העיירה. בפברואר, בפסטיבל בתולת הקנדלריה, עשרות אלפי רקדנים ממלאים את הרחובות; הפסטיבל הוכר בידי אונסק״ו ב-2014.
מירדור קונטור וואסי — גרם מדרגות תלול מטפס לקונדור מתכת ענק שמשקיף על העיירה והמפרץ; לטפס לאט, כי בגובה הזה כל צעד נספר.
יאוארי — אוניית קיטור מברזל שהוזמנה מאנגליה ב-1862, נשלחה בים בכאלפיים ושבע מאות חלקים, ואז נישאה מעל האנדים על פרדות והורכבה על האגם, שבו הושקה ב-1870. משוחזרת, היא היום מוזיאון.
מירדור פומה אוטה — פסל של פומה על גבעה מעל העיירה. השם של האגם מוסבר לעתים קרובות כסלע הפומה בשפות המקומיות, ואומרים שמהאוויר הצורה שלו דומה לפומה שצדה ארנב.

האיים

סירות מהמזח מבקרות באיי הקנים של האורוס ובאיי החקלאות טקילה ואמנטני, שבהם משפחות מארחות מבקרים ללילה. יומיים, או יום ארוך לטקילה; להביא בגדים חמים ללילות.

מזח התיירים — המזח שממנו יוצאות סירות האיים בכל בוקר, דרך תעלות שנחתכו בשדות קני הטוטורה שמקיפים את המפרץ.
איי האורוס — איים שבנויים כולם משכבות של קני טוטורה, מעוגנים במפרץ, שנרקבים מלמטה וצריך להוסיף להם קנים טריים כל כמה שבועות. האורוס אומרים שהאבות שלהם עברו למים כדי לברוח מהאויבים שלהם.
טקילה — אי שהטקסטיל שלו הוכר בידי אונסק״ו ב-2005. בטקילה הגברים סורגים, לעתים קרובות תוך כדי הליכה, והצבע של הכובע הסרוג של גבר מראה אם הוא נשוי או רווק.
אמנטני — אי גדול יותר של טרסות אבן בלי כבישים ובלי מכוניות, שבו מבקרים ישנים בבתים של משפחות ומטפסים בשקיעה למקדשים על הגבעות של פצ׳אמאמה ופצ׳טטה, אמא אדמה ואבא אדמה.
יאצ׳ון — כפר על חצי האי קפצ׳יקה שאפשר להגיע אליו בכביש, שבו משפחות מפעילות לינה משלהן וקיאקים בחופים שקטים יותר מהאיים.
חוליאקה — עיר המסחר העמוסה של הרמה, בנויה למחצה ומלאה שווקים, שדרכה עוברים רוב המבקרים משדה התעופה; היא שוכנת בגובה של כשלושת אלפים ושמונה מאות מטר.

מגדלים והחוף הדרומי

סביב האגם שוכנים מגדלי הקבורה של ממלכות האגם, ובדרך לבוליביה, עיירות קולוניאליות ודלת מסתורית בסלע. יום ברכב או בסיור.

סיוסטני — על חצי אי מעל אגם אומאיו עומדים הצ׳ולפאס, מגדלי קבורה עגולים של עם הקויה, חלקם בגובה של כשתים עשרה מטר, בנויים מאבנים מותאמות שרחבות יותר למעלה מאשר בבסיס. משפחות נקברו בפנים בתנוחה עוברית.
חולי — עיירה שמכונה רומא הקטנה של האנדים בזכות ארבע הכנסיות הקולוניאליות שלה, שנבנו כשהישועים הפכו אותה למרכז להכשרת מיסיונרים; באחת מהן ציורים של אסכולת קוסקו.
ארמו מורו — צורה של פתח שנחצבה בקיר סלע אדום, בגובה של שבעה מטרים, עם גומחה קטנה יותר בבסיס. אגדות מקומיות קוראות לה שער לעולם האלים, והיא מושכת מחפשי מסתורין.
מירדור קונטור וואסי — בחזרה בפונו, פסל הקונדור הוא המקום לראות את השמש שוקעת מעל האגם והופכת את שדות הקנים לזהב.
מסוף האוטובוסים של פונו — מכאן אוטובוסים נוסעים לקופקבנה בבוליביה, כשלוש שעות לאורך החוף, ורכבת תיירים נופית, הטיטיקקה, נוסעת לקוסקו מעל מעבר לה ראיה ביותר מארבעת אלפים ושלוש מאות מטר.
נמל התעופה של חוליאקה — מנמלי התעופה הגבוהים בפרו, בגובה של כשלושת אלפים ושמונה מאות מטר; האוויר הדליל מחייב מסלולי המראה ארוכים.

מה יש בפונו

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של חוליאקה — כארבעים וחמש דקות מפונו
מסוף האוטובוסים של פונו — אוטובוסים לקוסקו, ארקיפה ובוליביה
מזח התיירים — סירות לאיים יוצאות בבוקר

תרבות והיסטוריה

הקתדרלה של פונו — חזית בארוק מאבן על הכיכר הראשית
מוזיאון קרלוס דרייר — זהב וקדרות של עמי האגם
יאוארי — אוניית קיטור שנישאה מעל האנדים בחלקים
איי האורוס — איים צפים של קנים
טקילה — האי של הגברים הסורגים
אמנטני — לינה אצל משפחות על אי מדורג
סיוסטני — מגדלי קבורה מעל אגם
חולי — רומא הקטנה של האנדים
ארמו מורו — דלת שנחצבה בקיר סלע

מה לראות

פארק פינו — כיכר בסוף הרחוב
מירדור קונטור וואסי — פסל קונדור מעל המפרץ
מירדור פומה אוטה — פסל פומה על הגבעה
יאצ׳ון — כפר על חצי אי עם לינה אצל משפחות
חוליאקה — עיר המסחר של הרמה

שווקים וקניות

חירון לימה — מדרחוב בתי הקפה

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

ברמה הגבוהה אוכלים בשביל הקור: **פורל** מהאגם, מטוגן או בסביצ׳ה; מרק קינואה ו**פסקה**, קינואה שמבושלת סמיכה עם חלב וגבינה; סטייקים של אלפקה; ו**צ׳וניו**, תפוחי אדמה שיובשו בהקפאה בכפור של הלילה ובשמש של היום, טכניקה עתיקה מהאינקה. צלחת פורל עולה כחמישה-שישה דולר.

חירון לימה — פורל וקינואה במסעדות
איי האורוס — לטעום את קנה הטוטורה
אמנטני — ארוחת ערב עם משפחה מארחת

מוזיאונים

המוזיאונים של פונו הם אוניית קיטור, אוסף של זהב מהאגם ומגדלי הקבורה.

יאוארי — אוניית הקיטור
מוזיאון קרלוס דרייר — זהב האגם
סיוסטני — הצ׳ולפאס

טבע

האגם הגבוה, שדות הקנים והאיים המדורגים מתחת לשמיים הצלולים של האנדים.

אמנטני — שקיעה מהמקדשים
יאצ׳ון — קיאקים על האגם
מירדור פומה אוטה — הנוף של האגם

עם ילדים

עם ילדים: איים צפים, סירת קנים ואוניית קיטור ישנה.

איי האורוס — ללכת על קנים צפים
יאוארי — לחקור את האונייה

אמונה ומקומות קדושים

חגים קתוליים שרוקדים בלבוש אנדי, ומנחות לאמא אדמה על גבעות האיים.

הקתדרלה של פונו — חזית בתולות הים
חולי — ארבע כנסיות קולוניאליות
ארמו מורו — שער האלים

חיי לילה

הלילות של פונו קרים וקצרים — פניאס עם מוזיקה אנדית בחירון לימה, ובפברואר פסטיבל הקנדלריה.

חירון לימה — פניאס עם מוזיקה חיה
פארק פינו — רקדני הפסטיבל בפברואר

לחיפוש חדר בפונו