Portugal
פיניאו
הפורט שמתיישן במחסנים של גאיה גדל כאן, על מדרונות הצפחה סביב פיניאו, והבתים הגדולים מחזיקים את הכרמים הכי טובים שלהם בטווח ראייה מהכפר. המסלול הולך בגדה הצפונית מהתחנה לשתיים מהאחוזות, ואז חוצה את הגשר לגדה הדרומית. החלק הצפוני שטוח וברגל; לגדה הדרומית לקחת את הרכב, או מונית אם כולם טועמים. בעונת הבציר, מאמצע ספטמבר, להזמין טעימות יום מראש.
חדר לזוג בפיניאו — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
פורט, קינטה אחרי קינטה
הפורט שמתיישן במחסנים של גאיה גדל כאן, על מדרונות הצפחה סביב פיניאו, והבתים הגדולים מחזיקים את הכרמים הכי טובים שלהם בטווח ראייה מהכפר. המסלול הולך בגדה הצפונית מהתחנה לשתיים מהאחוזות, ואז חוצה את הגשר לגדה הדרומית. החלק הצפוני שטוח וברגל; לגדה הדרומית לקחת את הרכב, או מונית אם כולם טועמים. בעונת הבציר, מאמצע ספטמבר, להזמין טעימות יום מראש.
- Pinhão Station — התחנה מעוטרת בלוחות אזולז׳ו מ-1937 שמראים את הבציר, את דריכת הענבים ואת הסירות שהובילו את החביות במורד הנהר. זה כל הסיפור של הפורט על קיר של רציף, והוא לא עולה כלום.
- Quinta do Bomfim — חברת סילבה וקוזנס, יצרנית הפורט של דאוז, קנתה את האחוזה ב-1896, והיום היא שייכת למשפחת סימינגטון. היקב הישן ליד הנהר מחזיק תערוכה על המשפחה ועל העמק.
- Quinta da Roêda — קרופט, הבית שבבעלותו האחוזה, נוסד ב-1588 והוא מבתי הפורט הוותיקים ביותר שעדיין פעילים. הפורט הווינטג׳ שלו נבנה סביב הענבים של האחוזה הזאת.
- Pinhão Pier — הראבלו הייתה סירה שטוחת תחתית עם משוט היגוי ארוך בירכתיים, שנבנתה כדי להוביל חביות יין במורד האשדות לגאיה. הרכבת ואחריה הסכרים סיימו את המסחר הזה, והיום הסירות מסיעות מבקרים.
- Quinta das Carvalhas — האחוזה שייכת לריאל קומפניה ולייה, שנוסדה בכתב מלכותי ב-1756 כדי לשלוט במסחר הפורט, באותה שנה שבה תוחם אזור הדואורו. הגבעה עולה מהנהר לגובה של כ-550 מטר, עם טרסות כל הדרך למעלה.
- Quinta do Seixo — הדמות בגלימה השחורה ובכובע הרחב על המרפסת היא הדון של סנדמן, שצויר ב-1928 בידי ג׳ורג׳ מסיו בראון. הגלימה היא של סטודנט פורטוגלי והכובע ספרדי, בשביל השרי של החברה.
מעל הטרסות
מהנהר רואים את הקירות; מלמעלה רואים את הדוגמה — מאות קילומטרים של טרסות אבן יבשה שנחצבו בצפחה ביד. הנסיעה הזאת מטפסת מפיניאו אל התצפיות ואל כפרי ההר, עוברת לאחוזה של וילה ריאל ויורדת חזרה לנהר ברגואה, משם ה-N222 מחזיר הביתה לאורך המים. זה יום מלא של כבישים צרים; לחשב כ-110 ק"מ ולצאת מוקדם.
- Casal de Loivos Viewpoint — מכאן הדואורו עושה את העיקול שלו בפיניאו, עם טרסות על כל מדרון. הרבה מהקירות נבנו מחדש אחרי שהפילוקסרה, כנימת הגפן, השמידה את כרמי העמק בסוף המאה התשע עשרה.
- Favaios Bread and Wine Museum — פבאיוש מייצרת מוסקטל דו דואורו, מוסקט מתוק ומחוזק, וכיכר לחם מרובעת עם ארבע פינות שנאפית בתנורי עצים. המוזיאון מציג את שניהם, והמאפיות בכפר עדיין מוכרות את הלחם.
- Provesende — פרובזנדה הייתה מושב של מועצה משלה עד המאה התשע עשרה, ועמוד הקלון בכיכר הוא הסימן למעמד הזה. אחוזות הגרניט סביבו היו שייכות למשפחות שהתעשרו מהיין.
- Casa de Mateus — הבית מופיע על התווית של מטאוש רוזה מאז שהיין הושק ב-1942, אבל היין מעולם לא נעשה כאן. המשפחה שבבעלותה הבית מנהלת אותו כקרן, והגנים עם מנהרת הארזים שלהם פתוחים למבקרים.
- São Leonardo de Galafura — המשורר מיגל טורגה, שנולד בכפר הסמוך סאו מרטיניו דה אנטה, כתב על הפסגה הזאת כעל חרטום של ספינה ששטה מעל העמק. שורות מהשיר קבועות באבן בתצפית.
- Museu do Douro — אזור היין של הדואורו העליון הוכרז אתר מורשת עולמית ב-2001, והמוזיאון הזה מספר איך מדרון של צפחה חשופה הפך לכרם בעבודת ידיים. מכאן ה-N222 חוזר לפיניאו לאורך הגדה הדרומית.
אל הערוץ ואל הקואה
במעלה הנהר מפיניאו העמק נעשה פראי יותר, הקינטות מעטות יותר והנהר צר יותר, עד שהוא נדחק דרך ערוץ ואליירה. מעבר לו, על הקואה, יובל של הדואורו, יש חריטות סלע עתיקות בכעשרים אלף שנה מהגפן הראשונה. זה יום ארוך ברכב, כ-150 ק"מ בסך הכל; להזמין מראש את אתר החריטות, כי הביקור רק בג׳יפ עם מדריך.
- Foz do Tua — מסילת הטואה הצרה, שנפתחה ב-1887, עלתה מהתחנה הזאת במעלה הערוץ עד מירנדלה. החלק התחתון שלה הוצף בידי סכר פוז טואה, שהושלם ב-2017.
- Valeira Dam — הסכר עומד בקאשאו דה ואליירה, מחסום סלע שחסם סירות בנהר עד שפוצץ בסוף המאה השמונה עשרה. המים מאחוריו מכסים היום את האשדות הישנים.
- São Salvador do Mundo — ב-1861 התהפכה באשדות שמתחת סירה שהסיעה את סוחר הפורט הבריטי ג׳וזף ג׳יימס פורסטר ואת דונה אנטוניה פריירה, הגברת הגדולה של הדואורו. פורסטר טבע; דונה אנטוניה ניצלה, כך מספרים, בזכות חצאיות הקרינולינה הרחבות שלה.
- Vila Nova de Foz Côa Church — לכנסיית הקהילה בכיכר המרכזית יש פתח בסגנון מנואלי מתחילת המאה השש עשרה, מגולף בגרניט. פוז קואה היא גם עיר פריחת השקדים, שהופכת את המדרונות ללבנים בסוף פברואר ובמרץ.
- Côa Museum — בשנות התשעים נבנה סכר על הקואה כשאלפי חריטות מהתקופה הפלאוליתית נמצאו על הצפחה. ב-1995 עצרה הממשלה את הסכר, וב-1998 העמק הוכרז אתר מורשת עולמית; המוזיאון עומד על הצוק מעל מפגש הנהרות.
- Penascosa — בפנסקוזה חרוטים בסלע על שפת המים סוסים, שוורי בר ויעלים, חלקם עם כמה ראשים כדי לרמז על תנועה. הביקורים יוצאים בג׳יפ מקסטלו מליור, כולל ביקורי לילה שבהם אור הפנס מבליט את הקווים.
מה יש בפיניאו
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה של פורטו — שדה התעופה הקרוב, כשעתיים נסיעה ב-A4; רוב המטיילים אוספים כאן את הרכב
- תחנת הרכבת של פיניאו — רכבות מסאו בנטו בפורטו נוסעות כשעתיים וחצי; לשבת בצד ימין בנסיעה במעלה הנהר, בצד של המים
- תחנת הרכבת של פסו דה רגואה — התחנה הראשית של העמק, 25 ק"מ במורד הנהר; בסופי שבוע בקיץ יוצאת מכאן הרכבת ההיסטורית לטואה
תרבות והיסטוריה
- קינטת בונפים — האחוזה של דאוז מאז 1896, כמה דקות הליכה מזרחה מהתחנה; טעימות, תערוכה ושביל בין הכרמים
- קינטת רואדה — האחוזה של קרופט ממש במעלה הנהר מהכפר; טעימות על מרפסת בין הגפנים
- קינטת קרבליאש — הגבעה של ריאל קומפניה ולייה בגדה הדרומית; חנות ליד הגשר וסיורים עד הפסגה
- קינטת סיישו — האחוזה של סנדמן בגדה הדרומית, עם הדון בגלימה על המרפסת ותצפית ארוכה על הנהר
- קינטה נובה דה נוסה סניורה דו כרמו — אחוזת יין עם מלון קטן ומסעדה על המדרון מעל הגדה הדרומית; שבילים בין הכרמים
- מוזיאון הדואורו — המוזיאון של כל אזור היין, על הנהר ברגואה; לתת לו שעה לפני ה-N222
- קאזה דה מטאוש — אחוזת הבארוק מהתווית של מטאוש רוזה, מחוץ לווילה ריאל; הבית והגנים פתוחים כל יום
- מוזיאון הלחם והיין של פבאיוש — לחם ומוסקטל בכפר הררי 15 ק"מ צפונה, עם תנור עצים פעיל
מה לראות
- תצפית קזאל דה לויבוש — התצפית הקלאסית על העיקול של פיניאו, עשר דקות בכביש תלול; הכי יפה אחר הצהריים המאוחרים
- סאו לאונרדו דה גלפורה — קפלה ותצפית על פסגת גבעה גבוה מעל רגואה, עם העמק פרוש משני הצדדים
- סאו סלבדור דו מונדו — קפלות קטנות על סלע מעל ערוץ ואליירה, ליד סאו ז׳ואאו דה פשקיירה; כ-40 דקות
- פרובזנדה — כפר יין ותיק של אחוזות גרניט, עמוד קלון ומזרקה, 10 ק"מ מעל פיניאו
- רציף פיניאו — שיט של שעה או שעתיים בסירות ראבלו מוסבות יוצא מכאן לאורך כל היום בעונה
- פוז דו טואה — המקום שבו הטואה פוגש את הדואורו, 15 דקות במעלה הנהר ברכבת או ברכב; הסכר עומד ממש מעל השפך
שווקים וקניות
- השוק העירוני של רגואה — פירות, גבינות, נקניקים מעושנים ושקדים מכפרי ההרים; ללכת בבוקר
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
הדואורו אוכל כמו שאר הצפון: גדי צלוי, בקלה, נקניק מעושן ובולה, לחם שנאפה עם בשר בפנים, שלמגו טוענת שהוא שלה. בפיניאו עצמה יש רק כמה מקומות, כולם חמש דקות מהתחנה, ומנת היום עם כוס יין עולה כ-€10-14. לפיקניק בין הכרמים, הלחם בעל ארבע הפינות מפבאיוש ובקבוק מהקינטה שבה טעמתם הם כל התפריט.
- ולאדורו — בשר ודגים על הגריל במרפסת ליד הנהר, עיקריות כ-€12-18
- סגרדוש דו דואורו — בכיכר התחנה; מנת היום כ-€10-14
- קפה ביירה ריו — קפה וטוסט ליד הנהר, כ-€3-6
- קפה סנטרל דה פרובזנדה — קפה כפרי בכיכר; קפה כאירו, ביפנה כ-€3
- פונטה ולייה — ליד הגשר הישן על נהר פיניאו; גדי צלוי ובקלה, כ-€12-16
- פסטלריה גומש — כריסטש דה גאלו בווילה ריאל, כ-€1.50-2 ליחידה
מוזיאונים
- מוזיאון הדואורו — היין, הסירות והטרסות; כשעה
- מוזיאון הקואה — אמנות סלע פלאוליתית והסיפור של הסכר שנעצר; כ-50 דקות נסיעה
- קאזה דה מטאוש — בית, קפלה וגנים; סיור מודרך כ-45 דקות
- מוזיאון הלחם והיין של פבאיוש — קטן ומעשי; מסתיים בטעימת מוסקטל
- מרחב מיגל טורגה — הכפר של המשורר, סאו מרטיניו דה אנטה; מוזיאון קטן על חייו ויצירתו
טבע
- תצפית קזאל דה לויבוש — העיקול של פיניאו מלמעלה; עשר דקות ברכב
- תצפית סאו דומינגוש — תצפית שקטה יותר מעל עמק נהר פיניאו, ממערב לכפר
- פסגת קרבליאש — הפסגה של גבעת קרבליאש, מגיעים אליה בסיור של האחוזה
- פיסגש דה ארמלו — מפל ארוך בהרי אלוואו, כשעה צפונה; הליכה קצרה לתצפית
- סרה דו מראון — ההר שמפריד בין הדואורו לחוף; כביש עולה עד הקפלה ליד הפסגה
עם ילדים
- רציף פיניאו — שעה על הנהר בסירת ראבלו; ילדים אוהבים את המשוט הארוך
- הרכבת ההיסטורית של הדואורו — קרונות ישנים מרגואה לטואה ובחזרה בסופי שבוע בקיץ; להזמין מראש
- פארק המים נאטור — פארק מים בגבעות מחוץ לווילה ריאל, פתוח בקיץ
- ביקור לילה בפנסקוזה — חריטות סלע לאור פנס; לילדים גדולים, להזמין מראש
- פארק קורגו — פארק על הנהר בווילה ריאל עם שבילים ומתקני משחק
אוכל
- בונפים 1896 — בקינטת בונפים, של השף פדרו למוש; להזמין מראש
- ראבלו בווינטג׳ האוס — מסעדת המלון על גדת הנהר בפיניאו; בישול פורטוגלי ורשימת יינות ארוכה
- DOC — המסעדה של רואי פאולה על דק מעל המים בפולגוסה, על ה-N222; תפריטי טעימות, להזמין מראש
- קסטש אי פראטוש — במחסן רכבת ישן ליד תחנת רגואה; מנות אזוריות ויינות דואורו
- המסעדה של קינטה נובה — ארוחת ערב במרפסת האחוזה מעל הגדה הדרומית; להזמין מראש
- ולאדורו — הבחירה הפשוטה על הנהר בכפר, עיקריות כ-€12-18