sleepntrip

Jordan

פטרה

פטרה הייתה הבירה של הנבטים, סוחרים ערבים שהתעשרו מהובלת לבונה, מור ותבלינים מערב לים התיכון, ושחצבו את העיר שלהם באבן החול האדומה. רומא סיפחה אותה בשנת 106, ואחרי רעידות אדמה היא נשכחה במערב במשך מאות שנים. להתחיל בשבע בבוקר, לפני החום וההמונים; שעתיים עד שלוש עד כאן וחזרה, יותר כדי להמשיך.

חדר לזוג בפטרה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

דרך הסיק אל החזנה

פטרה הייתה הבירה של הנבטים, סוחרים ערבים שהתעשרו מהובלת לבונה, מור ותבלינים מערב לים התיכון, ושחצבו את העיר שלהם באבן החול האדומה. רומא סיפחה אותה בשנת 106, ואחרי רעידות אדמה היא נשכחה במערב במשך מאות שנים. להתחיל בשבע בבוקר, לפני החום וההמונים; שעתיים עד שלוש עד כאן וחזרה, יותר כדי להמשיך.

  1. מוזיאון פטרה — נפתח ב-2019 בשער, והוא מספר מי היו הנבטים: נוודים שהפכו לסוחרים, שכתבו בכתב שהתפתח לאלפבית הערבי, ושלטו בדרכי השיירות במדבר.
  2. גושי הג׳ין — שלושה גושי סלע מרובעים גדולים שנחצבו והופרדו מצלע הגבעה ליד השביל. אף אחד לא בטוח מה הם היו — אולי קברים או מונומנטים לאלים; הבדואים קראו להם גושי ג׳ין, הבתים של הרוחות.
  3. קבר האובליסקים — קבר שהחזית שלו מוכתרת בארבעה אובליסקים גבוהים, שלפי ההשערה מייצגים את הקבורים בפנים, חצובים מעל אולם משתאות שבו המשפחה ערכה סעודות למתים.
  4. הסיק — בקע טבעי באורך של כקילומטר ומאתיים מטר, עם קירות בגובה של עד כשמונים מטר ובמקומות מרוחקים זה מזה רק כמה מטרים. לאורך שני הצדדים עוברות התעלות שהנבטים חצבו כדי להוביל מים לעיר, והם בנו סכר בכניסה כדי להסיט את השיטפונות.
  5. החזנה — בסוף הסיק החזית מופיעה דרך הפתח, חצובה בצוק במאה הראשונה, כנראה כקבר של מלך נבטי. הבדואים האמינו שפרעה החביא אוצר בכד שבראש וירו בו; סימני הכדורים עדיין שם. היא הייתה המקדש של הגביע הקדוש באינדיאנה ג׳ונס והמסע הצלבני האחרון.
  6. רחוב החזיתות — אחרי החזנה העמק מתרחב לשורה של חזיתות קברים עם ראשים מדורגים, הסגנון שהנבטים לקחו מאשור. בפטרה יש מאות קברים כאלה, ועיר החיים, שנבנתה מאבן, ברובה נפלה; עיר המתים, שנחצבה בסלע, שרדה.

מרכז העיר והמנזר

אחרי התיאטרון העמק נפתח ללב העיר: קברי מלכים, רחוב רומי, מקדשים וכנסייה — ואז כשמונה מאות מדרגות למעלה אל החזית הגדולה מכולן. יום שלם עם המסלול הראשון; להביא הרבה מים ונעליים טובות.

  1. התיאטרון — תיאטרון שנחצב בצלע ההר בסביבות תחילת הספירה לכמה אלפי צופים. כדי להרחיב אותו הבונים חצבו דרך קברים עתיקים יותר, שהחדרים הפתוחים שלהם עדיין נראים בסלע מעל המושבים.
  2. קברי המלכים — שורה של קברים גדולים בפני הצוק, עם אבן חול מפוספסת באדום, ורוד, צהוב ולבן. הגדול שבהם, קבר הכד, הוסב לכנסייה, כמו שכתובת מתעדת, בשנת 446.
  3. הכנסייה הביזנטית — כנסייה עם רצפות פסיפס יפות של חיות ועונות השנה. ב-1993 ארכאולוגים מצאו כאן מטמון של כמאה וחמישים מגילות פפירוס מפוחמות מהמאה השישית, שנשרפו בשריפה — הרשומות של משפחה מהעיר, שחוקרים פענחו לאט.
  4. רחוב העמודים — הרחוב הראשי של העיר, מרוצף ומוקף עמודים אחרי שהרומאים השתלטו ב-106, עם שווקים בצד אחד ומקדשים בצד השני. בקצה שלו עמד שער מונומנטלי.
  5. קסר אל-בינת — המקדש הראשי של פטרה, מהבניינים המעטים בעיר שנבנו ולא נחצבו ושעדיין עומדים. שמו פירושו הארמון של בת פרעה, מאגדה בדואית; הוא היה כנראה מקדש של האל הנבטי דושרא.
  6. המנזר — א-דיר — בראש כשמונה מאות מדרגות חצובות בסלע עומדת חזית בגובה של כארבעים ושבעה מטר, גדולה מהחזנה. היא הייתה כנראה מקדש או אולם למלך שהואלה; צלבים שנחצבו בפנים בתקופה הביזנטית נתנו לה את השם מנזר. האור עליה הכי טוב אחר הצהריים.

משה, אהרון והסלע האדום

השם הערבי של העמק, ואדי מוסא, הוא עמק משה, והמסורת המקומית ממקמת כאן את המעיין שמשה הוציא מהסלע ואת הקבר של אחיו אהרון. בשביל ישראלים, פטרה הייתה במשך עשרות שנים חלום אסור. חצי יום, או יותר עם הטיול לקבר אהרון.

  1. ואדי מוסא — המסורת המקומית אומרת שהמעיין בראש העיירה, עין מוסא, הוא המקום שבו משה היכה בסלע ומים יצאו לבני ישראל. מבנה קטן עם כיפה מכסה אותו, והמים שלו עדיין זורמים במורד לעבר פטרה.
  2. מרכז המבקרים של פטרה — בשנות החמישים פטרה, מעבר לגבול סגור, הפכה לאגדה בקרב צעירים ישראלים, וחלקם חצו בלי רשות כדי לראות את הסלע האדום; כתריסר נהרגו בדרך. השיר הסלע האדום של חיים חפר הורחק מהרדיו מחשש שיעודד עוד. מאז הסכם השלום ב-1994 ישראלים יכולים לבוא בגלוי, רבים דרך המעבר באילת.
  3. הבמה הגבוהה — מדרגות חצובות בהר מטפסות לפסגה מיושרת עם מזבח, אגן ותעלות לדם הקורבנות, מהבמות הנבטיות השמורות. מהפסגה כל העמק של פטרה שוכב מתחת.
  4. ג׳בל הארון — ההר הגבוה סביב פטרה, שבראשו מקדש לבן קטן שהמסורת המקומית מזהה כקבר של אהרון, אחיו של משה, שמת בהר ההר. ב-1812 הנוסע השווייצרי בורקהרדט, מחופש לעולה רגל מוסלמי, אמר שהוא רוצה להקריב עז בקבר — וכך הפך לאירופי הראשון מזה מאות שנים שראה את פטרה.
  5. פטרה הקטנה — קניון קטן צפונית לפטרה שבו שיירות עצרו, עם בתים, בורות מים ואולמות חצובים בסלע. באחד האולמות התקרה עדיין נושאת ציור נבטי נדיר של גפנים, ציפורים וקופידונים, בן אלפיים שנה.
  6. מחנה הבדואים עמארין — הבדואים משבט הבדול חיו במערות של פטרה עד 1985, כשהיא הפכה לאתר מורשת עולמית והם הועברו לכפר חדש בקרבת מקום. ליד פטרה הקטנה מחנה בדואי מארח אורחים לארוחת זרב, בשר שנצלה בבור בחול, ולילה תחת כוכבי המדבר.

מה יש בפטרה

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

ירדן אוכלת **מנסף**, המאכל הלאומי: כבש שמבושל בג׳מיד, רוטב של יוגורט מותסס ומיובש, על אורז ופיתה, שאוכלים ממגש משותף. סביב פטרה הבדואים מכינים **זרב**, בשר וירקות שנצלים בבור מתחת לחול, ומגישים תה מרווה מתוק. פלאפל וחומוס בוואדי מוסא הם הארוחה הזולה.

מוזיאונים

פטרה עצמה היא המוזיאון — יותר ממאתיים ושישים קמ״ר של קברים, מקדשים ותעלות, אתר מורשת עולמית מאז 1985.

טבע

פטרה שוכנת בהרי אדום, בגובה של כאלף מטר: לילות חורף קרים, ימי קיץ חמים, ושבילים על אבן החול אל נופים על הערבה.

עם ילדים

עם ילדים: החזנה של אינדיאנה ג׳ונס, מערות לטפס אליהן, חמורים וגמלים, ולילה באוהל בדואי. הליכות ארוכות בחום קשות לקטנים.

אמונה ומקומות קדושים

בפטרה יש במות ומקדשים נבטיים, כנסיות ביזנטיות, והמסורות של משה ואהרון.

חיי לילה

הלילות בפטרה שקטים: פטרה בלילה מאירה את הסיק ואת החזנה בנרות שלושה ערבים בשבוע, ויש בר מפורסם אחד.

לחיפוש חדר בפטרה