Malaysia

פנאנג

ב-1786 נחת פרנסיס לייט על אי כמעט ריק ותבע אותו עבור חברת הודו המזרחית — ההתנחלות הבריטית הראשונה בדרום-מזרח אסיה, שלושים ושלוש שנים לפני סינגפור. ואז הוא עשה את הדבר שעשה את המקום: הכריז עליו נמל חופשי בלי שום מכס. סוחרים סינים, טמילים, ערבים, אצ׳ינזים, ארמנים ובורמזים באו בגלל ההחלטה האחת הזאת, וכל האופי של ג׳ורג׳ טאון הוא מדיניות מיסוי. שעתיים, שטוח, וחם מאוד אחרי עשר.

חדר לזוג בפנאנג — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

הנמל החופשי, ומי שהוא הביא

מצודת קורנווליס — נבנתה במקום שבו לייט דרך על החוף, ולתותח שעל החומה הפונה לים יש היסטוריה משלו: הסרי ראמבאי נוצק בהולנד, ניתן לסולטן של ג׳והור ב-1606, נלקח בידי פיראטים, הוחזר, והגיע לכאן. נשים עוד מניחות פרחים על הקנה שלו באמונה שזה עוזר לפוריות, וזאת הסיבה שהוא מופנה כפי שהוא מופנה.
הטיילת — המרחב הירוק שבין המצודה לים היה מגרש הקריקט, ושני הבניינים הנפרדים שפונים אליו מספרים איך קולוניה עבדה: בית העם מ-1880 היה המועדון החברתי לאירופים בלבד, ובניין העירייה מ-1903 שלידו היה המנהל העירוני. אחד היה לפנאי ואחד לשלטון, ומקומיים לא הורשו להיכנס לאף אחד מהם.
מזח צ׳או — משנות השמונים של המאה התשע עשרה בנו שבטים סיניים שעבדו בנמל כפרים על כלונסאות מעל המים, מזח לכל שבט, מפני שהים לא היה אדמה ולכן לא היה ממוסה ולא רשום. היו הרבה יותר; שבעה שרדו. מזח צ׳או הוא הגדול וכשבעים וחמש משפחות עוד גרות עליו. הבתים עץ, השביל עץ, והים ישר מתחת לרצפה.
חו קונגסי — בית שבט למשפחה הוקיינית אחת, והסיפור שהחו מספרים הוא זה: הגרסה הראשונה הושלמה ב-1898 והגג נשרף באותו לילה. המשפחה הסיקה שהבניין היה מפואר מדי ופגע בשמים, וכשבנו אותו מחדש ב-1906 הם עשו אותו בכוונה בדרגה אחת פחות מקושטת. הוא עדיין בית השבט המשוכלל בדרום-מזרח אסיה. חמישה עשר רינגיט לזרים, אומת 10/2026.
רחוב ההרמוניה — בתוך חמש מאות מטרים זה מזה ברחוב אחד: מסגד קאפיטן קלינג מ-1801, שבנו סוחרים מוסלמים הודים; המקדש הסיני קואן יין טנג מ-1728, שקודם לבריטים לגמרי; מקדש הינדי; וכנסיית ג׳ורג׳ הקדוש האנגליקנית מ-1818. זה לא היה תכנון לסובלנות — זה מה שקורה כשנמל חופשי מחלק אדמה לכל מי שמגיע ומבקש.
כנסיית ג׳ורג׳ הקדוש — הוקדשה ב-1819 והיא הכנסייה האנגליקנית העתיקה בדרום-מזרח אסיה, והיא נבנתה בעבודת אסירים — פנאנג הייתה תחנת ענישה וגם נמל, ואסירים שהוגלו מהודו בנו חלק גדול מג׳ורג׳ טאון המוקדמת, כולל הכנסייה הזאת והכבישים. היפנים השתמשו בה כמחסן אספקה והיא הייתה כמעט הרוסה ב-1945.

בתי החנות והכסף

בג׳ורג׳ טאון כחמשת אלפים בתי חנות מלפני המלחמה, והמספר הזה הוא הסיבה שאונסק״ו רשמה אותה ב-2008 — זה המקבץ השמור הגדול שלהם בעולם. הצורה קבועה: חזית צרה, תוכנית עמוקה, באר אוויר פתוחה באמצע לאור ולגשם, ושביל מקורה ברוחב חמישה רגל בחוץ. שלושה מהבתים במסלול הזה נבנו בידי אנשים שהגיעו בלי כלום. שעתיים, וכולן בצל.

אחוזת צ׳ונג פאט צה — צ׳ונג פאט צה הגיע לג׳אווה כנער בלי כלום, נשא מים למחייתו, ומת כאחד העשירים באסיה — הניו יורק טיימס קרא לו הרוקפלר של המזרח. בבית שלושים ושמונה חדרים, חמש חצרות, שבעה גרמי מדרגות ומאתיים ועשרים חלונות, והכחול הוא סיד עם אינדיגו טבעי, וזה היה שגרתי באותה תקופה וזאת היום הסיבה שאנשים מצלמים אותו. עשרים וחמישה רינגיט, אומת 10/2026.
אחוזת הפרנקאן — הפרנקאן — באבא-ניוניה — היו משפחות סיניות שחיו במיצרים דורות והפכו למשהו אחר: אוכל ולבוש בהשפעה מלאית, חינוך אנגלי, פולחן אבות סיני, וקריאולית הוקיינית-מלאית משלהם. הבית הזה מוצג כפי שאחת מהמשפחות ריהטה אותו, עם יותר מאלף פריטים, והתערובת בחדר אחד היא כל העניין.
מוזיאון סון יאט סן — בית חנות רגיל ברחוב ארמני מספר מאה ועשרים, וב-1910 העביר סון יאט סן אליו את מפקדתו בדרום-מזרח אסיה. ועידת פנאנג התקיימה כאן בנובמבר 1910 ותכננה את המרד בקנטון; הכספים גויסו מסוחרים סינים בפנאנג. מהפכה ששינתה את סין אורגנה בבית טורי במלזיה.
רחוב ארמני — נקרא על שם הסוחרים הארמנים שהתיישבו כאן בתחילת המאה התשע עשרה ובנו כנסייה — והקהילה נעלמה לגמרי, כולל הכנסייה. האחים סרקיס, ארמנים מאספהאן, ייסדו כאן את מלון האיסטרן אנד אוריינטל ואחר כך את הרפלס בסינגפור ואת הסטראנד ברנגון. אמנות הרחוב שמביאה היום את הקהל היא מ-2012.
אמנות הרחוב — ב-2012 הוזמן אמן ליטאי, ארנסט זכרביץ׳, לצבוע קומץ ציורי קיר לפסטיבל ג׳ורג׳ טאון, והוא השתמש בילדים מקומיים אמיתיים ובאופניים אמיתיים שקובעו לקיר. הם הפכו לדבר המצולם ביותר בפנאנג בתוך שנה. העירייה הזמינה אחר כך עשרות נוספים, שרובם אינם שלו, והמקוריים דהו היום ונמצאים מתחת לזכוכית.
מחסן האוטובוסים הין — מסוף אוטובוסים שנבנה ב-1947 וננטש עשורים, וזכרביץ׳ השתמש בו כסטודיו שלו ב-2012 לתערוכה שהשיקה את ציורי הקיר. הוא הפך אחר כך למרחב אמנות ויש בו היום שוק ביום ראשון וגלריות במחניות האוטובוסים. זאת הדוגמה הברורה בג׳ורג׳ טאון למה שהרישום בפועל עשה: הוא הפך אי-שימוש לנכס.

הגבעה, המקדש והאי האחר

פנאנג אינה רק ג׳ורג׳ טאון. האי באורך עשרים וחמישה קילומטרים ובמרכזו שדרת גרניט, ועליו תחנת גבעה שהבריטים בנו כדי להימלט מהחום, מכלול המקדשים הבודהיסטי הגדול במלזיה, ופארק לאומי שהוא רשמית הקטן בעולם. חצי יום ברכבל ובאוטובוס, והטמפרטורה בראש הגבעה נמוכה בכחמש מעלות מזו שבתחתית.

גבעת פנאנג — הבריטים התחילו לבנות כאן בתים בשנות התשעים של המאה השמונה עשרה מפני שהחום בגובה פני הים הרג אותם, ובמשך מאה שנים הדרך היחידה למעלה הייתה ברגל או בכיסא נשיאה שסבלים נשאו. הרכבל נפתח ב-1923 והקרונות הנוכחיים, שהותקנו ב-2010, עושים את אלף ותשע מאות המטרים בכחמש דקות — הישנים לקחו חצי שעה עם החלפה באמצע. שלושים רינגיט הלוך-חזור לזרים, אומת 10/2026.
קק לוק סי — החל להיבנות ב-1890 ועוד מוסיפים לו, והפגודה של עשרת אלפים הבודהות היא הדבר שכדאי להסתכל בו: לה בסיס מתומן סיני, חלק אמצעי תאילנדי וכותרת בורמזית, במגדל אחד, מפני שראש המנזר רצה את שלוש המסורות הבודהיסטיות של האזור בבניין אחד. הכניסה חינם; הפגודה שני רינגיט והרכבל לפסל גואניין שמונה לכל כיוון. אומת 10/2026.
הגנים הבוטניים — נפתחו ב-1884 במקום מחצבת גרניט, ולכן יש בהם מפל — המחצבה חתכה את הנחל. המנהל הראשון שלהם, צ׳רלס קרטיס, אסף בכל חצי האי והגן סיפק צמחים לכל האזור. המקוקים ארוכי הזנב כאן אגרסיביים לגבי אוכל, והאכלתם היא היום עבירה עם קנס.
המקדש הבורמזי — נוסד ב-1803 והוא המקדש הבודהיסטי העתיק בפנאנג, שבנו מתיישבים בורמזים על אדמה שקנתה אישה בורמזית — וממש מעבר לכביש מקדש תאילנדי שנוסד ב-1845 ובו בודהה שוכב באורך שלושים ושלושה מטרים. שתי מסורות בודהיסטיות לאומיות שמופנות זו לזו מעבר לכביש פרברי, כל אחת עם האמנות והליטורגיה שלה, ושתיהן במדינה מלאית מוסלמית.
הפארק הלאומי — הוכרז ב-2003 ובעשרים ושלושה קילומטרים רבועים הוא הפארק הלאומי הקטן בעולם. מאחורי החוף בפנטאי קראצ׳וט יש אגם מרומיקטי — גוף מים שבו מים מתוקים יושבים על מים מלוחים בלי להתערבב, וזה קורה בקומץ מקומות על פני האדמה, וכאן רק בחלק מהשנה, כששרטון החול נסגר.
באליק פולאו — השם פירושו "גב האי", וזה בדיוק מה שזה: שדות אורז, מטעי אגוז מוסקט ודוריאן, כפרים מלאיים, וכמעט בלי מבקרים. הדוריאן של פנאנג הוא תוצר חקלאי רציני — זנים מסוימים בשמם ממדרונות מסוימים, שנמכרים לפי עץ — והעונה, סביב יוני ויולי, מביאה קונים מסינגפור ומסין אל הכבישים האלה.

מה יש בפנאנג

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה — 14 ק״מ דרומה בבאיאן לפאס; אוטובוס השדה כשעה
מרכז האוטובוסים קומטאר — נסיעות ראפיד פנאנג לפי מרחק: 1.40 רינגיט ל-7 הק״מ הראשונים. אומת 10/2026
המעבורת — המעבר לבאטרוורת׳, פועל מאז 1894, ועוד הדרך הזולה לעבור
פנאנג סנטרל — ביבשת בבאטרוורת׳; הרכבת לקואלה לומפור יוצאת משם
מזח סוטנהאם — מסוף הקרוז, והוא חמש דקות הליכה ממצודת קורנווליס

תרבות והיסטוריה

חו קונגסי — 15 רינגיט לזרים, 10 למלזים. הגג נשרף בלילה שבו הושלם. אומת 10/2026
צ׳אה קונגסי — בית השבט העתיק בפנאנג, משנות העשרה של המאה התשע עשרה, ושקט בהרבה
יאפ קונגסי — בית שבט קטן ברחוב ההרמוניה, בסגנון המיצרים האקלקטי
מסגד קאפיטן קלינג — נבנה ב-1801 בידי סוחרים מוסלמים הודים על אדמה שהעניקה חברת הודו המזרחית
מסגד רחוב אצ׳ין — 1808, נבנה בידי נסיך מאצ׳ה, והוא היה נקודת היציאה לחג׳ מכל האזור
קואן יין טנג — 1728 והמקדש הסיני העתיק בפנאנג — עתיק מההתנחלות הבריטית
כנסיית ג׳ורג׳ הקדוש — 1818, הכנסייה האנגליקנית העתיקה בדרום-מזרח אסיה, ואסירים בנו אותה
מקדש האבות האן ג׳יאנג — מקדש שבט הטאוצ׳או מ-1870, והוא זכה בפרס שימור של אונסק״ו
אחוזת צ׳ונג פאט צה — 25 רינגיט כולל סיור מודרך. הכחול הוא סיד צבוע באינדיגו. אומת 10/2026
אחוזת הפרנקאן — בית באבא-ניוניה שנשמר כפי שרוהט; יותר מאלף פריטים בו
מוזיאון סון יאט סן — בית החנות שבו תוכנן המרד בקנטון של 1911, בשנת 1910
המוזיאון הממלכתי — בבניין בית ספר ויקטוריאני, והמקום הטוב לראות מי התיישב כאן ומתי
מוזיאון המצלמות — אוסף פרטי בבית חנות, ורוב המצלמות עוד עובדות
בית הקברות הפרוטסטנטי — פרנסיס לייט קבור כאן, וגם עשרות שמתו בתוך חודשים מהגעתם
בית סאפוק — הבית הכפרי של פרנסיס לייט, משוחזר, והאחוזה הג׳ורג׳יאנית הראשונה באסיה
קק לוק סי — הכניסה חינם; הפגודה 2 רינגיט והרכבל 8 לכל כיוון. אומת 10/2026
המקדש הבורמזי — 1803 והמקדש הבודהיסטי העתיק בפנאנג; התאילנדי מעבר לכביש
מקדש הנחשים — 1850, ליד שדה התעופה, ואומרים שצפעי הבור שבו באים מעצמם
מוזיאון המלחמה — מצודת גבעה בריטית משנות השלושים שהיפנים השתמשו בה ככלא, נשארה כפי שנמצאה

מה לראות

ג׳ורג׳ טאון — אתר אונסק״ו מאז 2008, וההתנחלות הבריטית הראשונה בדרום-מזרח אסיה
מצודת קורנווליס — נבנתה במקום שבו נחת פרנסיס לייט ב-1786; התותח הוא מתנה הולנדית מ-1606
הטיילת — מגרש הקריקט הישן על הטיילת, ושני בנייני הציבור פונים אליו
בניין העירייה — 1903, והוא היה הבניין הראשון בפנאנג עם תאורה חשמלית ומאווררים
בית העם — 1880, הוותיק מהשניים, והוא היה מועדון חברתי קולוניאלי ולא משרד
מזח צ׳או — כפר על כלונסאות מעל הים, שבנה שבט סיני אחד משנות השמונים של המאה התשע עשרה
רציף ולד — חזית הנמל הישנה שבה היו המחסנים; מזחי השבטים יוצאים ממנה
רחוב ההרמוניה — מסגד, מקדש סיני, מקדש הינדי וכנסייה בפחות מ-500 מטר
קומטאר — מגדל בן 65 קומות מ-1985 שהיה לזמן קצר הגבוה באסיה מחוץ ליפן
גבעת פנאנג — 30 רינגיט הלוך-חזור לזרים, 15 לילדים. הרכבל נפתח ב-1923. אומת 10/2026
הגנים הבוטניים — 1884, על מחצבה ישנה, והמקוקים ייקחו אוכל מהיד
גרני דרייב — הטיילת ומרכז הדוכנים בקצה שלה
באטו פרינגי — חוף המלונות, והשם פירושו "סלע הזר" במלאית
טלוק באהנג — כפר הדייגים בקצה כביש החוף הצפוני, ושער הפארק שם
הפארק הלאומי — הפארק הלאומי הקטן בעולם, 23 קמ״ר, הוכרז ב-2003
פנטאי קראצ׳וט — חוף ומאחוריו אגם מרומיקטי — מים מתוקים שיושבים על מלוחים
חוף הקופים — שעת הליכה או עשר דקות בסירה מטלוק באהנג
מגדלור מוקה הד — 1883, בקצה הצפון-מערבי, והעלייה אליו תלולה ושווה
גן התבלינים — שמונה דונם של צמחי תבלין במדרון, ואגוז המוסקט הוא זה שחשוב כאן
אנטופיה — חוות פרפרים מאז 1986, שנבנתה מחדש כבית גידול פנימי וחיצוני
פארק אסקייפ — פארק הרפתקאות בחוץ ובו מגלשת המים הארוכה בעולם
באליק פולאו — הצד האחר של האי — שדות אורז, מטעי דוריאן ובלי תיירים
אייר איטאם — העיירה שמתחת לקק לוק סי, ובשוק שלה אוכל קהל המקדש
פולאו ג׳רז׳אק — אי שהיה מושבת מצורעים ואחר כך כלא; מעבורת נוסעת לשם
גשר פנאנג — 13.5 ק״מ, נפתח ב-1985, והוא היה הארוך באסיה אז
קניון קווינסביי — הקניון הגדול באי, בחוף הדרום-מזרחי ליד הגשר
טנג׳ונג בונגה — הפרבר שבין העיר למלונות החוף, ובו כפר דייגים
טלוק קומבר — כפר דייגים בחוף הדרומי שאנשים באים אליו בשביל פירות ים ולא בשביל נוף
גרטאק סנגול — הפינה הדרום-מערבית, 21 ק״מ מהעיר, ונקודת השקיעה של האי

שווקים וקניות

רחוב ארמני — נקרא על שם סוחרים ארמנים שהכנסייה והקהילה שלהם נעלמו
לבוה צ׳וליה — רחוב התרמילאים מאז שנות השבעים, ולפני כן רחוב סחר הודי עובד
סמטת האהבה — אומרים שהשם מתייחס למאהבות שהסוחרים החזיקו כאן; אף אחד אינו בטוח
לבוה קימברלי — רחוב אוכל הרחוב בערב, והדוכנים הם העיקר
שוק צ׳אוראסטה — שוק העיר מאז 1890; למעלה ספרים משומשים ואגוז מוסקט כבוש
ליטל אינדיה — ארבעה רחובות סביב לבוה פאסאר, ומוכרי הזרים עובדים על המדרכה
לבוה קמפבל — רחוב הקניות הישן, ובו עוד חנויות בד וצורפי זהב
מחסן האוטובוסים הין — מסוף אוטובוסים מ-1947 שהפך למרחב אמנות, עם שוק ביום ראשון

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

פנאנג היא עיר האוכל של מלזיה והסיבה זהה לכל דבר אחר כאן: נמל חופשי הביא ארבעה מטבחים והם לקחו זה מזה. המנות של האי עצמו הן הכלאות — צ׳אר קוויי טיאו מנודלס סינים עם צ׳ילי מלאי, אסאם לקסה שהיא תמרהינדי חמוץ ולא קוקוס, נאסי קנדאר מסוחרים מוסלמים טמילים, וצ׳נדול עם סוכר דקלים. הכול נמכר מדוכן של אדם אחד שעושה מנה אחת. ארבעה עד חמישה עשר רינגיט.

לבוה קימברלי — בערבים בלבד; 5 עד 12 רינגיט
השוק באייר איטאם — כ-6 רינגיט; מנת בוקר
נאסי קנדאר — פתוח 24 שעות; עמוס בשתיים בלילה
שוק צ׳אוראסטה — למעלה לכבושים ולאגוז מוסקט; בבקרים
מרכז הדוכנים בגרני דרייב — טוב למגוון; מקומיים אוכלים בפנים העיר
קפה לבן בקופיטיאם — ללמוד את ההזמנה: קופי, קופי-או, קופי-סי, קוסונג
צ׳נדול ואייס קצ׳אנג — 3 עד 6 רינגיט; אחר הצהריים
פירות ים בטלוק קומבר — נשקל מולכם; מחצית ממחיר התיירים

אמונה ומקומות קדושים

אין באסיה מקום טוב מזה לראות איך רבגוניות דתית נראית כאדריכלות, והסיבה מנהלית ולא רוחנית: פרנסיס לייט חילק אדמה לכל קהילה שהגיעה, וכל אחת בנתה. בתוך רחוב אחד מקבלים מסגד מוסלמי הודי, מקדש סיני עתיק מהקולוניה, מקדש הינדי וכנסייה אנגליקנית. חצי יום, וכתפיים וברכיים מכוסות בכולם.

מסגד קאפיטן קלינג — גלימות בשער; לא-מוסלמים מוזמנים מחוץ לשעות התפילה
קואן יין טנג — המקדש העמוס בעיר; חינם
מסגד רחוב אצ׳ין — רובע החג׳; הצריח בסגנון מצרי
קק לוק סי — חינם; הפגודה 2 רינגיט. אומת 10/2026
המקדש הבורמזי — חינם; המקדש התאילנדי מעבר לכביש
כנסיית ג׳ורג׳ הקדוש — פתוחה ברוב הימים; העתיקה בדרום-מזרח אסיה
מקדש הנחשים — ליד שדה התעופה; פחות נחשים מכפי שהיה
מקדש האבות האן ג׳יאנג — שקט; פרס אונסק״ו על השיחזור

מוזיאונים

המוזיאונים בפנאנג הם בעיקר בתים, וזה הסדר הנכון — הנושא כאן הוא מי חי על האי הזה ומה הוא בנה, והבניינים הם המקור הראשוני. שתי אחוזות, שני בתי שבט, בית חנות אחד שבו תוכננה מהפכה, ומצודת גבעה שהיפנים השתמשו בה ככלא. אף אחד מהם אינו לוקח יותר מתשעים דקות.

אחוזת צ׳ונג פאט צה — 25 רינגיט; לקחת את הסיור בשעות הקבועות. אומת 10/2026
אחוזת הפרנקאן — יותר מאלף פריטים; תשעים דקות
חו קונגסי — 15 רינגיט לזרים, 10 למלזים. אומת 10/2026
מוזיאון סון יאט סן — קטן, זול, והמדריך חשוב
המוזיאון הממלכתי — המדור על מהומות 1867 הוא הסיבה
בית סאפוק — ארבעה ק״מ מהמרכז; כמעט ריק
מוזיאון המלחמה — נשארה כפי שנמצאה; לא סודרה
בית הקברות הפרוטסטנטי — חינם; לקרוא את התאריכים על המצבות

טבע

האי באורך עשרים וחמישה קילומטרים ובמרכזו רכס גרניט שמתרומם למעל שמונה מאות מטרים, והרכס הזה הוא הסיבה שהבריטים יכלו לחיות כאן: בתחנת הגבעה בראש קריר בחמש מעלות. סביב השוליים נמצאים פארק לאומי שהוא הקטן בעולם, אגם מרומיקטי, שני גשרים שכל אחד היה הארוך באסיה כשנבנה, וגב האי, שהוא חקלאי וריק.

גבעת פנאנג — 30 רינגיט הלוך-חזור לזרים. אומת 10/2026
הפארק הלאומי — להיכנס ברגל מטלוק באהנג; אין כביש בפנים
פנטאי קראצ׳וט — תשעים דקות ברגל או עשרים בסירה
מגדלור מוקה הד — עשרים דקות תלולות מחוף הקופים
הגנים הבוטניים — חינם; לא להאכיל את המקוקים
גן התבלינים — מודרך או עצמי; להזמין את שיעור הבישול מראש
באליק פולאו — עונת הדוריאן ביוני וביולי
גשר פנאנג — המעבורת פועלת מאז 1894 ועוד פועלת

עם ילדים

הרכבל לגבעת פנאנג — חמש דקות במעלה מנהרה תלולה מאוד; 15 רינגיט לילדים זרים
אנטופיה — חוות פרפרים עם בית גידול מקורה, ולכן היא עובדת בגשם
פארק אסקייפ — חבלים, מגלשות ומגלשת המים הארוכה בעולם, הכול בחוץ
מזח צ׳או — שביל על כלונסאות והים מתחת לקרשים; חינם
ציד ציורי הקיר — בציורי הקיר יש אופניים ונדנדות אמיתיות שקובעו לקיר
חוף הקופים — עשר דקות בסירה מטלוק באהנג; יש שם מקוקים אמיתיים
מוזיאון המצלמות — קטן, מעשי, ויש בו חדר קמרה אובסקורה פעיל
קניון קווינסביי — מיזוג, קולנוע ובית אוכל — התשובה לאחר צהריים של גשם

חיי לילה

הלילה של פנאנג הוא אוכל קודם ושתייה אחר כך, והגאוגרפיה ברורה: לבוה צ׳וליה וסמטת האהבה לברים זולים בבתי חנות, פנאנג רוד העליון למועדונים, גרני דרייב לטיילת, ורחובות הדוכנים לכל השאר. מלזיה היא מדינה עם רוב מוסלמי והאלכוהול ממוסה בכבדות, ולכן בירה עולה מה שארוחה שלמה עולה — וזה אומר איך הערב מבולה בדרך כלל.

סמטת האהבה — הברים הזולים; פתוחים עד שתיים בערך
לבוה צ׳וליה — ברים, בתי הארחה והשכרת אופניים
פנאנג רוד העליון — רועש אחרי חצות; מאתיים מטר
גרני דרייב — חינם; מרכז הדוכנים בקצה
מחסן האוטובוסים הין — בר במחניות האוטובוסים; שוק ביום ראשון
רחובות הדוכנים בלילה — כ-20 רינגיט לאדם כולל שתייה

לחיפוש חדר בפנאנג