sleepntrip

France

פריז

כל פריז מתחילה באי אחד באמצע הנהר. שבט גאלי בשם פאריזיי ישב עליו, הרומאים לקחו אותו, והמלכים בנו עליו את הארמון ואת הכנסייה — כל אחד על ההריסות של הקודם. מהאי הזה נמדדים עד היום כל המרחקים בצרפת. שעתיים, והמדרגות ספורות.

חדר לזוג בפריז — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

איפה שפריז התחילה

כל פריז מתחילה באי אחד באמצע הנהר. שבט גאלי בשם פאריזיי ישב עליו, הרומאים לקחו אותו, והמלכים בנו עליו את הארמון ואת הכנסייה — כל אחד על ההריסות של הקודם. מהאי הזה נמדדים עד היום כל המרחקים בצרפת. שעתיים, והמדרגות ספורות.

  1. נוטרדאם — שלד הגג שנשרף באפריל 2019 נקרא היער: אלף ושלוש מאות אלונים שנכרתו במאה השתים-עשרה, כל קורה עץ שלם. הוא נבנה מחדש מאלף ושלוש מאות נוספים, שנחתכו ביד בגרזנים מימי הביניים, והקתדרלה נפתחה מחדש בדצמבר 2024.
  2. סנט-שאפל — נבנתה בשבע שנים כדי להחזיק את כתר הקוצים, שלואי התשיעי קנה מקונסטנטינופול ביותר מפי שניים ממחיר הבניין. יש בה אלף מאה ושלוש-עשרה סצנות בוויטראז׳, ושני שלישים מהזכוכית היא המקורית מהמאה השלוש-עשרה.
  3. הקונסייז׳רי — הארמון המלכותי הראשון בפריז הפך לכלא המהפכה: אלפיים שבע מאות ושמונים איש נשלחו מהחדרים האלה לגיליוטינה בשמונה-עשר חודשים. תאה של מארי אנטואנט נשמר, והאולם מימי הביניים שלידו הוא הגדול שנותר באירופה.
  4. הפון נף — הגשר החדש הוא העתיק מכולם, הושלם ב-1607 — והוא היה חדש בדבר אחד שחשוב: הוא היה הגשר הראשון בפריז שנבנה בלי בתים עליו, וכך לראשונה יכלו אנשים לעמוד על גשר ולהסתכל על הנהר שלהם.
  5. שייקספיר אנד קומפני — מאז 1951 ישנו בין המדפים כשלושים אלף איש — קוראים להם גלגלי רוח, והשכירות היא לקרוא ספר ביום, לעזור בחנות שעתיים, ולהשאיר אוטוביוגרפיה בעמוד אחד.
  6. הפנתיאון — ב-1851 תלה לאון פוקו מהכיפה הזאת חוט באורך שישים ושבעה מטרים ובקצהו משקולת של עשרים ושמונה קילו, והתנודה הסתובבה לאט — ההוכחה הישירה הראשונה, הנראית לכל מי שעומד שם, שכדור הארץ מסתובב. המטוטלת עדיין תלויה.

העיר שנהרסה

בין 1853 ל-1870 הרס הברון אוסמן עשרים אלף בניינים בפריז ובנה ארבעים אלף חדשים. הוא חתך שדרות ישרות דרך שכונות של ימי הביניים, וקבע בחוק את גובה הבניין, את זווית הגג ואת קו החזית — ולכן פריז נראית אחידה. זו העיר שאתם מכירים מתמונות, והיא בת מאה וחמישים שנה בלבד. שעתיים.

  1. שער הניצחון — שתים-עשרה שדרות נפגשות בו, ואוסמן חתך את רובן. בכיכר אין שום סימון נתיבים, וחברות הביטוח הצרפתיות מחלקות כל תאונה בתוכה חצי-חצי כברירת מחדל, בלי קשר לאשם.
  2. השאנז אליזה — זו הייתה ביצה וגינות ירק עד 1667, כשגנן המלך חתך בה שדרה כדי להאריך את הנוף מהטווילרי. השם פירושו שדות אליסיום — המקום שאליו שלחו היוונים את מתיהם הישרים.
  3. כיכר קונקורד — האובליסק נחצב בלוקסור סביב 1250 לפני הספירה וניתן לצרפת ב-1830; לקח ארבע שנים להביא אותו. הוא עומד במקום שבו עמדה הגיליוטינה, והוצב שם בדיוק כדי שלכיכר יהיה על מה להיות חוץ מזה.
  4. גני הטווילרי — בקצה הגן הזה עמד ארמון שלוש מאות שנה, והקומונה שרפה אותו ב-1871. מה שנשאר עמד כחורבה אחת-עשרה שנים ואז נהרס — ולכן ללובר יש צלע רביעית פתוחה.
  5. אופרה גרנייה — הבנאים פגעו במי התהום ולא הצליחו לנקז אותם, ולכן בנו מיכל אטום מתחת לבמה והשאירו את המים — אגם אמיתי, שמכבי האש של פריז עדיין מאמנים בו צוללנים. לרו קרא על זה וכתב רומן.
  6. גלרי לאפייט — כיפת הזכוכית היא מ-1912 ונבנתה כדי שקניות ירגישו כמו ללכת לאופרה — חנות הכולבו הייתה רעיון חדש והיה צריך למכור אותה כחוויה. מרפסת הגג שמעליה חינם, ואיש בקומת הקרקע לא יודע.

הרובע ששרד

כשאוסמן יישר את פריז, רובע אחד נשאר כמעט בלי נגיעה — כי הוא כבר היה עני מכדי להשתלם. המארה שמר את הסמטאות שלו, את הארמונות מהמאה השבע-עשרה שהפכו לדירות, ואת הקהילה היהודית שיושבת בו מהמאה השלוש-עשרה. שעתיים, הכי טוב בראשון — הרובע היחיד בפריז שפתוח אז.

  1. פלאס דה ווז׳ — הושלמה ב-1612, והיא הכיכר המתוכננת העתיקה בפריז והמודל לכל כיכר שנבנתה אחריה באירופה. שלושים ושישה בתים זהים, לבנים אדומות על אבן, ובאחד מהם, בפינה, כתב ויקטור הוגו את רוב עלובי החיים.
  2. רחוב הרוזיה — יהודים חיים ברחוב הזה מאז המאה השלוש-עשרה, והרובע עדיין נקרא הפּלֶצְל — המקום הקטן, ביידיש. המאפיות, התור לפלאפל וחנויות הספרים נמצאים כולם במאתיים מטר של סמטה אחת.
  3. שוק הילדים האדומים — פועל מאז 1615, מה שהופך אותו לשוק המקורה העתיק בפריז. השם בא מבית יתומים שעמד לידו, שילדיו הולבשו באדום — צבע הצדקה.
  4. מוזיאון פיקאסו — האחוזה נקראת אוטל סאלה — הבית המלוח — כי האיש שבנה אותה ב-1659 גבה את מס המלח, ופריז מעולם לא נתנה לו לשכוח. האוסף הוא מה שפיקאסו שמר לעצמו, והועבר בידי יורשיו במקום מס עיזבון.
  5. מוזיאון קרנבלה — המוזיאון של העיר עצמה, בשתי אחוזות שחוברו, והוא חינם. חדרים שלמים הוצאו מבניינים שנהרסו והורכבו בתוכו מחדש — ובהם חדר השינה של מרסל פרוסט, עם קירות השעם שמאחוריהם ישן.
  6. מרכז פומפידו — כל מה שבדרך כלל מוסתר הוצב בחוץ כדי שהקומות בפנים יישארו ריקות: כחול הוא אוויר, ירוק מים, צהוב חשמל, ואדום כל דבר שמזיז אנשים. פריז שנאה אותו, והיום הוא נסגר לחמש שנות שיפוץ.

מה יש בפריז

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

מוזיאונים

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם פריז אוכלת בעמידה. מאפייה שלא החליפה את תקרתה המצוירת מאז 1889, חלון פלאפל עם תור עד סוף הסמטה, מרתף שבו היין יוצא מהחבית לבקבוק שהבאתם, וחדר אוכל מ-1896 שבו המלצר עדיין מחבר את החשבון על מפת הנייר.

פארקים

אמונה ומקומות קדושים

הופעות

חיי לילה

לחיפוש חדר בפריז