Türkiye

פמוקקלה

פמוקקלה פירושה טירת כותנה: מעיינות חמים מלאים בגיר מומס נשפכים במורד מצוק כבר אלפי שנים והשאירו מדרון של בריכות אבן לבנות בגובה של כמאתיים מטר. למעלה עומדת היירפוליס, עיר מרחצאות רומית. עולים על הטרסות יחפים — אסור ללכת עליהן בנעליים. שעתיים; האור הכי יפה לפני השקיעה.

חדר לזוג בפמוקקלה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

טירת הכותנה

הכפר פמוקקלה — הכפר יושב למרגלות המצוק הלבן, ומהבריכה שלו השביל מתחיל לעלות בטרסות. בשנות השבעים והשמונים נבנו מלונות בראש המצוק ומשכו את מי המעיינות, והטרסות התחילו להאפיר; אחרי שהאתר הוכרז כמורשת עולמית ב-1988, המלונות נהרסו.
הטרסות של הטרוורטין — המים יוצאים מהאדמה בחום של כשלושים וחמש מעלות, מלאים בסידן. כשהם מתקררים ומאבדים גז, הסידן שוקע כטרוורטין לבן ובונה שפות שמחזיקות בריכות רדודות. הזרימה מוזרמת היום בתורות כדי שהטרסות יישארו לבנות, וחלק מהבריכות יבשות בכל יום נתון.
הבריכה העתיקה — בריכת מעיין חמים למעלה, שבה שוחים בכשלושים ושש מעלות מעל עמודי השיש של סטיו רומי שנפלו לתוכה ברעידת אדמה. קוראים לה הבריכה של קליאופטרה, אף שאין שום עדות שהיא הגיעה לכאן אי פעם.
הפלוטוניון — סופרים עתיקים תיארו כאן מערה, השער לעולם התחתון, שהנשימה שלה הרגה כל בעל חיים שנכנס, בעוד הכוהנים של קיבלה נכנסו בלי פגע. ארכיאולוגים איטלקים מצאו אותה ב-2013: המערה עדיין פולטת פחמן דו-חמצני שמצטבר ליד הקרקע, קטלני לבעלי חיים קטנים, והכוהנים כנראה ידעו להחזיק את הראש גבוה.
התיאטרון של היירפוליס — תיאטרון רומי ליותר מעשרת אלפים איש, שנחצב בגבעה מעל העיר במאה השנייה ושוחזר, עם בניין במה מגולף בתבליטים של אפולו וארטמיס. מהשורות העליונות הטרסות הלבנות וכל העמק פרושים מתחת.
המוזיאון של היירפוליס — המוזיאון נמצא במרחצאות הרומיים של העיר, שהקמרונות שלהם עדיין עומדים, ומציג את הפסלים של התיאטרון ואת ארונות הקבורה של הנקרופוליס. היירפוליס הייתה אחת מערי המרחצאות הגדולות בעולם הרומי, שאליה החולים הגיעו בשביל המים.

עיר המתים והשליח

צפונית לבריכה העיר הרומית נמשכת לאורך רחוב עמודים עד שער, ומעבר לו נמצא אחד מבתי הקברות העתיקים הגדולים באנטוליה — החולים הגיעו לכאן לרפואה, ורבים נשארו לעולם. על הגבעה מעל נמצא המקדש של השליח פיליפוס. שעתיים ברגל, חם ובלי צל בקיץ.

שער פרונטינוס — שער של שלוש קשתות בין שני מגדלים עגולים, שנבנה בסביבות שנת 84 לספירה תחת הנציב הרומי יוליוס פרונטינוס, שמאוחר יותר ניהל את אמות המים של רומא וכתב עליהן ספר. הוא פותח את רחוב העמודים הראשי של העיר.
הנקרופוליס — יותר מאלף קברים מרפדים את הדרך לאורך כשני קילומטרים — ארונות קבורה, קברים בצורת בתים ותלים עגולים — רבים מהם קבורים למחצה בטרוורטין מהמעיינות. ביניהם יש קברים של הקהילה היהודית של העיר, מגולפים במנורה.
המרטיריום של פיליפוס הקדוש — המסורת הנוצרית אומרת שהשליח פיליפוס מת על קידוש השם בהיירפוליס במאה הראשונה, ובמאה החמישית נבנה כאן לזכרו מקדש מתומן. ב-2011 ארכיאולוגים איטלקים הודיעו שמצאו בכנסייה סמוכה קבר שלדעתם הוערץ כקבר שלו.
קרהאיט — כפר מרחצאות חמישה קילומטרים צפונה שבו מעיין אחר יוצא בחום של כחמישים וחמש מעלות, עשיר בברזל, והמשקעים שלו אדומים וכתומים במקום לבנים. המלונות כאן מזרימים אותו לבריכות שלהם.
הטרסות של הטרוורטין — כדי לסיים, לרדת בחזרה בטרסות הלבנות בשקיעה, כשהבריכות נצבעות ורוד וזהב. האבן מחוספסת ורטובה; קל יותר לרדת לאט, בצד.
הכפר פמוקקלה — בחזרה בכפר, המסעדות לאורך הבריכה משקיפות על המצוק הלבן שמואר בלילה. רוב המבקרים מגיעים בטיולי יום מהחוף; ללון אומר לקבל את הטרסות בשקיעה ובבוקר המוקדם בלי ההמונים.

שלוש הערים של הליקוס

היירפוליס הייתה אחת משלוש ערים בעמק נהר הליקוס, יחד עם לאודיקיה וקולוסאי, ושלושתן היו מהקהילות הנוצריות המוקדמות שהברית החדשה פונה אליהן. ספר ההתגלות קורא ללאודיקיה פושרת — והמים כאן מסבירים למה. חצי יום ברכב.

לאודיקיה — עיר רומית עשירה של בנקים וצמר, עם קהילה יהודית גדולה — ב-62 לפנה״ס המושל הרומי פלאקוס החרים את הזהב שהיא אספה בשביל בית המקדש בירושלים, וקיקרו הגן עליו במשפט. בספר ההתגלות העיר ננזפת כי היא לא חמה ולא קרה אלא פושרת: להיירפוליס היו מעיינות חמים, לקולוסאי מים קרים, והמים של לאודיקיה הגיעו פושרים באמת מים.
קולוסאי — העיירה שאליה נשלחה האיגרת של פאולוס אל הקולוסים היא היום רק תל מכוסה עשב, אחד האתרים המקראיים הגדולים הבודדים שמעולם לא נחפרו. היא נהרסה ברעידת אדמה במאה הראשונה ואחר כך ננטשה.
מערת קקליק — מערה שהרצפה שלה מכוסה בטרסות טרוורטין לבנות קטנות שאותו סוג של מים מינרליים יצר, ולכן קוראים לה פמוקקלה התת-קרקעית. לפי המסופר היא נמצאה כשכבשה של רועה נפלה לתוך בור.
דניזלי — העיר של העמק ידועה בתרנגול שלה, זן שקורא ארוכות ויש לו פסל בכל כיכר, ובקבב של דניזלי: טלה שנצלה בתנור בור ונמכר לפי משקל על נייר.
בולדאן — עיירת גבעה של בתים עות׳מאניים ישנים שהאורגים שלה עושים בד כותנה דק על נולים ידניים כבר מאות שנים; הבד של העיירה היה מבוקש בארמון העות׳מאני. חנויות עדיין מוכרות אותו במטרים וכמגבות וצעיפים.
קרהאיט — בדרך חזרה, המעיין האדום של כפר המרחצאות, תזכורת שאותו עמק מחזיק מים חמים, פושרים וקרים זה לצד זה — הגיאולוגיה שמאחורי הפסוק בספר ההתגלות.

מה יש בפמוקקלה

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של דניזלי — כשעה בשאטל; רוב המבקרים מגיעים בכביש מהחוף
תחנת דניזלי — רכבות מאיזמיר; מיניבוסים לפמוקקלה מתחנת האוטובוסים הסמוכה

תרבות והיסטוריה

המוזיאון של היירפוליס — פסלים מהתיאטרון בתוך המרחצאות הרומיים
הפלוטוניון — שער הגיהנום, מערה של גז קטלני
התיאטרון של היירפוליס — תיאטרון רומי גדול על המדרון
המרטיריום של פיליפוס הקדוש — המקדש שבו לפי המסורת השליח פיליפוס מת על קידוש השם
שער פרונטינוס — השער הרומי בקצה רחוב העמודים
הנקרופוליס — עיר של קברים באורך של קילומטר
לאודיקיה — העיר הפושרת של ספר ההתגלות
קולוסאי — תל שלא נחפר — העיר של האיגרת של פאולוס

מה לראות

הכפר פמוקקלה — הכפר למרגלות המצוק הלבן; הכניסה התחתונה
הטרסות של הטרוורטין — לעלות על הטרסות הלבנות יחפים; ללכת בשקיעה
הבריכה העתיקה — לשחות במי מעיין חמים בין עמודים רומיים שנפלו
קרהאיט — כפר מרחצאות עם מעיין חם אדום
מערת קקליק — פמוקקלה קטנה מתחת לאדמה
בולדאן — עיירת אריגה של בתים עות׳מאניים ישנים

שווקים וקניות

דניזלי — העיר של התרנגול והקבב מהבור

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

עמק דניזלי אוכל אוכל אגאי של פנים הארץ: **קבב דניזלי**, טלה שנצלה שעות בתנור בור ומוגש על לחם דק עם בצל; **גוזלמה** של נשות הכפר; ופירות — רימונים, תאנים וענבים מהכרמים של צ׳אל, שבהם מייצרים יין מאז ימי קדם. מנה של קבב שנמכרת לפי משקל על נייר עולה כמה יורו.

דניזלי — טלה מתנור בור לפי משקל
הכפר פמוקקלה — גוזלמה ומיץ רימונים מתחת למצוק
קרהאיט — ארוחת בוקר כפרית בעיירת המרחצאות
בולדאן — בישול ביתי בעיירת האריגה
לאודיקיה — יין מגבעות צ׳אל בסמוך

מוזיאונים

העמק הוא מוזיאון פתוח של אסיה הרומית: עיר מרחצאות, עיר בנקים, תל מקראי שלא נחפר, ומוזיאון בתוך מרחצאות רומיים.

המוזיאון של היירפוליס — תבליטי התיאטרון במרחצאות הרומיים
לאודיקיה — רחובות עמודים שנבנים מחדש
הפלוטוניון — שער הגיהנום שהתגלה מחדש
הנקרופוליס — קברים, כולל קברים יהודיים
קולוסאי — התל שלא נחפר

טבע

העמק יושב על קו שבר מלא מעיינות חמים, שבונים אבן לבנה ואדומה בכל מקום שהם זורמים, מעל האדמה ומתחתיה.

הטרסות של הטרוורטין — הטרסות הלבנות ביחפות
קרהאיט — המעיין האדום
מערת קקליק — טרסות מתחת לאדמה
הבריכה העתיקה — מים חמים מעל עמודים רומיים

עם ילדים

ילדים אוהבים ללכת יחפים בבריכות החמות, לשחות מעל עמודים רומיים ואת מערת הטרסות.

הטרסות של הטרוורטין — לשכשך בבריכות החמות
הבריכה העתיקה — לשחות מעל העמודים
התיאטרון של היירפוליס — לטפס לשורה העליונה
מערת קקליק — מערה קטנה של טרסות לבנות

אמונה ומקומות קדושים

עמק הליקוס מחזיק שלוש מהקהילות הנוצריות המוקדמות, מקדש של השליח פיליפוס, ועקבות של הקהילות היהודיות שחיו כאן לפניהן.

המרטיריום של פיליפוס הקדוש — המקדש של השליח
לאודיקיה — אחת משבע הכנסיות של ספר ההתגלות
קולוסאי — העיר של האיגרת של פאולוס
הנקרופוליס — מנורות חרוטות על הקברים

חיי לילה

פמוקקלה היא כפר והלילות שלה שקטים: ארוחת ערב מול המצוק המואר ובריכה חמה במלון מרחצאות בקרהאיט.

הכפר פמוקקלה — ארוחת ערב מול המצוק הלבן בלילה
קרהאיט — בריכות תרמיות אחרי החשכה
הטרסות של הטרוורטין — שקיעה על הטרסות

לחיפוש חדר בפמוקקלה