Italy

פלרמו

במשך מאתיים שנה מ-831 פלרמו הייתה עיר ערבית, מהגדולות באירופה, וכשהנורמנים כבשו אותה ב-1072 הם השאירו בחצר את האומנים הערבים, את אמני הפסיפס היוונים ואת השפה הערבית. מה שהם בנו יחד — כנסיות עם כיפות אדומות, קפלה עם תקרה אסלאמית מעל קדושים נוצריים — אין לו אח ורע באירופה. שעתיים-שלוש, מישורי, וכתפיים מכוסות לכנסיות.

חדר לזוג בפלרמו — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

בנאים ערבים, מלכים נורמנים

הקפלה הפלטינית — רוג׳ר השני, המלך הנורמני הראשון של סיציליה, בנה את הקפלה הזאת בארמון שלו מ-1132. הקירות הם פסיפסי זהב ביזנטיים של ישו והקדושים; את תקרת העץ שמעליהם גילפו וציירו אמנים מוסלמים מהעולם הפאטימי, עם רקדנים, נגנים ואנשים ששותים יין — התקרה האסלאמית המצוירת היחידה מסוגה שנשתמרה בשלמותה.
פורטה נואובה — השער שליד הארמון הוקם ב-1583 לכבוד הניצחון של קרל החמישי בתוניס, ועל הצד החיצוני שלו מגולפים ארבעה אסירים מוריים בטורבנים שמחזיקים את הקשת. מכאן הרחוב הראשי הישן יורד ישר דרך העיר עד הים.
סן ג׳ובאני דלי ארמיטי — חמש כיפות אדומות על גוש אבן פשוט, שבנה רוג׳ר השני בסביבות 1140 על מבנה קודם שאולי היה מסגד. מאחוריו גן קלויסטר קטן של לימונים ודקלים, ושום דבר בו לא היה נראה זר בצפון אפריקה.
המרטורנה — נבנתה ב-1143 בידי האדמירל של רוג׳ר, גאורגיוס מאנטיוכיה, יווני, ועדיין משמשת את הקהילה האלבנית לפולחן הביזנטי. בפנים, פסיפס מראה את ישו מכתיר את רוג׳ר השני, שלבוש כמו קיסר ביזנטי. הנזירות של המנזר הסמוך המציאו את פרוטה מרטורנה, מרציפן שמעוצב וצבוע כך שייראה בדיוק כמו פירות.
קואטרו קנטי — שני הרחובות הראשיים של העיר העתיקה נחצים כאן, ובתחילת המאה השבע עשרה נבנו הפינות מחדש כארבע חזיתות בארוק מעוגלות, כל אחת עם עונה, מלך ספרדי וקדוש פטרון של אחד מארבעת הרבעים. לפי השעה, השמש מאירה פינה אחרי פינה.
הקתדרלה של פלרמו — נבנתה ב-1185 במקום של המסגד הגדול, שהיה בעצמו כנסייה קודם לכן, ועל אחד מעמודי המרפסת עדיין חרוט פסוק מהקוראן. בפנים קברי הפורפיר של המלכים הנורמנים ושל פרידריך השני, הקיסר שגדל בעיר הזאת, דיבר ערבית, ונקרא פלא העולם.

שווקים, מומיות ומאפיה

חיי הרחוב של פלרמו הם הרועשים באיטליה — שווקים שבהם המוכרים עדיין שרים את המחירים בניב מלא בערבית — וההיסטוריה הקרובה שלה היא הקשה ביותר. המסלול הזה עובר מהשווקים ואוכל הרחוב אל הכלא של האינקוויזיציה ואל המקומות שבהם העיר קמה נגד המאפיה אחרי הרציחות של 1992. חצי יום, ברגל ומונית קצרה.

בלארו — השוק העתיק בפלרמו, שפועל כבר אלף שנה באלברגריה. המוכרים צועקים ושרים — האבאניאטה, שירת שוק שהשורשים שלה בשוק הערבי — ובין הדגים והירקות הדוכנים של אוכל הרחוב: פנלה, לביבות חומוס בלחמנייה, וארנצ׳ינה, שבפלרמו הן עגולות ובלשון נקבה.
פיאצה מסקיטה — זה היה הלב של הג׳ודקה, אחת הקהילות היהודיות הגדולות באירופה של ימי הביניים, והכיכר קרויה על שם בית הכנסת שלה — מסקיטה, מהמילה הערבית למסגד, כי כך קראו יהודי פלרמו הערבית לבית התפילה שלהם. ב-1492 גירשה ספרד, ששלטה בסיציליה, את כולם. ב-2017 נתנה הארכיבישופות לקהילה החדשה והקטנה אורטוריו סמוך כדי שישמש שוב בית כנסת.
אנטיקה פוקצ׳ריה סן פרנצ׳סקו — פתוחה מאז 1834, והמקום לטעום פאני קא מאוזה — לחמנייה רכה של טחול וריאה מבושלים ומטוגנים בשומן, עם גבינה או עם לימון. ב-2005 סירב הבעלים לשלם דמי חסות והעיד נגד המאפיה בבית המשפט, והעיר התייחסה לאכילה כאן כאל הצהרה.
פאלאצו סטרי — ארמון מהמאה הארבע עשרה שהפך לכלא של האינקוויזיציה הספרדית בסיציליה במשך מאתיים שנה. כשהסירו את הטיח מקירות התאים במאה העשרים, נחשפו הציורים והכתובות של האסירים — ספינות, קדושים, תפילות, מפות, הצהרות חפות — ואפשר לקרוא אותם היום.
פיאצה מג׳ונה — כיכר בקלסה שההפצצות של בעלות הברית ב-1943 מחקו, ונשארה הריסות במשך עשרות שנים. שני נערים שגדלו ברחובות האלה, ג׳ובאני פלקונה ופאולו בורסלינו, הפכו לשופטים החוקרים שהעמידו לדין מאות אנשי מאפיה בשנות השמונים.
העץ של פלקונה — בעשרים ושלושה במאי 1992 פוצצה המאפיה את הכביש המהיר מנמל התעופה מתחת למכונית של פלקונה, והרגה אותו, את אשתו ושלושה שומרי ראש; חמישים ושבעה ימים אחר כך מכונית תופת הרגה את בורסלינו. הפיקוס שמחוץ לבית של פלקונה הפך לאנדרטה של העיר, ואנשים עדיין מצמידים אליו פתקים, ציורים ומכתבים.

זהב על הגבעה

מעל פלרמו בנו המלכים הנורמנים את הכנסייה הגדולה ביותר שלהם, וכל הפנים שלה זהב. סביב העיר נמצאים המקומות שאליהם פלרמו הולכת לנשום: ההר של הקדושה הפטרונית שלה, החוף במונדלו, ווילת המפלצות המוזרה בבגריה. חצי יום עד יום, באוטובוס או ברכב.

הקתדרלה של מונריאלה — ויליאם השני התחיל אותה ב-1174, ובתוך כעשר שנים הקירות כוסו ביותר משישה אלפים מטר רבוע של פסיפס זהב — כל התנ״ך והברית החדשה, מהבריאה עד השליחים, עם ישו ענק באפסיס. בקלויסטר שלידה יותר ממאתיים זוגות עמודים, כל אחד מגולף אחרת, חלקם בדוגמאות ערביות.
הזיזה — ארמון קיץ שוויליאם הראשון התחיל לבנות בסביבות 1165, ושמו בא מהערבית אל-עזיז, המפואר. הוא קורר בדרך הערבית: מים זרמו דרך אולם מזרקה בקומת הקרקע, ומגדלי רוח משכו את האוויר המקורר למעלה דרך הבניין.
הקטקומבות של הקפוצ׳ינים — מסוף המאה השש עשרה הנזירים כאן ייבשו את המתים שלהם, ואחר כך גם של כל מי שיכול היה לשלם, הלבישו אותם והעמידו אותם לאורך המסדרונות. יש כאן כשמונת אלפים. האחרונה, ילדה בת שנתיים בשם רוזליה לומברדו שמתה ב-1920, נחנטה היטב כל כך שהיא נראית ישנה.
המקדש של סנטה רוזליה — ב-1624, כשהמגפה השתוללה, נמצאו עצמות במערה על הר פלגרינו, ונאמר שהן של רוזליה, נזירה מתבודדת שחיה שם חמש מאות שנה קודם. נשאו אותן בעיר, המגפה נגמרה, והיא הפכה לפטרונית של פלרמו. המערה היא היום כנסייה, ומים מטפטפים מהסלע.
מונדלו — כפר דייגים שהפך לחוף של פלרמו בתחילת המאה העשרים, עם ביתן רחצה בסגנון אר נובו שעומד על כלונסאות בתוך המים. החול לבן, המים טורקיז, ובראשון של קיץ חצי מהעיר נמצאת כאן.
וילה פלגוניה, בגריה — במאה השמונה עשרה ריפד נסיך מפלגוניה את חומות הווילה שלו בעשרות מפלצות אבן — גמדים, נגנים, חיות עם ראשי אדם. גתה ביקר ב-1787 וקרא לזה טירוף, ומאז הווילה ידועה כווילת המפלצות.

מה יש בפלרמו

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה פלקונה-בורסלינו — קרוי על שם שני השופטים שהמאפיה רצחה; ארבעים דקות באוטובוס או ברכבת
פלרמו סנטרלה — רכבות לצ׳פאלו ולנמל התעופה, למרגלות העיר העתיקה

תרבות והיסטוריה

ארמון הנורמנים — הארמון המלכותי, עדיין הפרלמנט של סיציליה; סגור בחלק מהימים לישיבות
הקפלה הפלטינית — פסיפסים ביזנטיים מתחת לתקרה ערבית מצוירת; ללכת בשעת הפתיחה
הקתדרלה של פלרמו — הקברים של המלכים הנורמנים ושל הקיסר פרידריך השני; לטפס לגג
המרטורנה — כנסייה יוונית של פסיפסי זהב, וישו מכתיר מלך נורמני
סן קטלדו — שלוש כיפות אדומות על קופסת אבן חשופה; בנאים ערבים, פטרון נורמני
סן ג׳ובאני דלי ארמיטי — כיפות אדומות וגן קלויסטר של הדרים
תיאטרון מאסימו — בית האופרה הגדול באיטליה; המדרגות של הסצנה האחרונה בסנדק
תיאטרון פוליטאמה — תיאטרון בצורת קרקס עם מרכבת ברונזה בראשו
הקטקומבות של הקפוצ׳ינים — אלפי מומיות לבושות ותלויות על הקירות; לא לילדים
הזיזה — ארמון הקיץ של מלך נורמני שנבנה בדרך הערבית, מקורר במים
פאלאצו סטרי — הכלא של האינקוויזיציה, עם הציורים של האסירים על קירות התאים
פאלאצו אבאטליס — ציור הקיר ניצחון המוות והאנונציאטה של אנטונלו
פיאצה מסקיטה — הלב של הרובע היהודי הישן; השם בא מבית הכנסת
העץ של פלקונה — פיקוס מחוץ לבית של השופט, מכוסה בפתקים נגד המאפיה
אנדרטת לא למאפיה — מוזיאון קטן של המאבק במאפיה ברחוב הראשי
מוזיאון סלינס — פסלי המקדש של סלינונטה והארכיאולוגיה של האי
הקתדרלה של מונריאלה — שישה אלפים מטר רבוע של פסיפס זהב, וקלויסטר של עמודים מגולפים
המקדש של סנטה רוזליה — המערה על הר פלגרינו שבה חיה הקדושה שעצרה את המגפה
וילה פלגוניה, בגריה — וילת המפלצות: קיר מרופד בדמויות אבן גרוטסקיות
הקתדרלה של צ׳פאלו — קתדרלה נורמנית מתחת לסלע, עם פסיפס ישו הגדול

מה לראות

קואטרו קנטי — צומת הבארוק שמחלק את העיר העתיקה לארבעה
פונטנה פרטוריה — מזרקה של פסלים עירומים שהעיר קראה לה מזרקת הבושה
פיאצה מג׳ונה — כיכר מופצצת בקלסה שהפכה למדשאה; פלקונה גדל כאן
פורטה נואובה — השער ליד הארמון, עם אסירים מוריים מגולפים שמחזיקים אותו
הגן הבוטני — עצי פיקוס ענקיים וצמחים טרופיים בגן מ-1795
וילה ג׳וליה — הגן הציבורי שליד הגן הבוטני, ומזרקת שעון השמש שלו
פורו איטליקו — מדשאת הים שבה העיר מטיילת בערב
מונדלו — חוף העיר, חול לבן בין שני כפים, חצי שעה באוטובוס
סולונטו — עיר הלניסטית על גבעה מעל הים, עם רחובות ופסיפסים
סגסטה — מקדש יווני לבד על גבעה, שמעולם לא הושלם, ותיאטרון מעליו
סקופלו — כפר זעיר מעל עמודי סלע בים ומדגה טונה ישנה
שמורת זינגרו — שבעה קילומטרים של שביל חוף ומפרצונים בלי כביש
אריצ׳ה — עיר מימי הביניים בראש הר מעל טרפני, לעתים קרובות בתוך ענן

שווקים וקניות

בלארו — השוק העתיק, ערבי בצעקות שלו; אוכל רחוב מהדוכנים
ווצ׳יריה — כיכר השוק הישנה, היום לילה של גרילים ומשקאות זולים
שוק הקאפו — שוק של דגים וירקות בסמטאות מאחורי התיאטרון
אנטיקה פוקצ׳ריה סן פרנצ׳סקו — כריכי טחול ופנלה מאז 1834, על כיכר הכנסייה

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

פלרמו היא אחת מערי אוכל הרחוב הגדולות בעולם, ורובו עולה יורו-שניים. העיקר: **פנלה**, לביבות חומוס בלחמניית שומשום; **ארנצ׳ינה**, כדורי אורז — עגולים כאן, ובלשון נקבה; **ספינצ׳ונה**, פיצה עבה וספוגית עם בצל ופירורי לחם; ולאמיצים, **פאני קא מאוזה**, טחול מבושל ומטוגן בשומן. את הקנולי ממלאים לפי הזמנה, כדי שהקליפה תישאר פריכה.

אנטיקה פוקצ׳ריה סן פרנצ׳סקו — כריך הטחול ופנלה מאז 1834
בלארו — פנלה, תמנון וסטיגיולה, בעמידה
ווצ׳יריה — גרילים ברחוב ובירה זולה אחרי החשכה
שוק הקאפו — ארנצ׳ינה וספינצ׳ונה מהמאפיות בשוק
המרטורנה — פירות ממרציפן, שהנזירות הסמוכות המציאו
מונדלו — פירות ים מטוגנים בקונוס נייר על הטיילת

מוזיאונים

המבנים הערביים-נורמניים של פלרמו הם אתר מורשת עולמית בפני עצמו, והמוזיאונים שלה מחזיקים את מה שהכובשים הרבים של סיציליה השאירו: פיסול ממקדשים יווניים, ציורי קיר גותיים, ציור רנסנס — והקירות של כלא שבו האינקוויזיציה החזיקה את קורבנותיה.

פאלאצו סטרי — התאים של האינקוויזיציה והכתובות של האסירים
פאלאצו אבאטליס — ניצחון המוות והאנונציאטה
מוזיאון סלינס — גילופים ממקדשים יווניים בסלינונטה
הקפלה הפלטינית — זהב ביזנטי מתחת לתקרה אסלאמית
אנדרטת לא למאפיה — תצלומים ומסמכים של המאבק במאפיה
הזיזה — ארמון בסגנון ערבי ומוזיאון לאמנות אסלאמית

טבע

פלרמו שוכנת בקונקה ד׳אורו, הצדפה המוזהבת, מישור של מטעי הדרים מוקף הרי אבן גיר. הר פלגרינו סוגר את המפרץ בצפון, ומערבה לאורך החוף נמצאים מהחופים הפראיים באיטליה, מוגנים כשמורות.

שמורת זינגרו — שביל חוף ומפרצונים, בלי כביש, בלי צל
סקופלו — עמודי סלע בים ומדגת הטונה הישנה
המקדש של סנטה רוזליה — הר פלגרינו, ההר שמעל העיר
הגן הבוטני — עצי פיקוס ענקיים עם שורשים כמו קירות
מונדלו — חול לבן בין שני כפים
אריצ׳ה — רכבל למעלה אל עיר בעננים

עם ילדים

פלרמו רועשת ועמוסה, וילדים או שאוהבים אותה או שמתעייפים מהר. ההצלחות הבטוחות הן יום חוף במונדלו, העצים הענקיים של הגן הבוטני, ווילת המפלצות. את הקטקומבות עדיף להשאיר למבוגרים.

מונדלו — חוף חולי ורדוד
הגן הבוטני — עצים שאפשר לטפס בתוך השורשים שלהם
וילה פלגוניה, בגריה — לספור את המפלצות על החומות
וילה ג׳וליה — גן ציבורי עם מקום לרוץ
תיאטרון מאסימו — סיורים מודרכים בבית אופרה ענק
פורו איטליקו — מדשאה ארוכה ליד הים לערב

אמונה ומקומות קדושים

הכנסיות של פלרמו נבנו בידי מלכים נוצרים עם אומנים מוסלמים ואמנים יוונים, במקום של מסגדים שהיו כנסיות. ובלב העיר העתיקה נמצא הרובע של קהילה יהודית שחיה כאן חמש עשרה מאות שנה, עד 1492.

פיאצה מסקיטה — הרובע היהודי הישן ושם בית הכנסת שלו
הקתדרלה של מונריאלה — פסיפסי זהב על כל קיר
המרטורנה — פולחן ביזנטי ופסיפסים נורמניים
סן קטלדו — שלוש כיפות אדומות, כמעט ריק בפנים
הקתדרלה של פלרמו — פסוק מהקוראן על עמוד במרפסת
הקתדרלה של צ׳פאלו — ישו הגדול בפסיפס של הנורמנים

חיי לילה

פלרמו אוכלת מאוחר ויוצאת מאוחר יותר. כיכרות השוק הישנות הופכות לברים פתוחים אחרי החשכה, הווצ׳יריה ראשונה ביניהן, והקהל הצעיר מתפזר בסמטאות הקלסה. בקיץ הלילה עובר למונדלו.

ווצ׳יריה — גרילים, בירה ומוזיקה בשוק הישן
פיאצה מג׳ונה — ברי הקלסה סביב המדשאה
תיאטרון מאסימו — אופרה, והמדרגות של הסנדק
פורו איטליקו — טיול הערב ליד הים
מונדלו — ברי חוף ולילות קיץ

לחיפוש חדר בפלרמו