sleepntrip

Spain

אוביידו

במאה התשיעית, כשרוב ספרד הייתה תחת שלטון מוסלמי, ממלכת אסטוריאס הנוצרית הקטנה בנתה כנסיות וארמונות סביב בירתה, אוביידו. דבר כזה לא נבנה אז בשום מקום אחר באירופה, ואונסק״ו רושם אותם יחד. המסלול יוצא מאוצר הקתדרלה אל שני מבני המלוכה בהר נרנקו, וחוזר דרך כנסייה שלישית בקצה העיר. חצי יום עם רכב; את מבני נרנקו רואים בביקור מודרך, אז לתזמן את הנסיעה לפי השעות שלהם.

חדר לזוג באוביידו — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

לפני הרומנסק

במאה התשיעית, כשרוב ספרד הייתה תחת שלטון מוסלמי, ממלכת אסטוריאס הנוצרית הקטנה בנתה כנסיות וארמונות סביב בירתה, אוביידו. דבר כזה לא נבנה אז בשום מקום אחר באירופה, ואונסק״ו רושם אותם יחד. המסלול יוצא מאוצר הקתדרלה אל שני מבני המלוכה בהר נרנקו, וחוזר דרך כנסייה שלישית בקצה העיר. חצי יום עם רכב; את מבני נרנקו רואים בביקור מודרך, אז לתזמן את הנסיעה לפי השעות שלהם.

  1. Cathedral of San Salvador — בקמרה סנטה שמור צלב המלאכים, שתרם אלפונסו השני ב-808, וצלב הניצחון מ-908, שהוא היום הסמל על דגל אסטוריאס. החדר פוצץ במרד של 1934, ושני הצלבים נגנבו ב-1977 והוחזרו פגועים.
  2. Archaeological Museum of Asturias — הוא שוכן במנזר הבנדיקטיני לשעבר של סן ויסנטה, הקהילה שייסודה ב-761 הוא התיעוד הקדום ביותר של אוביידו. באולם הטרום-רומנסקי שמורים חלקים מגולפים מהכנסיות שתראו מיד.
  3. Foncalada Fountain — נבנתה בימי אלפונסו השלישי בסוף המאה התשיעית, והיא שריד נדיר של הנדסה אזרחית מימי הביניים המוקדמים, לא כנסייה. היא נוספה לרשימת אונסק״ו של המונומנטים האסטוריים ב-1998.
  4. Santa María del Naranco — הוא לא נבנה ככנסייה אלא כאולם למלך רמירו הראשון; אבן מזבח עם כתובת מתארכת אותו ל-848. רק אחר כך הפך לכנסייה, ולכן האולם המרכזי בקומה העליונה עם מרפסות פתוחות בשני קצותיו.
  5. San Miguel de Lillo — מה שעומד הוא רק כשליש מהכנסייה של רמירו הראשון; השאר קרס לפני מאות שנים. משקופי הדלת המגולפים מציגים לוליין ומאלף אריות, שהועתקו מלוח שנהב ביזנטי של קונסול בקרקס.
  6. San Julián de los Prados — נבנתה בימי אלפונסו השני בתחילת המאה התשיעית, והיא הכנסייה הטרום-רומנסקית הגדולה ששרדה בספרד. הקירות מצוירים במבנים ובווילונות בסגנון רומי, אבל בשום מקום לא מופיעה דמות אדם.

וטוסטה ברגל

לאופולדו אלס, שחתם בשם קלרין, קרא לעיר וטוסטה ברומן הגדול שלו, לה רחנטה, מ-1884–85, על רכילות ושעמום בעיר של קתדרלה. אוביידו זיהתה את עצמה ולא שמחה; היום היא מציבה את הגיבורה בברונזה מול הקתדרלה. ההליכה עוברת בעיר העתיקה וברחובות המאה ה-19 שסביבה, עם הפסלים שהעיר אוהבת לפזר על המדרכות. כשעתיים, הכל שטוח ומדרחוב, ומסתיים איפה שמוזגים את הסיידר.

  1. La Regenta Statue — הרומן נפתח כשהכומר פרמין דה פס משקיף על וטוסטה בטלסקופ ממגדל הקתדרלה. הבישוף של אוביידו גינה את הספר מעל הדוכן כשיצא לאור.
  2. Historic University Building — האוניברסיטה נפתחה ב-1608 מכסף שהוריש פרננדו דה ולדס, ארכיבישוף סביליה והאינקוויזיטור הכללי. במרד אוקטובר 1934 הבניין והספרייה שלו נשרפו; הקלויסטר שרואים שוחזר אחר כך.
  3. El Fontán Market — השם בא מהבריכה שמילאה פעם את השקע הזה מחוץ לחומות. לחפש קברלס, הגבינה הכחולה של פיקוס דה אאורופה שמבשילה במערות גיר.
  4. Woody Allen Statue — אלן קיבל את פרס נסיך אסטוריאס לאמנויות ב-2002 ודיבר על העיר בחום, כמו על מקום מאגדה. העיר השיבה בפסל הברונזה הזה בשנה שאחרי, ומאוחר יותר הוא צילם כאן חלק מ"ויקי כריסטינה ברצלונה".
  5. Campoamor Theatre — התיאטרון נפתח ב-1892 ונשרף במרד של 1934, ונבנה מחדש. מאז 1981 הוא מארח את פרסי נסיך — היום נסיכת — אסטוריאס, הפרסים הבינלאומיים המוכרים של ספרד.
  6. Calle Gascona — הסיידר האסטורי שקט, לא מוגז, ולכן מוזגים אותו מגובה הראש לכוס רחבה כדי לשבור אותו ולהעיר בועות. שותים את הקולין, אצבע או שתיים, בבת אחת, ומשאירים טיפה לשטוף את הכוס.

ארץ הסיידר והחוף

אסטוריאס מייצרת את רוב הסיידר של ספרד, ממטעי תפוחים שמכסים את הגבעות ממזרח לאוביידו, וב-2024 הוסיף אונסק״ו את תרבות הסיידר האסטורית לרשימת המורשת הבלתי מוחשית. המסלול עושה לולאה ברכב דרך המטעים אל מוזיאון סיידר וכנסייה מהמאה התשיעית בעמק, ואז יורד לחוף בחיחון. זה יום ברכב, או הבוקר שלפני שממשיכים מזרחה לקובדונגה ולפיקוס. הנהג צריך לטעום בזהירות: קולין הוא קטן, אבל הם מגיעים אחד אחרי השני.

  1. Asturian Cider Museum, Nava — נאווה קוראת לעצמה בירת הסיידר של אסטוריאס ומקיימת כל יולי פסטיבל סיידר עם תחרות מזיגה. המוזיאון מציג את בתי הבד הישנים מעץ, ייאגרס, שבהם נמעכו התפוחים תחת קורה עם משקולת אבן.
  2. San Salvador de Valdediós — המקומיים קוראים לה אל קונבנטין, המנזר הקטן; היא נחנכה ב-893 בימי אלפונסו השלישי. לידה בנו הציסטרציאנים במאה ה-13 את המנזר הגדול של סנטה מריה, כך שבעמק עומדות שתי התקופות זו לצד זו.
  3. El Gaitero, Villaviciosa — אל גאיטרו מייצרת כאן סיידר מבעבע מאז 1890, והבקבוקים שלה נשלחו למהגרים ספרדים בקובה ובארגנטינה. הסיסמה שלה, "מפורסם בכל העולם", הפכה לביטוי שגור בספרדית.
  4. Laboral City of Culture, Gijón — נבנה בין 1946 ל-1956 כבית יתומים ובית ספר לילדי כורים, והוא הבניין הגדול בספרד. היום יש בו מרכז אמנות, תיאטרון וחלק מהאוניברסיטה.
  5. Cimadevilla, Gijón — שכונת הדייגים הישנה יושבת על לשון יבשה שבה כבר הרומאים בנו עיר מוקפת חומה. ברי הסיידר שלה רציניים כמו של אוביידו, והסמטאות מטפסות ישר אל הפסל של צ׳יידה בראש.
  6. Elogio del Horizonte, Gijón — פסל הבטון של אדוארדו צ׳יידה מ-1990, שבח האופק, ממסגר את הים מראש לשון היבשה. לעמוד באמצע ולשמוע את הרוח והגלים מוגברים, כאילו בתוך צדף.

מה יש באוביידו

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

אוביידו אוכלת כבד ושותה סיידר: פבדה, שעועית לבנה עם צ׳וריסו, נקניק דם וחזיר, היא המנה של אסטוריאס, וקצ׳ופו, שני שניצלי עגל עם חזיר וגבינה בפנים, הוא הגאווה של העיר. לצהריים מהירים, בר סיידר ברחוב גסקונה מגיש מנות לחלוק בעמידה ליד הדלפק. ולעיר יש גם שן מתוקה, עם מאפים משלה שקרויים על שם עץ אלון ועל שם שוקולד ממוסקבה.

מוזיאונים

טבע

עם ילדים

אוכל

לחיפוש חדר באוביידו