sleepntrip

Morocco

ואזאן

ואזאן נוסדה סביב זאוויה, בית של מסדר סופי, שהקים בתחילת המאה ה-18 מולאי עבדאללה שריף. צאצאיו, השריפים של ואזאן, הפכו לאחת המשפחות הדתיות החזקות במרוקו, והעיר הייתה מקלט שבו גם אנשי הסולטן נזהרו. ההליכה הקצרה עולה מהמרכז בסמטאות העיר העתיקה אל המקדשים שעל הגבעה. כשעה וחצי; תלול בחלקים והסמטאות לא מסומנות.

חדר לזוג בואזאן — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

העיר של השריפים

ואזאן נוסדה סביב זאוויה, בית של מסדר סופי, שהקים בתחילת המאה ה-18 מולאי עבדאללה שריף. צאצאיו, השריפים של ואזאן, הפכו לאחת המשפחות הדתיות החזקות במרוקו, והעיר הייתה מקלט שבו גם אנשי הסולטן נזהרו. ההליכה הקצרה עולה מהמרכז בסמטאות העיר העתיקה אל המקדשים שעל הגבעה. כשעה וחצי; תלול בחלקים והסמטאות לא מסומנות.

  1. The Magana clock — מגאנה היא המילה המרוקאית לשעון, מהמילה הספרדית מאקינה. אנדרטת השעון מסמנת את מרכז העיר המודרנית, למרגלות העיר העתיקה.
  2. Central market — ואזאן ידועה בכל מרוקו בזכות הצמר שלה: הג׳לאבה הוואזאנית, גלימה עם ברדס שנארגת מצמר מקומי עדין, נמכרת בשם הזה בשווקים רחוקים מכאן.
  3. The Mellah — בוואזאן חיה קהילה יהודית שגרה קרוב לזאוויה, והשריפים היו ידועים בכך שהגנו עליה. מקומה של העיר בחיים היהודיים בא בעיקר מהרב הקבור באסג׳ן, ממש צפונה.
  4. Zaouia of Moulay Abdallah Cherif — המסדר שנוסד כאן, הוואזאניה, התפשט בכל צפון אפריקה. ראש המסדר היה מכובד כל כך שסולטנים באו לוואזאן לקבל את ברכתו, והצריח הירוק המתומן של העיר הוא סמלה.
  5. Shrine of Moulay Tayeb — ב-1873 נישאה אומנת אנגלייה, אמילי קין, לשריף הגדול של ואזאן, סי עבד א-סלאם, וחיה במרוקו עד סוף ימיה הארוכים. הזיכרונות שלה, 'סיפור חיי', מתארים את בית השריפים.
  6. Jardin Lalla Amina — הפארק בצד המזרחי של העיר משקיף על העיר העתיקה הפרושה על מדרון ג׳בל בוהלאל, ההר שהעיר נשענת עליו.

הגבעה של רבי עמרם

בשביל יהודי מרוקו, ואזאן פירושה שם אחד: רבי עמרם בן דיוואן, הקבור בכפר אסג׳ן, עשרה קילומטרים צפונה. בכל שנה בל״ג בעומר אלפי עולי רגל, רבים מהם מישראל, באים להדליק נרות על קברו. הנסיעה הקצרה מחברת את אתר העלייה לרגל עם השדות השקטים והאגם שמעבר. חצי יום; הדרך לאסג׳ן צרה, ובימי ההילולה היא סגורה לתנועה רגילה ומלאה אוטובוסים.

  1. The Mellah — עולי רגל לאסג׳ן נהגו להתארח אצל משפחות יהודיות בעיר, וההילולה הביאה מסחר לכל השוק. היום כמעט לא גרים יהודים בוואזאן, אבל העלייה לרגל עדיין ממלאת את המלונות.
  2. Asjen and the tomb of Rabbi Amram Ben Diwan — רבי עמרם בן דיוואן הגיע למרוקו במאה ה-18 כשד״ר, שליח מארץ ישראל שאסף כספים לקהילותיה, והשתקע בוואזאן. סיפורי ישועות ליד קברו הפכו אותו לאחת מהילולות היהודים הגדולות במרוקו.
  3. Asjen olive groves — הגבעות סביב אסג׳ן מכוסות עצי זית, ואזור ואזאן ידוע בשמן הזית שלו. עולי הרגל נוהגים להביא בקבוק הביתה.
  4. Oued El Makhazine reservoir — המאגר עוצר את הלוכוס מעל קסר אל-כביר ומספק מים למישור המושקה לכיוון לראש. שמו הוא שם הנהר של קרב שלושת המלכים ב-1578.
  5. The Magana clock — בחזרה בעיר, המרכז סביב השעון הוא המקום שבו המוניות הגדולות, בתי הקפה וקהל הערב נפגשים.
  6. Snail market — קערות בבוש, חלזונות במרק של טימין, אניס ופלפל, הן חטיף הערב של עיירות צפון מרוקו.

אל העיר הכחולה

שעה צפונה-מזרחה מוואזאן הכביש מטפס לריף אל שפשאוון, העיירה הצבועה כחול שהיא היום אחד המקומות המצולמים במרוקו. היא נוסדה כמבצר נגד הפורטוגלים ונשארה סגורה לרוב הזרים מאות שנים. טיול יום ברכב, כ-60 ק"מ לכל כיוון בכביש הררי מפותל. להחנות בקצה המדינה וללכת; הסמטאות תלולות והעיירה הכי עמוסה בצהריים.

  1. Bab Taza — כפר ההרים שבדרך הוא שער הכניסה לפארק הלאומי טלאסמטאן, יערות הארז והאשוח של מערב הריף.
  2. Chefchaouen — העיירה נוסדה ב-1471 בידי מולאי עלי בן ראשד כבסיס נגד הפורטוגלים שבחוף. פליטים מאנדלוסיה, מוסלמים ויהודים, התיישבו כאן אחרי נפילת גרנדה.
  3. Chefchaouen Kasbah — בקסבה עם החומות האדומות בכיכר הראשית יש מוזיאון אתנוגרפי קטן וגן; מהמגדל שלה רואים את כל המדינה הכחולה מתחת.
  4. Jebel el-Kelaa — העיירה יושבת מתחת לשתי פסגות, ושמה מוסבר בדרך כלל מהמילה הברברית לקרניים — הצורה שההרים יוצרים מעל המדינה. ג׳בל אל-קלעה, כ-1,600 מטר, הוא ההר שמאחורי העיירה.
  5. Ras el Ma, Chefchaouen — המעיין בראש העיירה הוא הסיבה שנבנתה כאן: הוא סיפק מים לבתים, לטחנות ולבריכות הכביסה הציבוריות, שנשים עדיין משתמשות בהן.
  6. Ecomuseum of Talassemtane — המוזיאון הקטן בקצה העיירה מסביר את הפארק הלאומי שמעבר — היערות, האשוח המרוקאי האנדמי וקופי המקוק הברברי.

מה יש בואזאן

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

ואזאן היא עיר שוק בארץ הזיתים, והאוכל פשוט: שמן זית ולחם בבוקר, מרק חרירה, טאג׳ינים וקופתה על האש. קציר התאנים והזיתים המקומי ממלא את השוק בסוף הקיץ ובסתיו. בערב דוכני החלזונות במרכז הם מקום האוכל העמוס בעיר. המחירים הרבה מתחת לאלה של שפשאוון במעלה הכביש.

אמונה ומקומות קדושים

טבע

עם ילדים

אוכל

לחיפוש חדר בואזאן