Australia
אורפורד
אי מריה שוכן עשרים דקות מהחוף, ואין בו מכוניות, חנויות או תושבי קבע, רק פקחים, וומבטים וחורבות של שתי תקופות אסירים ושני עסקים שנכשלו. זה פארק לאומי, ומגיעים אליו במעבורת נוסעים מטריאבונה, עשר דקות צפונית לאורפורד. המסלול הוא יום שלם ברגל או באופניים מהמזח בדרלינגטון. להביא את כל האוכל והמים, לבדוק את הגאות בשביל הצוקים הצבועים, ולא לפספס את המעבורת האחרונה חזרה — אין דרך אחרת לצאת.
חדר לזוג באורפורד — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
האי בלי מכוניות
אי מריה שוכן עשרים דקות מהחוף, ואין בו מכוניות, חנויות או תושבי קבע, רק פקחים, וומבטים וחורבות של שתי תקופות אסירים ושני עסקים שנכשלו. זה פארק לאומי, ומגיעים אליו במעבורת נוסעים מטריאבונה, עשר דקות צפונית לאורפורד. המסלול הוא יום שלם ברגל או באופניים מהמזח בדרלינגטון. להביא את כל האוכל והמים, לבדוק את הגאות בשביל הצוקים הצבועים, ולא לפספס את המעבורת האחרונה חזרה — אין דרך אחרת לצאת.
- Maria Island Ferry — אבל טסמן הפליג כאן ב-1642 וקרא לאי על שם מריה ואן דימן, אשתו של המושל הכללי של איי הודו המזרחית ההולנדית, אנתוני ואן דימן.
- Commissariat Store, Darlington — דרלינגטון הייתה תחנת אסירים פעמיים, בפעם הראשונה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-19 ושוב בשנות ה-40, והיא אחד מאחד-עשר אתרי האסירים של אוסטרליה ברשימת אונסק״ו. המחסן הוא מהתקופה הראשונה, ולכן הוא מהמבנים העתיקים באי.
- Fossil Cliffs — אבן הגיר דחוסה בקונכיות של יצורי ים מתקופת הפרם, לפני כ-290 מיליון שנה. בשנות ה-20 של המאה ה-20 חצבו את אותו סלע בשביל מפעל מלט בדרלינגטון, שנסגר בשפל הגדול.
- Bishop and Clerk — הפסגה היא כיפה של דולריט, הסלע הוולקני הקשה שמכסה את רוב ההרים בטסמניה, שבור לעמודים. מהפסגה מסתכלים ישר במורד תהום אל הים ולרוחב אל חצי האי פרסינה.
- Painted Cliffs — מי תהום שנשאו תחמוצות ברזל חלחלו באבן החול וצבעו אותה בטבעות, במערבולות ובפסים של כתום וחום. אחר כך הים ליטש את תחתית הצוק, ולכן הדוגמאות נראות הכי טוב ממש בקו המים.
- Maria Island National Park — ב-2012 שוחררו באי שדים טסמניים נקיים ממחלת גידול הפנים, כאוכלוסיית ביטחון. קנגורו פורסטר ואווזי קייפ ברן הובאו לכאן כבר בשנות ה-60 וה-70 מאותה סיבה: מקום בטוח הרחק מהאי הראשי.
אורפורד על נהר פרוסר
אורפורד היא כפר נופש שבו נהר פרוסר יוצא מערוץ אל מפרץ שאי מריה מגן עליו. רוב הבתים הם בקתות סוף שבוע של משפחות מהובארט, ולכן המקום עמוס בינואר ושקט מאוד בשאר השנה. המסלול נשאר קרוב: דרך האסירים במעלה הנהר, שורה של חופי חול, תצפית ודרך היער דרומה. חצי יום, רובו ברגל, ומתאים לערב שבו מגיעים.
- Old Convict Road — בשנות ה-40 של המאה ה-19 חצבו אסירים דרך לאורך הצד הצפוני של ערוץ נהר פרוסר, חלק מהדרך מהובארט לחוף המזרחי. הכביש המודרני עובר בגדה השנייה, והדרך הישנה היא היום שביל הליכה.
- Raspins Beach — החוף שוכן בצד הצפוני של שפך נהר פרוסר, שבו שרטון החול של הנהר זז עם השיטפונות. עופות חוף מקננים בחופים טסמניים כאלה באביב ובקיץ, אז להרחיק כלבים ורגליים מהדיונות.
- Shelly Beach — כמו שהשם רומז, החוף הקטן מכוסה צדפים שבורים. שביל חוף מאיסט שלי ביץ׳ ממשיך לספרינג ביץ׳ לאורך הצוקים הנמוכים.
- Spring Beach — ספרינג ביץ׳ פונה לאי מריה מעבר למעבר מרקורי, והאי חוסם חלק גדול מגלי האוקיינוס. המים בדרך כלל עדינים יותר מאשר בחוף הפתוח, אם כי נדיר שהם חמים.
- Three Thumbs Lookout — שלוש בליטות הסלע שעל הרכס נתנו לתצפית את שמה. מהרציף כל אורכו של אי מריה פרוש מעבר למים, עם הבישוף והפקיד בקצה הצפוני.
- Wielangta Forest — באמצע שנות ה-2000 ויאלנגטה עמד במרכז מאבק משפטי ארוך על כריתת עצים ומינים בסכנה, שהגיש הסנטור בוב בראון ממפלגת הירוקים. חלק גדול מהיער נמצא היום בשמורה, וחוצה אותו דרך עפר עם פינות פיקניק על נהר סנדספיט.
צפונה לאורך המפרץ לסוונסי
צפונית לאורפורד כביש טסמן עוקב אחרי חוף מפרץ הצדפה הגדול, ופסגות הגרניט של פרסינה גדלות מעבר למים ככל שנוסעים. גם כאן האסירים השאירו את חותמם, בגשרים שבנו לכביש הזה. המסלול הוא כשעה נסיעה מאורפורד לסוונסי עם עצירות, חצי יום נינוח שמתאים לדרך לפרסינה או בחזרה ממנה. לתדלק בטריאבונה או בסוונסי; ביניהן אין כמעט כלום.
- Spring Bay Mill — במשך עשורים זו הייתה מנסרת שבבי עץ, וסגירתה ב-2011 הייתה נקודת מפנה במאבק של טסמניה על היערות המקומיים. מייסד ווטיף גרים ווד וג׳אן קמרון קנו אותה והפכו את המקום למתחם לאירועים ולכנסים.
- Mayfield Bay — ליד החוף הכביש חוצה נחל על גשר שלוש הקשתות, עוד אחד מגשרי האבן שבנו אסירים בכביש החוף הזה בשנות ה-40 של המאה ה-19.
- Spiky Bridge — אסירים מתחנת המבחן של רוקי הילס בנו את הגשר בשנות ה-40 של המאה ה-19, והציבו את אבני המעקות על הקצה כך שהן בולטות כמו קוצים. אף אחד לא יודע בוודאות למה; ההשערה הנפוצה היא כדי למנוע מבקר ליפול מהצד.
- Kate's Berry Farm — החווה יושבת על מדרון מעל מפרץ הצדפה הגדול, ומהמרפסת מסתכלים מעבר למים אל ההאזרדס, פסגות הגרניט הוורודות של פרסינה.
- Bark Mill Museum — כאן טחנו קליפה של עצי שיטה שחורה כדי להפיק טאנין, שבורסקאים השתמשו בו כדי להפוך עורות לעור מעובד. במשך שנים הטחנה הייתה אחד המעסיקים הגדולים בחוף.
- Swansea — סוונסי התחילה כגרייט סוונפורט, אחד היישובים העתיקים בחוף המזרחי. העיירה עומדת על מפרץ הצדפה הגדול, מוגנת בידי חצי האי פרסינה, ולכן המים שמולה בדרך כלל רגועים.
מה יש באורפורד
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה של הובארט — כשעה ורבע ברכב, דרך הגבעות של באקלנד
- המעבורת לאי מריה — נוסעים ואופניים בלבד, כחצי שעה; בקיץ להזמין מראש
תרבות והיסטוריה
- מחסן האספקה בדרלינגטון — הבניין הראשון שפוגשים כשיורדים מהמעבורת; זה מרכז המבקרים של האי
- ספרינג ביי מיל — מנסרת שבבי עץ לשעבר שהפכה למתחם אירועים; לבדוק מה קורה לפני שמגיעים
- הגשר הקוצני — חמישים דקות צפונה, ממש ליד הכביש לפני סוונסי; עצירה של חמש דקות
- מוזיאון טחנת הקליפה — בסוונסי; איך חוף שלם התפרנס מקליפת שיטה
- מוזיאון המורשת של החוף המזרחי — מוזיאון מקומי קטן בסוונסי; שעה ביום אפור
- דרך האסירים הישנה — ללכת בה מהעיירה לאורך ערוץ נהר פרוסר; שטוחה ומוצלת
מה לראות
- הצוקים הצבועים — אפשר להגיע ברגל רק בשפל; לבדוק את טבלת הגאות לפני המעבורת
- צוקי המאובנים — לולאה קלה מדרלינגטון; להסתכל למטה על הסלע, לא רק על הים
- הבישוף והפקיד — טיפוס ארוך עם קטע סלעים בסוף; לצאת במעבורת הראשונה
- הפארק הלאומי אי מריה — אין רכבים ואין חנויות: להביא אוכל, מים ואופניים אם אפשר
- חוף רספינס — החוף החולי הארוך בשפך הנהר, מול אי מריה
- ספרינג ביץ׳ — חוף טוב לשחייה, עדין יותר מהחוף הפתוח; המים נשארים קרירים
- תצפית שלוש האגודלים — דרך עפר והליכה קצרה למעלה בשביל הנוף המלא על אי מריה
- יער ויאלנגטה — דרך עפר דרומה דרך יער גבוה; איטית ושקטה, בלי שירותים
- מפרץ מייפילד — חוף וחניון לילה ליד הכביש בדרך לסוונסי
שווקים וקניות
- הסופר של אורפורד — לקנות כאן את הפיקניק לאי מריה; אין מה לקנות באי
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
אורפורד היא כפר של בקתות נופש, והאוכל בהתאם: כמה בתי קפה, ביסטרו בפאב וסופרמרקט, ועוד בחירה בטריאבונה הסמוכה ובסוונסי, שעה משם. המעדנים המקומיים הם פיש אנד צ׳יפס ליד מזח המעבורת, צדפות מהחוות של החוף המזרחי ופירות יער בקיץ. באי מריה אין אוכל בכלל, אז את הצהריים לאי קונים ביבשה יום קודם או באותו בוקר.
- הפיש ואן — פיש אנד צ׳יפס ליד מזח המעבורת בטריאבונה, כ-A$15-25
- סקורצ׳רס על הנהר — בית קפה ופיצה על הפרוסר באורפורד, כ-A$15-28
- וואטלבנקס — קפה וארוחת בוקר באורפורד לפני המעבורת, כ-A$10-22
- חוות פירות היער של קייט — גלידת פירות יער ופנקייקים ליד סוונסי, כ-A$8-18
- הטברנה והמאפייה של טחנת הקליפה — פאי ולחם ביום, ארוחות פאב בערב, בסוונסי; כ-A$6-30
- צריף הצדפות מלשל — צדפות טריות בשער המשק אחרי סוונסי, כ-A$15-25 לתריסר
מוזיאונים
- מחסן האספקה בדרלינגטון — תצוגות על האסירים, המתיישבים וחיות הבר של האי; חינם עם כרטיס הפארק
- מוזיאון טחנת הקליפה — טחנת קליפת השיטה הישנה בסוונסי, עם המכונות שלה
- מוזיאון המורשת של החוף המזרחי — ההיסטוריה המקומית של סוונסי והחוף במוזיאון קטן
- ספרינג ביי מיל — מנסרת שבבים לשעבר, היום מתחם אירועים; פתוח לאירועים ולחלק מהסיורים
טבע
- הצוקים הצבועים — כשעתיים הלוך וחזור ברגל מהמזח; רק בשפל
- צוקי המאובנים — לולאה קלה מדרלינגטון עם נוף על צפון האי
- הבישוף והפקיד — כחמש שעות הלוך וחזור; לא ביום עם רוח
- יער ויאלנגטה — יער גבוה ורטוב ופינות פיקניק בדרך עפר דרומית לאורפורד
- תצפית שלוש האגודלים — הנוף על מעבר מרקורי ועל כל האי
עם ילדים
- הפארק הלאומי אי מריה — וומבטים רועים במדשאות של דרלינגטון, קרוב מספיק לצלם
- הגשר הקוצני — עצירה של חמש דקות עם תעלומה לפתור
- ספרינג ביץ׳ — מים רגועים וחול, מוגנים בידי האי
- חוות פירות היער של קייט — גלידה עם נוף ביום של סוונסי
- חוף רספינס — הליכה ארוכה על החול וצדפים לאסוף
אוכל
- אורפורד בלו ווטרס — הביסטרו של הפאב ליד שפך הנהר; סטייקים, דגים ופרמה
- סקורצ׳רס על הנהר — פיצה על הנהר בערב; לבדוק ימי פתיחה מחוץ לעונה
- פירמונט — ארוחת ערב רצינית ליד סוונסי, שעה צפונה; להזמין מראש
- הטברנה והמאפייה של טחנת הקליפה — ארוחת פאב בסוונסי אם נשארים שם עד מאוחר