North Macedonia

אוחריד

ב-886 שני תלמידים של קירילוס ומתודיוס, קלמנט ונאום, הגיעו לאוחריד וייסדו בית ספר שהפיץ את הכתב הסלאבי ואת הכנסייה הסלאבית בכל הבלקן, ואוחריד נקראה מאוחר יותר ירושלים של הסלאבים; המקומיים אומרים שהיו בה פעם שלוש מאות שישים וחמש כנסיות, אחת לכל יום. העיר העתיקה מטפסת על גבעה מעל האגם. שעתיים, תלול; להביא מים.

חדר לזוג באוחריד — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

ירושלים של הסלאבים

עץ הדולב העתיק — באמצע השוק עומד עץ דולב חלול וענק שהעיר אומרת שהוא בן כתשע מאות שנה. בגזע שלו היה פעם בית קפה זעיר. רחוב השוק שמתחתיו יורד עד האגם, עם חנויות שמוכרות פנינים של אוחריד, שעשויות לא מצדפות אלא מהקשקשים של דג קטן של האגם.
כנסיית סופיה הקדושה — הקתדרלה של הארכיבישופים של אוחריד, שנבנתה במאה האחת עשרה. תחת העות׳מאנים היא הפכה למסגד, והפרסקאות שלה כוסו בסיד — וזה שימר אותן. הן נחשפו במאה העשרים והן מהציורים הביזנטיים היפים בתקופתם.
בית רובב — בית סוחר גבוה מ-1827, לבן עם קומה עליונה מעץ שבולטת מעל הרחוב, אופייני לאוחריד. היום יש בו את המוזיאון הארכיאולוגי, ובסמוך סדנה עדיין עושה נייר ביד ומדפיסה על העתק של מכבש הדפוס של גוטנברג.
פריבלפטה — את הפרסקאות של הכנסייה הזאת מ-1295 ציירו מיכאל ואאוטיכיוס, והם חתמו את שמם בציורים — מהציירים הראשונים בעולם הביזנטי שמוכרים בשמם. בסמוך, גלריית האיקונין מחזיקה כמה מהאיקונין הביזנטיים היפים בבלקן.
התיאטרון העתיק — תיאטרון יווני מבערך המאה השנייה לפנה״ס, שהרומאים השתמשו בו אחר כך לקרבות גלדיאטורים. הוא היה קבור מתחת לבתים עד שנחשף במאה העשרים, והיום מארח את פסטיבל הקיץ.
המבצר של שמואל — בסביבות שנת 1000 אוחריד הייתה הבירה של הצאר שמואל, שהאימפריה שלו נלחמה בביזנטיון. ב-1014 הקיסר הביזנטי בזיליוס השני שבה את הצבא שלו וסימא אלפי שבויים, והשאיר לאחד מכל מאה עין אחת כדי שיוביל את האחרים הביתה; לפי המסופר שמואל מת מההלם כשראה אותם. אפשר ללכת על החומות בראש העיר.

מקלמנט הקדוש עד קאנאו

על המדרון המערבי של הגבעה עומדת הכנסייה של קלמנט הקדוש, שנבנתה מחדש במקום בית הספר שלו, ומתחתיה, על מצוק מעל המים, הכנסייה הקטנה של קאנאו, התמונה של אוחריד. ההליכה יורדת בשביל בין אורנים ולאורך מדרכת עץ על האגם. שעה; הכי טוב אחר הצהריים, לסיים בשקיעה.

השער העליון — השער הראשי של העיר מימי הביניים, על הדרך שעולה מהשוק. דרכו הסמטה מובילה ליד בתים ישנים עם קומות עליונות מעץ, שנבנו כך שיטו זה לעבר זה מעל הרחוב.
גלריית האיקונין — האוסף מקבץ איקונין מהכנסיות של אוחריד, שצוירו במשך חמש מאות שנה; היפים שבהם, מהמאה הארבע עשרה, הגיעו מקונסטנטינופול. ביניהם איקונין דו-צדדי של הבשורה שנישא בתהלוכות.
המבצר של שמואל — מהחומות רואים את כל האגם, באורך של כשלושים קילומטרים, עם ההרים של אלבניה בחוף הרחוק. אגם אוחריד הוא מהאגמים העתיקים בעולם, בן יותר ממיליון שנה, ויש בו מינים של דגים וחלזונות שלא נמצאים בשום מקום אחר.
פלאושניק — כאן קלמנט בנה כנסייה ובית ספר בסוף המאה התשיעית, שבו אלפי תלמידים למדו לקרוא ולכתוב בסלאבית; הוא קבור כאן. הכנסייה הפכה למסגד, נהרסה ונבנתה מחדש ב-2002 על היסודות הישנים, ליד פסיפסים מהמאה החמישית.
יוחנן הקדוש בקאנאו — כנסייה קטנה מהמאה השלוש עשרה על סלע מעל האגם, עם כיפה וגג רעפים אדום, והמים כחולים ועמוקים מתחת. זה הנוף המצולם ביותר בצפון מקדוניה, והשקיעה מאחוריה היא הסיבה לבוא.
השוק הישן — השביל לאורך המים חוזר במדרכת עץ מתחת למצוקים אל הנמל והשוק. בערב כל העיר מטיילת לאורך טיילת האגם, וסירות הדייגים מציעות נסיעות קצרות לקאנאו.

לאורך האגם עד נאום הקדוש

דרומית לאוחריד החוף המזרחי נמשך שלושים קילומטרים מתחת להר גליצ׳יצה עד מנזר נאום הקדוש בגבול אלבניה, ליד חופים, כפרי דייגים וכפר מתקופת הברונזה על כלונסאות. יום שלם; ברכב, או כיוון אחד בסירה.

לגדין — החופים הראשונים דרומית לעיר, של חלוקים דקים ומים צלולים. אגם אוחריד צלול כל כך שהראות יכולה להגיע ליותר מעשרים מטרים.
מפרץ העצמות — צוללנים מצאו כאן על קרקעית האגם אלפי כלונסאות עץ, מכפר שנבנה על במה מעל המים בערך בין 1200 ל-600 לפנה״ס. חלק ממנו נבנה מחדש על כלונסאות, עם מוזיאון, והעצמות של בעלי החיים שאנשיו אכלו נתנו למפרץ את שמו.
גליצ׳יצה — כביש מטפס עד מעבר על ההר בין אגם אוחריד לאגם פרספה, שממנו רואים את שני האגמים בבת אחת. פרספה שוכב כמאה וחמישים מטרים גבוה יותר, והמים שלו מתנקזים לאוחריד דרך תעלות תת-קרקעיות בתוך ההר.
טרפייצה — כפר הדייגים האחרון בחוף ששמר על הצורה הישנה שלו, צביר של בתים על מפרץ קטן שבמשך זמן רב הגיעו אליו בעיקר בסירה. הדיג של פורל האגם המפורסם, שחי רק כאן, הוגבל כדי להציל אותו.
ליובניסטה — כפר עם חוף החול הארוך באגם, ליד גבול אלבניה. בקיץ הוא מתמלא במשפחות מכל המדינה.
מנזר נאום הקדוש — נאום ייסד את המנזר הזה ב-905 וקבור בכנסייה שלו; עולי רגל מצמידים אוזן לקבר שלו, ואומרים שהם שומעים את הלב שלו עדיין פועם. לידו עולים מהאדמה המעיינות שמזינים את האגם, וחותרים מסיעים את המבקרים מעל הבריכות הירוקות והצלולות; טווסים מסתובבים בחצר.

מה יש באוחריד

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של אוחריד — רבע שעה לעיר; נמל התעופה של סקופיה במרחק שלוש שעות בכביש

תרבות והיסטוריה

כנסיית סופיה הקדושה — הקתדרלה מהמאה האחת עשרה והפרסקאות שלה
בית רובב — אחוזת סוחרים מ-1827, היום מוזיאון
פריבלפטה — כנסייה מ-1295 שצוירה בידי אמנים שחתמו את שמם
גלריית האיקונין — איקונין ביזנטיים ליד פריבלפטה
התיאטרון העתיק — תיאטרון הלניסטי בעיר העתיקה, שמשמש למופעי קיץ
פלאושניק — הכנסייה של קלמנט הקדוש ובית הספר הסלאבי הראשון
יוחנן הקדוש בקאנאו — הכנסייה הקטנה על המצוק מעל האגם; שקיעה
מפרץ העצמות — כפר מתקופת הברונזה על כלונסאות במים, משוחזר
מנזר נאום הקדוש — מנזר מ-905 ליד המעיינות; טווסים וסירה על המעיינות
קלישטה — מנזר עם כנסיות מערה במצוק
רדוז׳דה — כפר דייגים וכנסיית מערה גבוה על הסלע

מה לראות

עץ הדולב העתיק — עץ דולב שלפי המסופר בן תשע מאות שנה, בשוק
השער העליון — שער העיר העתיקה על הגבעה
המבצר של שמואל — ללכת על החומות בראש העיר
לגדין — כפר חוף דרומית לעיר
פשטני — כפר על שפת האגם וחופים
גליצ׳יצה — ההר בין שני אגמים; כביש עד התצפית
אלשני — כפר הרים מעל חוף האגם
טרפייצה — כפר הדייגים הישן האחרון בחוף
ליובניסטה — כפר וחוף ארוך ליד גבול אלבניה
סטרוגה — העיירה שבה הדרים השחור יוצא מהאגם; פסטיבל שירה
ווצ׳אני — כפר של מעיינות שפעם הכריז על עצמו כרפובליקה

שווקים וקניות

השוק הישן — רחוב הקניות עד האגם, עם חנויות פנינים
סדנת הנייר — נייר שעושים ביד והעתק של מכבש הדפוס של גוטנברג

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

האוכל המקדוני זול, משביע ומלא פלפלים. **טבצ׳ה גרבצ׳ה** הוא שעועית לבנה שנאפית בכלי חרס עם פלפל אדום — המנה הלאומית; **איוואר** הוא ממרח של פלפלים אדומים קלויים שכל בית מכין בסתיו; **סלט שופסקה** הוא עגבנייה, מלפפון וגבינה לבנה מגוררת. בורק עם יוגורט הוא ארוחת הבוקר. היין הוא **ורנץ**, אדום כהה, וראקיה פותחת את הארוחה. צלחת טבצ׳ה גרבצ׳ה עולה כמה יורו.

השוק הישן — טבצ׳ה גרבצ׳ה ובורק בסמטאות
טרפייצה — דגי אגם בטברנה כפרית
סטרוגה — צלופחים ובתי הקפה על הנהר
ווצ׳אני — אוכל הרים ליד המעיינות
אלשני — בישול ביתי בכפר הרים
מנזר נאום הקדוש — ארוחת צהריים ליד המעיינות

מוזיאונים

אוחריד היא עיר מוזיאון: פרסקאות ואיקונין ביזנטיים, תיאטרון הלניסטי, כפר מתקופת הברונזה באגם, וסדנה שעדיין עושה נייר ביד.

גלריית האיקונין — איקונין ביזנטיים של חמש מאות שנה
בית רובב — הארכיאולוגיה של האגם
מפרץ העצמות — כפר על כלונסאות מעל המים
סדנת הנייר — נייר בעבודת יד ומכבש גוטנברג
התיאטרון העתיק — התיאטרון ההלניסטי

טבע

אגם אוחריד הוא מהאגמים העתיקים והעמוקים באירופה, ניזון בעיקר ממעיינות תת-קרקעיים, ובמים הצלולים שלו חיים מאות מינים שלא נמצאים בשום מקום אחר. מעליו מתרומם הפארק הלאומי גליצ׳יצה בין שני אגמים.

גליצ׳יצה — שני אגמים ממעבר אחד
מנזר נאום הקדוש — המעיינות בסירת משוטים
ווצ׳אני — מעיינות הרים מעל הכפר
סטרוגה — הדרים השחור שיוצא מהאגם
לגדין — חופים של מים צלולים

עם ילדים

ילדים נהנים מהאגם: שיט בסירות, חופים רדודים וחמים בקיץ, כפר על כלונסאות, טווסים וסירת משוטים מעל המעיינות.

מפרץ העצמות — הכפר על הכלונסאות
מנזר נאום הקדוש — טווסים וסירה על המעיינות
ליובניסטה — חוף חול ארוך
המבצר של שמואל — ללכת על חומות המבצר
סדנת הנייר — לראות איך עושים נייר

אמונה ומקומות קדושים

אוחריד היא אחד המקומות הקדושים של הנצרות האורתודוקסית, שממנו התפשטו האותיות הסלאביות והכנסייה הסלאבית, וחוף האגם שלה מלא מנזרים וכנסיות מערה.

פלאושניק — הקבר של קלמנט הקדוש
כנסיית סופיה הקדושה — הקתדרלה של הארכיבישופים
פריבלפטה — פרסקאות חתומות מ-1295
קלישטה — כנסיות מערה במצוק
רדוז׳דה — כנסיית המערה מעל המים
מנזר נאום הקדוש — הלב הפועם של הקדוש

חיי לילה

בקיץ אוחריד מתמלאת במקדונים בחופשה, והלילות הם בטיילת האגם, בברי חוף ובפסטיבל הקיץ בתיאטרון העתיק. סטרוגה עורכת פסטיבל שירה בינלאומי כל אוגוסט.

השוק הישן — טיילת האגם בלילה
התיאטרון העתיק — הקונצרטים של פסטיבל הקיץ של אוחריד
יוחנן הקדוש בקאנאו — משקאות שקיעה מתחת לכנסייה
סטרוגה — ערבי השירה של סטרוגה

לחיפוש חדר באוחריד