Uruguay
מונטווידאו
מונטווידאו נבנתה כמצודה כדי להרחיק את הפורטוגזים. ספרד ייסדה אותה ב-1724 מסיבה אחת — הפורטוגזים תפסו את קולוניה מעבר לנהר — וכל העיר העתיקה ישבה מאחורי חומות עד 1833, כשהתושבים הצביעו להרוס אותן. ההליכה הזאת היא חצי האי שבתוך החומות שנעלמו: שעתיים, מישורי, וכמעט הכול בו חינם.
חדר לזוג במונטווידאו — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
חצי האי
מונטווידאו נבנתה כמצודה כדי להרחיק את הפורטוגזים. ספרד ייסדה אותה ב-1724 מסיבה אחת — הפורטוגזים תפסו את קולוניה מעבר לנהר — וכל העיר העתיקה ישבה מאחורי חומות עד 1833, כשהתושבים הצביעו להרוס אותן. ההליכה הזאת היא חצי האי שבתוך החומות שנעלמו: שעתיים, מישורי, וכמעט הכול בו חינם.
- כיכר העצמאות — הכיכר יושבת בדיוק במקום שבו עמדה המצודה, ולכן היא הציר בין העיר העתיקה לחדשה. מתחת לפסלו של ארטיגס נמצא המאוזוליאום שלו, פתוח לציבור ומשומר; הוא מייסד האומה, והוא בילה את שלושים שנות חייו האחרונות בגלות בפרגוואי בסירוב לחזור.
- ארמון סלבו — מאה מטרים, והבניין הגבוה באמריקה הדרומית כשנפתח ב-1928. מריו פלנטי תכנן אותו, ותכנן גם את ארמון ברולו בבואנוס איירס — השניים עומדים משני עברי אותו נהר, ושניהם נועדו לשאת מגדלורים שיאותתו זה לזה.
- שער המצודה — כל מה שנשמר כשחומות העיר נהרסו ב-1833. ההחלטה להרוס אותן התקבלה בידי הרפובליקה החדשה מתוך הטענה שעיר מאחורי חומות אינה יכולה לגדול, והשער הושאר עומד כדלת אל העבר.
- תיאטרון סוליס — נפתח ב-1856 והוא התיאטרון העתיק באורוגוואי. העירייה קנתה אותו ב-1937 והוא בבעלות ציבורית מאז, וזאת הסיבה שמושב כאן עולה מה שהוא עולה. גם קרוזו וגם שרה ברנאר הופיעו בו.
- כיכר מטריס — הכיכר הראשונה של העיר, שסומנה ב-1726, שנתיים אחרי הייסוד. המזרקה שבמרכזה הוקמה ב-1871 לציון הגעת המים בצינורות, וזה דבר ששווה לציין: עד אז העיר שתתה מבארות ומעגלות מים.
- שוק הנמל — אולם הברזל נוצר באנגליה והוקם כאן ב-1868 כשוק תוצרת. היום הוא כולו גרילים, וזאת הארוחה הלאומית: בקר על עצים, נחתך ומוגש בלי טקס, עם כוס מדיו אי מדיו — חצי יין שקט וחצי מבעבע.
הרמבלה והאצטדיון
מונטווידאו לא מפנה גב לכלום: עשרים ושניים ק״מ של טיילת פתוחה נמתחים לאורך כל העיר, ובערב רוב האוכלוסייה נמצאת עליה עם תרמוס מתחת לזרוע. המסלול הזה הולך לאורך המים החוצה מהמרכז ואז פונה פנימה אל האצטדיון שבו נערך המונדיאל הראשון ב-1930. שלוש שעות, או שעתיים עם אוטובוס אחד.
- פארק רודו — פארק שתוכנן ב-1901 עם אגם, לונה פארק קטן ומוזיאון האמנות הלאומי בתוכו. ביום ראשון נמתח שוק ספרים לאורך קצהו, וכך כבר עשורים.
- חוף רמירס — החוף הקרוב למרכז. המים חומים מפני שריו דה לה פלאטה נושא סחף מאגן בגודל מערב אירופה, ולא בגלל זיהום — זה שפך הנהר הרחב בעולם, מאתיים ועשרים ק״מ ברוחבו באוקיינוס.
- פונטה קרטס — המגדלור מ-1876 מסמן את הנקודה הדרומית של העיר, ולפי המוסכמה את הנקודה שבה הנהר נגמר והאוקיינוס מתחיל. מאחוריו כלא שהפך לקניון — וב-1971 נמלטו ממנו מאה ושישה אסירי טופמרוס דרך מנהרה בלילה אחד.
- חוף פוסיטוס — חוף העיר עם מגדלים מאחוריו, והרובע שבו גר רוב המעמד הבינוני. איש לא שוחה לפני דצמבר וכולם הולכים כאן כל השנה.
- אצטדיון המאה — נבנה בשישה חודשים למונדיאל הראשון ביולי 1930, שאורוגוואי אירחה וזכתה בו מול תשעים אלף איש. פיפ״א הכריזה עליו אתר מורשת של הכדורגל העולמי, והוא האצטדיון היחיד בעולם עם המעמד הזה.
- מוזיאון הכדורגל — בתוך האצטדיון. באורוגוואי כשלושה וחצי מיליון איש, והיא זכתה פעמיים במונדיאל ופעמיים באליפות האולימפית בכדורגל — וארבעת הכוכבים על החולצה סופרים את כל הארבע.
מונטווידאו האחרת
שני דברים שלא מופיעים על גלויה: התופים, והדיקטטורה. הקנדומבה הגיעה לכאן עם אפריקאים משועבדים, שרדה כקצב רחוב בשתי שכונות, והיום היא ברשימת אונסק״ו; התופים עוברים בבריו סור ובפלרמו בכל ערב יום ראשון ואיש אינו מארגן את זה. ובין 1973 ל-1985 החזיקה אורוגוואי יותר אסירים פוליטיים לנפש מכל מדינה בעולם. שלוש שעות, וערב יום ראשון הוא הזמן היחיד לחצי הראשון.
- בריו סור — העבדות בוטלה באורוגוואי ב-1842, והקהילה האפרו-אורוגוואית שנותרה רוכזה בשני רבעים — זה ופלרמו. בשנות השבעים הרס הצבא את הקונבנטיז׳וס שבהם גרו והעביר את המשפחות לשולי העיר; התופים חזרו לרחובות האלה בכל זאת.
- פלרמו — רובע התיפוף השני. בשורת קנדומבה יש שלושה תופים — צ׳יקו, רפיקה ופיאנו — והם מכוונים בכך שמדליקים אש ברחוב ומחזיקים את העורות מעליה, ולכן מריחים את האש לפני ששומעים אותם.
- הקרנבל — הקרנבל כאן נמשך ארבעים יום, הארוך בעולם, ומרכזו אינו סמבה אלא מורגה — מקהלות של גברים בפנים צבועות ששרות סאטירה פוליטית, ונשפטות בתחרות שנמשכת שבועות.
- מוזיאון הזיכרון — הדיקטטורה של 1973 עד 1985. אחד מכל חמישים אורוגוואים בערך נעצר בשלב כלשהו ורבים נוספים עזבו את המדינה; מספר הנעלמים הרשמי הוא כמאתיים — קטן לעומת ארגנטינה ועצום למדינה בגודל הזה.
- מרכז האמנות העכשווית — אמנות עכשווית בתוך כלא מיגלטה לשעבר, וחלק מהתאים נותרו בדיוק כפי שהיו. חינם, והבניין הוא זה שמדבר.
- בניין הפרלמנט — הושלם ב-1925 משיש של תשע מחצבות אורוגוואיות. מכאן באו החוקים שהפכו את אורוגוואי למדינה הראשונה בעולם שהכשירה קנאביס במלואו, ב-2013, ולאחת הראשונות באמריקה הלטינית שהפרידה דת ממדינה, ב-1919.
מה יש במונטווידאו
איך מגיעים ומתניידים
- שדה התעופה קראסקו — שמונה-עשר ק״מ מזרחה, והטרמינל שנפתח ב-2009 הוא של רפאל ויניולי — גג בטון מעוקל אחד באורך שלוש מאות ושישים מטרים.
- תחנת שלושת הצלבים — התחנה המרכזית והדרך היחידה להגיע לשאר המדינה. אוטובוסים לפונטה דל אסטה יוצאים כל חצי שעה והנסיעה שעתיים.
- תחנת הרכבת הישנה — תחנת רכבת מ-1897 שנסגרה ב-2003 ועמדה ריקה עשרים שנה. הרכבות יוצאות היום מתחנה חדשה שלידה.
- נמל מונטווידאו — הנמל הטבעי העמוק בחוף הזה, והסיבה שהספרדים בנו כאן מצודה ב-1724 — כדי למנוע מהפורטוגזים לעשות זאת קודם.
תרבות והיסטוריה
- שער המצודה — כל מה שנותר מחומות העיר, שנהרסו ב-1833 בהחלטה ציבורית. שער האבן נשמר כפתח לעיר העתיקה, והוא עדיין משמש ככזה.
- תיאטרון סוליס — נפתח ב-1856 והוא התיאטרון העתיק במדינה. העירייה קנתה אותו ב-1937 ומאז הוא בבעלות ציבורית, ולכן הכרטיסים נוחים.
- הקתדרלה — מ-1804, והבניין הציבורי העתיק במונטווידאו. אורוגוואי הפרידה בין דת למדינה ב-1919 ושינתה את שמות חגי הדת; חג המולד נקרא רשמית יום המשפחה.
- הקבילדו — בית העירייה הקולוניאלי מ-1804, היום מוזיאון העיר, והבניין שבו הושבעה החוקה הראשונה של אורוגוואי ב-1830.
- מוזיאון טורס גרסיה — הצייר שצייר את אמריקה הדרומית הפוכה ב-1943 וכתב שהצפון שלנו הוא הדרום. הציור כאן, והוא שינה את האופן שבו היבשת מדמיינת את עצמה.
- מוזיאון גורביץ׳ — עבודתו של צייר יהודי יליד ליטא שהגיע לכאן כילד והצטרף לסדנה של טורס גרסיה. קטן, ובכיכר הראשית.
- מרכז האמנות העכשווית — אמנות עכשווית בתוך כלא לשעבר, וחלק מהתאים נותרו כפי שהיו. חינם.
- מוזיאון הזיכרון — הדיקטטורה של 1973 עד 1985, שבה החזיקה אורוגוואי יותר אסירים פוליטיים לנפש מכל מדינה בעולם. המוזיאון חינם וקטן ואינו מרכך.
- מוזיאון האמנות — האוסף הלאומי לאמנות, חינם, בפארק רודו. בלאנס, פיגארי וטורס גרסיה בשלושה חדרים.
- מוזיאון הכדורגל — בתוך האצטדיון, וזה הטיעון של המדינה על עצמה: שני מונדיאלים ושתי אליפויות אולימפיות מאוכלוסייה קטנה מערים רבות.
- מוזיאון בלאנס — מוזיאון הצייר הלאומי בווילה בסגנון איטלקי בפראדו, ומאחוריו גן יפני. חינם.
- מצודת הגבעה — מצודה ספרדית שהושלמה ב-1809, היום מוזיאון צבאי, והמגדלור שלה הוא העתיק בחוף.
- מוזיאון סורייה — ביתו של המשורר הלאומי על הרמבלה, נשמר כפי שהיה, עם גן עד המים.
- בית ריברה — ביתו של הנשיא הראשון, וחלק מהמוזיאון ההיסטורי הלאומי. חינם.
- אולם סיטרוסה — אולם המוזיקה המרכזי של העיר בשדרת 18 ביולי, על שם הזמר שמת ב-1989 אחרי שנים בגלות.
- תיאטרון אל גלפון — קואופרטיב תיאטרון עצמאי שנוסד ב-1949, שלהקתו נאלצה לגלות למקסיקו בתקופת הדיקטטורה וחזרה ב-1984.
מה לראות
- כיכר העצמאות — הכיכר שבין העיר העתיקה לחדשה, ועליה ארטיגס על סוס מעל המאוזוליאום שלו — שנמצא מתחת לאדמה ופתוח למבקרים.
- ארמון סלבו — מאה מטרים, והבניין הגבוה באמריקה הדרומית כשנפתח ב-1928. אותו אדריכל בנה את ארמון ברולו בבואנוס איירס; השניים מביטים זה בזה מעבר לנהר.
- העיר העתיקה — העיר העתיקה על חצי האי, עם בנקים, ברים והרבה ארט דקו. עמוסה ביום וכמעט ריקה אחרי תשע.
- כיכר מטריס — הכיכר הראשונה של העיר, שסומנה ב-1726, ובה מזרקה מ-1871 שמציינת את הגעת המים הזורמים. שוק ספרים ממלא אותה בשבת.
- הרמבלה — עשרים ושניים ק״מ של טיילת חוף לאורך כל העיר, וזה המקום שבו מונטווידאו חיה בערב. להביא תרמוס; לכל השאר יש.
- חוף פוסיטוס — חוף העיר, עם מגדלים מאחוריו ומים חומים ורגועים. הצבע הוא הסחף שנושא ריו דה לה פלאטה, ולא זיהום.
- חוף רמירס — החוף הקרוב ביותר למרכז, מתחת לפארק רודו, וזה שמשפחות משתמשות בו.
- פארק רודו — פארק עם אגם, לונה פארק קטן ושוק ספרים פתוח ביום ראשון. מוזיאון האמנות בתוכו.
- אצטדיון המאה — נבנה בשישה חודשים למונדיאל הראשון ב-1930, שאורוגוואי אירחה וזכתה בו. פיפ״א הכריזה עליו אתר מורשת של הכדורגל העולמי, האצטדיון היחיד עם המעמד הזה.
- פארק בטיה — הפארק שסביב האצטדיון, עם אובליסק לחוקה הראשונה וחורשת העצים הגדולה בעיר.
- בניין הפרלמנט — הושלם ב-1925 לציון מאה שנות עצמאות, משיש של תשע מחצבות אורוגוואיות. סיורים מודרכים באנגלית פעמיים ביום.
- הגן הבוטני — מ-1902, בפראדו, חינם, ותוכנן בידי אותו אדריכל נוף צרפתי שתכנן את הפארקים של בואנוס איירס.
- אל פראדו — הפארק העתיק בעיר, עם גן ורדים של ארבעת אלפים שיחים ותערוכת החקלאות בכל שבוע הפסחא.
- טירת פיטמיליו — בית שבנה אדריכל ואלכימאי כמבנה מוצפן, עם גרמי מדרגות שלא מובילים לשום מקום. רק בסיורים, והסיפור הוא האטרקציה.
- פונטה קרטס — קצה מגורים שקט עם מגדלור, והכלא שעמד כאן הוסב למרכז קניות ב-1994.
- מגדלור פונטה קרטס — מגדלור מ-1876 בנקודה הדרומית ביותר של העיר, במקום שבו הנהר הופך רשמית לים.
- פונטה בראבה — הסלעים שמתחת למגדלור, שבהם אנשים דגים ויושבים בשקיעה. בלי חול ובלי קהל.
- פוסיטוס — הרובע שמאחורי החוף שלו, והמקום שבו גר רוב המעמד הבינוני של העיר. מסעדות טובות, בלי אתרים.
- קראסקו — פרבר הגנים האמיד ליד שדה התעופה, עם וילות משנות העשרים, עצים גדולים, ומלון הקזינו הישן על החוף.
- בריו סור — יחד עם פלרמו שלידו, זה הרובע האפרו-אורוגוואי ובית הקנדומבה — תיפוף שעובר ברחובות בערב יום ראשון.
- פלרמו — החצי השני של שכונות הקנדומבה, בין המרכז לים. התופים יוצאים בסביבות שמונה ביום ראשון.
- הגבעה — הגבעה שמעבר למפרץ שנתנה לעיר את שמה, עם מצודה מ-1809 בראשה והנוף הטוב ביותר בחזרה אל חצי האי.
- כיכר סבאלה — כיכר קטנה ומסודרת בעיר העתיקה, על שם המושל שייסד את מונטווידאו ב-1724 כדי להרחיק את הפורטוגזים.
- המגדל הממשלתי — מושב הממשלה בכיכר העצמאות, הושלם ב-2009 בתוך מגדל שעמד ללא שימוש שלושים שנה.
- יקב בוסה — רבע שעה מהעיר, וההיכרות הקלה ביותר עם טנאט — הענב הצרפתי שנכשל בצרפת והפך לזה של אורוגוואי.
- פונטה דל אסטה — שעתיים מזרחה, אתר הנופש שכל היבשת נוסעת אליו בינואר ושכמעט ריק ביוני.
- פיריאפוליס — שעה וחצי מזרחה, עיירת חוף שנבנתה בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה בידי אדם אחד שתכנן בעצמו כל רחוב בה.
- אטלנטידה — חוף האוקיינוס האמיתי הקרוב ביותר, ארבעים דקות משם, ועליו בית מפורסם בצורת נשר על החול.
- קולוניה דל סקרמנטו — שעתיים וחצי מערבה, עיירת הברחות פורטוגזית מ-1680 שהרובע העתיק שלה הוא אתר אונסק״ו. גם נמל המעבורות לבואנוס איירס.
- סנטה לוסיה — שעה צפונה, עיירת נהר עם ביצות שמחזיקות את רוב מיני הציפורים של דרום המדינה.
שווקים וקניות
- שוק הנמל — אולם ברזל שנבנה באנגליה והוקם כאן ב-1868, והיום כולו פריז׳ות — גרילים על עצים, והעשן הוא העיקר.
- השוק החקלאי — שוק תוצרת מ-1913, ששוקם ב-2013 בשימור עבודת הברזל. אטליזים, גבינות, ודלפקי האוכל בקומה העליונה.
- טריסטן נרבחה — שוק רחוב בכל בוקר ראשון מאז 1909, שהתחילו מהגרים איטלקים. ספרים, כלים, תקליטים, חיות, והרבה מאוד שאיש לא יקנה.
- שוק האומנים — קואופרטיב של אומנים אורוגוואים שמוכרים את עבודתם, ולכן המחירים הוגנים והאיכות אחידה.
- קניון פונטה קרטס — הכלא הישן, שהוסב ב-1994. ב-1971 נמלטו ממנו למעלה ממאה אסירי טופמרוס דרך מנהרה בלילה אחד.
- קניון מונטווידאו — מרכז הקניות המודרני המרכזי, שימושי לכרטיס סים וכספומט בעצירה אחת.
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם מונטווידאו אוכלת בעמידה, ושלוש מילים שכדאי לדעת. צ׳יביטו הוא הכריך הלאומי — סטייק, חזיר, גבינה, בייקון, ביצה וסלט בלחמנייה, והוא ענק. מדיו אי מדיו הוא המשקה של שוק הנמל, חצי יין לבן שקט וחצי מבעבע. ומאטה לא נמכר בשום מקום: כל אחד נושא תרמוס משלו, כל היום, גם באוטובוס.
- שוק הנמל — פתוח 11 עד 17 · רק צהריים
- השוק החקלאי — פתוח 8 עד 22 כל יום
- טריסטן נרבחה — ראשון 8 עד 15
- שוק האומנים — סגור בראשון
- העיר העתיקה — רק בימי חול
- פוסיטוס — מ-8 בערב · הכול מאוחר
- קניון פונטה קרטס — פתוח 10 עד 22
- יקב בוסה — להזמין מראש · סגור בשני
מוזיאונים
- מוזיאון טורס גרסיה — חינם · סגור בראשון
- מוזיאון גורביץ׳ — סגור בראשון
- מוזיאון האמנות — חינם · סגור בשני
- מוזיאון בלאנס — חינם · סגור בשני
- מוזיאון הכדורגל — סגור בראשון
- הקבילדו — חינם · סגור בשני
- מוזיאון סורייה — חינם · סגור בשני
פארקים
- הרמבלה — חינם · הערב הוא הזמן
- פארק רודו — חינם · השוק בראשון
- פארק בטיה — חינם · פתוח תמיד
- אל פראדו — חינם · התערוכה בשבוע הפסחא
- הגן הבוטני — חינם · פתוח כל יום
- הגבעה — אוטובוס או מונית · הנוף הוא הסיבה
- פארק לקוק — חינם · סגור בשני
עם ילדים
- הלונה פארק — אחר הצהריים וסופי שבוע
- פארק לקוק — חינם · סגור בשני
- חוף פוסיטוס — חינם · מצילים בקיץ
- מוזיאון הכדורגל — סיורים כל יום · סגור בראשון
- השוק החקלאי — פתוח 8 עד 22
- מצודת הגבעה — כרטיס זול · סגור בשני
- אטלנטידה — טיול יום · אוטובוסים כל שעה
טבע
- פונטה דל אסטה — ינואר מלא · פברואר טוב יותר
- פיריאפוליס — שעה וחצי מזרחה
- קולוניה דל סקרמנטו — אונסק״ו מאז 2003 · מעבורות לבואנוס איירס
- ביצות סנטה לוסיה — הכי טוב בבוקר מוקדם
- יקב בוסה — להזמין מראש
- אטלנטידה — ארבעים דקות · אוטובוסים כל היום
- פארק לקוק — חינם · סגור בשני
הופעות
- תיאטרון סוליס — עונה ממרץ עד דצמבר
- אולם סיטרוסה — לבדוק את לוח השבוע
- תיאטרון אל גלפון — כרטיסים בכניסה
- בריו סור — בערב יום ראשון
- פלרמו — ינואר ופברואר
- העיר העתיקה — שישי ושבת
- אצטדיון המאה — כרטיסים נמכרים באצטדיון