sleepntrip

United States

מונטריי

בשנות השלושים והארבעים מונטריי הייתה אחד מנמלי הסרדינים הגדולים בעולם, ומפעלי השימורים בשדרת אושן ויו עבדו יום ולילה. ג׳ון סטיינבק כתב על הרחוב ועל האנשים שחיו סביבו, ואז הסרדינים נעלמו כמעט בן לילה סביב 1950. ההליכה עוברת לאורך החוף מהמזח הישן, דרך רחוב השימורים, עד הנקודה שבה המפרץ פוגש את האוקיינוס הפתוח. כשלוש שעות עם ביקור מקוצר באקווריום; יום שלם אם נכנסים כמו שצריך.

חדר לזוג במונטריי — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

סרדינים, סטיינבק והים

בשנות השלושים והארבעים מונטריי הייתה אחד מנמלי הסרדינים הגדולים בעולם, ומפעלי השימורים בשדרת אושן ויו עבדו יום ולילה. ג׳ון סטיינבק כתב על הרחוב ועל האנשים שחיו סביבו, ואז הסרדינים נעלמו כמעט בן לילה סביב 1950. ההליכה עוברת לאורך החוף מהמזח הישן, דרך רחוב השימורים, עד הנקודה שבה המפרץ פוגש את האוקיינוס הפתוח. כשלוש שעות עם ביקור מקוצר באקווריום; יום שלם אם נכנסים כמו שצריך.

  1. Old Fisherman's Wharf — תומס לרקין בנה כאן את המזח הראשון ב-1845 בשביל המסחר של בית המכס. במרץ 1923, בשיא תנופת הסרדינים, אונייה עמוסה נשענה על הקורות וחלק מהמזח קרס, ו-10,000 ארגזי סרדינים נפלו לנמל.
  2. Cannery Row — הרחוב נקרא שדרת אושן ויו עד 1958, אז העירייה שינתה את שמו על שם הרומן של סטיינבק מ-1945, ׳רחוב השימורים׳. עד אז הסרדינים כבר נעלמו ורוב המפעלים עמדו ריקים.
  3. Ed Ricketts' Lab — הבניין הצנוע מעץ בקאנרי רואו 800 היה המעבדה של אד ריקטס, הביולוג הימי שהפך ל׳דוק׳ ברומן של סטיינבק. הוא מת ב-1948 כשרכבת פגעה במכוניתו במפגש מסילה קצת במעלה הרחוב.
  4. Monterey Bay Aquarium — נפתח ב-1984 במקום מפעל השימורים הובדן, המפעל האחרון ברחוב, שנסגר ב-1973. מיכל יער האצות שלו, בגובה של כתשעה מטר ופתוח לשמיים, היה הראשון מסוגו.
  5. Lovers Point — פסיפיק גרוב התחילה ב-1875 כמחנה קיץ מתודיסטי, ובמשך עשרות שנים היה אסור למכור בה אלכוהול. לפי המסורת המתודיסטים הראשונים קראו לנקודה ׳נקודת אוהבי ישו׳.
  6. Point Pinos Lighthouse — המגדלור הודלק לראשונה ב-1855, והוא המגדלור הוותיק שעדיין פועל בחוף המערבי של ארצות הברית. אחת השומרות שלו במאה ה-19 הייתה אישה, אמילי פיש, ששמרה על האור יותר מעשרים שנה.

הבירה שלפני קליפורניה

לפני שסן פרנסיסקו הייתה יותר ממיסיון ומבצר, מונטריי הייתה הבירה של קליפורניה העליונה, תחילה תחת ספרד ואחר כך תחת מקסיקו. ארצות הברית כבשה אותה ב-1846, והחוקה הראשונה של קליפורניה נכתבה כאן שלוש שנים אחר כך. בנייני האדובי הישנים מאותה תקופה עדיין פזורים בין הרחובות המודרניים, ומחובר ביניהם שביל ההיסטוריה. כשעתיים ברגל בעיר, ואחר כך נסיעה קצרה למיסיון בכרמל.

  1. Custom House — נבנה בשנות העשרים של המאה ה-19, והוא בניין הממשל הוותיק בקליפורניה. ב-7 ביולי 1846 הניף כאן הקומודור ג׳ון סלוט את הדגל האמריקאי והכריז על קליפורניה כשטח של ארצות הברית.
  2. Larkin House — תומס לרקין, סוחר מניו אינגלנד ואחר כך הקונסול האמריקאי היחיד בקליפורניה המקסיקנית, בנה אותו בשנות השלושים של המאה ה-19. השילוב של בית אדובי עם מרפסת עץ דו-קומתית הפך לסגנון ׳מונטריי קולוניאל׳ שהועתק בכל המדינה.
  3. Colton Hall — נבנה בידי וולטר קולטון, כומר צבאי בצי שהפך לראש העיר, בחלקו מקנסות של מהמרים מקומיים ובעבודת אסירים. בסתיו 1849 התכנסו הנציגים בקומה העליונה וכתבו את החוקה הראשונה של קליפורניה.
  4. Stevenson House — בסתיו 1879 רוברט לואיס סטיבנסון, חולה וכמעט בלי פרוטה, שכר כאן חדר, כשהבית היה אכסנייה. הוא חצה את האוקיינוס מסקוטלנד כדי לחזר אחרי פאני אוסבורן, אמריקאית שאיתה התחתן בשנה שאחרי.
  5. Royal Presidio Chapel — נבנתה מאבן ב-1794 עבור חיל המצב הספרדי, והיא הכנסייה הוותיקה בקליפורניה שפועלת ברציפות והקפלה היחידה של פרסידיו שנותרה במדינה. היא גם משמשת כקתדרלה של הבישופות של מונטריי.
  6. Carmel Mission — נוסד ב-1770 והועבר לכרמל שנה אחר כך, והיה המטה של חוניפרו סרה, שייסד את שרשרת המיסיונים של קליפורניה. הוא קבור כאן, והאפיפיור פרנציסקוס הכריז עליו כקדוש ב-2015.

במורד החוף אל ביג סור

דרומית לכרמל כביש 1 עובר לאורך חוף ביג סור, שם הרי סנטה לוסיה צונחים ישר אל האוקיינוס השקט. הכביש הושלם רק ב-1937, אחרי שמונה-עשרה שנות עבודה, ולפני כן הגיעו לחוף בשבילי סוסים. זו תחילת הקטע הבא לכיוון סן לואיס אוביספו, אז לנסוע בבוקר, כשהאור מאחוריכם. לתדלק בכרמל; יש מעט תחנות על החוף והן יקרות, והכביש נסגר מדי פעם בגלל מפולות, אז לבדוק לפני שיוצאים.

  1. Lone Cypress — ברוש מונטריי שעומד על הסלע שלו יותר מ-250 שנה, וכיום מוחזק בכבלים. חברת פבל ביץ׳ משתמשת בו כסמל ורשמה את דמותו כסימן מסחרי.
  2. Carmel Beach — לבתים בכרמל-ביי-דה-סי אין מספרים, ולכן התושבים אוספים את הדואר שלהם בסניף הדואר. קלינט איסטווד היה ראש העיירה בין 1986 ל-1988.
  3. Point Lobos — אחד משני המקומות היחידים שבהם ברוש מונטריי גדל בטבע; השני בפבל ביץ׳, ממש מצפון. המפרצון בפנים שימש במאה ה-19 דייגים סינים ואחר כך ציידי לווייתנים פורטוגזים.
  4. Bixby Bridge — הושלם ב-1932, וקשת הבטון שלו חוצה קניון בעומק של כ-80 מטר; בזמן פתיחתו היה מגשרי הבטון החד-קשתיים הגבוהים בעולם. לפניו המטיילים עקפו פנימה בדרך שנחסמה לעתים קרובות בחורף.
  5. Point Sur Lighthouse — הודלק ב-1889 בראש סלע געשי בגובה של כ-110 מטר, שמחובר לחוף בלשון חול. אפשר לבקר בו רק בסיורים מודרכים, שיוצאים מהשער שעל הכביש.
  6. Pfeiffer Big Sur State Park — קרוי על שם משפחת פייפר, מהמתיישבים הראשונים בחוף ביג סור ב-1869. השבילים שלו מטפסים בין עצי רדווד, בקרבת הגבול הדרומי של תפוצת העצים האלה.

מה יש במונטריי

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

ארוחת הצהריים של מונטריי היא מרק צדפות סמיך ושמנתי, שמוגש בתוך כיכר לחם מחמצת חלולה על המזח, שם המסעדות מחלקות טעימות חינם כדי למשוך אתכם פנימה. המפרץ נותן גם קלמרי, דג סלע ובחורף סרטני דנג׳נס, והחוות של עמק סלינס שבפנים הארץ מגדלות חלק גדול מהחסה והארטישוק של אמריקה. המחירים קליפורניים; ארוחת צהריים בישיבה עם טיפ מגיעה בקלות ל-25 דולר לאדם.

מוזיאונים

טבע

עם ילדים

אוכל

לחיפוש חדר במונטריי