Greece

מטאורה

מטאורה פירושה תלויים באוויר, וזה מה שהמנזרים הם: נבנו מהמאה הארבע עשרה על ראשי עמודי סלע בגובה שלוש מאות מטר, והגיעו אליהם במשך שש מאות שנה בסולמות וברשת שנמשכה למעלה בחבל. פעם היו עשרים וארבעה; בשישה עוד חיים נזירים או נזירות. חצי יום על הכביש שמחבר ביניהם, וכל אחד סגור ביום אחר — כתפיים מכוסות, ונשים בחצאית, שמושאלת בכניסה.

סיורים רגליים

תלויים באוויר

מטאורה פירושה תלויים באוויר, וזה מה שהמנזרים הם: נבנו מהמאה הארבע עשרה על ראשי עמודי סלע בגובה שלוש מאות מטר, והגיעו אליהם במשך שש מאות שנה בסולמות וברשת שנמשכה למעלה בחבל. פעם היו עשרים וארבעה; בשישה עוד חיים נזירים או נזירות. חצי יום על הכביש שמחבר ביניהם, וכל אחד סגור ביום אחר — כתפיים מכוסות, ונשים בחצאית, שמושאלת בכניסה.

1. סנט ניקולס אנאפבסאס — ראש הסלע כאן קטן כל כך שהמנזר בנוי כלפי מעלה בשלוש קומות במקום לרוחב. הקפלה צוירה ב-1527 בידי תאופנס הכרתי, מגדולי ציירי האיקונות של העולם שאחרי ביזנטיון, וזה המנזר הראשון שמגיעים אליו בכביש.
2. מטאורון הגדול — נזיר בשם אתנסיוס עלה על הסלע הזה במאה הארבע עשרה וייסד את המנזר הראשון על העמודים; הוא קרא לסלע מטאורון, וכל המקום קיבל את שמו ממנו. עד שנות העשרים של המאה העשרים הועלו המבקרים ברשת על חבל — ותשובת הנזירים לשאלה מתי מחליפים את החבל הייתה: כשהוא נקרע.
3. ורלאם — מגדל הכננת עוד עומד, עם החבל והרשת שהעלו אוכל, אבני בנייה ואנשים. שני אחים מיואנינה בנו את המנזר הזה מחדש במאה השש עשרה, והעלאת העצים והאבנים לקחה עשרים ושתיים שנה — הקפלה עצמה נבנתה בעשרים יום.
4. רוסאנו — הבניין ממלא את כל ראש הסלע שלו עד הקצה, כך שהקירות הם פשוט המצוק שממשיך למעלה. זה מנזר נשים, והנזירות מחזיקות אותו; הגשרים שחוצים כדי להגיע אליו החליפו סולם חבלים רק במאה העשרים.
5. השילוש הקדוש — המבודד מבין השישה, ומגיעים אליו בשביל שיורד אל ערוץ ובגרם מדרגות ארוך שנחצב בסלע. ב-1981 הוא היה המבצר בסוף סרט ג׳יימס בונד לעיניך בלבד, והטיפוס על המצוק שלו הוא הסצנה הגדולה האחרונה בסרט.
6. סנט סטפן — המנזר היחיד בלי טיפוס — גשר קצר מהכביש חוצה אל הסלע שלו. הוא נפגע במלחמת העולם השנייה, כשהגרמנים הפגיזו אותו בחשד שמסתתרים בו לוחמי מחתרת, והנזירות בנו אותו מחדש. נקודת התצפית לידו היא המקום שבו העיירה צופה בשקיעה על העמודים.

הנזירים לפני המנזרים

לפני שמישהו בנה על ראשי הסלעים, נזירים מתבודדים חיו בצדיהם: חורים ומדפים במצוקים, שהגיעו אליהם בסולמות ובחבלים, וחלקם עוד נראים עם רצפות עץ בתוכם. המסלול הזה הולך בשבילים הישנים בין קסטרקי לקירות המצוק. שעתיים-שלוש ברגל, כמה קטעים תלולים, ונעליים טובות — אלה השבילים שבהם השתמשו הנזירים.

1. קסטרקי — הכפר יושב קרוב כל כך מתחת לעמודים שבחלק מהבתים הסלע הוא הקיר האחורי. מאז שנות השבעים הוא גם כפר טיפוס — מטפסים גרמנים פתחו את המסלולים הראשונים בקירות הסלע, ואת הנזירים לא שאלו.
2. אגיוס גאורגיוס מנדילס — קפלה קטנה בחור גבוה בקיר המצוק. בכל שנה, ביום סנט ג׳ורג׳ באפריל, צעירי קסטרקי מטפסים אליה בחבלים ותולים מטפחות ראש חדשות — המנדיליה שבשמה — והמטפחות הדהויות של השנה הקודמת יורדות.
3. פיקסרי — הסלע שמעל הכפר מחורר בתאי נזירים. הנזירים המתבודדים הראשונים הגיעו במאה האחת עשרה וחיו לבד בחורים האלה, והתאספו רק בימי ראשון לתפילה. המנזרים שעל הפסגות צמחו מהקהילה שלהם.
4. היפפנטי — מנזר שבנוי לא על סלע אלא בתוכו: מערה בקיר המצוק שנסגרה בחומה, והכנסייה מאחורי החומה. הוא הפחות מבוקר מכולם, בקצה הרחוק של הכביש, והוא מראה איך נראו מערות הנזירים כשלמישהו היה זמן לבנות.
5. מטאורון הגדול — השביל מקסטרקי מטפס אל הכניסה הישנה של המנזר הראשון, ומגיעים כמו שהנזירים הגיעו — ברגל, מלמטה. הסלעים אינם אבן שנשחקה אלא דלתה של נהר: חול וחצץ שהונחו לפני מיליוני שנים, התקשו, הורמו, ונחתכו לחתיכות במים.
6. מערת תאופטרה — כמה קילומטרים דרומה, מערה באותה אבן גיר שמורים בה סימנים לבני אדם שחיו בה יותר ממאה אלף שנה. על פני הכניסה שלה עומדת חומת אבן שתוארכה לפני כעשרים ושלושה אלף שנה, וזה הופך אותה לאחד המבנים העתיקים ביותר שידוע שנבנו בידי אדם.

טריקלה וההרים שמאחור

עשרים דקות במורד המישור נמצאת טריקלה, עיר שרוב המבקרים במטאורה עוברים דרכה בלי לעצור, ומאחוריה מתחילים הרי הפינדוס בערוץ שגשר אבן חוצה אותו. המסלול הזה עובר ממבצר ביזנטי וממסגד עות׳מאני אל כנסייה מימי הביניים וליער אשוחים. יום שלם ורכב.

1. האסקלפיון של טריקה — סטרבון קורא למקדש אסקלפיוס בטריקה העתיקה העתיק והמפורסם מכולם, והמסורת כאן היא שאל הריפוי נולד בעיר הזאת. מה שנשאר הוא חלקת יסודות מגודרת באמצע טריקלה המודרנית, ובדיוק בגלל זה אף אחד לא עוצר.
2. מבצר טריקלה — מבצר ביזנטי על הגבעה שמעל העיר, ולצדו מגדל שעון עות׳מאני. מתחתיו הרובע שבו נולד ב-1915 וסיליס ציציאניס — המלחין שעשה יותר מכל אחד אחר כדי להכניס את הרבטיקו, הבלוז של העולם התחתון היווני, לכל בית ביוון.
3. מסגד קורסום — נבנה במאה השש עשרה מתחת לכיפה מצופה עופרת — קורשון בטורקית, ומכאן שמו. הוא מיוחס לסינאן, האדריכל של המסגדים הגדולים של איסטנבול, והוא מהמסגדים העות׳מאניים הבודדים ביוון שעוד שמורים בהם הכיפה והצורה.
4. פורטה פנגיה — השם פירושו בתולת השער, מפני שהכנסייה עומדת במקום שבו המישור נכנס להרים. היא נבנתה ב-1283, ובפנים שני איקונים גדולים שעשויים לא בצבע אלא בפסיפס — ישו והבתולה, זה מול זה משני צדי הכנסייה.
5. הגשר של פילי — קשת אבן אחת שנמתחה מעל הערוץ ב-1514 בידי הנזיר ויסריון, כדי שאפשר יהיה להגיע בחורף למנזר שייסד בהרים. היא נשאה תנועת פרדות חמש מאות שנה ושרדה כל שיטפון של הנהר שמתחתיה.
6. אלאטי — כפר ביער אשוחים בגובה של כתשע מאות מטר, ובאוגוסט קריר כאן בעשר מעלות מאשר במישור. יווני תסליה עולים לכאן בקיץ בשביל האוויר ובחורף בשביל השלג; זרים כמעט אף פעם לא.

מה יש במטאורה

איך מגיעים ומתניידים

• תחנת הרכבת של קלמבקה — הרכבת מאתונה, כחמש שעות עם החלפה אחת; הסלעים מופיעים לפני שמגיעים
• תחנת האוטובוסים — אוטובוסים לטריקלה, ליואנינה ולסלוניקי; ואוטובוס הבוקר למעלה אל המנזרים
• טריקלה — עיר המחוז, עשרים דקות מכאן, והאוטובוסים להרים יוצאים ממנה

תרבות והיסטוריה

• מטאורון הגדול — המנזר הוותיק והגבוה; סגור בימי שלישי, וחצאיות מושאלות בכניסה
• ורלאם — החבל והכננת שהעלו הכול עוד נמצאים במגדל
• רוסאנו — מנזר נשים שממלא את כל ראש הסלע שלו, ומגיעים אליו בגשר
• סנט ניקולס אנאפבסאס — קטן, הראשון בדרך, עם ציורי קיר של תאופנס הכרתי
• השילוש הקדוש — הטיפוס הקשה ביותר, וזה מסרט ג׳יימס בונד
• סנט סטפן — היחיד בלי מדרגות — גשר מהכביש; נקודת השקיעה לידו
• היפפנטי — מנזר שבנוי בתוך מערה בקיר הסלע
• אגיוס גאורגיוס מנדילס — קפלה בחור במצוק, שתולים בה מטפחות בכל אפריל
• מוזיאון הטבע — בעלי החיים של האזור, וקומה שלמה של פטריות
• מסגד קורסום — מסגד מהמאה השש עשרה עם כיפת עופרת, שמיוחס לסינאן
• פורטה פנגיה — כנסייה מהמאה השלוש עשרה עם שני איקוני פסיפס

מה לראות

• קלמבקה — העיירה למרגלות הסלעים; המלונות והאוטובוס כאן
• קסטרקי — הכפר ממש מתחת לעמודים, שקט יותר מהעיירה וקרוב יותר לשבילים
• פיקסרי — הסלע שמעל קסטרקי, והשביל למערות הנזירים מתחיל כאן
• מערת תאופטרה — בני אדם חיו בה יותר ממאה אלף שנה; לבדוק ימי פתיחה
• נהר הפיניוס — הנהר שהשאיר את הסלעים מאחוריו, ודולבים לאורכו
• ולחבה — כפר גבעה צפונית לסלעים, והנוף עליהם מאחור
• מבצר טריקלה — מבצר ביזנטי מעל העיר עם מגדל שעון ובית קפה
• האסקלפיון של טריקה — הקדמונים אמרו שאל הריפוי בא מהעיר הזאת
• פילי — העיירה שבה המישור נגמר והרי הפינדוס מתחילים
• הגשר של פילי — קשת אבן אחת מעל הערוץ, נבנתה ב-1514
• אלאטי — כפר של יער אשוחים בפינדוס, קריר באוגוסט
• פרטולי — אחו גבוה עם סוסים, ושלג בחורף

שווקים וקניות

• מצובו — עיירת הרים של גבינה מעושנת ויין, שעה מערבה מעבר למעבר

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

תסליה אוכלת כמו ההר שהיא נשענת עליו: בשר על האש, פשטידות עם עשבי בר, ובסתיו פטריות מיערות הפינדוס — האזור רציני לגביהן מספיק כדי שיהיה להן מוזיאון. מעבר למעבר, במצובו, מעשנים גבינה בשם **מצובונה** ומגדלים יין בגובה אלף מטר. האוכל על הדלפק הוא סובלאקי ופשטידת פיתה, כמה יורו, ובטריקלה הערב הוא **ציפורו** עם צלחות קטנות שמגיעות חינם עם כל סבב.

• טריקלה — ציפורו בבקבוק קטן; האוכל מגיע איתו
• מצובו — גבינה מעושנת בחתיכה, ויין הרים
• קלמבקה — סובלאקי ופשטידות ברחוב הראשי, כמה יורו
• קסטרקי — טברנות כפר והסלעים מאחורי השולחנות
• מוזיאון הטבע — קומת הפטריות; ואחר כך להזמין אותן בעיירה
• אלאטי — פשטידות הרים ובשר על האש ביער האשוחים

מוזיאונים

המנזרים הם המוזיאונים כאן — ציורי קיר, איקונות, ספריות של כתבי יד, והמכונות שהעלו את כל זה על הסלע. כל אחד סגור ביום אחר בשבוע, אז לבדוק לפני היציאה, ולהתלבש כמו לכנסייה.

• מטאורון הגדול — המטבח הישן, המרתף, ותא המייסד
• ורלאם — מגדל הכננת וחבית המים
• סנט ניקולס אנאפבסאס — ציורי קיר של תאופנס הכרתי, 1527
• מערת תאופטרה — לבדוק ימי פתיחה לפני הנסיעה
• מוזיאון הטבע — בעלי החיים של הפינדוס וקומה של פטריות
• פורטה פנגיה — שני איקוני פסיפס מהמאה השלוש עשרה

טבע

העמודים הם שרידי דלתה של נהר: חול וחצץ שהונחו בים לפני מיליוני שנים, התקשו לסלע, הורמו, ונחתכו לחתיכות במים ובכפור. מאחוריהם הפינדוס מתרומם אל יער אשוחים, והנהר שעשה את החיתוך עוד זורם למרגלותיהם.

• פיקסרי — השביל למערות הנזירים; נעליים טובות
• סנט סטפן — תצפית השקיעה; להגיע מוקדם כדי לעמוד ליד המעקה
• נהר הפיניוס — דולבים וצל לאורך המים
• הגשר של פילי — קשת אבן מעל הערוץ שבו ההרים מתחילים
• אלאטי — יער אשוחים, עשר מעלות קריר יותר מהמישור
• פרטולי — אחו גבוה, סוסים, ושלג בחורף

עם ילדים

סלעים בגודל של מגדלים ומנזר מסרט ג׳יימס בונד נמכרים לילדים בקלות. הבעיה היא המדרגות — בחלק מהמנזרים יש מאות — אז לבחור את אלה עם הגשרים, ולשמור את ההליכות קצרות.

• סנט סטפן — בלי טיפוס בכלל; גשר מהכביש
• ורלאם — החבל והרשת שהעלו אנשים למעלה
• מוזיאון הטבע — דובים וזאבים ממולאים מהאזור
• מערת תאופטרה — מערה שבה חיו אנשים בעידן הקרח
• מבצר טריקלה — חומות, מגדל שעון ובית קפה עם נוף
• פרטולי — רכיבה על סוסים באחו

אמונה ומקומות קדושים

מטאורה היא המרכז הנזירי החשוב ביוון אחרי הר אתוס, ובניגוד לאתוס נשים רשאיות להיכנס. זה מקום דתי חי ולא מוזיאון: התפילות נמשכות, הנזירים והנזירות גרים כאן, וכלל הלבוש נאכף בכל פתח.

• רוסאנו — מנזר נשים על כל ראש הסלע שלו
• השילוש הקדוש — המבודד מכולם; גרם מדרגות ארוך שנחצב בסלע
• היפפנטי — מנזר שנבנה בחומה בתוך מערה
• אגיוס גאורגיוס מנדילס — רואים מלמטה; הטיפוס הוא לחג
• מסגד קורסום — מסגד עות׳מאני עם כיפת עופרת בטריקלה
• פורטה פנגיה — בתולת השער, במקום שבו ההרים מתחילים

חיי לילה

קלמבקה הולכת לישון מוקדם; באים לכאן כדי להיות במנזרים בתשע. הערב הוא שקיעה בסלעים וארוחת ערב בקסטרקי. בשביל יציאה אמיתית, טריקלה במרחק עשרים דקות, ויש בה סטודנטים ורחוב ברים משלה.

• תצפית סנט סטפן — השקיעה על העמודים; כל העיירה שם
• קסטרקי — ארוחת ערב מתחת לסלעים המוארים
• קלמבקה — כמה ברים על הכיכר הראשית; שקט עד חצות
• טריקלה — עיר הסטודנטים, ברים לאורך הנהר
• מבצר טריקלה — משקה על גבעת המבצר מעל האורות