Morocco

מקנס

ב-1672 עלה מולאי איסמעיל לשלטון ובחר במקנס, עיירה צנועה, כבירתו. במשך 55 שנה הוא בנה חומות, שערים, ארמונות ומחסנים בקנה מידה שנועד להתחרות בוורסאי, שאותה הכיר דרך שליחיו אל לואי ה-14. ההליכה עוברת משער הענק שלו דרך העיר הקיסרית אל המחסנים והמאגר שבקצה שלה. כשלוש שעות ברגל, ברובן במישור, עם קטע ארוך ומאובק בין החומות; מונית יכולה לקצר את החלק האחרון.

סיורים רגליים

הבירה של מולאי איסמעיל

ב-1672 עלה מולאי איסמעיל לשלטון ובחר במקנס, עיירה צנועה, כבירתו. במשך 55 שנה הוא בנה חומות, שערים, ארמונות ומחסנים בקנה מידה שנועד להתחרות בוורסאי, שאותה הכיר דרך שליחיו אל לואי ה-14. ההליכה עוברת משער הענק שלו דרך העיר הקיסרית אל המחסנים והמאגר שבקצה שלה. כשלוש שעות ברגל, ברובן במישור, עם קטע ארוך ומאובק בין החומות; מונית יכולה לקצר את החלק האחרון.

1. Bab Mansour — השער הושלם ב-1732, אחרי מותו של מולאי איסמעיל, בידי בנו מולאי עבדאללה. הוא קרוי על שם האדריכל, מנסור אל-עלג׳ — 'המומר', נוצרי שהתאסלם.
2. Place El Hedim — הדים פירושו הריסות: הסולטן הורה להרוס את בתי העיר הישנה כדי לפתוח את המרחב הזה מול הארמון שלו. הכיכר היא עדיין המקום שבו כל מקנס נפגשת בערב.
3. Mausoleum of Moulay Ismail — מולאי איסמעיל שלט מ-1672 עד 1727, אחת התקופות הארוכות בתולדות מרוקו. קברו הוא אחד המקדשים המלכותיים הבודדים בארץ שלא-מוסלמים רשאים להיכנס אליהם, עד החצרות שלפני חדר הקבר.
4. Habs Qara — המדריכים מספרים על שבויים נוצרים, שנלקחו בידי שודדי ים, שכובלו כאן בלילה אחרי שבנו את העיר הקיסרית ביום. היסטוריונים חושבים שהקמרונות היו כנראה מחסנים — אבל השבויים היו אמיתיים, ועבודתם בנתה חלק גדול ממה שרואים.
5. Heri es-Souani — הקירות עבים כמה מטרים, והאולמות נשמרו קרירים בזכות מים שזרמו מתחת לרצפה, כך שאפשר היה לאחסן תבואה ומספוא שנים למקרה של מצור. בארות עם גלגלי מים בפנים סיפקו מים לכל המתחם.
6. Agdal Basin — המאגר נחפר כדי להשקות את גני הארמון ולספק מים למחסנים שלידו. היום זה הטיול הערבי האהוב על העיר, עם בית קפה על השפה.

המדינה והמלאח

מאחורי השערים של מולאי איסמעיל יש מקנס ותיקה יותר, של מלומדים מרינים, סוחרים ובעלי מלאכה. עד אמצע המאה ה-20 חיה בה גם אחת הקהילות היהודיות הגדולות במרוקו, ומשפחות ישראליות רבות מוצאות את שורשיהן במלאח שלה. ההליכה מתחילה במכללה מהמאה ה-14, עוברת בסמטאות השוק ומסתיימת ברובע היהודי הישן ובבית הקברות שלו. כשעתיים; הסמטאות צרות והומות, אז כדאי להחזיק תיקים מלפנים.

1. Bou Inania Madrasa — המדרסה נבנתה בידי הסולטנים המרינים במאה ה-14 כפנימייה: התאים הקטנים בקומה העליונה שיכנו סטודנטים שבאו ללמוד משפט ותיאולוגיה במסגד הגדול הסמוך.
2. Dar Jamaï Museum — הארמון היה שייך למשפחת ג׳מאעי, ששירתה את הסולטנים של סוף המאה ה-19 כשרים. הגן האנדלוסי וחדרי הארז המצוירים מראים איך חיה האליטה של הבירה הישנה.
3. Hedim covered market — הזיתים מגיעים ממישור סאיס שסביב העיר, אחד מאזורי הזיתים והיין המרכזיים של מרוקו. המוכרים ייתנו לטעום כמה סוגים לפני שבוחרים.
4. Bab el-Khemis — ח׳מיס פירושו יום חמישי: השער קרוי על שם השוק השבועי שהתקיים מחוצה לו. הוא עומד בקצה האזור שבו צמח המלאח.
5. Bab Mellah — המלאח היה הרובע היהודי המוקף חומה, ליד ארמון הסולטן ותחת חסותו. ברחובות שלו עדיין עומדים בתים עם מרפסות הפונות לרחוב, בניגוד לבתים המוסלמיים של המדינה שפונים פנימה.
6. Old Mellah Jewish Cemetery — דורות של הקהילה של מקנס, ובהם רבנים, קבורים כאן. רוב הקהילה היגרה בשנות ה-50 וה-60, חלק גדול ממנה לישראל, וצאצאים עדיין חוזרים לבקר בקברים.

וולוביליס וגבעת הקודש

חצי שעה צפונה ממקנס, על מורדות ג׳בל זרהון, יושבים שני מקומות במרחק ראייה זה מזה: עיר רומית שהתפרנסה משמן זית, והעיירה שבה החלה השושלת המוסלמית הראשונה של מרוקו. יחד הם מספרים את סיפור הארץ לפני הערבים ואחריהם. לתכנן חצי יום ברכב; וולוביליס היא שטח פתוח כמעט בלי צל, אז לבוא מוקדם, לקחת מים וכובע. לסיים במרפסות של מולאי אידריס בשביל התצפית של אחר הצהריים.

1. Volubilis — וולוביליס הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו ב-1997. רבים מהבניינים שלה עמדו עד רעידת האדמה הגדולה של ליסבון ב-1755 שהפילה אותם, ובוני מקנס כבר לקחו משם אבן לעיר הקיסרית.
2. Arch of Caracalla — השער הוקם ב-217 לספירה לכבוד הקיסר קרקלה, שהעניק אזרחות רומית לבני חורין בכל האימפריה. הוא עומד בקצה הרחוב הראשי, הדקומנוס מקסימוס.
3. House of Orpheus — הבית קרוי על שם הפסיפס של אורפאוס המנגן בנבל לפני החיות. בסביבה נמצאים בסיסי האבן של בתי בד: סחר השמן הוא מה שהעשיר את העיר.
4. Mosaic of the Labours of Hercules — הרצפה מציגה את שנים-עשר מעשי הגבורה של הרקולס בלוחות קטנים — אחד הפסיפסים השמורים ביותר שנשארו במקומם בצפון אפריקה. רוב פסלי הברונזה מהאתר הועברו למוזיאון ברבאט.
5. Mausoleum of Moulay Idriss — אידריס הראשון, צאצא של הנביא, הגיע לאזור ב-788 וייסד את השושלת המוסלמית הראשונה של מרוקו. עד 2005 לא-מוסלמים לא הורשו ללון בעיירה.
6. Grand Terrace, Moulay Idriss — העיירה בנויה על שתי גבעות, ח׳יבר ותסגה, והמקדש באוכף שביניהן. מהמרפסת הגגות הירוקים של המקדש נמצאים ממש מתחתיכם.

מה יש במקנס

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה פאס–סאיס — שדה התעופה הקרוב, כ-50 דקות מזרחה בכביש המהיר
• תחנת הרכבת מקנס אמיר עבד אל-קאדר — התחנה בעיר החדשה, קרובה יותר למלונות מתחנת מקנס הראשית
• התחנה המרכזית סידי סעיד — אוטובוסים ומוניות שירות למולאי אידריס ולווליביליס יוצאים מכאן

תרבות והיסטוריה

• באב מנסור — השער המפואר במרוקו; לעמוד בצד השני של הכיכר כדי לראות את כל עבודת האריחים
• מאוזוליאום מולאי איסמעיל — לא-מוסלמים רשאים להיכנס לחצרות; לבוש צנוע וחולצים נעליים בפנים
• מוזיאון דאר ג׳מאעי — ארמון בכיכר אל-הדים; באים בשביל תקרות הארז המגולפות לא פחות מהתצוגה
• מדרסת בו עינאניה — לעלות לגג בשביל האריחים הירוקים של המסגד הגדול הסמוך
• חבס קארה — אולמות תת-קרקעיים מקומרים; פנס בטלפון עוזר בפינות
• הרי א-סואני — המחסנים הענקיים של מולאי איסמעיל — קריר בפנים גם ביולי
• המסגד הגדול — סגור ללא-מוסלמים; רואים את הגג הירוק שלו מהמדרסה הסמוכה
• בית הקברות היהודי של המלאח — בית הקברות של הקהילה היהודית של מקנס; לשאול בשער כדי להיכנס
• באב אל-ח׳מיס — שער מעוטר באריחים בקצה הרובע היהודי הישן, שקט יותר מבאב מנסור
• וולוביליס — עיר רומית 30 דקות צפונה; לבוא מוקדם או מאוחר, אין שם צל
• מולאי אידריס זרהון — עיירה קדושה ליד וולוביליס; המקדש עצמו פתוח למוסלמים בלבד

מה לראות

• כיכר אל-הדים — כיכר העיר; בשעת בין ערביים היא מתמלאת דוכני אוכל, מוזיקאים ומשפחות
• בריכת אגדאל — מאגר מלכותי ענק ליד המחסנים; המקומיים מטיילים סביבו בשקיעה
• גן לחבול — פארק מוצל על המדרון בין המדינה לעמק
• באב ברדעין — השער הצפוני; סמטאות המלאכה שבפנים הן המקום שבו המקומיים קונים
• תצפית וולוביליס — לעצור בכביש שמעל האתר בשביל המבט על כל העיר הרומית

שווקים וקניות

• השוק המקורה של אל-הדים — פירמידות של זיתים, תבלינים ותמרים; המקום להצטייד לדרך
• שוק בזאזין — סמטאות הבדים והבגדים של המדינה; מחירים קבועים נדירים, אז להתמקח
• בורסקאות מקנס — קטנה ושקטה יותר מהבורסקאות של פאס; הריח אותו ריח
• השוק המרכזי בחמריה — השוק של העיר החדשה: פירות, גבינות והמאפיות שסביבו

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

מקנס אוכלת ממישור סאיס שסביבה: זיתים, שמן זית, חיטה ו, באופן לא שגרתי במרוקו, יין. ארוחת הבוקר היא ביסארה, מרק סמיך של פול מיובש עם שמן זית וכמון, או לביבות מסמן עם דבש. בערב כיכר אל-הדים מתמלאת עגלות של חלזונות במרק, נקניקיות על האש ותה נענע מתוק. ארוחת צהריים משביעה עולה הרבה פחות ממאה דירהם.

• זיתים בשוק המקורה — שקית זיתים או לימונים כבושים, כ-10-20 דירהם
• דוכני החלזונות בכיכר אל-הדים — קערת חלזונות במרק מתובל, כ-5-10 דירהם
• קפה ברבר — תה נענע על הכיכר, כ-8-12 דירהם
• סנאק בא טאיב — כריכים ובשר על האש ליד הכיכר, כ-25-40 דירהם
• מסעדת ברכה — צהריים מרוקאי פשוט, טאג׳ין כ-50-70 דירהם
• ביסארה — מרק פול עם שמן זית ולחם בעיר החדשה, כ-10-15 דירהם

מוזיאונים

• מוזיאון דאר ג׳מאעי — ארז מגולף, שטיחים וכלי חרס בארמון של שר
• מאוזוליאום מולאי איסמעיל — חצרות מעוטרות אריחים ומזרקות; לבוש צנוע
• הרי א-סואני — מחסנים, בארות והאורוות ההרוסות; לתת לזה שעה
• מדרסת בו עינאניה — זליג׳, טיח מגולף וארז; דמי כניסה קטנים
• וולוביליס — עיר רומית עם פסיפסים במקומם; חצי יום יחד עם מולאי אידריס

טבע

• בריכת אגדאל — טיול ערב סביב המאגר המלכותי
• גן לחבול — פארק ותיק ומוצל בשולי המדינה
• תצפית וולוביליס — העיר הרומית ומדרונות הזיתים של זרהון במבט אחד
• תצפית באב רמילה — תצפית יער על ג׳בל זרהון מעל המישור
• המרפסת הגדולה, מולאי אידריס — תצפית אחר הצהריים על העיירה הקדושה הלבנה

עם ילדים

• כיכר אל-הדים בבין ערביים — מספרי סיפורים, מוזיקאים, חלזונות ובלונים
• אקוולנד — פארק מים מדרום לעיר לחודשים החמים
• החווה לסוסים של מקנס — חוות גידול סוסים ומרכז רכיבה בדרום העיר
• הרי א-סואני — אולמות מהדהדים ואורוות הרוסות להתרוצץ בהם
• בריכת אגדאל — גלידה ומרחב לאופניים ליד המים

אוכל

• קולייה דה לה קולומב — ארוחת ערב מרוקאית על מרפסת מעל העמק; רק בערב
• לה ריאד — ארוחת ערב בבית משוחזר במדינה
• דאר לאלה ח׳דרה — בישול מרוקאי בצפון המדינה
• פאלה איסמאעיליה — תפריטים קבועים באווירת ארמון ליד המאוזוליאום
• גמבריניוס — מסעדה ותיקה בעיר החדשה עם מנות מרוקאיות וצרפתיות
• דאר סברינה — ארוחת ערב מרוקאית בעיר החדשה