sleepntrip

United Kingdom

מנצ׳סטר

מנצ׳סטר הייתה המקום הראשון בעולם שהיה תעשייתי בקנה מידה של עיר — ב-1800 היו בה כשבעים אלף איש, ובאמצע המאה כשלוש מאות אלף, וכמעט כולם עבדו בכותנה. כל מה שנובע מזה נוסח כאן ראשון: שיטת המפעל, משכנות העוני שלצדה, האיגודים המקצועיים, תנועת הסחר החופשי, והכתיבה שיצאה מההתבוננות בזה. שעתיים וחצי, שטוח, ורוב המוזיאונים חינם.

חדר לזוג במנצ׳סטר — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

העיר התעשייתית הראשונה

מנצ׳סטר הייתה המקום הראשון בעולם שהיה תעשייתי בקנה מידה של עיר — ב-1800 היו בה כשבעים אלף איש, ובאמצע המאה כשלוש מאות אלף, וכמעט כולם עבדו בכותנה. כל מה שנובע מזה נוסח כאן ראשון: שיטת המפעל, משכנות העוני שלצדה, האיגודים המקצועיים, תנועת הסחר החופשי, והכתיבה שיצאה מההתבוננות בזה. שעתיים וחצי, שטוח, ורוב המוזיאונים חינם.

  1. כיכר אלברט — הכיכר היא הצהרה: למנצ׳סטר לא הייתה קתדרלה ראויה לשמה, לא בית משפט ולא קשר מלוכני — ולכן כשהפכה לעיר היא בנתה בניין עירייה שעלה כמעט מיליון פאונד בכסף של 1877, והציבה לפניו את הכיכר. האנשים על הכנים הם כימאי, מהנדס, לוחם למען סחר חופשי ובישוף. אין מלכים ואין גנרלים.
  2. בניין העירייה — אלפרד ווטרהאוס זכה בתחרות ב-1868 בתכנית שמתאימה ארמון ניאו-גותי למגרש משולש ולא נוח, ובאולם הגדול שבתוכו שנים עשר ציורי קיר מאת פורד מדוקס בראון על תולדות העיר — ובאחד מהם אורג פלמי מלמד את בני מנצ׳סטר את המקצוע במאה הארבע עשרה, וזאת העיר מספרת לכם מאיפה היא חושבת שבאה.
  3. הספרייה המרכזית — נפתחה ב-1934 ונבנתה כמעגל מפני שהאדריכל רצה את הפנתיאון: אולם הקריאה המכופף הוא שלושים מטרים קוטר ואין בו עמוד אחד. זאת הייתה ספריית העירייה הגדולה בממלכה כשנפתחה, והיא נבנתה בשיא השפל הכלכלי בכוונה, כעבודה ציבורית.
  4. מוזיאון המדע והתעשייה — המוזיאון תופס את תחנת הקצה של רכבת ליברפול-מנצ׳סטר, שנפתחה ב-1830 — הרכבת הראשונה בעולם שהסיעה נוסעים בין שתי ערים לפי לוח זמנים, בלי סוסים. המחסן ובניין התחנה מ-1830 עדיין עומדים, וזה הופך אותה לתחנת הרכבת לנוסעים העתיקה ששרדה בעולם.
  5. קאסלפילד — בתוך ארבע מאות מטרים יש כאן מצודה רומית משנת שבעים ותשע לספירה בקירוב, התעלה האמיתית הראשונה בבריטניה מ-1761, והרכבת הבין-עירונית הראשונה מ-1830 — שלוש מהפכות תחבורה נפרדות ערוכות על אותה חלקת אדמה, וכל אחת נבנתה מפני שזו שלפניה מיצתה את עצמה.
  6. תעלת ברידג׳ווטר — לדוכס ברידג׳ווטר היה פחם באדמתו בוורסלי ולא הייתה דרך זולה להזיז אותו, ולכן הוא מימן תעלה בלי מנעולים שעברה על אמת מים ונכנסה לתוך המכרה שלו. היא נפתחה ב-1761, ומחיר הפחם במנצ׳סטר ירד במחצית בתוך שנה. כל תעלה בבריטניה נבנתה בגלל מה שזאת הוכיחה.

כותנה, פטרלו והוויכוחים

כל מה שמנצ׳סטר ידועה בו פוליטית יצא מאותה עובדה: מספר עצום של אנשים בעבודה בשכר נמוך במקום אחד, ובלי ייצוג כלשהו בפרלמנט עד 1832. הטבח של 1819, הליגה נגד חוקי התבואה, התנועה הקואופרטיבית, קונגרס האיגודים המקצועיים, המניפסט הקומוניסטי — כולם נכתבו, נטענו או בוצעו בתוך מייל מכאן. שעתיים.

  1. אולם הסחר החופשי — הוא עומד על שדה סנט פיטר, שבו באוגוסט 1819 הסתער פרשים על קהל של כשישים אלף איש שדרשו רפורמה פרלמנטרית, והרג שמונה עשר מהם. האולם נקרא על שם מערכת הסחר החופשי שבאה אחרי כן, וב-1966 צעק אדם בקהלו "יהודה" לעבר בוב דילן על שניגן בחשמל. היום זה מלון.
  2. גלריית האמנות — אוסף הפרה-רפאליטים כאן הוא החזק מחוץ ללונדון, והוא כאן מסיבה: סוחרי הכותנה שקנו את הציורים האלה רצו אמנות מוסרית, מפורטת וחדשה, והם לא בטחו באמנים הגדולים הישנים כטעם של אריסטוקרטיה שלא היו שותפים לה. לקנות בני זמן היה הצהרה על מי הם.
  3. ספריית ג׳ון ריילנדס — אנריקטה ריילנדס בנתה אותה בין 1890 ל-1900 לזכר בעלה, מיליונר כותנה, ולא חסכה בשום דבר — היה בה אור חשמלי שיוצר במקום ומערכת סינון אוויר, מפני שפיח מנצ׳סטר היה הורס את הספרים. בה שמור "קטע יוחנן", פיסת פפירוס משנת מאה עשרים וחמש לספירה בקירוב, והיא הפריט העתיק הידוע מכל טקסט של הברית החדשה.
  4. הבורסה המלכותית — בשיאה זאת הייתה רצפת המסחר הגדולה בעולם, ושמונים אחוז מהכותנה המוגמרת בעולם תומחרה בחדר הזה. יום המסחר האחרון היה ב-1968 והלוח עדיין מראה את מחירי הסגירה שלו. ב-1976 נבנה בתוכו תיאטרון עגול — מודול פלדה שעומד על רגליו שלו, מפני שהרצפה לא יכלה לשאת את המשקל.
  5. הקתדרלה — כנסיית קהילה שהפכה לקתדרלה רק ב-1847, כשהעיר גדלה מכדי להתעלם ממנה. ספסלי המקהלה מימי הביניים הם העיקר: המיזריקורדים שמתחת למושבים — מדפים מגולפים שנזירים עייפים נשענו עליהם — כוללים אדם שמשחק שש-בש עם השטן ושועל שמטיף לאווזים, והם מהטובים בבריטניה.
  6. אנקוטס — מכונה הפרבר התעשייתי הראשון בעולם: עד 1815 היה בו הריכוז הגדול בעולם של טחנות כותנה שמונעות בקיטור, והמגורים הוקמו סביבן בלי שום ניקוז. אנגלס הלך ברחובות האלה ב-1842 וכתב מתוך זה את "מצב מעמד הפועלים באנגליה". הטחנות היום דירות, והקומות התחתונות מסעדות.

מוזיקה, כדורגל והמזחים

הכלכלה השנייה של מנצ׳סטר היא תרבות, וזה אינו מקרה: כשהטחנות נסגרו בשנות השישים והשבעים, הבניינים הזולים והריקים נתפסו בידי להקות, מועדונים וחברות תקליטים, והעיר מייצאת מוזיקה מאז. המזחים עברו אותו מסלול — אגן תעלת הספנות עמד נטוש עשרים שנה והיום הוא ה-BBC. יום עם הטראם.

  1. הרובע הצפוני — אלה היו מחסני טקסטיל והם התרוקנו בשנות השבעים — ובדיוק לכן הרובע קיים: שכר הדירה היה כמעט כלום, ולכן חנויות תקליטים, חדרי חזרות וחברות קטנות נכנסו. הרחובות משמשים בסרטים כתחליף לניו יורק של שנות השישים לעתים קרובות דיין, שלהפקות יש הסכם קבוע עם העירייה.
  2. אפלקס — כלבו שנסגר ב-1973 ונפתח מחדש ב-1982 כשוק מקורה של דוכנים עצמאיים קטנים — ארבע קומות שלהם, שמושכרים לפי שבוע כדי שכל אחד יוכל לנסות. זה היה שטח המסחר הראשון של מאות עסקים ממנצ׳סטר, והכלל תמיד היה שרשתות אינן יכולות לקחת יחידה.
  3. רחוב התעלה — הברים כאן מתחילים בשנות השישים, כשיחסי הומוסקסואלים היו עדיין עבירה פלילית והרובע נסבל מפני שהיה מוסתר מאחורי המחסנים. מצעד הגאווה מתקיים מאז 1990 ומגייס כסף לעמותות איידס. בגני סאקוויל שבקצה עומדים אנדרטת אלן טיורינג ו"מגדלור התקווה" הלאומי.
  4. אלברט הול — נבנה כקפלה וסליאנית ב-1910, נסגר ב-1969, ואז פשוט נאטם — האולם העליון עם הוויטראז׳ים וצינורות העוגב נשאר ללא נגיעה מאחורי דלת נעולה יותר מארבעים שנה, בזמן שחנויות פעלו מתחת. הוא התגלה מחדש ב-2012 ונפתח כמועדון מוזיקה כשהקפלה כמעט בדיוק כפי שנמצאה.
  5. אולד טראפורד — המועדון נוסד ב-1878 בידי עובדי מוסך הרכבות של לנקשייר ויורקשייר בניוטון הית׳, ולכן החולצות הראשונות היו ירוקות וזהובות. המגרש הופצץ ב-1941 והקבוצה שיחקה באצטדיון מנצ׳סטר סיטי שמונה שנים. השעון ביציע הדרומי עצור בשעת התרסקות המטוס במינכן ב-1958.
  6. מוזיאון המלחמה הצפוני — דניאל ליבסקינד תכנן אותו ככדור ארץ שנופץ לשלושה רסיסים — אוויר, אדמה ומים — שהורכבו מחדש בזוויות שאינן נפגשות. כמעט אין בתוכו רצפה ישרה ואין זוויות ישרות, וזה מכוון ומבלבל. הוא עומד על מזחי סלפורד, שהופצצו עד היסוד בדצמבר 1940.

מה יש במנצ׳סטר

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

מנצ׳סטר אוכלת באולמות שוק ובמסעדות קארי, ושניהם היסטוריים ולא אופנתיים. מסעדות הקארי הגיעו עם ההגירה מפקיסטן ומבנגלדש משנות החמישים, וברושולם כשבעים מסעדות ברחוב אחד. אולמות השוק חזרו בעשור השני של המאה, אחרי שאלטרינצ׳ם הוכיחה ששוק מקורה גוסס אפשר להשכיר מחדש לסוחרי אוכל קטנים וזה עובד. דברים מקומיים לחפש: עוגיית אקלס, נקניק דם מביורי, ווימטו — משקה שהומצא כאן ב-1908.

מוזיאונים

כמעט כל מוזיאון במנצ׳סטר הוא חינם, וזה מכוון: לעיר יש מסורת עירונית ארוכה של מוסדות ציבוריים שממומנים מארנונה ופתוחים לכולם, וזה יצא מאותה גאווה אזרחית ויקטוריאנית שבנתה את בניין העירייה. האוספים עוסקים בעיקר בשלושה דברים — תעשייה, אימפריה, והאנשים שעבדו בשתיהן.

חיי לילה

מנצ׳סטר ייצאה יותר מוזיקה פופולרית מכל עיר בריטית חוץ מליברפול ולונדון, והסיבה היא מקום זול: כשהטחנות והמחסנים התרוקנו, חדרי חזרות ומועדונים עלו כמעט כלום. חברת פקטורי פתחה את ההסיינדה ב-1982 והפסידה כסף על כל משקה במשך חמש עשרה שנה, מפני שהאנשים שם לקחו אקסטזי במקום. הבניין היום דירות והלוח על הקיר.

טבע

מנצ׳סטר רטובה — כמאה וארבעים ימי גשם בשנה, וזאת בדיוק הסיבה שתעשיית הכותנה התיישבה כאן: אוויר לח מונע מהחוט להיקרע. הירק מגיע בשני סוגים — הפארקים העירוניים הוויקטוריאניים שנבנו כדי לתת לפועלי הטחנות לאן ללכת ביום ראשון, ואזור הפיק, שמתחיל כעשרים קילומטרים מזרחה והוא הפארק הלאומי המבוקר באירופה.

עם ילדים

אמונה ומקומות קדושים

מנצ׳סטר גדלה מהר מדי בשביל הכנסיות שלה ומעולם לא קיבלה קתדרלה גדולה, ולכן הבניינים הדתיים כאן קטנים, מוזרים ולעתים קרובות הוסבו לשימוש אחר. מה שכן קיבלה הייתה הגירה: קתולים אירים משנות הארבעים של המאה התשע עשרה, קהילות יהודיות משנות החמישים, ומוסלמים פקיסטנים ובנגלים משנות החמישים של המאה העשרים — וכל אחת בנתה בעיר שלא הייתה בה מבנה קהילות מבוסס שיעצור אותה.

לחיפוש חדר במנצ׳סטר