sleepntrip

Spain

מדריד

מדריד לא צמחה כבירה — היא מונתה. ב-1561 העביר אליה פיליפ השני את החצר מטולדו, לעיר של שנים-עשר אלף איש בלי נהר ובלי נמל ובלי שום סיבה כלכלית. הוא בחר אותה כי היא במרכז המפה בדיוק, ובלי עבר משלה שיתחרה בכתר. כל מה שתראו כאן נבנה אחרי ההחלטה הזאת. שעתיים.

חדר לזוג במדריד — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

הבירה בצו

מדריד לא צמחה כבירה — היא מונתה. ב-1561 העביר אליה פיליפ השני את החצר מטולדו, לעיר של שנים-עשר אלף איש בלי נהר ובלי נמל ובלי שום סיבה כלכלית. הוא בחר אותה כי היא במרכז המפה בדיוק, ובלי עבר משלה שיתחרה בכתר. כל מה שתראו כאן נבנה אחרי ההחלטה הזאת. שעתיים.

  1. פוארטה דל סול — לוח במדרכה מסמן את קילומטר אפס: כל כביש בספרד ממוספר מהנקודה הזאת בדיוק, וששת הכבישים הלאומיים עדיין יוצאים ממנה. השעון שמעל מצלצל את השנה החדשה לכל המדינה מאז 1962 — שנים-עשר ענבים, אחד בכל צלצול.
  2. פלאסה מאיור — סגורה מארבעת הצדדים עם תשעה שערי קשת, וזו כל הנקודה: אפשר היה לאטום אותה. מלחמות שוורים, הכתרות, כדורגל והוצאות להורג של האינקוויזיציה נערכו בתוכה, וחמישים אלף איש יכלו להיסגר בפנים ולצפות.
  3. הארמון המלכותי — שלושת אלפים ארבע מאות ושמונה-עשר חדרים, הארמון המלכותי הגדול במערב אירופה — ואיש מבית המלוכה לא גר בו מאז 1931. המבצר העצי הישן נשרף בערב חג המולד 1734, ופיליפ החמישי הורה לבנות את החדש כולו מאבן ולבנים כדי שלעולם לא יוכל להישרף.
  4. גני סבטיני — אלה היו האורוות המלכותיות עד 1933, אז הרסה אותן הרפובליקה החדשה ומסרה את הקרקע לציבור. הגן פונה מערבה, ולכן זה המקום שאליו מדריד באה לראות את השמש שוקעת מאחורי ההרים.
  5. התיאטרון המלכותי — הוא עומד על כיכר שהייתה אגם, והקרקע מעולם לא סלחה לו: הבניין שקע, נסדק, ונסגר לשלושים וחמש שנה החל מ-1925. כשנפתח סוף סוף ב-1997, מערכת הבמה שלו יורדת שמונה-עשר מטרים לתוך קרקעית האגם הישנה.
  6. גראן ויה — שלוש מאות ושנים-עשר בניינים נהרסו וארבעה-עשר רחובות נעלמו לגמרי כדי לחתוך אותה, בין 1910 ל-1931. היא הייתה התשובה של מדריד לברודוויי, ובמלחמת האזרחים ההפגזה עליה הייתה מדויקת כל כך שקראו לה שדרת ההוביצר.

המשולש הזהוב

שלושה מוזיאונים בקילומטר אחד, והם מחזיקים יחד את אחד האוספים החזקים בעולם — כי הם אוסף פרטי של משפחת מלוכה שנישאה היטב במשך ארבע מאות שנה, ולא רכישות של מדינה. ובסוף הקילומטר תלוי הציור היחיד בעולם שיש לו שומרים משלו. שעתיים וחצי.

  1. הפראדו — לאס מנינאס אינו דיוקן של הנסיכה — המלך והמלכה הם הנושא, והם נמצאים רק במראה שבקיר האחורי. ולאסקס צייר את עצמו ליד הכן, מביט בהם, כלומר בכם, וכך הצופה עומד בדיוק במקום שבו עמד המלך.
  2. קאישה פורום — תחנת כוח ישנה שהורמה מהקרקע כך שהבניין נראה מרחף, ולצדה גן אנכי של חמישה-עשר אלף צמחים על הקיר. הכניסה שלושה אירו, ורוב האנשים עוברים לידו בלי להרים את הראש.
  3. ריינה סופיה — גרניקה צוירה בחמישה שבועות ב-1937, ואחר כך הוחזקה בניו יורק ארבעים ושתיים שנה, כי פיקאסו סירב שתגיע לספרד כל עוד פרנקו חי. היא הגיעה ב-1981 ותלתה מאחורי זכוכית חסינת ירי עם שומרים חמושים עד 1995.
  4. תיסן-בורנמיסה — משפחת ברון פלדה אספה בדיוק את מה שאין בפראדו — הולנדי, גרמני, אימפרסיוניסטי, אמריקאי. שמונה מדינות הציעו עליו בשנות השמונים, וספרד זכתה בין השאר כי אשתו של הברון הייתה ספרדייה ורצתה אותו כאן.
  5. פארק רטירו — שטח מלכותי עד 1868, והחלק היחיד מהארמון הישן שעדיין עומד הוא אולם הנשפים, שהוא היום אולם מוזיאון. סירות משוטים מושכרות באגם מאז 1900, וכולם חותרים בהן רע.
  6. אטוצ׳ה — כשהתחנה נבנתה מחדש, אולם הברזל הישן נשמר ומולא בארבעת אלפים צמחים טרופיים ובריכה עם צבים — אנשים משאירים אותם שם, ואיש אינו מפנה אותם. אנדרטת הפיגוע של 2004 עומדת בחוץ.

הרבעים ששותים

במדריד לא יושבים לארוחה — עומדים, אוכלים משהו אחד, ועוברים למקום הבא. זה נקרא טאפֵּאוֹ, וזו שיטה ולא חטיף: סיבוב של חמישה ברים הוא ארוחת הערב. בשלושת הרבעים האלה אפשר לעשות את כל הסיבוב ברגל, ובכל אחד מהם יש בר אחד שמוכר דבר אחד בלבד. שעתיים, ולא לפני תשע.

  1. לה לטינה — החלק העתיק של מדריד, שבנוי על העיר המוסלמית שהנוצרים כבשו ב-1085, ולכן הרחובות מתעקלים. ביום ראשון אחרי שוק הפשפשים כל הרובע עומד בחוץ עם משקה, והרחוב הוא הבר.
  2. רחוב קאבה באחה — השם פירושו התעלה התחתונה — זה היה החפיר מחוץ לחומה מימי הביניים, שנסתם ונבנה עליו. שלוש מאות מטר, כשלושים ברים, והכלל הוא משקה אחד ומנה אחת בכל אחד, ואז החוצה.
  3. אל ראסטרו — השם פירושו העקבות — של דם, מבית המטבחיים שעמד בראש הגבעה וגרר עורות במורד אל הבורסקאים. הוא פועל בכל יום ראשון מאז המאה השש-עשרה, והוא נעצר בשלוש.
  4. לאבאפייס — הרובע היהודי מימי הביניים, והשם בא לפי המסופר מהמזרקה שבה נרחצו הרגליים לפני הכניסה לבית הכנסת. היום זה הרובע המעורב ביותר בספרד — מאה ועשרים לאומים בחצי קילומטר רבוע.
  5. רובע הסופרים — סרוונטס, לופה דה וגה וקבדו גרו כולם בכמה הרחובות האלה, ושורותיהם משובצות בפליז בריצוף. סרוונטס קבור במנזר ברחוב לופה דה וגה — עצמותיו נמצאו שם ב-2015, מעורבות באחרות.
  6. מלסניה — כשפרנקו מת ב-1975 יצא בבת אחת כל מה שהיה אסור ארבעים שנה, והוא יצא כאן: המובידה. אלמודובר התחיל בברים האלה. הכיכר קרויה על שם נערה בת חמש-עשרה שחיילים צרפתים ירו בה ב-1808.

מה יש במדריד

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם מדריד אוכלת בעמידה. חנות שוקולד פתוחה מאז 1894 שמעולם לא סגרה את דלתה, אף לא לילה אחד, בר שמוכר לביבת בקלה אחת ותו לא מאז 1860, וטברנה עם חזית החנות העתיקה בעיר. במדריד סיבוב של חמישה ברים הוא ארוחת הערב, והוא לא מתחיל לפני תשע.

מוזיאונים

פארקים

עם ילדים

הופעות

חיי לילה

לחיפוש חדר במדריד