Portugal

מדיירה

מלחים פורטוגזים מצאו את מדיירה ריקה ומכוסה ביער ב-1419 וקראו לה אי העץ; פונשל נקראת על שם השומר הבר, פונשו, שגדל על החוף שלה. העיר התעשרה מסוכר ואחר כך מיין, והרחובות הישנים שלה עוברים בין הקתדרלה, השוק והים. שעתיים, בעלייה קלה במקומות; השוק הכי טוב מוקדם.

חדר לזוג במדיירה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

פונשל הישנה

הקתדרלה של פונשל — הקתדרלה נבנתה כשמדיירה הייתה אי הסוכר של אירופה והושלמה בתחילת המאה השש עשרה, ומבחוץ היא נראית פשוטה. בפנים, התקרה היא רשת גיאומטרית מגולפת מארז מקומי משובצת שנהב, בסגנון המורי, מהיפות מסוגה בפורטוגל.
מרתף היין של בלנדי — יין מדיירה מפורסם בזכות טעות: חביות שנשלחו כמשקולת דרך האזורים הטרופיים חזרו טובות יותר משיצאו, אז האי התחיל לחמם את היין שלו בכוונה. הוא נשמר יותר ממאה שנה, ולפי המסופר החתימה על הכרזת העצמאות האמריקאית נחגגה בהרמת כוסית שלו. משפחת בלנדי מייצרת אותו כאן מאז 1811.
מנזר סנטה קלרה — ז׳ואאו גונסאלבש זרקו, הקפטן שתבע את האי עבור פורטוגל ב-1419, קבור בכנסייה הזאת, שהקירות שלה מכוסים באריחים מהמאות השש עשרה והשבע עשרה. המשפחה שלו ייסדה את המנזר הסמוך בסוף המאה החמש עשרה.
שוק החקלאים — אולם שוק מ-1940 עם לוחות אריחים של נשות השוק בכניסה. למטה אולם הדגים, שבו מונח על הדלפקים דג החרב השחור — דג שחור וארוך עם עיניים ענקיות וניבים שחי בעומק של קילומטר ושהדייגים של מדיירה תופסים כבר מאות שנים בחוטים ארוכים שמשלשלים בלילה.
רחוב סנטה מריה — הרחוב העתיק בפונשל, שבו המגפה היכתה הכי קשה והעניים גרו, היה נטוש למחצה עד 2010, כשפרויקט הזמין אמנים לצייר את הדלתות שלו. היום יותר ממאה דלתות הן יצירות אמנות, והרחוב מלא מסעדות.
מבצר סאו טיאגו — המבצר הצהוב בקצה המזרחי של העיר העתיקה נבנה אחרי 1566, כששודדי ים צרפתים נחתו, בזזו את פונשל שבועיים והרגו מאות מאנשיה. מתחתיו החוף הקטן שבו שוחים הדייגים של הרובע הישן.

למעלה למונטה

מעל פונשל, כפר המדרון מונטה היה המקום שבו העשירים בנו את בתי הקיץ שלהם ושבו מת קיסר גולה. עולים ברכבל, הולכים בגנים ובכנסייה, ויורדים בדרך הישנה, במזחלת נצרים. חצי יום; המזחלת היא נסיעה קצרה ומהירה.

הרכבל של פונשל — הרכבל עולה מהעיר העתיקה ליד הים עד מונטה, בגובה של כחמש מאות ושישים מטר, מעל הגגות, חלקות הבננות והערוצים של המדרון, בתוך כרבע שעה.
הגן הטרופי מונטה פאלאס — גן שנבנה סביב מלון ישן בידי אספן יליד מדיירה, ז׳וזה ברארדו, עם אגמים של דגי קוי, שערים מזרחיים, ולוחות ארוכים של אריחים פורטוגזיים שמספרים את ההיסטוריה של המדינה, חלקם בני חמש מאות שנה.
הכנסייה של מונטה — קרל הראשון, הקיסר האחרון של אוסטרו-הונגריה, הוגלה למדיירה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ומת מדלקת ריאות ב-1922 בווילה לחה כאן, בגיל שלושים וארבע. הוא קבור בקפלה צדדית של הכנסייה הזאת, והכנסייה הקתולית הכריזה עליו כמבורך ב-2004.
מזחלות הנצרים של מונטה — מאז אמצע המאה התשע עשרה אנשים יורדים ממונטה בכורסאות נצרים על מגלשי עץ, ששני אנשים בלבן עם כובעי קש מנווטים ובולמים, עם סוליות הגומי של המגפיים שלהם. הירידה היא כשני קילומטרים על הכביש הציבורי, ומגיעה למהירות של מכונית.
הגן הבוטני — הגן הבוטני על האחוזה של משפחת ריד, של מלון ריד׳ס, אוסף את הצמחים של האי עצמו — רבים מהם לא נמצאים בשום מקום אחר — ויש בו ערוגות פרחים שמסודרות בדוגמאות של שטיח, ומפרץ פונשל מתחת.
קינטה דאש קרוזש — אחוזה במקום שבו לפי המסופר זרקו, הקפטן הראשון של האי, בנה את ביתו, והיום מוזיאון של הרהיטים והכסף של סוחרי הסוכר והיין. חלק מהארונות נבנו מעץ של ארגזי סוכר.

הגג של האי

מדיירה היא הר געש שמתרומם כמעט שני קילומטרים ישר מהים, והפנים שלה הוא כולו רכסים, ערוצים ויער דפנה. החקלאים שלה השקו אותה בלבדות — תעלות שנחצבו לאורך המצוקים ומובילות מים מהצפון הגשום לדרום היבש, יותר מאלפיים קילומטרים מהן, ולצד כל אחת שביל. יום שלם ורכב; הפסגות יכולות להיות מעל העננים או בתוכם.

איירה דו סרדו — תצפית על השפה מעל עמק עמוק שסגור מכל צד בהרים. כששודדי ים צרפתים בזזו את פונשל ב-1566, הנזירות של סנטה קלרה ברחו לכאן והסתתרו בעמק שמתחת, שנקרא מאז עמק הנזירות.
פיקו דו אריירו — הפסגה השלישית בגובהה, 1,818 מטר, נגישה בכביש, ובזריחה ים העננים שוכב מתחת. מכאן שביל צר של מדרגות ומנהרות עובר לאורך הרכס עד פיקו רואיבו, הפסגה הגבוהה, 1,862 מטר.
ריביירו פריו — כפרון ביער הדפנה עם חוות פורל, ותחילת הליכת לבדה קצרה ומישורית עד בלקואש, מרפסת מעל הערוצים של הצפון. יער הדפנה של מדיירה הוא שריד של היערות שכיסו את דרום אירופה לפני מיליוני שנים, ואתר מורשת עולמית מאז 1999.
סנטנה — בחוף הצפוני הירוק החקלאים גרו בבתים קטנים ומשולשים, שהקירות שלהם כמעט כולם גג, מכוסים בקש וצבועים באדום, לבן וכחול. כמה עוד עומדים בכפר כמו שהיו.
אנקומאדה — מעבר בגובה אלף מטר בעמוד השדרה של האי, שממנו ביום בהיר רואים בבת אחת גם את החוף הצפוני וגם את הדרומי. העננים מהצפון נשפכים מעליו לעתים קרובות כמו מפל.
פורטו מוניש — בפינה הצפונית-מערבית הלבה התקררה לאגני סלע בשפת הים, וגלי האוקיינוס שוטפים אותם וממלאים אותם מחדש. הם הפכו לבריכות שחייה, והאוקיינוס הפתוח נשבר ממש מעבר לחומה.

מה יש במדיירה

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של מדיירה — עשרים וחמש דקות לפונשל; המסלול עומד בחלקו על עמודים מעל הים
הרכבל של פונשל — מחוף הים עד מונטה בכרבע שעה
המרינה של פונשל — סירות לדולפינים ולווייתנים; המעבורת לפורטו סנטו בנמל

תרבות והיסטוריה

הקתדרלה של פונשל — להסתכל למעלה: תקרת ארז מגולפת משובצת שנהב
מוזיאון CR7 — רונאלדו נולד בפונשל; הגביעים שלו כאן
מנזר סנטה קלרה — כנסיית אריחים שבה קבור מגלה האי
קינטה דאש קרוזש — מוזיאון באחוזה עם גן סחלבים
הכנסייה של מונטה — הקבר של קיסר ההבסבורגים האחרון
מוזיאון הלווייתן — בכפר ציד הלווייתנים הישן, היום מוזיאון של הלווייתנים החיים
מודאש — מוזיאון לאמנות עכשווית על מצוק מעל קליטה

מה לראות

רחוב סנטה מריה — הרחוב העתיק, כל דלת מצוירת בידי אמן
מבצר סאו טיאגו — מבצר צהוב בקצה העיר העתיקה, ליד הים
מזחלות הנצרים של מונטה — שני קילומטרים במורד בכורסת נצרים ששני אנשים מנווטים
הגן הטרופי מונטה פאלאס — גנים, אגמים ולוחות אריחים ממאות שנים
הגן הבוטני — ערוגות פרחים בדוגמאות מעל המפרץ
הלידו — בריכות מי ים וסולמות אל האוקיינוס
קמרה דה לובוש — כפר הדייגים שצ׳רצ׳יל צייר; פונשה בברים
קאבו ז׳יראו — משטח זכוכית על אחד ממצוקי הים הגבוהים באירופה
איירה דו סרדו — תצפית ישר למטה אל עמק הנזירות
עמק הנזירות — כפר בעמק דמוי לוע; עוגת ערמונים
פיקו דו אריירו — לעלות ברכב מעל העננים בזריחה
פיקו רואיבו — הפסגה הגבוהה; שביל הרכס מאריירו, בהזמנה
ריביירו פריו — חוות פורל והליכת הלבדה הקצרה לבלקואש
סנטנה — בתים משולשים עם גג קש
קיימדאש — תחילת הלבדה של קלדייראו ורדה ביער הדפנה
פונטה דה סאו לורנסו — חצי אי אדום וחשוף בקצה המזרחי; ללכת בבוקר
מאשיקו — המקום שבו נחתו המתיישבים הראשונים; חוף חול זהוב
קמאשה — כפר הנצרים
אנקומאדה — המעבר שממנו רואים את שני החופים
המערות של סאו ויסנטה — צינורות לבה שאפשר ללכת בתוכם
סיישאל — חוף חול שחור מתחת למצוקים ירוקים ומפלים
פורטו מוניש — בריכות לבה טבעיות שהאוקיינוס ממלא
פנאל — עצי דפנה עתיקים בערפל
לבדת עשרים וחמשת המעיינות — הליכת הלבדה הקלאסית אל בריכה של מפלים
פאול דה סרה — רמה שטוחה ומשונה של אדמת בור בראש האי
חוף קליטה — חוף מוגן של חול זהוב שהובא מבחוץ

שווקים וקניות

שוק החקלאים — פרחים, פירות ודג החרב השחור; ללכת לפני עשר
מרתף היין של בלנדי — טעימות יין מדיירה במבנה פרנציסקני ישן

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

מדיירה אוכלת בעמידה ליד הבר: **בולו דו קאקו**, לחם שטוח מבטטה שנאפה על לוח אבן ונמרח בחמאת שום; **אשפטדה**, בקר משופשף בשום שנצלה על שיפודים של ענפי דפנה; **לאפאש**, צדפות פטלות שנצלות בקונכייה עם לימון. המשקה הוא **פונשה** — משקה קנה סוכר שמקציפים עם דבש ולימון במקל עץ. פונשה ובולו דו קאקו עולים כמה יורו.

קמרה דה לובוש — פונשה בברים של הדייגים
שוק החקלאים — פסיפלורה, אנונה ופסיפלורת בננה לטעום
רחוב סנטה מריה — אשפטדה ובולו דו קאקו בין הדלתות המצוירות
עמק הנזירות — עוגת ערמונים וליקר ערמונים
פורטו מוניש — צדפות פטלות צלויות ליד בריכות הלבה
מרתף היין של בלנדי — כוס מדיירה ופרוסת עוגת דבש

מוזיאונים

המוזיאונים של מדיירה מספרים את הסיפור של אי ריק שהפך למושבת סוכר שעבדו בה עבדים, אחר כך לאי יין של האנגלים, אחר כך לאתר חורף לעשירים ולחולים — ולאי שבו נולד כריסטיאנו רונאלדו.

מוזיאון הלווייתן — מכפר ציד לווייתנים לשמורת לווייתנים
מוזיאון CR7 — הגביעים של רונאלדו בעיר הולדתו
קינטה דאש קרוזש — רהיטים מעץ של ארגזי סוכר
מודאש — אמנות עכשווית על מצוק
הכנסייה של מונטה — הקבר של הקיסר הגולה

טבע

את מדיירה הולכים לאורך הלבדות שלה, תעלות ההשקיה שנחצבו בהרים מאז המאה החמש עשרה, עם שביל לצד כל אחת: הליכות מישוריות ביער דפנה עד מפלים, ליד תהומות של מאות מטרים. חלקן דורשות ראש לגבהים ופנס למנהרות.

לבדת עשרים וחמשת המעיינות — הלבדה הקלאסית; ללכת מוקדם
קיימדאש — הלבדה של קלדייראו ורדה; להביא פנס
פיקו דו אריירו — שביל הרכס לפיקו רואיבו
פנאל — עצי דפנה עתיקים ומפותלים בערפל
פונטה דה סאו לורנסו — חצי אי אדום וחשוף, ההפך מהיער
קאבו ז׳יראו — רצפת זכוכית מעל מצוק של כמעט שש מאות מטר

עם ילדים

למדיירה יש מעט חופי חול אבל הרבה לילדים: רכבל, מזחלת נצרים במורד הגבעה, צינורות לבה ללכת בתוכם, בריכות סלע טבעיות וסירות שיוצאות לדולפינים.

מזחלות הנצרים של מונטה — הנסיעה במזחלת הנצרים
המערות של סאו ויסנטה — ללכת בתוך צינורות הלבה של הר געש
פורטו מוניש — לשחות בבריכות לבה
המרינה של פונשל — סירות לדולפינים ולווייתנים
הרכבל של פונשל — במעלה הגבעה מעל הגגות
חוף קליטה — חוף חולי ושקט

אמונה ומקומות קדושים

האמונה של מדיירה מתרכזת בגבירתנו ממונטה, הפטרונית של האי, שהחג שלה בחמישה עשר באוגוסט מביא עולי רגל שמטפסים בגרם המדרגות הארוך אל הכנסייה שלה, חלקם על הברכיים.

הכנסייה של מונטה — הפטרונית של האי; עלייה לרגל ב-15 באוגוסט
הקתדרלה של פונשל — תקרת הארז והשנהב
מנזר סנטה קלרה — אריחים והקבר של המגלה
מאשיקו — הקפלה של הנחיתה הראשונה
עמק הנזירות — העמק שבו הנזירות הסתתרו

חיי לילה

הלילות של פונשל עדינים: ארוחת ערב ברחוב המצויר, פונשה בבר של דייגים, והנמל. פעם בשנה היא מתפוצצת — הזיקוקים של ערב השנה האזרחית החדשה מעל המפרץ נמנו פעם כגדולים בעולם.

רחוב סנטה מריה — ארוחת ערב וברים ברחוב המצויר
קמרה דה לובוש — פונשה בברים של הדייגים
המרינה של פונשל — ברים לאורך המרינה; הזיקוקים של השנה החדשה
פיקו דו אריירו — כוכבים מעל העננים
הלידו — משקאות שקיעה ליד בריכות הים

לחיפוש חדר במדיירה