Spain
לוארקה
לוארקה נקראת העיר הלבנה של החוף הירוק, בגלל הבתים הלבנים שדחוסים בעמק צר שבו נהר נגרו פוגש את הים. במשך מאות שנים החיים כאן היו הים: ציד לווייתנים ואחר כך דיג, וכולם בשליטת גילדת יורדי ים שנפגשה על הלשון. ההליכה חוצה את הנהר מהכיכר, עולה ליד הנמל אל הלשון ומסתיימת במגדלור. כשעה וחצי עם עלייה תלולה; לבוא אחר הצהריים המאוחרים בשביל האור על המפרץ.
חדר לזוג בלוארקה — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
העיר הלבנה
לוארקה נקראת העיר הלבנה של החוף הירוק, בגלל הבתים הלבנים שדחוסים בעמק צר שבו נהר נגרו פוגש את הים. במשך מאות שנים החיים כאן היו הים: ציד לווייתנים ואחר כך דיג, וכולם בשליטת גילדת יורדי ים שנפגשה על הלשון. ההליכה חוצה את הנהר מהכיכר, עולה ליד הנמל אל הלשון ומסתיימת במגדלור. כשעה וחצי עם עלייה תלולה; לבוא אחר הצהריים המאוחרים בשביל האור על המפרץ.
- Plaza de Alfonso X — הכיכר קרויה על שם אלפונסו העשירי ״החכם״, מלך קסטיליה במאה ה-13, ובניין העירייה פונה אליה מעבר לגינה. זה הלב השטוח של עיירה שבכל כיוון אחר מטפסת.
- Kiss Bridge — לפי האגדה, שודד ים בשם קמברל נלכד ונפצע כאן, ובת האדון טיפלה בו והתאהבה. כשהזוג ניסה לברוח, אביה תפס אותם מתנשקים על הגשר הזה והרג את שניהם במכת חרב אחת.
- Mesa de Mareantes — גילדת יורדי הים נפגשה כאן סביב שולחן אבן כדי להחליט אם הסירות יוצאות, ליישב סכסוכים ולחלק את השלל. הגילדה ניהלה את הדיג של העיירה במשך מאות שנים; השולחן הוא היום אנדרטה עם נוף על הנמל.
- Atalaya Chapel — אטלאיה פירושה מגדל תצפית: מהלשון הזאת צופים חיפשו לווייתנים ונתנו לסירות סימן לצאת. הקפלה שייכת למלחים, ובשבילם היא נבנתה על הלשון.
- Luarca Cemetery — סברו אוצ׳ואה, שנולד בלוארקה ב-1905, חלק את פרס נובל לרפואה ב-1959 על מחקרו על הדרך שבה תאים מייצרים RNA. הוא ביקש להיקבר כאן, ליד אשתו כרמן, בבית הקברות הלבן על הצוק מול הים הפתוח.
- Luarca Lighthouse — המגדלור עומד בקצה הלשון, ליד הקפלה ובית הקברות. מכאן רואים למה הנמל נבנה במקום שבו הוא נמצא: הלשון היא המחסה היחיד לסירות לאורך קטע החוף החשוף הזה.
מזרחה לאורך הצוקים
מזרחית ללוארקה החוף גבוה ושבור, עם מפרצונים שמגיעים אליהם רק ברגל, וכפרים שנתלים במקום שבו נחל חותך את הצוק. המסלול עוקב אחרי כביש החוף הישן עד קודיאֶרו, אחד מכפרי הדייגים המצולמים בספרד. כ-45 ק״מ לכל כיוון; השבילים לחופים תלולים, אז לנעול נעליים עם אחיזה ולהשאיר זמן לעלייה חזרה.
- Cueva Beach — חוף בשפך נהר אסבה, דקות ספורות מלוארקה, שבו הנהר מתפרש על החול לפני שהוא מגיע לים. החוף רחב ופחות עמוס מחופי העיירה.
- Hermitage of La Regalina — הקפלה הקטנה בקדאבדו עומדת על ראש צוק ירוק ליד שני אוראוס, האסמים המוגבהים מאבן של אסטוריאס. בסוף אוגוסט נערך בה חג לה רגלינה, עם לבוש ומוזיקה מסורתיים.
- Playa del Silencio — ״חוף השקט״ הוא קשת של חלוקי אבן אפורים סגורה בצוקים ובעמודי סלע, ומוגן כמונומנט טבעי. אין בו בניינים, ומגיעים אליו בשביל של כמה מאות מטרים מהכפר קסטניירס.
- Gueirúa Beach — חוף קטן ממש מערבית לאל סילנסיו, עם מחטי סלע גבוהות שעומדות בתוך הגלים. הכי יפה בשפל, כשאפשר ללכת ביניהן על החול.
- Cabo Vidío — הכף מסתיים בצוקים תלולים בגובה של כ-80 מטר, עם מגדלור ונוף רחב מזרחה ומערבה לאורך החוף. ציפורי ים מקננות על המדפים מתחת.
- Cudillero — הבתים של קודיאֶרו בנויים זה על זה באמפיתאטרון תלול סביב הנמל הזעיר, צפוף כל כך שהרחובות הופכים למדרגות. לדייגים שלה היה ניב משלהם, פישואטו, ואנשי העיירה עדיין נקראים פישואטוס.
מערבה אל הנאביה
מערבית ללוארקה האדמה עולה לכיוון עמק נהר נאביה, שבו אנשים חיו בכפרי גבעה מבוצרים, קסטרוס, הרבה לפני שהרומאים הגיעו. המסלול מתחיל בנמל דייגים ובחוף דיונות, מבקר בשניים מהקסטרוס הטובים באסטוריאס, ועוקב אחרי הנהר פנימה עד סכר ענק. כ-130 ק״מ בסך הכל, בכבישים מפותלים בפנים הארץ; הקסטרוס סגורים יום אחד בשבוע, בדרך כלל ביום שני, אז לבדוק לפני שיוצאים.
- Casa Trelles, Puerto de Vega — גספר מלצ׳ור דה חובליאנוס, ההוגה האסטורי הגדול של תקופת הנאורות בספרד, ברח מחיחון בדרך הים מפני הצרפתים ב-1811. סערה הסיטה את הסירה שלו לפוארטו דה וגה, והוא מת בבית הזה פחות משלושה שבועות אחר כך.
- Frexulfe Beach — חוף ארוך עם דיונות ויער אורנים מאחוריו, מוגן כמונומנט טבעי. אין מאחוריו עיירה, ולכן הוא נשאר פראי גם באוגוסט.
- Castro de Coaña — עשרות בתי אבן עגולים וסגלגלים שרדו בתוך החומות של מבצר הגבעה הזה, שהיה מיושב מתקופת הברזל ועד התקופה הרומית. אחד המבנים הוא סאונה מאבן, עם תנור וחדר אדים, מהסוג שנמצא רק בקסטרוס של הפינה הזאת בחצי האי האיברי.
- Castro de Pendia — פנדיה יושבת על שלוחה בעמק עמוק ומיוער, ויש בה לא אחת אלא שתי סאונות מאבן. ההליכה מהכביש לוקחת עשר דקות, והנוף, בלי שום מבנה מודרני באופק, הוא חלק מהביקור.
- Salime Dam — הסכר על הנאביה נבנה בין 1945 ל-1955 והיה אז מהגדולים באירופה. הצייר חואקין ואקרו פלסיוס עיצב את האמנות וציורי הקיר של תחנת הכוח, והאגם שמאחוריו הציף כמה כפרים.
- Grandas de Salime Ethnographic Museum — את המוזיאון הקים חוסה נאבייראס, שנודע בשם פפה אל פריירו, שאסף כלים ורהיטים בזמן שחיי הכפר נעלמו. הוא ממלא בית כומר לשעבר והמבנים סביבו, עם טחנה, נפחייה ומטבח שלם של בית חווה.
מה יש בלוארקה
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה של אסטוריאס — כ-45 דקות מזרחה ברכב; נמל התעופה הראשי של האזור
- תחנת הרכבת לוארקה — רכבות חוף צרות ואיטיות, על הגבעה מעל העיירה
- תחנת האוטובוסים של לוארקה — אוטובוסים לאורך החוף ולאוביידו, במרכז העיירה
תרבות והיסטוריה
- בית הקברות של לוארקה — קברים לבנים על הלשון מעל הים; סברו אוצ׳ואה קבור כאן
- שולחן יורדי הים — שולחן האבן שבו נפגשה גילדת יורדי הים, על הלשון
- קפלת האטלאיה — קפלת המלחים על הלשון, ליד המגדלור
- כנסיית סנטה אוליה — כנסיית הקהילה במרכז, הליכה קצרה מהנמל
- הקסטרו של קואניה — מבצר גבעה מתקופת הברזל עם בתי אבן עגולים, 20 דקות מערבה
- מנזר אובונה — מנזר רומנסקי על הקמינו פרימיטיבו, בפנים הארץ בין הגבעות
מה לראות
- כיכר אלפונסו העשירי — הכיכר של העיירה ליד הנהר, עם העירייה ובתי קפה
- גשר הנשיקה — גשר קטן מעל נהר נגרו עם אגדה עצובה
- המגדלור של לוארקה — בקצה הלשון; העלייה אליו נותנת את המבט הכי טוב על הנמל
- החופים של לוארקה — שני חופים עירוניים קטנים ליד הנמל; מוגנים, אבל המים קרים
- חוף השקט — מפרץ של חלוקי אבן אפורים מתחת לצוקים, 25 דקות מזרחה; שביל תלול למטה
- קודיאֶרו — כפר דייגים שבתיו מטפסים על הגבעה סביב הנמל
- פוארטו דה וגה — נמל דייגים שקט שבו מת חובליאנוס
- כנסיית לה רגלינה — קפלה ואסמים על צוק מעל הים בקדאבדו
שווקים וקניות
- השוק של לוארקה — שוק המזון במרכז: דגים, גבינות וירקות
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
לוארקה אוכלת את מה שהסירות שלה מביאות, ובראש ובראשונה מרלוזה: מרלוזה דל פינצ׳ו, שנתפסת בחכה דג אחד בכל פעם, היא הגאווה של החוף הזה ועולה יותר מדג של רשת. שאר התפריט אסטורי: פבאדה, גבינות, וסיידר שנמזג מגובה. בתי הקפה סביב הכיכר מגישים קפה ופינצ׳ו בכמה יורו, ותפריטי הצהריים זולים מארוחת הערב.
- אלדין — מאפייה ללחם ומאפים, כ-1-4 €
- קפה לה סוקורסל — קפה בכיכר, כ-1.5-3 €
- אל אסטוריאנו — גלידה ליד הנהר, כ-3-4 €
- בר קמברל — קפה או פינצ׳ו ליד גשר הנשיקה, כ-2-4 €
- לה פיצריה — פיצה בנמל, כ-8-14 €
- סידרריה אל דוארנו — סיידר ומנות לחלוק ליד הכיכר, כ-3-14 €
מוזיאונים
- המוזיאון האתנוגרפי של גרנדס דה סלימה — חיי הכפר של מערב אסטוריאס בכפר שלם של חדרים
- הקסטרו של קואניה — כפר מתקופת הברזל עם חדר הסבר קטן
- הקסטרו של פנדיה — מבצר גבעה בעמק מיוער, עם שתי סאונות מאבן
- מנזר אובונה — כנסייה רומנסקית בדרך עולי הרגל; לבדוק שעות פתיחה
- שולחן יורדי הים — האנדרטה באוויר הפתוח של גילדת יורדי הים
טבע
- חוף השקט — חלוקי אבן אפורים, צוקים ועמודי סלע; אין שירותים
- חוף פרשולפה — דיונות פראיות ואורנים מערבית לנאביה
- השביל של קבו בוסטו — שביל צוקים אל מגדלור, 10 דקות מזרחית ללוארקה
- קבו וידיו — צוקים גבוהים וציפורי ים בקצה כף
- חוף גיירואה — מחטי סלע בתוך הגלים; לבוא בשפל
- סכר סלימה — סכר ענק בעמק הנאביה העמוק; תצפית על הקיר
עם ילדים
- החופים של לוארקה — שני חופים עירוניים מוגנים עם מצילים בקיץ
- המגדלור של לוארקה — עלייה קצרה עם נוף לנמל; לחפש את הסירות שנכנסות
- גשר הנשיקה — אגדת שודד הים, מסופרת במקום
- הקסטרו של קואניה — להיכנס לכפר בן 2,000 שנה של בתים עגולים
- קודיאֶרו — מדרגות וסמטאות לחקור סביב נמל זעיר
אוכל
- לה דרסנה — פירות ים בנמל
- לה מונטניסה דל מואייה — דגים ומנות לחלוק על המזח
- מסעדת מריסול — המסעדה של השעונים העתיקים, מזרחית למרכז
- אל ברומטרו — ארוחת ערב ליד הנמל
- מירמר — דגים ליד חוף העיירה
- סידרריה אל צ׳יגרה — בית סיידר במרכז