sleepntrip

Slovenia

ליובליאנה

יוז׳ה פלצ׳ניק חזר הביתה מווינה ומפראג ב-1921 ובילה שלושים שנה בתכנון מחדש של ליובליאנה כמעט לבדו — הגשרים, השוק, הספרייה, גדות הנהר, בית הקברות, עמודי התאורה והעמודונים. כמעט שום בירה אירופית אחרת לא עוצבה כל כך במלואה בידי אדם אחד, ומפני שעבד בתקציב קטן רובה אבן, לבנים ועץ ולא משהו מפואר. שעתיים, מישורי, והכול לאורך הנהר.

חדר לזוג בליובליאנה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

אדריכל אחד שרטט מחדש עיר שלמה

יוז׳ה פלצ׳ניק חזר הביתה מווינה ומפראג ב-1921 ובילה שלושים שנה בתכנון מחדש של ליובליאנה כמעט לבדו — הגשרים, השוק, הספרייה, גדות הנהר, בית הקברות, עמודי התאורה והעמודונים. כמעט שום בירה אירופית אחרת לא עוצבה כל כך במלואה בידי אדם אחד, ומפני שעבד בתקציב קטן רובה אבן, לבנים ועץ ולא משהו מפואר. שעתיים, מישורי, והכול לאורך הנהר.

  1. כיכר פרשרן — פרנצה פרשרן, המשורר הלאומי, עומד כאן עם מוזה מעל כתפו, והוא מביט בחלון מסוים מעבר לכיכר — ביתה של יוליה פרימיץ, שאותה אהב והיא נישאה לאחר. תבליט שלה הוצב באותו חלון כדי שלמבט יהיה על מה לנחות.
  2. הגשר המשולש — היה כאן גשר אבן אחד מ-1842 והוא נחנק. התשובה של פלצ׳ניק ב-1932 לא הייתה להרחיב אותו אלא לבנות שני גשרים צרים משני צדיו בזווית קלה, להולכי רגל בלבד — כך שאנשים מתפרשים על פני הנהר בעוד התנועה מחזיקה את האמצע. המעקות שלו, וגם הפנסים.
  3. השוק המרכזי — הקולונדה המעוגלת לאורך הנהר היא אולם שוק בלי גג מעל המעבר — פלצ׳ניק הכניס את החנויות לתוך הקיר עצמו והשאיר את צד הנהר פתוח, כך שכל הדבר הוא רחוב מקורה ולא בניין. שוק הדגים במורד המדרגות מתחת, מתחת לקו המים.
  4. גשר הסנדלרים — לסנדלרים היו סדנאות על גשר העץ הישן כאן, והם שילמו שכירות כדי לעמוד מעל המים. פלצ׳ניק בנה אותו מחדש ב-1931 עם שתי שורות עמודי אבן והשאיר אותו רחב וריק בכוונה — הוא רצה כיכר שבמקרה חוצה נהר, לא גשר, ואנשים אכן עומדים עליו.
  5. הספרייה הלאומית — מדרגות הכניסה חשוכות וצרות ועולות אל אולם קריאה מואר, וזו כל הטענה של הבניין. בפברואר 1944 צנח עליו מטוס פגוע ואולם הקריאה נשרף; סטודנטים ועובדים הוציאו ספרים דרך העשן, והאולם נבנה מחדש בדיוק כפי שהיה.
  6. החומה הרומית במירייה — אמונה הייתה קולוניה רומית שנוסדה בערך בשנת 14 לספירה, וזו חומתה הדרומית. כשנחפרה בשנות השלושים התבקש פלצ׳ניק להציג אותה, ובמקום לגדר אותה הוא העביר דרכה פירמידת אבן ושתל לאורכה פארק — כך שחומה רומית מטופלת כאלמנט גן וילדים מטפסים עליה.

דרקון, רעידת אדמה ומצודה

ביום ראשון של פסחא 1895 הפילה רעידת אדמה עשירית מליובליאנה, וראש העיר דאז ניצל את ההריסות כדי לבנות את המרכז מחדש בסגנון הסצסיון הווינאי שהיה אז חדש לגמרי — ולכן לבירה סלובנית קטנה יש רחובות של ארט נובו אוסטרי. המצודה שמעל שרדה, אחרי שכבר הייתה קסרקטין, בית כלא ואחר כך דירות לעניים. שעתיים וחצי, והרכבל עושה את הגבעה.

  1. גשר הדרקונים — נבנה ב-1901 במקום גשר עץ שרעידת האדמה החלישה, והוא היה מהגשרים הראשונים באירופה מבטון מזוין — המהנדסים הציגו חומר חדש. ארבעת הדרקונים לא היו בתוכנית: העיר ביקשה אריות מכונפים וקיבלה את אלה, והדרקון הוא חיית העיר מאז.
  2. כיכר וודניק — הכיכר הפתוחה הזאת היא השוק שהמקומיים משתמשים בו, והיא עומדת על קרקע של מנזר שרעידת האדמה חיסלה. בימי שישי ממרס עד אוקטובר הופכת כל הכיכר ל"מטבח פתוח" — ארבעים או חמישים טבחים שמוכרים מנה אחת כל אחד מדוכן, וזה המקום הטוב ביותר לאכול בו בעיר.
  3. קתדרלת ניקולאוס — דלתות הברונזה נעשו לביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-1996 ושווה לעמוד מולן: הדלת הראשית מציגה את כל ההיסטוריה הנוצרית של סלובניה ביריעה אחת, ודלת הצד היא שישה בישופים תחת עץ, שראשיהם מצוחצחים לזהב מכל מי שנוגע בהם.
  4. בית העירייה — המזרקה שבחוץ היא העתק. פרנצ׳סקו רובה גילף את המקור ב-1751 עם שלושה אלי נהר לשלושת נהרות קרניולה, וב-2006 היא הוכנסה פנימה לגלריה הלאומית מפני שהאבן נמסה בגשם — כך שמזרקת ליובליאנה המפורסמת היא העתק והאמיתית במוזיאון.
  5. הכיכר העליונה — התבוננו בשורת הבתים בצד המזרחי: חמישה מהם צרים מהשאר ונסוגים מעט, והם מימי הביניים — הבתים העתיקים ששרדו בליובליאנה, בנויים על החלקות של העיר המקורית מהמאה הארבע עשרה. כל מה שסביבם צעיר יותר מפני שרעידת האדמה לקחה אותו.
  6. מצודת ליובליאנה — אחרי שחדלה להיות מצודה היא הייתה קסרקטין, אחר כך בית הכלא המחוזי, ואחר כך — מרגע שהעיר קנתה אותה ב-1905 — היא פשוט הושכרה כדירות לאנשים שלא יכלו להרשות לעצמם מקום אחר. משפחות עדיין גרו בתוך חומות המצודה בשנות השישים, והשיפוץ הסתיים רק ב-2015.

הקסרקטין שלא פינו

כשהצבא היוגוסלבי יצא מסלובניה ב-1991 הוא הותיר מתחם של שבעה בניינים בלב ליובליאנה. העיר תכננה להרוס אותו; מאתיים איש נכנסו בלילה אחד בספטמבר 1993 ולא יצאו מאז, ומטלקובה היא רובע אמנות אוטונומי מאז — והמוזיאונים הממלכתיים נבנו על החצי השני של אותו מגרש. המסלול לוקח את שני החצאים ואת הפארק שמאחוריהם. שעתיים, והקצה הצפוני טוב באור יום, הדרומי אחרי עשר.

  1. מטלקובה — הכיבוש התרחש בלילה של העשרה בספטמבר 1993, אחרי שהעיר שלחה כלים כבדים להתחיל להרוס את הקסרקטין. מאתיים אמנים ופעילים נכנסו ונשארו. אין לו הסכם תשתיות, אין לו בעל בית ואין לו שעות פתיחה, וכל משטח בו נצבע מחדש לפחות שלושים פעם.
  2. מוזיאון האמנות העכשווית — נבנה בחצי השני של אותו קסרקטין ונפתח ב-2011, ואוסף ארטאיסט 2000+ שלו היה אוסף המוזיאון הראשון בעולם שהתייחס לאמנות מזרח-אירופית של עשורי הסוציאליזם כגוף עבודה אחד ולא כהערת שוליים למערב. שני חצאי המגרש אינם מדברים זה עם זה הרבה.
  3. המוזיאון האתנוגרפי — האוסף שכדאי למצוא הוא לוחות הכוורת המצוירים. כוורנים סלובניים ציירו את הלוחות הקדמיים הקטנים של הכוורות שלהם בסצנות — קדושים, שדים, צייד שהחיות קוברות אותו, אישה שגוררת את בעלה מהפונדק — וזו אמנות עממית שאינה קיימת בשום מקום אחר בעולם.
  4. המוזיאון הלאומי — בוויטרינה בקומה הראשונה מונח קטע עצם ירך של דוב מערות עם ארבעה חורים, שנמצא בדיוויה באבה ב-1995 ומתוארך לכשישים אלף שנה. אם החורים נעשו בידי ניאנדרטלי, ורוב החוקרים חושבים היום שכן, זהו כלי הנגינה העתיק ביותר שנמצא אי פעם.
  5. פארק טיבולי — חמישה קילומטרים רבועים של פארק שמתחילים שני רחובות מהכיכר הראשית, והשדרה הרחבה המכוסה חצץ שעולה באמצע היא שוב של פלצ׳ניק — הוא תכנן אותה ב-1928 כגלריה בחוץ, והריצוף סודר כך שאפשר יהיה לתלות לאורכה תצלומים גדולים. עדיין תולים.
  6. גבעת רוז׳ניק — ארבעים דקות במעלה היער מגב טיבולי, ובפסגה פונדק שמגיש למטיילים מאז המאה התשע עשרה. איוואן צנקר, הסופר שכל סלובני קורא בבית הספר, גר שם בחדר שבע שנים וכתב בו את רוב עבודתו הטובה.

מה יש בליובליאנה

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם ליובליאנה אוכלת בעמידה. המנה שצריך למצוא היא קְרַנְיְסְקָה קְלוֹבָּסָה — נקניק קרניולי, שלמתכון שלו יש הגנה משפטית: לפחות שישים ושמונה אחוז בשר חזיר, עשרים אחוז שומן, מלח, פלפל ושום ותו לא, והוא חייב להיות מהודק בשיפוד עץ בשני קצותיו. הוא מוגש עם לחם וחרדל ועולה כחמישה אירו. הדבר השני הוא בורק מחלון ליד התחנה בשתיים בלילה.

מוזיאונים

פארקים

ליובליאנה סגרה את מרכזה למכוניות בשלבים בין 2007 ל-2013, שתלה פארק במה שהיה החניון הראשי, והוכרזה בירת הירוק של אירופה ב-2016. שלושה רבעים מהעיר הם שטח ירוק ורובו מתחיל בתוך חמש עשרה דקות מהכיכר הראשית.

עם ילדים

הופעות

אמונה ומקומות קדושים

לחיפוש חדר בליובליאנה