Portugal

ליסבון

ב-1 בנובמבר 1755, בבוקר יום כל הקדושים, רעידת אדמה הרסה את ליסבון, ואחריה הגיעו צונאמי ושריפה שנמשכה חמישה ימים. שליש מהעיר מת. רובע אחד שרד — אלפאמה, כי הוא בנוי על סלע. הסמטאות שלכם היום הן אותן סמטאות שהיו כאן לפני רעידת האדמה, והן תלולות. נעליים טובות.

סיורים רגליים

אלפאמה

ב-1 בנובמבר 1755, בבוקר יום כל הקדושים, רעידת אדמה הרסה את ליסבון, ואחריה הגיעו צונאמי ושריפה שנמשכה חמישה ימים. שליש מהעיר מת. רובע אחד שרד — אלפאמה, כי הוא בנוי על סלע. הסמטאות שלכם היום הן אותן סמטאות שהיו כאן לפני רעידת האדמה, והן תלולות. נעליים טובות.

1. טירת סאו ז׳ורז׳ה — חומות מאוריות על הגבוהה משבע הגבעות. ב-1147 כבש אותה מלך פורטוגלי בעזרת צי של צלבנים אנגלים שעצרו כאן למים בדרכם לירושלים.
2. מצפה סניורה דו מונטה — נקודת התצפית הגבוהה בעיר וזו שקבוצות התיירים לא מגיעות אליה. כל ליסבון מתחתיכם והגשר סוגר את המסגרת.
3. מצפה סנטה לוזיה — מרפסת מרוצפת מעל גגות אלפאמה, ועליה לוחות אזולז׳וס כחולים שמראים את העיר כפי שהייתה לפני 1755 — התמונה היחידה של ליסבון שכבר אינה קיימת.
4. הקתדרלה — נבנתה ב-1147 כמבצר לא פחות מכנסייה, עם שני מגדלי פעמונים שהם למעשה מגדלי שמירה. היא שרדה את רעידת האדמה כי נבנתה כדי לשרוד מצור.
5. שוק הגנבת — שוק פשפשים שמתקיים כאן מאז 1272. השם פירושו "שוק הגנבת" ואיש מעולם לא ניסה לשנותו. שלישי ושבת בלבד.
6. הפנתיאון הלאומי — הוחל ב-1682 והושלם ב-1966 — מאתיים שמונים וארבע שנה. "עבודה כמו סנטה אנגרסיה" הוא עדיין ביטוי פורטוגלי למשהו שלא ייגמר לעולם.

הבאישה ושיאדו

אחרי רעידת האדמה הורה המרקיז דה פומבל לבנות את מרכז העיר מחדש בשלוש שנים — ברשת ישרה של רחובות, עם מבנים זהים ועם שלד עץ פנימי שתוכנן לעמוד ברעידה הבאה. זו תוכנית העיר האנטי-סיסמית הראשונה בעולם. הולכים בה מהנהר למעלה, אל שיאדו ולבאירו אלטו.

1. כיכר המסחר — הארמון המלכותי עמד כאן עד שהצונאמי לקח אותו. פומבל השאיר את הכיכר פתוחה אל הנהר בכוונה, כדי שהעיר תביט במים שהרסו אותה.
2. רוסיו — הריצוף מונח בגלים שחורים ולבנים ביד, אבן אחר אבן — מלאכה פורטוגלית שנקראת קלסאדה. אם מביטים בו יותר מדי מרגישים מחלת ים, ויש אומרים שזו הכוונה.
3. מעלית סנטה ז׳וסטה — ארבעים וחמישה מטר של ברזל יצוק שבנה ב-1902 תלמידו של אייפל, רק כדי להעלות אנשים מרחוב אחד לרחוב אחר. מאחור יש גרם מדרגות חינם שמגיע לאותה מרפסת.
4. כנסיית סאו רוקה — החזית הפשוטה ביותר בליסבון, ובתוכה קפלת יוחנן המטביל — נבנתה ברומא, בורכה בידי האפיפיור, פורקה ונשלחה לכאן ב-1747. באותה עת זו הייתה הקפלה היקרה באירופה.
5. שיאדו — חנות הספרים ברטרנד פתוחה ברחוב הזה מאז 1732 והיא העתיקה בעולם שעדיין פועלת. שריפה הרסה את הרובע ב-1988 ואלוארו סיזה בנה אותו מחדש בדיוק כפי שהיה.
6. טיים אאוט מרקט — חצי אולם שוק ויקטוריאני מ-1892. מגזין שכר אותו ב-2014 והזמין את השפים הטובים בעיר לקחת דלפק כל אחד; החצי השני עדיין שוק פירות ודגים עם שחר.

בלם

מכאן יצאו הספינות. בלם היה הנמל שממנו הפליג וסקו דה גאמה להודו ב-1497, ואת מה שהביא משם — פלפל, קינמון, זהב — אפשר לראות באבן: המנזר כולו מומן ממס של חמישה אחוזים על תבלינים. שלושה קילומטר מערבה מהמרכז, ולוקח חצי יום.

1. מנזר ז׳רונימוש — נבנה מ-1501 בסגנון שאינו קיים בשום מקום אחר — מנואליני, שבו גילופי האבן הם חבלים, עוגנים, אלמוגים ואצות. וסקו דה גאמה קבור ממש אחרי הדלת.
2. פסטיס דה בלם — הנזירים מכרו פסטלים כדי לשרוד אחרי שהמנזרים פורקו ב-1834, ומכרו את המתכון לבית הזיקוק שלידם. רק שלושה אנשים בעולם מכירים אותו, ואסור להם לטוס יחד.
3. אנדרטת התגליות — חרטום אבן בגובה חמישים ושניים מטר ובראשו הנרי הימאי ושלושים ושניים אחרים מאחוריו. על הרחבה שלפניו, שושנת רוחות משיש שממפה כל נחיתה פורטוגלית ואת תאריכה.
4. מגדל בלם — הושלם ב-1519 כמבצר בלב הנהר, אלא שהנהר זז מאז והותיר אותו על הגדה. באחת הפינות מגולף קרנף מאבן — הראשון שגולף באירופה, לפי חיה שהמלך קיבל מהודו.
5. מאאט — גל לבן נמוך של חמישה-עשר אלף אריחים שאפשר ללכת על גגו, נבנה לצד תחנת הכוח מלבנים שהאירה את ליסבון עד 1972.
6. אל-איקס פקטורי — מפעל טקסטיל מ-1846 ישירות מתחת לגשר, עמד ריק עשרות שנים והיום מלא בחנויות ובאוכל. בחנות הספרים שבו עדיין עומדת מכונת דפוס באמצע הרצפה.

מה יש בליסבון

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה — עשרים דקות למרכז בקו האדום של המטרו
• סנטה אפולוניה — רכבות לפורטו ולספרד
• קאיש דו סודרה — הקו לקשקאיש עובר לאורך המים
• אוריינטה — התחנה של קלטרווה, והאוטובוס מחוץ לעיר
• חשמלית 28 — זו שמטפסת לאלפאמה. לעלות במרטים מוניז

תרבות והיסטוריה

• מנזר ז׳רונימוש — מומן ממס הפלפל, ווסקו דה גאמה קבור בו
• הקתדרלה — כנסייה-מבצר מ-1147, והיא שרדה
• מוזיאון גולבנקיאן — אוסף של אדם אחד, ממצרים ועד לליק
• מוזיאון האריחים — חמש מאות שנות אזולז׳וס, במנזר
• מוזיאון האמנות העתיקה — "פיתוי אנטוניוס הקדוש" של בוש נמצא כאן
• מאאט — גל של אריחים לבנים על גדת הנהר
• הפנתיאון הלאומי — שלוש מאות שנה להשלמה — פתגם פורטוגלי
• כנסיית סאו רוקה — חזית פשוטה, והקפלה העשירה באירופה בפנים

מה לראות

• כיכר המסחר — פתוחה אל הנהר, שם עמד הארמון עד 1755
• רוסיו — ריצוף בדגם גלים שגורם לאנשים בחילה
• מעלית סנטה ז׳וסטה — מעלית ברזל יצוק בין שני רחובות, 1902
• אלפאמה — הרובע היחיד שרעידת האדמה הותירה על כנו
• טירת סאו ז׳ורז׳ה — חומות מאוריות על הגבעה הגבוהה, וטווסים
• מצפה סניורה דו מונטה — נקודת התצפית הגבוהה, והשקטה ביותר
• מצפה סנטה לוזיה — מרפסת אריחים מעל גגות אלפאמה
• מגדל בלם — הדבר האחרון שראו הספינות ביציאה, 1519
• אנדרטת התגליות — חמישים ושתיים דמויות על חרטום אבן מול הים
• אל-איקס פקטורי — מפעל טקסטיל מתחת לגשר, היום חנויות ואוכל
• פארק האומות — אתר האקספו של 1998 — עיר אחרת לגמרי

שווקים וקניות

• טיים אאוט מרקט — חצי אולם שוק ויקטוריאני, מלא בשפים
• שוק הגנבת — שוק הפשפשים, שלישי ושבת, מאז 1272
• שיאדו — חנויות ספרים, בתי קפה ובית האופרה
• פרינסיפה ריאל — חנויות מעוצבות באחוזות ישנות, סביב ארז
• באירו אלטו — שקט ביום, ובלילה כל הרחוב שותה

המדריך המעמיק

מוזיאונים

• מוזיאון גולבנקיאן — אוסף של אדם אחד, וגן לשבת בו
• מוזיאון האריחים — חמש מאות שנות אזולז׳וס, במנזר
• מוזיאון האמנות העתיקה — "פיתוי אנטוניוס הקדוש" של בוש, ואין שם איש
• מאאט — ללכת על הגג — זה הבניין

פארקים

• פארק אדוארד השביעי — מדשאה מסורקת שמכוונת ישר אל הנהר
• גן אשטרלה — ברווזים, ביתן תזמורת, ובזיליקה מעבר לכביש
• הגן הבוטני הטרופי — צמחים שהובאו מהמושבות, בבלם
• קושטה דה קפריקה — שלושים קילומטר של חוף אטלנטי, מעבר לגשר

עם ילדים

• האוקיינריום — מכל מרכזי ענק אחד, וארבעה אוקיינוסים סביבו
• הרכבל בפארק האומות — קילומטר לאורך הנהר בגובה עשרים מטר
• חשמלית 28 — חשמלית עץ משנות השלושים מטפסת לאלפאמה — לנסוע בשבע

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם ליסבון אוכלת בעמידה. מתכון מנזר שרק שלושה אנשים בעולם מכירים, אולם בירה שבו השרימפס נמכרים במשקל והצוות צועק את מספרכם, ופתח דלת שמוכר ליקר דובדבנים בכוס שוקולד מאז 1840.

• פסטיס דה בלם — €1.40, חם, עם קינמון. התור בצד שמאל
• מנטייגריה — הפסטל השני, נאפה מולכם, €1.30
• סרבז׳ריה ראמירו — שרימפס במשקל, בלי הזמנות, לוקחים מספר
• א ז׳ינז׳ינה — ליקר דובדבנים בכוס שוקולד, €1.50, מאז 1840
• טיים אאוט מרקט — שלושים וחמישה דלפקים, שולחנות משותפים, חשבון לכל אחד
• ביפאנה — חזיר בלחמנייה עם חרדל, €3.50
• שוק קמפו דה אוריקה — הגרסה המקומית של טיים אאוט, עם מקומיים
• דוכני השוק — סרדינים על האש לצד שוק הפשפשים, בשבתות

הופעות

• פאדו באלפאמה — בתים קטנים, בלי לדבר, להזמין באותו יום
• באירו אלטו — כל דלת היא בר, וכולם שותים ברחוב
• פנסאו אמור — בית בושת לשעבר ליד הנמל, נשמר כפי שהיה
• קאיש דו סודרה — הרחוב הוורוד — רחוב נמל שנצבע בוורוד

טבע

• סינטרה — ארבעים דקות ברכבת, וללכת ביום חול
• קשקאיש — עיירת דייגים בקצה הקו החופי
• כריסטו ריי — מעבר לגשר, והנוף חזרה הוא העיקר
• קושטה דה קפריקה — גלי אטלנטי שלושים דקות מהמרכז