Portugal

לאגוס

במאה החמש עשרה הקרוולות של הנרי הנווט הפליגו מלאגוש במורד חוף אפריקה, ועידן התגליות האירופי התחיל כאן — עם כל מה שהביא איתו, כולל המכירה הראשונה של אפריקאים משועבדים באירופה, בכיכר הזאת ב-1444. רעידת האדמה והצונאמי של 1755 החריבו את רוב העיר, והיא נבנתה מחדש בתוך החומות הישנות. תשעים דקות, מישורי.

חדר לזוג בלאגוס — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

המקום שבו התחילו המסעות

כיכר האינפנטה — בשמונה באוגוסט 1444 פרקה כאן קרוולה מאתיים שלושים וחמישה שבויים שנלקחו בחוף אפריקה, והם חולקו ונמכרו בגלוי, כשהנסיך הנרי צופה מעל סוסו כדי לקבל את החמישית שלו. כותב הכרוניקות המלכותי זוראה תיעד את המחזה, אמהות שאוחזות בילדים שלהן כשמשפחות מופרדות. הבניין הקטן בפינה הוא היום מוזיאון של הסחר הזה.
כנסיית סנטה מריה — כשהנסיך הנרי מת בסאגרש ב-1460, גופתו הובאה לכאן ונקברה, לפני שהועברה למנזר המלכותי בבטאליה. ב-1578 המלך הצעיר סבסטיאו נאם לפי המסופר בפני אנשיו מהכנסייה הזאת לפני שהפליג למרוקו, שם הוא ורוב האצולה הפורטוגזית אבדו בקרב אלקסר קיביר.
כנסיית סנטו אנטוניו — מבחוץ כנסייה לבנה ופשוטה; מבפנים, כל משטח — קירות, מזבח, תקרה — מכוסה בעץ מגולף ומוזהב, ששולם בזהב של ברזיל. היא שרדה את רעידת האדמה של 1755 עם נזק כבד ושוחזרה, והיא הייתה הקפלה של הגדוד של העיר.
שער סאו גונסאלו — לאגוש הייתה הבירה של האלגרבה עד רעידת האדמה של 1755, והחומות שלה, שנבנו מחדש במאה השש עשרה, עדיין עוברות לאורך העיר העתיקה. בבוקר של הראשון בנובמבר רעידת האדמה הפילה את העיר, ואז הים עבר מעל החומות האלה שלוש פעמים.
מבצר פונטה דה בנדיירה — מבצר מרובע קטן מהמאה השבע עשרה בפתח הנמל, עם גשר נע, שנבנה נגד שודדי הים מצפון אפריקה שפשטו על החוף הזה במשך מאות שנים ולקחו בתורם את אנשיו לעבדות.
השוק העירוני — השוק על הנהר, עם הדגה של הבוקר בקומת הקרקע — סרדינים, דניס, תמנון — ועל הגג מרפסת שמשקיפה על שפך הנהר אל הים הפתוח שהקרוולות יצאו אליו.

המצוקים הזהובים

דרומית ללאגוש החוף נשבר למצוקים של אבן גיר זהובה שהים חצב לקשתות, לעמודים, למערות ולמפרצונים, וכל חוף מגיעים אליו בגרם מדרגות במורד הסלע. שביל עובר לאורך ראשי המצוקים כל הדרך. חצי יום ברגל, או בקיאק מהמרינה; המערות הכי יפות בבוקר, בים שקט.

חוף דונה אנה — מפרצון חולי מתחת למצוקים בצבע אוכרה עם עמודי סלע שעומדים במים, שקוראים לו לעתים קרובות אחד החופים היפים באירופה. גרם המדרגות למטה תלול, ובבוקר המים בצל המצוקים ירוקים וצלולים.
חוף קמילו — חוף זעיר בתחתית גרם מדרגות עץ של כמאתיים מדרגות, וממנו מנהרה דרך הסלע מובילה למפרצון שני, קטן יותר. בגאות כמעט אין חול.
פונטה דה פיאדאדה — הכף שבו המצוקים מגיעים לשיא הדמיון שלהם: קשתות, עמודים ומנהרות של סלע זהוב, עם מגדלור למעלה וגרם מדרגות של כמאה ושמונים מדרגות למטה עד רציף קטן. דייגים לוקחים סירות קטנות לתוך המערות, חותרים מתחת לקשתות.
פורטו דה מוש — חוף רחב בקצה שביל המצוקים, ומכאן השביל ממשיך מערבה מעל מצוקים גבוהים ופראיים יותר לעבר הכפר לוש, וכל החוף עד סאגרש נראה.
פראיה דה לוש — חוף כפרי שמעליו מצוק געשי שחור שנקרא רושה נגרה, דבר נדיר בחוף הזה של אבן גיר צהובה. בחזית הים כאן נמצאו בריכות רומיות להמלחת דגים.
בורגאו — כפר דייגים של סמטאות תלולות שיורדות אל מפרצון שבו הסירות עדיין נמשכות על החול, בקצה פארק הטבע שמגן על החוף הדרום-מערבי הפראי.

סוף העולם

מערבית ללאגוש היבשה מצטמצמת לפינה הדרום-מערבית של אירופה, הכף שהרומאים קראו לו קדוש וחשבו שהוא קצה העולם, שבו השמש לחשה כשהיא שקעה באוקיינוס. מעבר לו החוף המערבי הוא אוקיינוס פראי, דיונות וגלים, ובפנים הארץ מתרוממים הרי מונשיקה. יום שלם ורכב.

הקפלה של גוואדלופה — קפלה גותית קטנה מהמאה השלוש עשרה בין שדות, שלפי המסופר נבנתה בידי הטמפלרים ושימשה אחר כך את הנסיך הנרי, שגר בקרבת מקום ברפוסיירה ולפי המסופר התפלל כאן לפני המסעות.
מבצר סאגרש — כף של סלע חשוף מוקף חומה מעל האוקיינוס. האגדה על בית ספר לניווט שהנרי ייסד כאן היא בעיקר אגדה, אבל הוא באמת חי ומת כאן. על הקרקע בפנים שוכב מעגל ענק של אבנים, ברוחב של כארבעים מטר, אולי שושנת רוחות, אולי שעון שמש — איש אינו בטוח.
כף סאו ויסנטה — הקצה הדרום-מערבי של יבשת אירופה, מצוקים בגובה שבעים מטר, ומגדלור מהחזקים באירופה ששומר על נתיב השיט העמוס ביותר בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון. האגדה אומרת שגופתו של ויסנטה הקדוש הגיעה לכאן בסירה ששמרו עליה עורבים, וזה נתן לכף את שמו.
חוף בורדיירה — בחוף המערבי היבשה פונה לאוקיינוס האטלנטי הפתוח, ובורדיירה היא חוף ענק של דיונות עם נהר שמתפתל מאחוריו אל הים. מדרכת עץ עוברת על הכף שמעליו, והגלים כאן גדולים כל השנה.
אלז׳וזור — עיירה לבנה על נהר מתחת למבצר מורי הרוס, מהמקומות האחרונים באלגרבה שהפורטוגזים כבשו, ב-1249. גבעת המבצר משקיפה על עמק הנהר עד האוקיינוס.
פויה — הפסגה של הרי מונשיקה בגובה של כתשע מאות מטר, הנקודה הגבוהה באלגרבה, וכל החוף מסאגרש עד פורטימאו פרוש מתחת. על המדרונות גדלים אלוני שעם ועץ התות, שמהפרי שלו מזקקים בכפרים ברנדי מדרונייו.

מה יש בלאגוס

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של פארו — כשעה ברכב לאורך החוף; אוטובוסים ורכבות דרך פארו
תחנת לאגוש — הקצה המערבי של קו האלגרבה, מעבר לגשר מהעיר העתיקה

תרבות והיסטוריה

כיכר האינפנטה — הכיכר של הנרי הנווט, ובפינה שלה שוק העבדים הראשון באירופה
כנסיית סנטה מריה — הנרי הנווט נקבר כאן בהתחלה
כנסיית סנטו אנטוניו — כנסייה קטנה שכל הפנים שלה עץ מגולף מוזהב
הקפלה של גוואדלופה — קפלה גותית שבה הנרי הנווט התפלל לפי המסופר

מה לראות

מבצר פונטה דה בנדיירה — מבצר ים קטן ששומר על פתח הנמל
שער סאו גונסאלו — שער הים בחומות העיר העתיקה
המרינה של לאגוש — סירות למערות ולדולפינים יוצאות מכאן
פונטה דה פיאדאדה — קשתות וערוצים של סלע זהוב; גרם מדרגות יורד אל המים
חוף דונה אנה — מפרצון חול מתחת למצוקים בצבע אוכרה ועמודי סלע
חוף קמילו — חוף זעיר בתחתית גרם מדרגות עץ ארוך
מאיה פראיה — ארבעה קילומטרים של חול פתוח מזרחית לעיר
פורטו דה מוש — חוף רחב מתחת למצוקים, תחילת השביל על המצוק
פראיה דה לוש — חוף כפרי מתחת למצוק שחור
בורגאו — כפר דייגים קטן של סמטאות תלולות עד מפרצון
מבצר סאגרש — כף מוקף חומה מעל האוקיינוס, עם מצפן ענק מאבן
כף סאו ויסנטה — הפינה הדרום-מערבית של אירופה; השקיעה במגדלור
חוף בליש — חוף מוגן מתחת למצוקים בדרך לכף
חוף קורדואמה — החוף האטלנטי הפראי; גלים ומצוקים גדולים
חוף בורדיירה — חוף ענק של דיונות ונהר מאחוריו; מדרכת עץ מלמעלה
אלז׳וזור — מבצר מורי מעל עיירת נהר בחוף המערבי
פויה — הנקודה הגבוהה באלגרבה, מעל כל החוף
קלדאש דה מונשיקה — מעיינות מרפא בעמק מיוער, בשימוש מאז הרומאים
המבצר של סילבש — המבצר האדום של הבירה המורית של האלגרבה
אלבור — כפר דייגים ומדרכת עץ מעל הלגונה
פראיה דה רושה — חוף הנופש הראשון של האלגרבה, מתחת למגדלי סלע
פרגודו — כפר דייגים לבן מעבר לנהר מפורטימאו
אלגר סקו — קשתות סלע ובריכות במצוקים בקרבואירו
מערת בנאז׳יל — מערת ים עם חור בתקרה; רואים אותה מהמים בסירה או בקיאק
חוף מרינייה — מצוקים, קשתות ומים צלולים; שביל שבעת העמקים התלויים מתחיל כאן

שווקים וקניות

השוק העירוני — דגים למטה, בר מרפסת למעלה מעל הנהר
מונשיקה — עיירת ההרים של המדרונייו, ברנדי עץ התות
פורטימאו — עיירת הסרדינים; צלויים על המזח בצהריים
גיה — הכפר המפורסם בעוף פירי-פירי

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

האלגרבה צולה דגים על פחמים ברחוב — סרדינים מעל הכול, מיוני עד ספטמבר, ואוכלים אותם על פרוסת לחם שסופגת את השמן. **קטאפלנה** הוא תבשיל פירות הים שמתבשל בסיר נחושת עם צירים, והכפר גיה הפך את **עוף הפירי-פירי** למפורסם. המתוקים הם שקדים, תאנים וחלמון; המשקה של ההרים הוא **מדרונייו**. ארוחת צהריים של סרדינים צלויים עולה כמה יורו בנמל.

פורטימאו — סרדינים צלויים ליד הנהר, בעונה
גיה — עוף פירי-פירי בכפר שהפך אותו למפורסם
השוק העירוני — הדגה של הבוקר, ובר מרפסת על הגג
מונשיקה — מדרונייו וברנדי דבש מהמזקקות בהרים
פרגודו — קטאפלנה ליד הנהר בכפר דייגים
כיכר האינפנטה — פסטל דה נאטה וקפה בעיר העתיקה

מוזיאונים

המוזיאונים של לאגוש מתמודדים עם החלק הקשה בהיסטוריה של פורטוגל: עידן התגליות שהעשיר את המדינה, וסחר העבדים שהתחיל בכיכר שלה. מעבר לעיר יש בירה מורית והכף שבו תוכננו המסעות.

כיכר האינפנטה — מוזיאון שוק העבדים בכיכר
כנסיית סנטו אנטוניו — גילוף מוזהב ומוזיאון העיר בסמוך
מבצר סאגרש — הכף של הנרי הנווט ומעגל האבנים שלו
המבצר של סילבש — החומות האדומות של הבירה המורית
מבצר פונטה דה בנדיירה — מבצר ים עם תערוכה קטנה

טבע

לאלגרבה שני חופים. הדרום הוא אבן גיר זהובה שחצובה למערות, קשתות ומפרצונים — הגלויה הקלאסית. המערב, בתוך פארק הטבע קוסטה ויסנטינה, הוא אוקיינוס פראי: מצוקים שחורים, דיונות, גלים וכמעט בלי בנייה. בפנים הארץ הרים של אלוני שעם.

פונטה דה פיאדאדה — מערות בקיאק בבוקר שקט
מערת בנאז׳יל — רואים מהמים ומראש המצוק
חוף מרינייה — שביל המצוק של שבעת העמקים התלויים
חוף בורדיירה — דיונות, נהר וגלי אוקיינוס
פויה — הרי אלון שעם וכל החוף מתחת
אלבור — מדרכת עץ מעל הלגונה, עם ציפורים

עם ילדים

האלגרבה היא חוף משפחות קלאסי: מפרצונים חוליים, שיט לתוך מערות, דולפינים בים ומים שקטים בחוף הדרומי בקיץ. החוף המערבי הוא לשיעורי גלישה, לא לילדים קטנים במים.

המרינה של לאגוש — סירות לצפייה בדולפינים
מאיה פראיה — חוף חולי ארוך עם מים עדינים
פונטה דה פיאדאדה — סירות קטנות לתוך המערות
מבצר סאגרש — מבצר על קצה האוקיינוס
פראיה דה לוש — חוף כפרי שקט
המבצר של סילבש — ללכת על החומות של מבצר אדום

אמונה ומקומות קדושים

הכנסיות של לאגוש מלאות בזהב של האימפריה, והקפלות לאורך החוף קשורות לנווטים שהתפללו לפני ההפלגה. בסוף היבשה עומד הכף שהיה קדוש לפני הנצרות.

כנסיית סנטו אנטוניו — כל משטח מגולף ומוזהב
כנסיית סנטה מריה — הקבר הראשון של הנרי הנווט
הקפלה של גוואדלופה — קפלה גותית בין השדות
כף סאו ויסנטה — הכף הקדוש של הרומאים
קלדאש דה מונשיקה — מי מרפא בשימוש מאז ימי רומא

חיי לילה

לאגוש היא העיר הצעירה של מערב האלגרבה, עם תרמילאים, גולשים וברים מאוחרים בסמטאות העיר העתיקה. הלילות הגדולים של אתרי הנופש נמצאים לאורך החוף בפורטימאו ובאלבופיירה; הערבים השקטים הם בכף בשקיעה.

כיכר האינפנטה — סמטאות הברים של העיר העתיקה
כף סאו ויסנטה — שקיעה בסוף אירופה
המרינה של לאגוש — ברים לאורך המרינה
פראיה דה רושה — רצועת הנופש של פורטימאו
השוק העירוני — משקאות שקיעה על גג השוק

לחיפוש חדר בלאגוס